התרגיל של עיריית טייבה, הנסיעות לחו"ל בנהריה דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות חושף: תרגילים וקומבינות בעיריות ובמועצות יהודה גולן 13/07/00 שוב, ולא בפעם הראשונה, חושף המבקר מינהל לא תקין ברשויות המקומיות והוא עושה זאת בספר עב כרס בן 560 עמודים המצביע על "ליקויים בניהול משק הכספים, אי שמירה על המסגרת התקציבית, שיעורי גביה נמוכים של ארנונות ומיסים, הטבות חריגות לעובדים, גיוס כספים בדרכים לא תקינות".המבקר מפנה אצבע מאשימה לא רק כלפי הרשויות אלא גם כלפי משרד הפנים, שאמור לפקח עליהן ולדאוג לאכיפת החוק. לדברי המבקר, משרד הפנים אינו משתמש בסמכויותיו כלפי הרשויות המקומיות, שמתנהלות כטריטוריה עצמאית מצד אחד, ומאידך באות בדרישות לעוד ועוד כספים לכיסוי גירעונות הענק שהן עצמן יוצרות.על מדיניות חלוקת הכספים ברשויות כותב המבקר: "היו תמיכות למוסדות שניתנו בניגוד לנוהל, ליקויים חמורים התגלו בנושאי תיכנון ובניה, רישוי, אכיפה ופיקוח, ליקויים בהתקשרויות עם קבלנים, ליקויים בבטיחות תלמידים, ליקויים בהסעות תלמידים וליקויים בהסעות נכים". עוד כותב המבקר: "נבחרי ציבור במספר רשויות לא הקפידו להפריד בין אינטרסים שלהם ושל בני משפחותיהם ושל הרשות המקומית. אלה לא שילמו במשך שנים מיסים ואגרות, בעוד שהם היו אמורים לשמש דוגמה לאז רחיהם לשמירת הנורמות וכללי מינהל תקין, הם הפרו כללים אלה בגלוי". טייבה: חברות קש ומנגנון מתנפח בעיר הערבית טייבה שבמשולש לא ממש מתרגשים מהגירעון הכבד שבו נמצאת העיריה ­ 245 מיליון שקל בסוף 99'. "העיריה לא התייחסה לתקציבה כאל מסגרת מחייבת", כותב המבקר.זו אולי הסיבה שהעיריה גם לא התאמצה לגבות את חובותיה: ניגבו רק 18 אחוז מכספי הארנונה, ורק 32 אחוז מהתושבים שילמו את החשבון המים.למרות המחסור במזומנים מצאו פרנסי העיר פתרונות יצירתיים: כדי לאפשר העלאת שכר לעובדים בניגוד לנוהל תקין הסתייעו העובדים בבית הדין לעבודה, שם הגישו תביעה נגד העיריה. לדברי המבקר, העיריה שיתפה פעולה עם העובדים, לא התנגדה לתביעה והגיעה לפשרה עם העובדים שקיבלו את התוספת שביקשו. כך זרמו להם 21 מיליון שקל מקופת העיריה לחשבון משותף שפתחו היועץ המשפטי של טייבה ופרקליטם של העובדים התובעים. משם זרם חלק מהכסף לכיסי העובדים, לעורכי הדין ולספקים שונים שלהם העירייה חייבת כספים. מאותה קופה הועברו גם כספים לגאווה המקומית, הפועל טייבה.שיטה נוספת: היועץ המשפטי של העיריה הקים חברת קש שהגישה נגד העיריה תביעות במיליוני שקלים על חובות פיקטיביים. כשהגיעו התביעות לבית המשפט, הסכימה העיריה להסדרי תשלום גבוה ים. כך הועברו לחברת הקש, במסגרת הפשרה, שלושה מיליון שקל. חברת הקש שימשה למעשה כצינור לתשלום חובות העיריה לספקים וליועץ המשפטי שלה.בטייבה מצאו גם דרך ייחודית לתשלום חובות לספקים. הם נשלחו לגבות את הכספים המגיעים להם ישירות מהאזרחים, בלי שהכספים יעברו דרך קופת העיריה.במקביל נמשכה גם החגיגה: מצבת עובדי העיריה המשיכה להתנפח, עובדים רבים התקבלו לעבודה ללא מכרז ורוב העסקים, החנויות והמפעלים בטייבה פועלים ללא רשיון.ראש עיריית טייבה עיסאם מסרוואה אמר בתגובה: "עניינו של היועץ המשפטי נמצא היום בחקירה משטרתית, לפי הוראות היועץ המשפטי לממשלה". נהריה: לאן הלך הכסף מקופה קטנה? בנהריה, עיר הנופש הצפונית, אוהבים מאוד לצאת לחו"ל, וראש העיריה ז'קי סבג מקפיד לעמוד בראש משלחות רבות. המבקר מצא גם כי בין השנים 1994 ל­1997 שיגרה העיריה 16 משלחות לחו"ל, שבראש כולן עמד ראש העיר. העלות למשלם הארנונה: 278 אלף שקל. אחת הנסיעות עלתה 48 אלף שקל ו­15 אלף שקל מסכום זה מה שנקרא "קופה קטנה". אף אחד לא ידע להסביר לאן הלך הכסף.