אין ספק שיוני ואני נהיה בסוג של מלחמה זה הולך להיות יותר בוטה מהחרצופים, אומר גיא מרוז על "מחשוף", תוכנית הלילה החדשה שהוא מעלה בערוץ 2 עם שותפו הוותיק יוני להב, שינוי אחר בחייו הוא החזרה הביתה אחרי שנתיים, עם סיום הרומן המתוקשר שלו עם שלי יחימוביץ' ליאורה הכהן 22/05/00 לא מזמן סיים מנחה הטלוויזיה גיא מרוז (38) את הרומן המתוקשר שלו עם שדרנית הרדיו שלי יחימוביץ' ("הכל דיבורים"), ולאחר שנתיים חזר לפתע אל חיקה האוהב של רעייתו ואם שלושת ילדיו, רותי. הזוגיות שלהם, שהיתה בשפל, מלבלבת עתה מחדש לאחר 16 שנות נישואים.בימים אלה הוא עלה לאוויר עם תוכנית לייט נייט סאטירית בערוץ 2 בשם "מחשוף", בה הוא חושף בעוקצנות הכל על הכל, חוץ מאשר על עצמו. שותפו לתוכנית הוא יוני להב (42), מי ששיתף איתו פעולה גם ב"נייס גיא" בימי הערוץ השני הנסיוני. "קשת" הזמינה מראש כ­12 תוכניות, והצמד טוען שה"מחשוף" הולך להיות הלהיט הבא של ערוץ 2 ומתחרה רציני של החרצופים. בשלושה החודשים האחרונים, אומר מרוז, "אין לו חיים פרטיים יותר".ואתה צריך לעבוד עכשיו על החייים הפרטיים שלך."יש לי אשה מקסימה, שאני מאוד אוהב, ויש לנו יחדיו שלושה ילדים, בני 14, 11, ו­4 וחצי, שני בנים ובת. אני כיום בן 38, ועברתי כל מיני שינויים בחיים. מה גרם לי לעבור את השינויים האלה, לי עצמי אין תשובה לכך. מאידך, השינויים האישיים שחלו בחיי, והסיבות לכך, הם לא עניינו של הציבור."חלו אצלי גם שינו יים בקריירה. מעבודה כמוזיקאי עברתי מהר מאוד לכתיבה לתיאטרון, ואיכשהו הכתיבה וההנחיה בטלוויזיה גרמו לי להעמיד את שני הדברים האלה במקום הראשון. היום יותר מעניין לי לכתוב תסריטים".אתה נחשב כשובר לבבות."אני שובר לבבות? מי מתחילה איתי בכלל? אני גם לא מודע לסקס אפיל שלי כפי שאת מציגה אותי. אני בנאדם שלא מתחיל עם בחורות, ויש לי חדשות בשבילך: בחורות גם לא מתחילות איתי. אמנם אני לא הגיבן מנוטרדאם, אני בסדר, אבל לא משהו מעבר לזה".אשתך רותי עדיין סוגדת לך אחרי כל הפרשייה?"לא יודע, תשאלי אותה. העובדות מדברות בעד עצמן. אנחנו ביחד".כלומר, החיים מחייכים אליך?"כן, בעבודה. זו תוכנית שאני ויוני להב חולמים עליה זה שש שנים, מאז 'נייס גיא'. בסך­הכל יש לי ילדים מוצלחים ואשה נהדרת כמו רותי שלי. היא לא שייכת לעולם השואו ביז, היא מורה בישראל".מגיע לה צל"ש שהיא קיבלה אותך בכלל בחזרה?מרוז, מתפתל על הכורסה, יונק מהסיגריה שלו, בוחר לדלג על השאלה ונועץ מבט בים הכחול שנשקף ממלון שרתון תל­אביב.לא קשה לבנות זוגיות מחדש?עכשיו הוא כבר מתחיל לגלות סימני עצבנות. "אני לא פסיכ ולוג", הוא מתפרץ, "מאיפה אני יודע מה יקרה? תביני, כל העניין האישי, החיים הפרטיים שלי ושל אשתי מעל דפי העיתון, יש לי הרגשה לא טובה לדבר על זה. לא רוצה לפרוש את חיי האישיים בעיתון. אני מבטיח שיבוא יום שאדבר על זה בגדול. זו פרשייה שאיני יכול לדבר עליה כעת. אני יכול רק לגלות לך, שכאשר הייתי בחור צעיר התראיינתי והצטערתי עד עמקי נשמתי כל פעם שראיתי שכתוב משהו על חיי האישיים בעיתון זה לא היה טוב והצטערתי בכלל שדיברתי. אני נשוי לרותי 16 שנה ותקופה קצרה לא חייתי בבית".למה החלטת לקרוא לתוכנית שלך "מחשוף"?"