עקרון הסבבה והקטעים יואב בן- דוד ומוריס גאניס מציגים בגלריה זומר ציורים שנראים כמו "איך צריך להיראות ציור מגניב/צעיר" קרן ציטר 20/10/00 בגלריה זומר מציגים שני אמנים בוגרי בצלאל, יואב בן­דוד ומוריס גאניס (מיוון), שעשו ביחדעבודת וידיאו ארט ששמה כשם התערוכה, "משחק הכסאות". בעבודה מוצגת קבוצת אנשים צעירים שמשחקת, אוכלת נחשי גומי, רוקדת ולובשת בגדים צבעוניים. הווידיאו ארט, שמייצג במידה מסוימת את אופי התערוכה כולה, מציג באמצעים ובאפקטים פשוטים וזולים, את עיקרון הסבבה, החבר'ה והכיף בלעשות קטעים ­ עקרונות שנעשו אופנתיים מאוד באמנות הישראלית הצעירה.בן­דוד מציג ציורים על פי תצלומים של חבריו, נופים אורבניים, חלליות וכלי נשק; בחורה על רקע בניינים גבוהים בלילה ומעליהם חללית טסה לירח, איש לבוש צהוב ותחתיו רובה ישן, על רקע אדמדם של בנייני הקריה, כשממעל נראה מטוס ישן ומתחתיו עיגול ובתוכו ראשו של אדם. בציור נוסף וקטן יותר, נראה חרדון בסביבה פרהיסטורית כשמעליו חג מסוק, ובפינת הציור עיגול ובתוכו פנים של אדם רזה, ככל הנראה מדען. העיגולים בציורים נראים כמו אלה בספרי לימוד מאוירים, כאזכור או אתנחתא לימודית שבהם צצה דמותו של איש רוח, ממציא, מדען וכיוצא באלה.מרבית הציורים נראים פעמים רבות אישיים, ויותר מכך נראים כ מו "איך צריך להיראות ציור מגניב/צעיר/סבבה"; מסוג הציורים שחבריו של האמן הם המחמיאים העיקריים עליהם, ופעמים רבות ­ גם הכוכבים העיקריים בעבודות. בציור קטן מבחינים בדמות צבועה באפור בהיר, כשפניה כחולים ותכולים והיא מחזיקה בידה באנג (נרגילה לעישון סמים). רעיון ההנצחה של האדם והבאנג מזכיר מעט התלהבות תיכוניסטים, כמו גם בחירת הצבעים הפוסט פסיכדליים. בציור אחר נראה אדם שותה מילקשייק ועל ידו בפינת הציור אותו מילקשייק. הציור מזכיר בסגנונו מודעות פרסומת משנות החמישים.מה שגורם בכל זאת להתעלות רוח הוא השמות של העבודות, שלדאבוני אינן רשומות על יד הציורים. לדוגמה: לציור שבו נראה צמד נערי פרחים על רקע תכול מנגנים באורגנית וגיטרה בין פרפרים ומכוניות, קוראים "שיר משנות השמונים על מכוניות"; לציור של חתול אפור שמאחוריו ציפור אדומה מצוירת בסמליות רבה (כלומר, ללא הצללות) קוראים "מתנה מחתול או גורלה של ציפור".מוריס גאניס, הצלע השנייה בתערוכה, מצייר על דיקטים בגימור מבריק ומושלם, ציורים שיש בהם ביטוי לרעיונות שונים ומשונים. לפעמים זה מביך, פעמים אחרות ­ מקסים. הציורים נעים בין דמיון לאס וציאציה, שאובים ממציאות וחוויות מוכרות. בציור אחד מבחינים בקבוצת נערים במגרש ירוק, ככל הנראה מגרש כדורגל, כשמעליה ניצב חתול גדול מחזיק בג'וינט ענק, ואחד הנערים מדליק גפרור ענק. בציור אחר מבחינים בחוף ים. מעליו בצורה סימבולית מעופף כדורסל ענק, שאותו מחזיקה דמות צלובה נוסח ישו. על החוף מבחינים בדמות המדליקה מדורה. בעבודה אחרת, קטנה יותר, נראה בתוך חדר חתול ירוק ענק, ובחוץ ניצבת אשה קטנה (ובעצם, בגודל טבעי, כי החתול ענק) ומחויכת.בגלריה קו 16 מציג איתמר לוי ציורים בתערוכה "נ נח נחמ נחמד מאוד". מרוב חיבתי לצמד המילים "נחמד מאוד", כמעט שלא הבחנתי בקריצה הדתית הנדושה בשם התערוכה, כשנכנסתי למתנ"ס בנווה אליעזר בתל אביב. לוי מציג בגלריה הקטנה מקבץ ציורים הקשורים אחד לשני בצורה תמוהה ולא עקבית. בציור קטן נראית יבשת אפריקה שחורה וסמלית על רקע ירוק. שולי הבד צבועים בצהוב ואדום ­ להוכיח שאכן מדובר ביבשת אפריקה. לצידו, ציור קטן של ספירלה מרובעת עם זנב (באמת!) עשויה מהדבקת סלוטייפ על רקע תכלת.לצד שני הציורים מופיע ציור גדול של הקריה (האם הקריה ­ מחנה רבין ­ הפכה בקרב אמני הארץ לס מל הצה"לי החדש?), כשמעליה עומדת אשה כהת עור (ככל הנראה מאפריקה), מחזיקה בחולצתה ונתזים חומים יוצאים ממנה. בציור אחר כתוב על רקע חום "בחורים בחורות", וסביב מתגלים סימני סלוטייפ בצורת בנייני הקריה. בציור אחר נכתב על הבד שמה של התערוכה "נ נח נחמ נחמד מאוד", ו"חר חר חרמן מאומן". על בד אחר כתוב "בחורים עם חורים בחורות עות חורות". ההתייחסות לדת, ההתלהבות מחורים, בחורות והערות מיניות והרצון להציג דעה עכשווית נראו כמו ניסיון להפוך את תוכנית הרדיו של נתן זהבי לתערוכת ציורים.