ועכשיו סוריה/אורי אבנרי אם המצב בגבול הצפון יתלקח, זה יהיה בגלל רמת הגולן. אנחנו יכולים למנוע זאת אורי אבנרי 30/05/00 התמונות משער פטמה הזכירו את אחד המעמדים הדרמטיים ביותר של המאה ה­20: בריחת האמריקאים מווייטנאם. אחרוני האמריקאים, יחד עם שכירי­החרב המקומיים שלהם, הצטופפו על גג השגרירות שלהם בסייגון ונלחמו נואשות על מקומות במסוקים האחרונים. מין שער פטמה אווירי. את זה זוכרים כולם. אבל רק מעטים זוכרים שבדיוק באותם הימים התרחש אצלנו אירוע פוליטי חשוב: שמעון פרס, אז שר הביטחון בממשלת רבין הראשונה, לקח רב­סרן נוצרי בשם סאעד חדד והטיל עליו לגייס כוח של שכירים בדרום­לבנון. כך נולד "איזור הביטחון" המקורי.צירוף מקרים מוזר: בדיוק כאשר הסתיימה ההרפתקה האמריקאית בווייטנאם באסון, נכנסנו אנחנו לווייטנאם שלנו. על כך ניתן לומר: "טיפש לומד מנסיונו, חכם לומד מנסיונם של אחרים." מה לעשות, לא היינו חכמים.לא היינו חכמים גם בראשית 1985, כאשר נאלצנו לברוח מפני הגרילה השיעית מדרום לביירות. יכולנו לברוח עד הגדר. אבל הממשלה התחכמה והכריזה שוב על "איזור ביטחון", עם כוח שכיר חדש שהתפאר בשם המפוצץ "צבא דרום לבנון". זאת היתה מין התחכמות שכזאת: לברוח ­ אבל לא לגמרי. להשאיר מקום קטן שבו יכולה להתפתח הג רילה השיעית.לא עבר הרבה זמן, והתברר שזאת שגיאה נוראה. אז עוד יכולנו לצאת בצורה מכובדת. תחת זאת השמיעו הגנרלים שלנו את דברי הרהב הרגילים: נשבור, נכתוש, נחסל, ננצח. מה, צה"ל האדיר יברח מפני כמה מחבלים שיעים? כאילו לא ברחנו כבר מפני כמה מחבלים שיעים כל הדרך מביירות עד הבופור. יכולנו להסתלק לפני עשר שנים, לפני חמש שנים, לפני שנה. אבל לא היינו חכמים. עד שבא ברק וקבע תאריך: יולי 2000. הוא יכול היה, כמובן, לבצע את הנסיגה מיד עם כניסתו לתפקיד, להפתיע את האויב ולנצל את תדהמתו כדי לצאת בצורה מהירה. אבל הוא רצה להוציא את הכוחות בצורה מסודרת, בהסכם עם הסורים.זה היה הגיוני, אבל רק בתנאי שהיה מוכן לשלם את המחיר, רמת הגולן כולה, עד המילימטר האחרון. כמו שבגין פינה את סיני. אבל ברק לא היה מוכן לכך. הוא נתקע במאה המטרים האחרונים ליד הכנרת. לכן קרה מה שקרה השבוע. צחוק הגורל: מיון בורחי הצד"ל נעשה בחוף הכנרת, בדיוק באותו מקום בגללו התפוצץ המשא­והמתן עם אסד.חיזבאללה היא תנועה לבנונית, הדואגת לאינטרסים הפוליטיים של עצמה. אבל קיימת בינה ובין סוריה ברית של נוחיות. הסורים השתמשו בה כ די למרר את חיי ישראל ולהכריח אותה להסתלק מהגולן. כאשר סירב ברק להחזיר את כל הגולן, נוצר אינטרס סורי מובהק לחמם את הגבול הלבנוני שלנו גם להבא.יש הבדל אחד גדול בין וייטנאם של אמריקה לבין וייטנאם שלנו. כאשר ברחו האמריקאים מסייגון, הם חזרו לארצם. ים גדול מפריד בינם ובין זירת האסון. אבל לנו אין ים. החיזבאללה נמצא על הגדר שלנו. מה יקרה עכשיו?לאוכלוסיה בדרום לבנון יש עניין בשקט. היא רוצה לחיות את חייה, כמו פעם, כאשר הגבול הזה היה גבול של שלום גמור. תנועת החיזבאללה לא יכולה להתעלם מהרצון הזה. אבל על החיזבאללה יופעל עכשיו לחץ סורי כבד להמשיך ולהציק לישראל. המאבק אינו על מנרה או משגב­עם, אלא על הגולן.זה צריך להיות ברור לכל אחד מאיתנו: אם נמשיך לסבול בגבול הצפון, זה יהיה בגלל הגולן. אם תושבים ינטשו את קרית שמונה, זה יהיה בגלל הגולן. אם ייווצר מצב מלחמתי בצפון, זה יהיה בגלל הגולן.עכשיו יהיו כמה ימים של שקט. בואו ננצל אותם כדי לגמור את העסק עם סוריה באותה נחישות בה הסתלקנו מלבנון.