 | | | השפן לא אוהב את אביב גפן, הג'ירפות ושרי הממשלה | |
|  | | מעבר להרי הגלגל"צ, פועלת כבר יותר מעשר שנים להקת השפן הנכון. השבוע הם הוציאו דיסק חדש | |
| | | | |  | את אריאל קרס פגשתי בפעם הראשונה על תקן המורה הפרטי לגיטרה. אחרי ארבע פגישות, הפצרות לגדל ציפורניים ביד ימין וויכוחים על מותו/חייו של הפאנק העסק נגדע. שבע שנים אחר כך לא הייתי אומר שזה לגמרי מפתיע לפגוש אותו ולשמוע שהוא מרדים את הילד שלו עם הבאזקוקס.כשאומרים לכם "הפאנק לא מת", סביר להניח שמתכוונים לקרס, 34, בראשית שנות השמונים איש להקת הפאנק דד בגינז, שהטיחה תרנגולי הודו בקהל הקיבוצניקים שנקלע להופעותיה, ובעשר השנים האחרונות מנהיג הרכב השפן הנכון, מעין פרויקט אישי, שדרכו עברו עד היום 20 מתופפים ו15 בסיסטים. השפן ערבבו מאז ועד היום "ראפ עברי" ומטאל, צחוקים וסוציאליזם, מה שמיקם אותם מזמן כגירסה הקיבוצניקית/נונסנסית של להקת ישראל הירושלמית. כמו ישראל, גם השפן חזקים בהתמדה ופועלים בסדירות בצורה לא סדירה. אם קרס היה מקדיש את עצמו לענייני הלהקה בלבד, הוא כבר מזמן היה מוצא את עצמו חוסה בבית השאנטי, מה שהביא אותו למתן אותם שיעורי גיטרה פרטיים. השלב הזה נקטע, בין השאר, אחרי שהורים של תלמידים לא התלהבו מתספורת המוהיקן שלו. אז היום הוא עובד כמגיה בעיתון. אחרי שתי קסטות של השפן בלייבל ז"ל של האוזן השלישית בתחילת התשעים ודיסק בהפצת הד ארצי ב96' ("השטרודל האנושי", שלווה גם בקליפ שצולם בחצר של שולמית אלוני, ובו אלוני הגישה ללהקה שזיפים טריים) יוצא החודש הפרויקט הרביעי שלהם, "קיץ נצחי", אי.פי עם חמישה קטעים. השותפים הנוכחיים של קרס לשפן הם עמיתי סלע, 34, בבס ועידן סקלר, 16, על תופים.חוץ מהשפעות כבדות של סרף אמריקאי שלא נמצאו אצלם בעבר וממוצע גילי החברים היורד, הבסיס לכל הוא פאנק, מטאל וצחוקים, וההגדרה הכי קולעת בשבילם היא "חמודים": השירים באי.פי החדש קצרים ומהודקים וניחנים באנרגיית פאנק רוק ישנה וטובה, שעושה חשק לקפוץ לפוגו קצר. חוץ מזה יש כאן גם הימנון כדורגל בפוטנציה, "שבת זה כדורגל", להיט ישראלי אותנטי שבמדינה מתוקנת אלפי ערסים לאומנים היו צווחים בשבתות במגרשים, וגם טראק אחד בכיכובה של כבשה. אז מה קורה איתכם בשנים האחרונות?קרס: "עבדנו קצת, החלפנו הרבה מתופפים, עד שרפי חברוני התמקם כמתופף קבוע. באותו הזמן היתה לנו גם חצוצרנית, ויום אחד רפי והחצוצרנית פשוט ברחו לנו ביחד! אחרי מה שהיה ביניהם היא לא יכלה לחצצר יותר, אם אתה מבין ל מה הכוונה. רפי עבר ללהקת חתונות, ואז מצאנו את עידן, שהוא בן 16. אנחנו בני 34, כך שהוא מוריד את ממוצע הגיל ל28, שזה לא נורא, אנחנו להקה צעירה בסך הכל".סלע: "אנחנו עובדים עם עידן כמה חודשים וממשיכים באותה הדרך. בקרוב תהיה סדרת הופעות מהממת. אנחנו רק לא יודעים עוד איפה. אין איפה להופיע".קרס: "אנחנו משתפים עכשיו פעולה עם אסטרולייטס, שזה הרכב סרף שאני מנגן בו בס, ועם דיר יאסין, שזו להקת הארדקורפאנק אנרכיסטית". יהיה מתישהו דיסק שלם?