אבל לא רק הנסיעות המרובות לחו"ל מטרידות את מבקר המדינה, שחשף מעשה חלמאות בעיריה: 17 מיליון שקל הוצאו מקופת העיריה להקמת פארק "מדינת הילדים", וזאת ללא הליכי רישוי ותיכנון נאותים ועל שטח מזוהם בפסולת אסבסט מסוכנת. "ציוד יקר שעלה מיליוני שקלים מאוכסן ארבע שנים ללא שימוש ואי אפשר לדעת אם יהיה עוד תקין לשימוש ובלתי מסוכן לתיפעול כפארק שעשועים", כתב המבקר.מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "הנסיעות היו במסגרת קשרי חוץ של העיריה עם ערים תאומות בחו"ל ועם קהילות יהודיות ובחלקן לקידום פרויקטים שהעיריה התמקדה בהן. העיריה מבטיחה כי בעתיד יגישו חברי המשלחת דו"ח מלא ופירוט הוצאותיהם. עיריית נהריה השקיעה חמישה מיליון שקל בניקיון השטח באופן שהמפגע יחוסל, מתוך דאגה לשלום הציבור ובריאותו. זאת לאחר שעשרות שנים לא ביצע שום גוף או גורם דבר לניקוי פסולת האסבסט בקרקע. עם סיום הניקוי יהיה השטח נקי וכשיר לכל מטרה ותוגש בקשה מתאימה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה לאישור פרויקט 'מדינת הילדים'". אשדוד: היזמים חוגגים על אחוזי בניה פרס היצירתיות המקורית, אם היו מעניקים כזה, בוודאי היה מגיע לעיריית אשדוד, שהביאה לעולם פטנט חדש: אחוזי בניה נודדים. יזם שלא ניצל עד תום את אחוזי הבניה שניתנו לו באתר אחד, יכול להעביר את האחוזים האלה לאתר אחר. וכך, בעידוד העיריה, עוברים אחוזי הבניה מיד ליד ממש כמו מזומנים של ממש.המפסידים הגדולים הם כמובן התושבים, שמוצאים את עצמם גרים באזורים צפופים. זאת ועוד: בגלל הסחר הזה, ויתרה העיריה על היטלי השבחה העבור תוספת אחוזי הבניה שקיבל היזם. קריית שמונה: עובדי העיריה חייבים לעיריה בקריית שמונה ובדיר אל­אסד גילה המבקר כי המקורבים לצלחת לא אוהבים לשלם ארנונה. עובד בעיריית קריית שמונה חייב לעיריה 50 אלף שקל, חמישה נוספים צברו חובות של שבין 25 ל­30 אלף שקל כל אחד. עובד אחר חייב 13 אלף שקל ועוד שישה עובדים חייבים כל אחד 10,000 שקל.ראש עיריית קרית שמונה, חיים ברביבאי: "מדובר בביקורת על תקופה שלא הייתי ראש עיר. לעצם העניין, מדובר בשני חברי מועצה שיש לגביהם ויכוח על הסכום שאותו הם צריכים לשלם. אנחנו נמצאים בהתדיינות איתם והם לא מכחישים שהם חייבים כסף לעיריה".בדיר אל אסד, ראש המועצה לשעבר ­ שמשמש עדיין כחבר מועצה, חייב 10,000 שקל בעבור ארנונה ואגרות שונות. סכום דומה חייבים גם כל אחד משלושת אחיו. עוד בדיר אל אסד: 32 מ­80 בעלי העסקים לא משלמים כלל ארנונה. השאר משלמים בעבור העסקים ארנונה לפי תעריף למגורים. לוד: מנהל ביה"ס הוא בעל חברת ההסעות מבקר המדינה בדק גם את רמת הבטיחות בהסעות של תלמידים ונכים. מתברר כי הרשויות לוקחות "חאפרים", לא מקפידות על נהלים ואינן בודקות כראוי את הקבלנים שנשכרו.עוד התברר כי חברות גובות כספים מרשויות בעבור שני מסלולי נסיעה, בעוד שבפועל הן איחדו את שני המסלולים למסלול אחד.הסיפור הבא יכול אולי לסכם את האווירה שעולה מכל אחד מדפי הדו"ח, והאחראית לו היא עיריית לוד: תלמידי מוסד חינוכי של רשת חינוך חרדית הוסעו באוטובסים למרות שגרו במרחק של 300 עד 800 מטר מבית הספר. בעל חברת ההסעות הוא לא אחר מאשר מנהל המוסד החינוכי.בהכנת הכתבה השתתפו: סעיד בדראן, אבי אשכנזי ויהודה גורן