באג 2000: האסון כבר קרה זה כבר לא כל כך משנה מה בדיוק יקרה בבאג 2000, עד כמה שזה תלוי בחוקרי מדעי החברה. למעשה, טוענים חלק מהם, מה שיותר חשוב ומעניין הוא איך הגיבו מדינות שונות בעולם לאסון המתקרב - כל אחת בהתאם לתרבות שלה ולערכיה הבסיסיים. אצלנו, למשל, בטוח שיהיה בסדר, לא? כרמל וייסמן 04/01/00 יממה אחת לפני השעה הקריטית, עדיין אין יודעים אילו מתרחישי באג 2000 יתממשו. עובדה שכן ידועה זמן מה היא שמדינות רבות בעולם, בהן כאלה המפתחות נשק גרעיני, טיפלו בבאג באופן חלקי ביותר, בשל העדר תקציבים. תגובתן של מדינות שונות לבאג הצפוי, כמו אנשים שמגיבים שונה בעיתות מצוקה, נעה בין אפאתיה להיסטריה.עם זאת, בממד אחד, אסון באג 2000 כבר התרחש ­ בממד החברתי. מנקודת המבט של מדעני החברה, זה כבר לא ממש חשוב אם תרחיש האסון הטכנולוגי יהיה כזה או אחר. הופעתה של בעיית הבאג, התגובות אליה וההתמודדות עמה כבר קרו, הם מאחורינו וניתן כבר להצביע עליהן ולנתח אותן. ד"ר אלון פלד מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, המתמחה ביחסי טכנולוגיה וחברה, טוען כי מדעני החברה פשוט פספסו את תופעת באג 2000 כתופעה חברתית חשובה."הטכנולוגיה הביאה אותנו למצב שבו הטבע נתפס כמשהו נשלט, שאפשר וצריך לתקן אותו. אנחנו כבר לא מקבלים הסברים שמדברים על גורמים חיצוניים בלתי נשלטים אשר יוצרים אירועים. והנה, הבאג הולך להיות גורם כזה ­ חיצוני, בלתי נשלט וכמה אירוני, מקורו נעוץ דווקא באותה הטכנולוגיה שהביאה לנו את אשליית השליטה".מדעני החברה תמיד ראו בטכנולוגיה משהו "לא משלהם", אלא של המהנדסים ומדעני הטבע. מכיוון שבאג 2000 הוגדר כאסון טכנולוגי, הוא לא עורר אצל מדעני החברה מחשבה נוספת. "בעולמנו כיום, אי אפשר שמדעני החברה לא יתייחסו לטכנולוגיה, שכן המצאות טכנולוגיות רבות משנות את פני החברה. דינו של אסון טכנולוגי בעידן שלנו, הוא כדין נפילתה של רומא בימים עברו", מדגיש פלד.מעניין לראות, איך למרות כל הטכנולוגיה העומדת לרשותנו כיום, במצבי אסון, גם אם האסון הוא טכנולוגי, התגובות שלנו באות מהבטן, מתוך ערכי התרבות העמוקים והאינסטנקטיביים ביותר שלנו. אנו חוזרים לדפוסי האשמה והתגובה האוטומטיים החבויים בבסיס תרבויותינו ­ זהו הפרדוקס הפילוסופי של הטכנולוגיה. ד"ר פלד מצביע על מספר מודלים של תגובות לבאג 2000, אשר ניתן לאפיין על פי תרבויות שונות. ארה"ב: שרות עצמי מודל התגובה האמריקני לבאג 2000 היה ברוח הדמוקרטיה של דה­טוקוויל, שעליה נוצרה האומה האמריקנית ­ שירות עצמי. הממשל האמריקני הסיר מעליו כל אחריות לאסון הטכנולוגי. הנשיא קלינטון פרסם מסמך המעודד את המגזר הפרטי להקים גופים סקטוריאליים שיטפלו בבעיית הבאג. המסמך דאג להדגיש כי החוק אינו מגן על גופים אלו מפני תביעות עתידיות כנגד נזקי הבאג. בארה"ב האינדיווידואלית, ביום הקריטי, זה איש איש וסקטור סקטור לעצמו. מה הפלא אפוא, שקומץ מתכנתים אשר עסקו בהסבות שנת 2000 ברחבי ארה"ב, קנו לעצמם גלוני מים, גנרטורים ואספקת מזון לחצי שנה, בכוונה לעבור