 | | | הערכה ללא ערך | |
|  | | הערכות אמ"ן היו שגויות פעמים רבות ואת התוצאות שילמה המדינה. האם יהיה כך גם בעתיד? | |
| | | | |  | בתחילת 1987 יצא אמ"ן בהערכת המצב השנתית, ש"לא צפויה מלחמה בשלוש השנים הקרובות". ההערכה התבססה על קשייו של הצבא המצרי בתימן באותם ימים. כידוע, פרצה מלחמה ב6 ביוני 1967.בקיץ 1988 היה השירות על גדות הסואץ מהחוויות הנעימות בצה"ל. אמ"ן העריך, שאין למצרים אופציה של שימוש בכוח. הוא התבסס על שריפת בתי הזיקוק בסואץ בתגובה לטיבוע המשחתת אילת שריפה שגרמה נזק כלכלי אדיר למצרים וחשפה את חולשתה. ב26/10/68 הפתיעו המצרים באש לאורך התעלה, ובתוך ימים אחדים נהרגו 26 מלוחמי צה"ל. רק לאחר ההפתעה החל צה"ל בדיון שהוליד את קו ברלב. הפתעת מלחמת ההתשה הכילה בתוכה את כל רכיבי יום הכיפורים קונספציה, שאננות ו...יכולתו של הצד המצרי להפתיע. ב19.11.1977 נחת הנשיא סאדאת בישראל לאחר שהרמטכ"ל דאז, רא"ל מוטה גור ז"ל, מוזן בהערכת אמ"ן, הזהיר מפני תרגיל הונאה נוסף של המצרים.בשישי ביוני 82 יצא צה"ל למבצע של"ג, להגשים תוכנית יזומה. הפעם, יש לציין, בהתנגדות אמ"ן. התוכנית נשענה על הערכת המוסד, שיש בלבנון כוח נוצרי מגובש שיכול לשלוט במדינה. אנו מתלבטים עד היום כיצד לחלץ עצמנו מאותה לבנון. ב9 לדצמבר 87 פרצה האינתיפדה וזאת היתה הפתעה מוחלטת לגורמי הביטחון. ההפתעה היתה על אף התייחסות נרחבת בעיתונות במשך שנתיים של פוליטיקאים ואנשי רוח שהתריעו כי מצב הרגיעה בשטחים לא יכול להימשך לעד. עד שגובשה שיטת הלחימה המתאימה, עברו כשנתיים מביכות. ב2 לאוגוסט 90 פלשה עיראק לכווית. זה היה מהלך, שכרגיל, הפתיע את מערכת הביטחון.ישראל מצאה עצמה בלתי מוכנה, על אף שמרכיבי האיום העיקריים היו ידועים לכל מזמן טילים ארוכי טווח, נשק כימי. עיראק היתה תמיד אויבבכוח רב עוצמה, שראוי למיקוד התעניינות המודיעין שלנו.ב13 בספטמבר 93' נחתם הסכם אוסלו לאחר שאמ"ן, בהערכת המצב השנתית שלו ל93', העריך ש"השנה לא צפויה פריצת דרך במישור הפלשתיני". הנימוק: דרישות המינימום של הפלשתינים לא פוגשות את ויתורי המקסימום של ישראל.למעשה, אמ"ן נכשל ברציפות בהבנת הכוחות האמיתיים המניעים במזרח התיכון.לא בכדי מצא מבקר המדינה, השופט אליעזר גולדברג, בדו"ח על קהילת המודיעין, שמסקנות ועדת אגרנט לא יושמו או התנוונו, וכי למעשה אין "פלורליזם מחקרי". עוד קבע שהמחקר האסטרטגי לקוי וסובל ממחסור חמור בחוקרי ם מתאימים. כאשר אנו שומעים הערכות מאמ"ן על הצפוי לנו מלבנון, מוטב שנזכור שבעשורים האחרונים הכזיבה הערכת אמ"ן פעם אחר פעם, וכי עיתונאים ופובליציסטים, אנשי אקדמיה ורוח, פוליטיקאים וסתם עמך הטיבו בהבנת התהליכים והסיכויים יותר מכל הערכות אמ"ן.דני רשף, מושב חוסן | |  | |  |
| |  | |  | הגבול השגוי
| |  | | | | במאמרו במדור דיעות מעריב (31.10.99) פוסק עמוס גלבוע, שהסדר עם סוריה אפשרי רק על בסיס הגבול הבינלאומי, ושאם אסד לא יסכים יש לומר לו שילך וישתה את מי הים התיכון.לא ברור למה בחר גלבוע לקדש דווקא את הגבול הבינלאומי, שהוא יצירה קולוניאלית ארכאית ונוגדת כל אינטרס של מדינת ישראל. גבול זה נוצר בשנת 1923 במסגרת הסכם בין אנגליה לצרפת, והוא רווי באינטרסים קולוניאליים, שאין להם דבר עם הצרכים המודרניים של ימינו. הגבול כולל מסדרון צר וחסר יכולת הגנה לכיוון חמת גדר, ולאחר מכן עובר מתחת למצוקי האון ומשאיר את שפת המצוק לשליטה סורית. לאורך החוף הצפון מזרחי של הכינרת עובר הגבול במרחק של עשרה מטרים מקו המים, רצועה שאינה ניתנת להגדרה ברורה ואינה ניתנת לשליטה.