 | |  | אזהרה! בית- המשפט קובע כי העישון יזיק לבריאות החברות |  |
|  |  | פסיקה של חבר מושבעים בפלורידה חייבה את יצרניות הסיגריות שם לשלם 145 מיליארד דולר פיצויים למעשנים שחלו בסרטן |  |
|  |  | |  |  | תעשיית הטבק האמריקנית נאבקת בשנים האחרונות על זכות הקיום שלה. פסקדין בתביעה ייצוגית, שניתן לאחרונה במדינת פלורידה, קובע כי יצרניות הסיגריות ישלמו סכום של 145 מיליארד דולר למעשנים שחלו בסרטן, וגם לקרוביהם של אלה שכבר נפטרו מהמחלה הממארת. הפסיקה הזו מהווה נדבך נוסף במלחמה שהכריזו אזרחי ארצותהברית על חברות הסיגריות.ולא שהם מפסיקים לעשן. נכון שעלייה במודעות לנזקי העישון מרחיקה מהסיגריות חלק מהמעשנים והמעשנים בפוטנציה, ונכון שבמקומות מסויימים על פני הגלובוס לוס אנג'לס, למשל העישון הוא ממש פאסה, אבל בכל זאת מספר המעשנים בעולם הולך וגדל, ורווחי חברות הסיגריות עולים בהתאם.אבל התביעות נגד יצרניות הסיגריות, ובמיוחד הסכומים הגדולים שהן נאלצות לשלם במסגרת תביעות או במסגרת הסדרי פשרה, נוגסים ברווחיהן ומאיימים על עתיד החברות. קחו, לדוגמא, את יצרנית הסיגריות הוותיקה פיליפ מוריס, המייצרת, בין השאר, את המותגים מרלבורו וקנט. המושבעים במדינת פלורידה פסקו במסגרת התביעה הייצוגית, כי עליה לשלם פיצויים של כ74 מיליארד דולר מתוך 145 המיליארד שנפסקו נגד כל החברות סכום שלטענת הח ברה ימוטט אותה.אם לא די בכך, עוד לפני הפסיקה בפלורידה התחייבו פיליפ מוריס וחברות אחרות לשלם 360 מיליארד דולר, במסגרת הסדר פשרה שנחתם במאי 1997 בין החברות לבין 46 מדינות בארה"ב, עבור הוצאות הביטוח הרפואי, שהמדינות שילמו בגין נזקי עישון. הסכום האדיר ישולם בפריסת תשלומים עלפני 25 שנים. בנוסף, התחייבו החברות לממן פרסומות נגד עישון בסכום של 1.5 מיליארד דולר, ולאפשר גישה חופשית לכספות המידע שלהן.אבל גם הסכם הפשרה הנדיב הזה לא עזר לחברות, ובחודש ספטמבר 1999 הגיש נגדן הממשל תביעה שהדהימה את ראשי תעשיית הטבק, שהלובי הפוליטי שלה בוושינגטון היה ידוע במשך שנים כאחד הלובים החזקים ביותר בבירה האמריקנית. הלוביסטים הנמרצים איבדו מההשפעה שלהם בעידן ה'פוליטיקלי קורקט' של קלינטון, והתביעה שהוגשה נגד התעשייה היתה מדהימה בחריפותה.ג'נט רינו, שרת המשפטים האמריקנית, ביססה את התביעה שהוגשה נגד חברות סיגריות על 'חוקי הסחטנות'. התביעה טענה, כי חברות הסיגריות ידעו במשך שנים רבות על הנזקים שעלולים להיגרם מהעישון, וכי ראשי התעשייה חברו יחד בקנוניה להזים באמצעים שיקריים את הקשר בין העישון ל מחלת הסרטן.לטענת התביעה, נפגשו ראשי חברות הטבק לראשונה בשנת 1953 בניויורק, במטרה להיערך יחדיו למלחמה כנגד מחקרים שהחלו להתפרסם באותם ימים, אשר קבעו כי העישון גורם לסרטן ריאות. האסטרטגיה שנקטו החברות היתה הכחשה. בשנת 1980, נטען בתביעה, מימנה פיליפ מוריס מחקר שמטרתו היתה לסתור את ממצאיו של מחקר אחר, שקבע כי ההתמכרות לניקוטין מקבילה להתמכרות להירואין. התביעה ביקשה כי חברות הטבק יחזירו לקופה הציבורית סכום של מילארדי דולרים, שהוציאו חברות הביטוח הפדראליות.אבל חברות הטבק לא מתכוונות להרים ידיים. בנוסף למאבקים המשפטיים, הן מנהלות גם מסע יחסי ציבור לשיפור תדמיתן. מסיבה זו בדיוק, החליפה פיליפ מוריס את האזהרה המסורתית, שמופיעה על קופסאות הסיגריות משנת 1965 (זו הקובעת כי העישון מזיק לבריאות), באזהרה מפורשת יותר, הקובעת כי עישון סיגריות עלול לגרום לסרטן. פיליפ מוריס היא אחת החברות המובילות בארה"ב. בנוסף לפעילותה בתחום הסיגריות והטבק, היא פעילה גם בתחום המזון. בשנת 1999 היה מחזור המכירות של החברה 79.1 מיליארד דולר, והרווח שלה הסתכם בשמונה מיליארד דולר. שווי השוק של החברה הוא 5 6 מיליארד דולר. למרות חוסנה הכלכלי, עלולה פיליפ מוריס לקרוס, אם ערכאה גבוהה יותר לא תהפוך את פסיקת המושבעים במדינת פלורידה על פיה, שכן יהיה עליה לשלם סכום פיצויים הגבוה ב%30 משווי השוק שלה.