לאזורים מדבריים מבודדים מספר ימים לפני תחילת האלף. בריטניה: המגנה­כרטא הבריטים, להבדיל, ברוח המגנה­כרטא המסמלת את ערש תרבותם, היו הראשונים לחתום על מניפסט של ממש למאבק באסון. המדובר בחוזה בן שש נקודות, פרי יוזמה ממשלתית, שעליו חתמו חברות רבות תוך התחייבות לשתף פעולה ולחלוק מידע בנושא הטיפול בבאג. כמו כן, התחייבו החברות שלא יתבעו זו את זו בגין נזקים הקשורים בטיפול משותף זה, כשהשעון יתקתק חצות.מעניין לציין שמושבות בריטיות לשעבר, כדוגמת ניו זילנד, דבקו אף הן במסורת התרבותית של יניקה ממדינת האם לשעבר, אימצו את מדיניות שש הנקודות ויצרו מניפסט דומה. לכל המעונין, ניתן לראות את המגנה­כרטא הטכנולוגית באתר www.bug2000.co.uk. אירופה: גזירה משמיים באירופה הקלאסית, השורשים הקתוליים העמוקים בלטו מאוד בתגובות לבאג 2000. אסון הבאג נתפס כמעשה האל וגזירה משמיים, בעיה מורכבת המתנכלת לבני האנוש שמנסים לפתור אותה. במדינות כמו צרפת וספרד, האחריות על הטיפול בבעיה אינה מוטלת על אף אחד במיוחד. לא הממשל ולא המגזר הציבורי לקח על עצמו את המשימה. כל אחד עושה מה שהוא יכול וממתין, שהרי מי יכול לשאת באחריות על עונש אלוהי? גם באירופה לא חסרות מדינות שלא עשו הרבה לטיפול בבאג מתוך מחשבה כזו. פולין, למשל, פשוט משהה את כל הטיסות באותו יום, ומחכה לראות מה יקרה. סין: שיטת התליין הסינים, ברוח שושלות הקיסרים העתיקות, בחרו ב"שיטת התליין של האימפריה". הממשלה הסינית לא אמרה לאף אחד מה לעשות ואיך לעשות. ממשרדי הממשל יצאה רק פקודה אחת, וזו לשונה: כשהשעון יתקתק חצות בראשון לינואר 2000, יהיו כל אנשי ההנהלה הבכירה של כל חברות התעופה בסין על המטוסים, באוויר. ככה בפשטות, אפילו בלי "בהצלחה בפתרון הבעיה", ותודה שטסתם עמנו. המזרח התיכון: פתרונות יצירתיים בישראל, על כל אסון מקימים ועדה. הממשלה הקימה תת ועדת כנסת וגוף שאחראי על המטות המשולבים של הבעיה. כמו בתחומים רבים אחרים, המגזר הפרטי מוכן ומצוחצח, רץ קדימה, לעומת המגזר הציבורי המקרטע אחריו, ולא ברור עד כמה הוא אכן מוכן לשעת השין. הישראלים הלא ידועים כאשפי האילתור, שיודעים להתמודד עם מצבי החירום בזמן אמת. כאן יוכרז משטר לשעת חירום לאותו היום, מתכנתים אומללים רבים יבלו את המילניום בבונקרים של חברת החשמל, ובסוף הרי יהיה בסדר. כמיטב המסורת הצברית.מדינה אחרת במזרח התיכון, ששמה לא דווח, הפעילה מעין סוג של אפאתיה יצירתית ופשוט הורתה לכוון את שעוני כל המחשבים לשנת 1995. פשוט מרוויחים עוד כמה שנים של טיפול בבעיה, בבחינת נראה קודם מה עשו השכנים.בשנים האחרונות טוענים מדעני החברה שכל העולם מאמץ דפוסים מערביים ומצטמצם למספר אוכלוסיות תרבותיות מרוכזות. באג 2000 הוא מקרה מבחן מעניין המראה למעשה שבכל זאת, כל מדינה וקבוצה תרבותית עדיין משמרת את ערכיה הבסיסיים ביותר, הניכרים בתגובה שלה למקרי אסון. גם אם מבחינה טכנולוגית לא יקרה ממש כלום מחר, מסכם ד"ר פלד, מדעני החברה יהיו ח ייבים להודות בכך שהיה כאן אסון חברתי ותופעה תרבותית מרתקת.