זו התוכנית שלי ושל יוני להב, ויחד אנחנו הולכים לחשוף דברים קצת אחרים. אנחנו מתחפשים לתוכנית תחקירים סאטירית. יהיו בה ראיונות מפוברקים עם סלבריטיז, פוליטיקאים ושחקני כדורגל, כמו שעשינו ראיון מפוברק עם יזהר כהן: ריאיינו אותו מבלי להזכיר את 'אבאניבי'. יוני לא יכול היה להתאפק וכל הזמן ניסה לשאול את יזהר דווקא על השיר הזה. יזהר התעצבן וזרק אותנו מהבית שלו, אבל הצופים לא ידעו שהכל היה מתוכנן וכתוב מראש. אנחנו מגדילים מצבים וסיטואציות שקורות לאנשים. בעצם, משתתפי התוכנית עובדים אצל נו כשחקנים."בתוכנית האחרונה, למשל, אביטל דיקר יושבת מולנו בעירום ומסבירה לנו למה היא לעולם לא תופיע בעירום בקולנוע, בגלל שאנחנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם, ומה שחקנים נאלצים לעשות כדי להופיע בתוכניות אירוח. הזמנו לתוכנית את הרכילאית של מדור 'ציפורה', ארנה ורסנו. היא מספרת מה זה להיות רכילאית, ואנחנו לוקחים את המדור שלה ומלחינים אותו כמיני­מחזמר".צירפתם לתוכנית גם את צמד הדראג קווינס?"נכון, צירפנו את הדראג קווינס מיס לילה ואיטה פרל, שיופיעו אצלנו כחלק מהקאסט של התוכנית. אחד מהם גם עובד אצלנו כחבר מערכת ותהיה לו פינה קבועה, 'מכתבים ללילה', שבה הוא יענה בפארודיה על מכתבי הצופים".אין לכם קווים אדומים?"אנחנו נעשה סאטירה על הכל, אפילו נהיה יותר בוטים מהחרצופים. אבי כהן הוא הבמאי שלנו וגם של החרצופים. אנחנו נקיים תחרות מלכת יופי עם חתיכות בשר תלויות כמו אצל קצבים, נלביש עליהן בגדי ים ובגדי ערב ואת הפרס לזוכה תעניק עורכת העיתון 'לשרמוטה', על משקל 'לאשה'", מגלה מרוז.הוא ויוני להב לא בוחלים בעבודה קשה. מדי בוקר הם משקימים קום (להב: "הילדים חושבים שמרוז הוא אבא שלהם ואני העוזרת"), פותחים את היום בקריאת 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות' ושואבים משם רעיונות לתוכנית. כך לקחו את נתי רביץ, מפגועי המפיקה מרים עציוני, "שיספר לראשונה לאומה כמה כסף היא חייבת לו".איך תעמדו בתחרות מול כל תוכניות הטוק שואוז?"אנחנו לא בתחרות מול אף אחד, גם לא מול תוכניות הלייט נייט, כי אנחנו שונים בגלל שאנחנו תוכנית סאטירה. כבר זכינו לביקורת קטלנית ברמה אישית ממבקרת הטלוויזיה של 'ידיעות', ארנה לנדאו, על התוכנית האחרונה שלנו, ששודרה בסוף דצמבר. כיוון שאנחנו לא נוקטים טקטיקה של לא לענות למבקרים, אנחנו נחזיר לה באותה מטבע. שתצפה לנו במתח". מימוש חלום זו זכותה הלגיטימית לבקר אתכם, זה הרי תפקידה כמבקרת טלוויזיה."נכון מאוד. אנחנו לא מתווכחים בכלל, אבל גם זכותנו הלגיטימית לענות לה באותה מטבע. אנחנו לא מאמינים בשיטת הבת יענה. לדעתנו, בת יענה מתה, אבל במלחמה כמו במלחמה; אם היא תקטול אותנו ותרד לרמה האישית, היא תקבל מאיתנו בחזרה ברמה האישית".הולכת להיות אצלכם מלחמת חורמה נגד מבקרים?"סליחה, לא נגד מבקרים, אבל יש כללים ליציאה למלחמה שלנו. אין לנו שום דבר נגד ביקורת לגיטימית, אך ברגע שמתלכלכים עלינו ברמה האישית, מתפרצים אצלנו לדלת פתוחה. רמה אישית זה השם האמצעי שלנו. יש לציין שלאחר התוכנית הראשונה שלנו קיבלנו טלפונים מאוד יפים מ'קשת', שאפילו הפתיעו אותנו. אמרו לנו שהם אהבו את התוכנית, ואפילו מקדימים אותה כמעט בשעה".לסאטיריקנים כמוכם נשארו עוד חלומות?מרוז: "אני מודה שהתוכנית הזאת היא חלום אישי שמתגשם. אין לי חלום לתוכנית בפריים טיים. יש לי עוד חלום אחד קטן: לא לעבוד במשך שנה ולא להיות בלחץ של לוח זמנים צפוף".