סלע: "אנחנו עובדים עכשיו על דיסק מלא. אנחנו מצפים לתומכים נלהבים, תמורת סקס או כל תמורה אחרת".קרס: "פעם היתה לי שוגר מאמא, זאת אחת שתומכת בך תמורת סקס. ככה הוצאתי את הקסטה הראשונה של השפן השוגר מאמא תרמה את הכסף! זה אמיתי! היא תרמה כמה אלפי שקלים".סלע: "הוא תרם זרעונים, והיא תרמה שקלונים".קרס: "היא באה מאנגליה והחליטה לקחת אותי תחת חסותה. והיא לא היתה זקנה, היא היתה צעירה!".אם למישהו היה נדמה לאחרונה שהטראנסאים לקחו בלעדיות על זכות ההתלוננות בנוסח "לא נותנים כאן צ'אנס למוזיקה", השפן כאן כדי להזכיר מי היה פה קודם. נכ ון שאין טראנס כל היום ברדיו, הם אומרים, אבל מצד שני גם רוק אין. הפתרון לכל העניין הזה היה יכול להיות פשוט יחסית: כמה פשיטות משטרתיות על הופעות של ג'ירפות, יהלי סובול וכו' בבארבי בטח היו מעירות את הרוק מתרדמתו (בטראנס הנוסחה הזו עבדה יופי). השפן חושבים שזה קצת יותר מורכב. קרס: "חברות התקליטים כאן פשוט מועלות בתפקידן. המוזיקה פשוט לא מעניינת אותן. היינו בקשר עם אן.אם.סי דרך שי להב מקספר. השמענו להם דיסק, והוא הזמין אותנו אליו ואמר 'בואו נעשה דיסק'. אחר כך הוא בא לחזרה ושמע קצת מוזיקה כסחנית, אז ישר הוא התחיל עם הנאום הרגיל שמשמיעים לנו: 'שמעו, אתם ברבע הדרך, צריכים לעבוד על זה. אולי נכניס זמרת, קלידים וחצוצרות. אני מת על שי להב ועל הקספרים, והאמת היא שאני ממש ממש מת למצוץ לו, אבל זה לא ילך ככה. פשוט יש לאנשים תגובה אוטומטית: ברגע ששומעים קצת יותר גיטרות מג'ירפות, ישר הם קופצים ואומרים 'בואו נרגיע'. אומרים לי לעשות מוזיקה יותר בוגרת! אני בן 34, ועשר שנים אומרים לי שהמוזיקה לא מספיק בוגרת, כאילו אני לא יודע מה אני רוצה". כבר יצא לכם לעבוד עם הד ארצי, שהפיצו את הדיסק ה קודם.קרס:" כן, הפצנו דרך הד ארצי, אבל זה כאילו עושים לך טובה. הם לא עזרו בכלל ביחסי ציבור, שזה החלק החשוב. בכלל, אני חושב שהם הפיצו אותנו כי הייתי חבר של מישהי מהד ארצי. זה שוב היה הקטע של 'שמור לי ואמצוץ לך'. כמעט כל מי שמוציא בארץ הוא חבר של מישהו".סלע: "העיקר מבחינתי הוא לא להצליח אלא לקבל חשיפה לקהל. אין לי יומרות, אבל להקה שיש לה קשר כזה עם חברה, יש לה סיכוי לקבל את החשיפה הזו, ואז שהקהל כבר יחליט". כתבתם שיר על איש חברת תקליטים.סלע: "כן, השיר 'שוטף כלים'. זה נכתב על איש מחברת תקליטים שעבר לעבוד במסעדה כשוטף כלים... הם יודעים שימיהם ספורים. בעוד לא הרבה זמן חברות תקליטים יהיו מיותרות. אנשים יורידו מוזיקה מהאינטרנט". על מה שאר השירים שלכם מדברים?קרס: "יש בדיסק החדש שיר בשם 'אסטמה': 'יש לי אסטמה, ואני לא יכול לנשום, הלכתי לרופא והוא נתן לי משאפון'. אנשים שאלו 'מה זה? שיר מחאה נגד רופאים?'