בלי מסכות ופוזה שיר ראשון מאלבום ראשון של זמרת חדשה, דקלה דורי, גישור בין פופ מערבי למוסיקה הערבית הקלאסית טל פרי 26/07/00 בחברת התקליטים "הד ארצי" מהמרים עכשיו על זמרת אלמונית בשם דקלה כתגלית הבאה. "בוקר טוב", שיר ראשון מאלבום הבכורה שלה שמיועד לסוף הקיץ, יצא בימים אלה לרדיו. לזכותה ייאמר שהוא אכן נשמע שונה ממה ששמענו מזמרות ישראליות האחרונות. לפחות לפי סנונית הבכורה שלה, דקלה היא היוצרת הראשונה שמנסה לגשר בין פופ מערבי בעברית ובין המוסיקה הערבית הקלאסית. גישה שבאה לידי ביטוי בשירה גרונית דרמטית, במקצב לא אחיד, סולמות בלתי אפשריים וגם בהפקה המשובחת של רן שם טוב. היא עצמה לא אוהבת את ההגדרה, מעצם היותה הגדרה."לנסות לשים את הסגנון שלי במגרה זה לצאת מנקודה של שיפוט", היא אומרת, "מוסיקה מזרחית זה בטח לא, אז למה זה טוב להגיד: היא נשמעת זהבה בן, שרית חדד או אום כולתום? לקח לי הרבה שנים עד שהרגשתי בשלה להתחיל לכתוב שירים בלי שום מסכות ופוזה, וברגע שהעזתי להיות אמיתית עם עצמי ­ זה מה שיצא. גדלתי בבית חצי מצרי חצי עירקי, ומוסיקה ערבית שמעתי מילדות. אני לא מנגנת, אז אולי זה עזר לי ביצירה של שירים שלא יכולים לנגן על גיטרה או פסנתר נטו. לרוב אני מלחינה בראש תוך כדי הליכה ברחוב". שמה המלא ה וא דקלה דורי ("זה נשמע כבד מדי"), היא בת 27 פלוס ("רגע לפני 28") והיא גדלה בבאר שבע. אחרי הצבא רצתה ללמוד משחק ובאה לתל אביב, אבל במהלך הלימודים גלתה שמה שהיא רוצה באמת זה לעשות מוסיקה."תמיד כתבתי שירים ששיקפו מה שהייתי באותה תקופה", היא משחזרת, "תמיד הייתי דקלה. המסלול שכנראה הייתי חייבת לעבור היה אישי לא פחות מאמנותי. לא נשארו לי שירים מלפני שבע שנים להביא לאלבום, אבל מי שעבד איתי לאורך הדרך הוא רן שם טוב שהכרתי דרך חברה כשרק הגעתי לתל אביב. מאוחר יותר, בהקלטות, הצטרף גם משה לוי כמפיק קטעי השירה". ­ הגדרה כמו "התקווה הגדולה הבאה" מלחיצה אותך? "אם הייתי בת 20 זה היה משפיע עלי יותר. בגילי יש לי יותר פרופורציות. זה מאוד מחמיא ואני מאוד מתרגשת לקראת האלבום, אבל אני לא מתכוונת להכין מקום לאלבום זהב על הקיר עוד לפני שיש בבית רהיטים".