בצפון עבר גבול זה סמוך לבניאס והותיר את מקורותיו של נחל חשוב זה בשלטון סורי. למרות שהקו הותווה מתוך מגמה להשאיר בידי בריטניה את השליטה על מקורות המים, הרי בפועל נותרו כל מקורות הירדן בשליטה סורית או בריבונות בלתי ברורה. לאורך כל הקו מותיר גבול זה בידי הסורים שליטה טופוגרפית מוחלטת. לאור כל אלה ברור, שהגבול הקולוניאלי משנת 1923, המכונה "הגבול הבינלאומי", הינו חסר כל רלוונטיות והוא רע מאוד למדינת ישראל. לעומת זאת, קו הגבול שנקבע בחוק רמת הגולן בשנת 1981, הוא הקו הנכון למדינת ישראל. זהו קו המעניק יתרונות צבאיים ברורים לישראל, ומאפשר שליטה מלאה על מקורות המים של המדינה. זהו קו שבזכותו נשמר השקט המוחלט בגולן מזה 26 שנים. אין לנו כל צורך בקווים אחרים, ודאי לא בקו קולוניאלי מגוחך משנת 1923.אבי זעירא, קצרין | | | | |
| | | | | הסתה שלא עבר זמנה
| | | | | | במאמרו עכשיו זה גם באינטרנט (דעות 4.11.99) מאשים ח"כ רחבעם זאבי את השמאל בהסתה נגד הימין בהקשר ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל. הוא בוחר משום מה להתעכב על הסטיקר "אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים, כמו ששמר על 6 מיליון יהודים בשואה ככה ישמור גם עלינו". מר זאבי רואה בכך הסתה.ובכן, כמי שהיה "שם" אני מבקש לומר לו שכל פעם שאני נתקל בסטיקר הזה אני מזדהה עמו לחלוטין.אין בו כל הסתה, אלא האשמה מפורשת. נער הייתי וגם זקנתי וראיתי כלכך הרבה צדיקים נעזבים, מר זאבי, וכלכך הרבה פעמים ראיתי את "זרעו מבקש לחם". אבל אם אנחנו באמת רוצים לעסוק בהסתה, מה דעתו של חבר הכנסת על השוואה בין ממשלה ישראלית לממשלת וישי (9.11.94)? מה דעתו על השוואת תהליך השלום לשואה? מי אמר: "עוד לא אבדה תקוותנו, להיות עם חופשי בארצנו. זה יקרה, אם נבין שהרכבות לא נוסעות למחנה עבודה, אם נבין שבעשן העולה מהארובות נשרפים יהודים, אם נשלח את ממשלת הכפירה הזאת לעזאזל" (9.3.94)? מי אמר ב27.4.95 בכנסת, שממשלת רבין היא מועצת יהודים ("יודנרט") ושהיא "חותרת בכל מאודה לפירוק המדינה?" ועוד לא הזכרנו, שבמ שך חודשים ארוכים התקיימו הפגנות הימין בקריאות "בדם ואש את רבין נגרש", ועד היום לא רואה מר זאבי הסתה בקריאה מפורשת זו לרצח.בכלל, מעניין להזכיר שהסתת הימין נגד יצחק רבין וממשלתו החלה כמעט מיד עם תחילת שלטונו, ללא כל קשר עם הסכמי אוסלו. כאיש צבא יודע ח"כ זאבי שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. אלא שלא ניתן למחוק לחלוטין את העבר ולהכחיש את קיום ההסתה נגד יצחק רבין ז"ל כפי שאחרים מכחישים, למשל, את קיום תאי הגזים. ראוי לזכור לאן כבר הובילה אותנו הסתה מאורגנת, אלא שככל הנראה מר זאבי לא למד. אחרת לא היה מאמרו מסתיים בקביעה כי ראש הממשלה אהוד ברק "צועד ב"מעבר הבטוח" לחיסול מדינת היהודים".ויקטור קלפהולץ, רמת השרון | | | | |
| | | | | מוכות פעמיים
| | | | | | במוסף נשים פורסמה כתבה אמא אומרת שאתה לא שווה כלום, ושרק היא המשפחה שלנו (31.10.99). מסתבר, שהקשקשת הפסיכולוגיסטית האמריקאית, המלווה את תעשיית הגירושין שם מגיעה גם לארץ. הרשו לי להציע פרספקטיבה שונה.