להב: "אני במימושו של חלום עתיק יומין, וזו התוכנית הזאת. חלום נוסף שלי הוא, להעלות מחזה שכתבתי לפני שנים, על מדען גרעין שעובר מסע סוריאליסטי. אני גם רוצה לכתוב עוד ספרים, ולכתוב אישי יותר. כרגע אני נמצא באחד משיאי חיי הודות לתוכנית".מה אתם אומרים על תוכניות הלייט נייט של טל ברמן, דנה מודן, מרב מיכאלי ואייל קיציס?מרוז: "בדרך כלל אנחנו לא אוהבים להתייחס לקולגות. באופן אישי אני אוהב את דנה מודן. היא מצאה פטנט נחמד בתוכנית שלה, וגם מרב מיכאלי".להב: "כל הלייט נייט זו מהפכה חיובית בתקשורת. היא יצרה תשתית לטלוויזיה משוחררת בעברית מדוברת, לא ממלכתית ולא מכופתרת, כאילו טלוויזיה חיה".מרוז: "את תוכניות הטוק שואו של רפי רשף, יאיר לפיד ואמנון לוי אנחנו לא רואים בכלל, בגלל חוסר זמן, ואני לא אוהב את הפורמאט של טוק שואו. אצלנו הסאטירה היא קצת אחרת. אנחנו יותר בוטים מהחרצופים, למרות שגם הם עושים סאטירה, אבל הם עושים את זה עם בובות ואנחנו עם בני אדם. אין ספק שאנחנו נהיה בסוג של מלחמה".אינכם חוששים מאימת הרייטינג?"לאייל קיציס לא היתה שנה שלמה רייטינג ואף אחד לא דיבר עליו, כל העיתונות היתה נגדו. עכשיו הוא משחק אותה בענק, כי 'קשת' האמינו בתוכנית שלו, הלכו איתו בתהל יך ארוך וממושך. הטענה שכאילו הכל נקבע על­פי הרייטינג היא לא נכונה. אולי לגבי תוכניות בפריים טיים הרייטינג כן קובע. ככותבים אנחנו לא חושבים על רייטינג. אנחנו הגענו מהפרינג', מהשוליים, ממקום שלא היה בו רייטינג".עכשיו תתארחו בסבב בכל תוכניות הטוק שואו?"בכלל לא. אנחנו לא נעבור בסבב אצל אף אחד מהם, משתי סיבות. ראשית, הם לא ירצו אותנו. וסיבה שנייה, אנחנו לא מתאימים להתארח בתוכניות האלה. חלק מהסאטירה שלנו זה הם, כך שאין סיכוי שבעולם שנוזמן אליהם".יוני להב, אתה כיוצר תפסיק לכתוב כעת?"אני אכן מצר על כך. הוצאתי בימים אלה ספר עם תרגום ועיבוד חופשי ופרוע משלי, 'מחפשים ת'סנרק'. התחלתי את הקריירה במחזה שכתבתי עם דניאל לפין, 'כולם היו בני חוץ מנעמי'. לפין עובד איתנו עכשיו בתוכנית. כתבתי גם את המחזה 'הבית ברחוב שינקין' להבימה, ואת 'נעמי' לרובי פורת­שובל. בקיצור, כתבתי כ­20 מחזות, וכן תסריטים, סדרות וקומדיות לטלוויזיה. ההתחברות שלי עם גיא החלה ב'כולם היו בני חוץ מנעמי', ומאז לא הפסקנו לעבוד ביחד. עבדנו במשותף גם על 'נייס גיא', שם כתבנו והגשנו את החומר. מאז אנו כותבים ביחד לטל וויזיה ולתיאטרון".מה אתה מוצא בגיא מרוז, שאתה כל­כך מחובר אליו?"יש לנו אותו ראש, אותו הומור ושפה משותפת, שפותחה עם השנים. סוג של מהירות תגובה. אנחנו פשוט צוות מוצלח, נחמד לי ונעים לי לעבוד איתו. אנחנו חברים טובים וזורמים ביחד בחומר. לא כל יום מוצאים אחד כמוהו".סוף סוף גם תרוויחו כסף בעקבות התוכנית?"הלוואי. התוכנית שלנו היא בתקציב מאוד זעום, 13.5 אלף דולר לתוכנית. רק כהשוואה, על תוכנית בפריים טיים משלמים בין 50 ל­60 אלף דולר. התוכנית שלנו מאוד מסובכת ואנחנו נעזרים בחברים שעובדים בשבילנו בהתנדבות בשיטת הבארטר. כמו שלקחנו את אביטל דיקר, שתופיע אצלנו באופן קבוע ואנחנו בתמורה כותבים לה קומדיית מצבים. יוצא שאנחנו מרוויחים פחות ממה שעשינו עד עכשיו, כי כעת אנחנו מתוכנתים אך ורק למען התוכנית. בגלל זה נאלצנו לוותר ולדחות עבודות אחרות. השכר שלנו מאוד זעום, אבל אנחנו עושים מה שאנחנו מאוד אוהבים לעשות ומקווים שהתוכנית תצליח ושבעונה הבאה כבר נוכל לעשות כסף".