. בארץ אנשים מכירים רק שני סוגי שירים: שירי אהבה או שירי מחאה. אבל חוץ מכל הקטע של הסרף והצחוקים אנחנו גם מתעסקים בחוסר צדק חברתי, באיך שדופקים כאן את כל השכבות החלשות, הזקנים והעובדים. לדיסק הבא שלנו יקראו 'רק ממלאים פקודות'. החבר'ה של היטלר אמרו את זה, בקטע של הסרת אחריות. הדיסק יתעסק בזה שאנשים בארץ רק ממלאים פקודות. הם מוכנים לרצוח ולעשות כל דבר שאומרים להם בשם מילוי הפקודות. חוץ מזה יש לנו גם מסר נגד היפים. אנחנו שונאים אותם! כתבנו על כמה דיסקים "No more hippy shit". זה כל כך משעמם כל השאנטי הזה! כל השבע האלה והאנשים שחוזרים מהמזרח זה פשוט נורא. אבל המסר של השפן, אם לסכם, זה שמחת חיים ולהראות שיש אלטרנטיבה, אפשר לעשות דברים אחרת. אפשר לאהוב את זה ואפשר לא, אבל אי אפשר להתעלם מזה שזה נשמע אחרת". אתם הולכים לראות הופעות?קרס: "הופעות רוק זה פאסה. רוק זה דבר מודרני, עבר זמנו, וזה לא רלוונטי. זה כבר לא מהפכני. אבל בכל זאת אנחנו ממשיכים. אנחנו בעצמנו לא הולכים להופעות רוק. אפילו להופעות של עצמי אני לפעמים לא הולך. אני תמיד אומר שכל אחד אוהב את הריח של הפלוצים שלו ושל החברים שלו. אבל הופעות של אחרים אין סיכוי". סלע: "מקומות כמו לוגוס שנסגרו מראים שלאנשים נמאס לשבת לאכול ולשמוע מוזיקה. אנשים רוצים מקום פתוח, שאפשר ל עמוד בו ולהשתולל, מקום ששומר נאמנות לקהל שרוצה לרקוד ולזוז. מוזיקה נועדה להזיז". קרס: "גם ככה אין כמעט את מי לראות. נגיד ג'ירפות כששמתי את הדיסק שלהם היתה לי זיקפה, ועל השיר הראשון, קלאק, הכל נפל! ממש נורא, זה ממש אנטי סקסי! איך אומרים: 'אותו מקרר בגירסה כל כך שונה' אבל כל הדיסק זה אותו שיר. אני בכלל לא מבין מי קיבל את ההחלטה להכניס להקה כזאת לאולפן. זה ממש מדהים! או ירמי קפלן הוא נורא בונה על הנוכחות המינית שלו, אבל הוא נורא מפחיד בעיניי. הגבריות שלו נורא מפחידה אותי. "אבל זה שאני מבקר ומכסח את כולם זה רק מתוך זה שאני נורא מאוכזב שהעסק הזה לא מתקדם לשום מקום. חשבתי באיזשהו שלב שזה התקדם. בתחילת שנות התשעים היתה יותר פתיחות, היה שינוי בסאונד הישראלי עם להקות כמו איפה הילד וקספר. ומה קורה עכשיו? ניתקו את עצמם מכל מה שקורה בחוץ. זה מתחיל להיות שוב מין בועה שכולם בה מושפעים אחד מהשני. אביב גפן, למשל, יש מלא להקות וזמרים שמושפעים ממנו. מה אתה יכול לצפות ממישהו שמושפע מאביב גפן?".את התגובות העוינות האופייניות של רוקריםשחייםעלדיאטתגיטרות למשמע דאנס אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים: אלה שנובעות מסתם בורות ואלה שנובעות מגישת המחנותשבטיות בנוסח "אנחנו (הגיטרות) מול הם (המכונות)". הגישה של השפן אכן עוינת משהו ונגועה קצת בקטע של המחנות, אבל הטיעון העיקרי שלהם נוגע במשהו אחר, שהוא דווקא רלוונטי. באווירת החיפוש אחרי הדבר הבא, באינטנסיביות התמידית, תרבות הפופ המקומית (?) לוקה בבולימיה. מה שמאבד רלוונטיות אצלנו נזרק היישר לפח, בעוד במדינות עם תרבות פופ מושרשת כל תופעה תרבותית, ולו הקיקיונית ביותר, ממשיכה לחיות לעד על אש קטנה ועם סצינה תומכת, כולל יציאות אוורור כרטרו אחת לכמה שנים. אפשר להגיד בבטחה שגם ב2012 תהיה בלונדון סצינת מוד גועשת, ומשפחות רוקביליז ימשיכו לחפש בשוק קמדן סיכות נדירות של אלביס. בישראל הקרקע היתה מוכנה לתרבות צעירים המונית רק כשהגיע הטראנס. כל תרבות מוזיקה שהיתה כאן לפני הטראנס נקטעה מתישהו ולא נבנתה כמסורת פופ מתמשכת חדשות רעות להרכבים כמו השפן הנכון, שפועלים בוואקום ונאלצים להסביר בכל פעם מחדש מה בדיוק הם רוצים מאיתנו.