למזלן של חברות הסיגריות, חוקי מדינת פלורידה אינם מאפשרים לאכוף פסקידין שכתוצאה מהם יכולה חברה לקרוס. למעשה, זהו גם מזלם הגדול של התובעים, שלא יזכו לראות פרוטה אחת מאותם מיליארדים, אם יצרניות הסיגריות יסגרו את פס הייצור. בנוסף, ערכאות הערעור ידועות כמעשיות יותר מחבר המושבעים, ובמרבית המקרים הן הופכות את הכרעתם. חבר המושבעים בפלורידה, לדוגמא, ראה את עצמו, כדברי נציג המושבעים, כמי שמייצג את 20 מיליון האנשים שמתו מסרטן ב50 השנים האחרונות. "בביתהמשפט עומדים היום כל המתים, ותובעים מאיתנו להטיל עונש כבד", אמר נציג חבר המושבעים, לאחר שפסק את הסכום האגדי של 145 מיליארד הדולרים.באמריקה כמו באמריקה, ממש כמו אצל ג'ון גרישם, המושבעים הולכים בגדול. ומה בישראל? האם גם במקרה זה אנחנו מחקים את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות? עו"ד אלי זהר אומר, כי אחד ההבדלים המשמעותיים בין חוקי הנזיקין בארה"ב לב ין חוקי הנזיקין בישראל, הוא היעדר היכולת, עלפי החוק הישראלי, לפסוק פיצויים עונשיים. בארץ, אומר זהר, ניתן לפסוק פיצויים רק בהתאם להפסדים שנגרמו בפועל, להפסדים עתידיים ולהוצאות וכאב וסבל. בישראל לא ייפסק "עונש חינוכי". בארה"ב, לעומת זאת, ניתן לפסוק גם פיצויים עונשיים, ללא קשר לסבל הפיזי הממשי שנגרם לתובע דבר שמאפשר למושבעים לפסוק פיצוייעתק. ובכל זאת, גם אצלנו תובעים. רק החודש הגיש מחלוף פרץ, תושב צפת, תביעה לביתהמשפט המחוזי בתלאביב נגד חברת דובק. פרץ טוען בתביעה, כי דובק אחראית לנזקים הגופניים שנגרמו לו כתוצאה מעישון סיגריות מתוצרתה. לדברי פרץ, הוא התחיל לעשן בשנת 1963. בשנת 1994 אובחן סרטן בגרונו, ומאז עבר סדרות של טיפולים, עד שבחודש מארס 1995 הוא נאלץ לעבור ניתוח בגרונו. מיתרי הקול שלו נכרתו, ומאז הוא נושם דרך פתח בצווארו. דובק טרם הגישה כתב הגנה בתביעה זו, וזו גם אינה הגדולה שבצרותיה, שכן ביוני 1997 הוגשה נגד דובק בקשה לתביעה ייצוגית בידי חולים וקרובי משפחה של נפטרים ממחלת הסרטן, שבה הם תובעים סכום של מיליארד שקל. הבקשה נדחתה, אולם הדלת נותרה פתוחה בפני התובעים להג שת תביעות אישיות.אולם לא רק הנפגעים תובעים. גם קופותהחולים הגדולות פנו בשנים האחרונות לבתיהמשפט, והגישו תביעות נגד יצרניות הסיגריות. קופתחולים מכבי הגישה בחודש יוני 1998, באמצעות עוה"ד אלון גלרט וגידי פרישטיק, תביעה נגד דובק. מכבי ביקשה שביתהמשפט ייתן פסקדין הצהרתי, שיקבע כי דובק אחראית לנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהטיפול במבוטחיה שלקו בסרטן התביעה נדחתה על הסף. מספר חודשים מאוחר יותר הגישה קופתחולים כללית תביעה נגד דובק ונגד חברות סיגריות זרות, ביניהן פיליפ מוריס וריינולדס. סכום התביעה 7.6 מיליארד שקל מתחיל להזכיר את הסכומים בתביעות בארה"ב. גם הכללית תובעת, באמצעות עוה"ד ליפא מאיר, אלון פומרנץ ועמוס האוזנר את חברות הסיגריות, בגין הנזקים שנגרמו לחברי הקופה, אשר היא נאלצה לשאת בהם.