מזוכי "כנופיית מע"צ": "נתבע פיצויים נוספים" שלושה מיליון שקל - זה סכום הפיצויים שנפסק אתמול לארבעת מזוכי "פרשת מע"צ", לאחר שהוכח כי ההודאות ניגבו מהם בכוח ועינויים. "גם אם היינו מקבלים מהמדינה מיליוני דולרים", הם אומרים, "זה לא היה מוחק את הנזק על מה שעוללו לנו. חצי מהחיים שלנו התבזבזו על הפרשה הזו" דורית גבאי 15/02/00 גדעון הררי לא נרגע גם אחרי שבית המשפט הטיל אתמול על המדינה לשלם לו פיצויים על העוול שנעשה לו בפרשת מע"צ. הררי ועוד שלושה מחבריו ­ יעקב בלדוט, אורי גולברי ויוסף רחימי, הורשעו בהצתות בתי עסק בגוש דן וישבו שנים בכלא, עד שלפני כשש שנים התוודה אחד החוקרים, שי שמחי, כי ההודאות ניגבו מהם בכוח ותחת התעללות. מאז קיבלה הפרשה תפנית שהביאה למורשעי מע"צ משפו חוזר, זיכוי מוחלט, ואתמול, כאמור, גם פיצויים מהמדינה. אבל הררי עדיין כועס. "גם אם הייתי מקבל מיליוני דולרים", הוא אומר, "זה לא היה מוחק את ליל ה­20 באוגוסט 1978, כשהייתי בן 20 ושוטרים נכנסו לבית הוריי בשכונת התקווה, גררו אותי מידיהם, לקחו אותי לחקירות, האשימו אותי בעבירה שלא עשיתי, האכילו אותי חול, היכו אותי מכות רצח, ושלחו אותי לחמש שנים וארבעה חודשים בכלא, כשאני חף מפשע. שום סכום בעולם לא ימחק את הנזק שנגרם לי".מה עוד אתה צריך כדי לסגור את המעגל? אני שואלת אותו. הצדק יצא לאור, אפילו קיבלתם פיצויים.הררי נחוש להמשיך. "רק כשנקבל פיצויים במסגרת התביעה האזרחית שנגיש, אולי נרגיש שמעגל נסגר", הו אומר. "אולי רק אז. הייתי בן 20 כשנכנסתי לכלא סתם, ומאז לא חזרתי להיות אותו אדם. המעגל הזה לא ייסגר לעולם כי הסיוטים תמיד יבואו בלילה"."אני עד היום מפחד לצאת בחושך מהבית", אומר חברו יעקב בלדוט. "אני אפילו פוחד להירדם באוטובוס, שלא יגיעו פתאום שוטרים ויתנפלו עלי, יפילו עלי עלילה, ושוב אכנס לכלא. זה סיוט שאי אפשר להשתחרר ממנו. חצי מהחיים שלנו התבזבזו על הפרשה הזו".­ יש בכם שינאה אל החוקרים שעשו את זה?הררי: "יותר נכון לומר שאין בי אהבה. יש בי מרירות, כאב גדול. אני מצפה שהחוקרים יתוודו מיוזמתם על מה שעשו. אני מודה ליועץ המשפטי לממשלה שהחליט לעשות משפט חוזר אבל אני חושב שהוא טעה כשהחליט שאי אפשר להעמיד את החוקרים לדין בגלל התיישנות. אין התיישנות על עוול שנעשה לאדם".הרכב של שלושה שופטים ­ אביגדור משאלי, ניסים ישעיה ומרים סוקולוב, קיבל אתמול את כל טענות הסניגור, עו"ד אריה שרעבי, ופסק לארבעת הנאשמים שזוכו במשפט החוזר את מלוא הפיצויים שתבעו ­ כשלושה מיליון שקל, ודחו את הצעת המדינה לפצותם ב­1.2 מיליון שקל בלבד.מדובר בהחלטה תקדימית. לראשונה נערך בישראל משפט חוזר. הנאשמים זוכו ואת הפיצויים קיבלו במסגר ת ההליך הפלילי, מבלי שנאלצו להגיש תביעה אזרחית. הפיצויים מתייחסים להוצאות המשפטיות שהיו לאנשי מע"צ, ולאובדן הפרנסה כשישבו בכלא. אין בהחלטה כדי למנוע מהם מלהגיש תביעת פיצויים אזרחית בעתיד. ואכן, הארבעה מתכוונים להגיש תביעה כזו בקרוב."אי אפשר למחוק את הטראומה הזו בכסף", אומר בלדוט. "אחרי שהשתחררנו מהכלא לא הצלחנו למצוא עבודה, וכשמצאנו סוף סוף, לא יכולנו להתווכח על המשכורת. היינו צריכים להגיד תודה שקיבלו אותנו לעבודה"."אכן לא ניתן להחזיר למבקשים את נעוריהם ומיטב שנותיהם שחלפו בהיותם מאחורי סורג ובריח", קרא השופט משאלי בהחלטה והבהיר כי מדובר בזיכוי מלא. "לכך אין מחיר ותגמול... היש מחיר לשלילת חרותם של המבקשים שבילו מאחורי סורג ובריח על לא עוול בכפם? היש תגמול לבושה ולקלון שהיו מנת חלקם, שלהם ושל בני משפחתם, במשך שנים רבות? מדובר במקרה חריג, ואין לו אח ורע במערכת המשפט בישראל, ואין כל תקדים משפטי שיכול לסייע בפסיקתנו במשפט זה. המבקשים סיימו לרצות את תקופות מאסרם ונשאו על מצחם אות קלון במשך 20 שנה. רק לאחר שאחד מקציני המשטרה שחקרו את הפרשה הודה כי ננקטו שיטות חקירה פסולות, וכי הוא וחבריו העידו עדות שקר בבית המשפט המחוזי, נפתח פתח לקיום משפט חוזר".שי שמחי, החוקר שחשף את הפרשה והביא לכך שנעשה לארבעה משפט חוזר, אמר אתמול: "אני מאושר מאוד עבורם לגבי האנשים האלה זה מעט מדי. שום פיצוי לא ימחק את הכאב שעברו ולא יחזיר את הנעורים. תשלום הפיצויים היה צריך להיות יוזמה של המדינה. למשטרה יש המון כוח ורק פסע מפריד בין שימוש בכוח הזה לרעה בצורה פלילית. הכוח הוא החולשה שלהם וחייבים לפקח על זה. הרבה מהמיקרים אינם מגיעים לידיעת הציבור. אני יכול לספר על לפחות עוד 10 מיקרים שכיסחנו לחשודים את הצורה כדי להוציא מהם הודאות".שמחי מנהל כיום ביה"ס לנהיגה ומוציא לאור ספר שירים שכתב. "חלק מהפרשה הזאת היתה השראה לשירים", הוא אומר. "אני לא מרגיש שאני צריך לקבל תודה מהבחורים אלא דווקא לקבל על הראש. ההתחבטויות שלי הם חלק מהעונש על כך שלא עצרתי את זה בזמן, ואת זה אני אשא עד יומי האחרון"