כשמתגרשים הורים, נמנעים בתי המשפט ממתן משמורת משותפת שווה לאם ולאב. טרם הגירושין, בדרך כלל, היתה זו האם שטיפלה בילדים טיפול שוטף והדבר מנע ממנה להגיע להכנסה שווה להכנסת האב. עם הגירושין נשארים הילדים בדרך כלל בחזקת האם. במצב כזה, עד שבית המשפט קובע את גובה המזונות שהאב משלם, האם נמצאת בעמדה נחותה כפליים מזו שהיתה בה טרם הגירושין. לא רק שעול הטיפול בילדים נופל כעת במלואו עליה, ללא גיבוי האב. כעת היא גם צריכה להגדיל את הכנסתה, כדי לאפשר לילדיה חינוך מינימלי באותה רמת חיים, שהיו רגילים טרם הגירושין. ילדים, מטבעם, נוטים להזדהות עם סבל. הם מזדהים עם הסבל, שעובר ההורה הראשי שלהם לאחר הפרידה מההורה המשני. גם רמת החיים שלהם יורדת ונכנסות אל חייהם החרדות הכלכליות, המלוות את אותן אמהות חדהוריות החיות ליד קו העוני. אין צורך להסית אותם. עם הגירושין, הם חווים את חוסר השוויון , הטמון במערכות התפקידים של אמהות ואבות, ומזדהים עם החלשה, כשהיא נאבקת במלחמת הקיום הכלכלית. ואינני דנה כעת בגירושין על רקע אלימות, אלא בגירושין סתמיים בלבד.הסתה היא מושג, שעלה בתרבות הגירושין האמריקאית יחד עם מושג המשמורת המשותפת. ככל שהאב הגדיל את אחוזי אחזקת הילדים (המשמורת) שלו, כך קטנו תשלומי מזונותיו להם. טענות בדבר "הסתה" העבירו באופן אוטומטי לאב יותר אחוזי משמורת כביכול, כדי למנוע נתק בינו לבין הילדים. כך חסך כסף רב.בארצות הברית, חרושת הפסיכולוגיה סביב הגירושין משרתת בעיקר אבות, כי יש להם האמצעים הכספיים לשכור פסיכולוגים, שיעידו בבית המשפט, וגם ליצור קבוצות לובי , המממנות מחקרים מדעייםכביכול בנושאי משמורת כמו נושא ה"הסתה". מי שמפסיד מהעניין הוא, כמובן, הילדים. רבים הם המחקרים המראים, שאשה, שסבלה מאלימות פיסית או מילולית על ידי הוריה, נוטה לשחזר את חוויית ההשפלה של ילדותה על ידי נישואין לגבר מכה או אלים מילולית. את נישואי הוריה אין היא יכולה לפרק. אך הגירושין מעלים אצלה עיבודמחדש של זכרונות ילדותה. האם אפשר לכנות תובנה זו כ"הסתה"?תמהתני מדוע המאמר קפ ץ, ללא ביקורת, אל מגמה אמריקאית של אמצע שנות השמונים, שמבוקרת כיום מכל זווית אפשרית. לצערי, עקב נהייתם אחרי אפנותשיפוט אמריקאיות (המגיעות לכאן באיחור), גם בתי המשפט בישראל מקצצים במזונותיה של אם שהואשמה בהסתהכביכול. גם התרופה ל"הסתה" פגישות תכופות יותר עם ההורה, שכאילו אינו מסית, עלולה לחשוף ילדים לאלימותו.פרופ' סמדר לביא, ספיר,אוניברסיטת קליפורניה, דייויס, ארצות הברית | | | | |
| | | | | לא איכפת לנו
| | | | | | במילון מוגדר המושג התחשבות בהוראתו המצמצמת: "התחשבות שימת לב, הבאה בחשבון". האמת היא, שרובנו ככולנו לא זכאים להיקרא אנשים מתחשבים, אפילו בהתאם לפירוש הממעיט של המלה, זה שאינו תובע מאדם כל מאמץ למען זולתו. די בשימתלב אל הזולת והבאתו בחשבון. אלה שתי תביעות רכות, שאינן מחייבות את האדם לכל מעשה אלא, לכל היותר, להימנע ממעשה שלילי. לפני החינוך לאיאלימות יש לחנך להתחשבות, כי היעדר התחשבות הוא אחד הגורמים לאלימות. אדם אלים אינו מכיר בזכותו של הזולת להיות משוחרר מאימתו. הוא שולל את זכות קיומו של האחר. ובמקרה היותר רע, הנפוץ, הוא אף פוגע בו.ניתן לאפיין את החברה הישראלית כחברה בלתי מתתחשבת בעליל. היא מתחילה להתחשב רק כאשר היא כפויה לעשות זאת כאשר אינה יכולה עוד שלא להתחשב.אם נתחשב זה בזה, תרוויח מכך החברה הישראלית המשק שלה, כלכלתה, חוסנה. הכל ירוויחו מההתחשבות. נזקיה של איההתחשבות הם מצטברים. שביתתם המתמשכת והלאמוותרת של הנכים היא דוגמה אחת בלבד לנזק כזה."החברה הישראלית" מורכבת כיום ולמעשה, מפורקת מקבוצות קטנות ואינטרסנטיות. חברה, שבה אכן כל דאל ים גבר.כדי לשוב ולנסות להיות חברה, שהיא יותר מאשר סך כל הפרטים המרכיבים אותה ויש לה מהות חברתית ברורה. אבן הפינה לכך תהיה התחשבות. אברהם שרון, קיבוץ רשפים | | | | |
|
| | |