תביעות נגד חברות סיגריות זוכות, באופן טבעי, לאהדת הציבור. הדימוי הרווח בציבור לגבי חברות אלה הוא של 'האיש הרע', שמרוויח כסף על חשבון ההתמכרות של לקוחותיו. אבל מדוע, בעצם, לחייב את חברות הסיגריות לשאת בנזקים שגרמו לעצמם אנשים בוגרים, שרכשו סיגריות מרצונם החופשי?עו"ד אלי זהר מבחין ב ין מספר סוגי מעשנים: אוכלוסיית המעשנים שהתחילה לעשן לפני תקופת המודעות הציבורית לנזקי הסיגריות, שעה שבפני יצרניות הסיגריות כבר היו מונחים ממצאים שהצביעו על הקשר בין העישון למחלת הסרטן, ואלה שהחלו לעשן מאוחר יותר.הראשונים עישנו בשנים בהן עשו חברות הסיגריות מאמצים גדולים להכחיש את המחקרים, והמעשנים לא יכלו להגן על עצמם מפני נזקי העישון. האוכלוסיה השנייה היא זו שהחלה לעשן בשנים שבהן כבר גברה המודעות לנזקי העישון, ואפילו הופיעו כבר מדבקות אזהרה על קופסאות הסיגריות. לדברי זהר, קבוצה זו, לכאורה, "הסתכנה מרצון", אולם הוא מוסיף שמדבקות האזהרה לא מסבירות לציבור במדוייק מהו הסיכון ומה עלול לקרות לו באם ישתמש במוצר. לדוגמא, אומר זהר, כאשר אדם מחזיק בידיו רימון, הוא יודע מה התוצאות הצפויות אם הרימון יתפוצץ. אולם מקריאת מדבקת האזהרה לא ברור עד כמה מסוכן לעשן סיגריה, ומה תוצאות הלוואי של העישון.החברות אחראיות לנזק שנגרם ללקוחותיהן, מכוח דיני הנזיקין. השאלה בתביעות בגין נזק שנגרם ממוצרים היא, האם יצרן המייצר מוצר לצריכה נוהג כפי שיצרן סביר היה נוהג בנסיבות המקרה והעניין, ביודעו שהמוצר שהוא מוכר לציבור עלול לגרום לו נזק.וזה מחזיר אותנו לצעד שנקטה פיליפ מוריס, שעה ששינתה את תווית האזהרה על קופסאות הסיגריות שלה. הצעד שהצטייר בציבור כחלק ממסע יחסי ציבור, נועד גם למנוע תביעות עתידיות. פיליפ מוריס הלכה צעד אחד רחוק יותר והזהירה את לקוחותיה בארה"ב מהו הנזק המדויק שצפוי להם, אם ישתמשו במוצריה. לאחר השינוי הסבירו לה, ככל הנראה, יועציה המשפטיים לא ניתן עוד יהיה לטעון שהחברה אינה פועלת כיצרן סביר. ככה זה כשמעל ראשך מרחפות תביעות במיליארדי דולרים.ומה לגבי התביעות של קופותהחולים? לדברי עו"ד אלי זהר, התביעה של קופתחולים כללית מתבססת על חוק הטבת נזקי גוף. החוק מאפשר לאדם שמיטיב את נזקיו של אדם אחר, לתבוע את המזיק. חברות הביטוח, שבמשך שנים שילמו את דמי הטיפול של המטופלים שסבלו מנזקי הסיגריות, מבקשות כעת שיצרני הסיגריות, שהרוויחו במשך השנים כספים מאותם מטופלים, יחזירו להן את הוצאות הטיפול.מנחם שיזף, דובר חברת דובק, מסר בתגובה כי "קופות החולים החליטו לחסל את גירעונותיהן ומצאו קורבן פופוליסטי בדמות חברות הסיגריות". שיזף מוסיף עוד, כי "הקופות התלבשו על גל התביעות העולמי במטרה להשיג רווחים לא לגיטימיים על חשבון חברות הסיגריות". הוא מסביר, כי על חברות הסיגריות מוטלים מיסים כבדים כדי לתקן את המפגעים שנגרמים מעישון, ועל קופות החולים לפנות אל המדינה, שגובה מהחברות מאות מיליוני שקלים.תופעת תביעותהענק בארה"ב הובילה, בסופו של דבר, לסדרה של הסכמי פשרה בין הנפגעים ליצרניות הסיגריות. בין השאר, הפחיתו החברות את היקף הפרסומים, שאמורים לפתות משתמשים חדשים לצרוך סיגריות, והחברות אף מממנות תוכניות למניעת עישון. האם ימוטטו התביעות את חברות הסיגריות? ובכן, מרבית החברות הבינלאומיות ראו את הנולד, והן ממקדות מאמצים רבים בשווקים של מדינות פחות מפותחות. פיליפ מוריס, לדוגמא, היא יצרנית הסיגריות הגדולה ביותר ברוסיה. וכך נוצר המצב האבסורדי, שהמדינות המתפתחות מממנות בחיי תושביהן את סכומי הפשרה והפיצויים האדירים, שמשלמות חברות הטבק לתושבי ארצות השפע. גם אוויר נקי עולה בימינו כסף. |  |  |  |  |
|
|  | |