בימים שלאחר כניסת ממשל טראמפ לכהונתו, ובפרט לאחר פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא בחורף שעבר, שבה ביקש טראמפ לרסן את הבנייה ביו"ש, טענו פוליטיקאים ופרשנים בשמאל שלמעשה אין הבדל בינו לבין אובמה. "ככל שהדברים משתנים כך הם נשארים אותו דבר", ניתח הפרשן המדיני של הארץ דאז ברק רביד. "התחושה הישראלית שהגענו לימי הזוהר של ההתיישבות מקבלת טעם חמצמץ. מתברר שלארצות הברית יש אינטרסים שאינם משתנים עם השתנות הממשל", כתב אורן נהרי. "התכנית האמריקנית של ממשל טראמפ דומה לכל הקודמות", טען לא מזמן 'הניו יורק טיימס'.
ובכן לרגל ביקור סגן הנשיא מייק פנס, מהערב ועד יום שלישי, להלן תחנות הדרך העיקריות של השנה הראשונה לכהונת ממשל טראמפ בכל הנוגע לישראל:
- ביקור הנשיא וסגנו בתוך שנה מתחילת הכהונה.
- הכרה בירושלים כבירת ישראל והעלאת השגרירות.
- התייצבות מוחלטת כנגד איראן.
- רוח גבית להתקרבות בין ישראל למדינות ערב.
- אי תמיכה במדינה פלסטינית.
- הגנה טוטלית על ישראל באו״ם.
- ביטול הגינויים לישראל מטעם הבית הלבן ומחלקת המדינה.
- קיצוץ כספי אונר״א.
- קשר אישי חם בין הנשיא לרה"מ.
- הכרה רשמית של השגרירות האמריקנית בקהילות המתנחלים ביהודה ושומרון.
עשרת הצעדים האלה עומדים בסתירה שאין גדולה ממנה לימי אובמה למשל:
- ביקור הנשיא רק בשנה החמישי לכהונתו.
- הכתרת איראן ככוח האזורי העולה.
- יצירת מסלול ישיר לפצצה הגרעינית של איראן.
- תמיכה אובססיבית במדינה פלסטינית.
- גינויים קשים, חוזרים ונשנים, לישראל.
- הפקרת ישראל באו"ם בהחלטה 2334.
- תמיכה איתנה בפלסטינים בכל שמונה השנים פלוס העברת סיוע עצום ברגע האחרון.
- יחסים קשים עם ראש הממשלה.
- הסתת דעת הקהל בישראל נגד הממשלה.
- לחצים כבדים מנשוא על ישראל לוותר על אינטרסים חיוניים.
אז שלא יהיה ספק, טראמפ תומך בישראל באופן בלתי מסויג, כפי שלא עשה אף ממשל לפניו. ומשכך, ברוך הבא סגן הנשיא.