קרס: "אנשים פה לא מבינים מה זה תרבות רוק, מה זה כולל או על מה זה מדבר. שומעים את המוזיקה שלנ וולא יודעים איך להתייחס. לא מכירים כאן להקות סרף, אז אין בכלל למה להשוות. לדעתי טראנס, למשל, הוא ההוכחה שלאנשים בארץ אין בעיה עם רעש. הם הכי אוהבים את הרעש. לכן אני לא מבין למה אין בארץ רוק כבד ופאנק ולמה לא משמיעים את הלהקות שיש. למה בעצם טראנס כן ופאנק לא? הרי מבחינת המהירות, האנרגיה והעוצמה זה אותו הדבר בדיוק".סקלר: "ברי סחרוף, שאני נורא מעריך, ההערכה שלי אליו קצת ירדה, כי הוא מנסה להיות דאנס, אבל הוא די הרס חלק מהשירים. הוא הכניס מקצבים של מכונות ועשה ממש טראנסים!".קרס: "זה ממש מגוחך שלכל דבר מכניסים את המקצבים הדפוקים האלה רק כי זה טרנד. בארץ מגיע משהו, וכולם ישר קופצים עליו".סקלר: "רוק זה מהנשמה והלב, אבל היום בנאדם לא צריך לדעת לנגן בכלל. כל אחד שלומד חודשיים על סינתסייזר יכול להצליח". זה היה הרעיון גם בפאנק, לא?קרס:"זאת קלישאה. רוב להקות הפאנק הטובות ידעו לנגן טוב מאוד. הם רק עשו כאילו הם לא ידעו לנגן. תקשיב ללהקות מהתקופה ותשמע שהם בהחלט ידעו לנגן מצוין".סקלר: "הפאנקיסטים לא ידעו לנגן, אבל לפחות הם העבירו מסר, מה שבטראנסים אין". קרס: "בכלל, איך זה שהפלסטינים לא הקימו עדיין להקת פאנק??? צריך לקרוא לזה P.L.O פלסטיניאן לייט אורקסטרה. ויש להם על מה לשיר. זה פאנק, בכל זאת. אני גם לא מבין איך ישראל היא לא מדינת פאנק. זאת הרי מדינת משטרה: יש לך גנרל כשר התרבות והמדע והחינוך וגנרל בתור ראש ממשלה, שבכלל לא מבינים בתרבות, ורק עכשיו החליטו שלשב"כ אסור לענות אסירים אתה מבין איזו מדינה מתקדמת זאת?". משהו על האבהות, קרס?"כן, אני איש משפחה. יש לי עכשיו שני ילדים ואשה. הרבה אנשים שמגיעים לקטע המשפחתי משנים את המוזיקה. נגיד ירמי קפלן, אחרי שהוא נהיה איש משפחה הוא התחיל לכתוב שירים למשפחה שלו והתמלא רגשות רכים. אצלי זה ההפך: דווקא בגלל שיש לי ילדים, אני רואה את העולם בצורה יותר ביקורתית, כי אני רואה דברים מהעיניים של הילדים, רואה עם איזה דברים הם צריכים להתמודד. כשאתה מביא ילד לעולם ומתחיל להתמודד עם משחקי מחשב ומיכל ינאי, אתה עוד יותר קולט לאיזה עולם אתה מכניס אותו. כל הסיפור הזה גורם לי להיות יותר ביקורתי ולא להתרכך. האמת היא שמאוד התלבטתי הרבה שנים אם להביא ילד, ולא בגלל קרייריזם. פשוט חשבתי שאין טעם להביא ילד ים. בסופו של דבר השתכנעתי שזה בסדר וכן אפשרי, אבל זה קרה רק בגיל 32. "כתבתי לילד שלי קטע, אבל הוא פאנקיסטי לגמרי. רציתי שהוא ישמע את זה עוד כשהוא היה בבטן, אז אשתי באה להופעה. עכשיו הוא באמת גדל על הבי מטאל ופאנק. ככה הייתי מרדים אותו באזקוקס, פיסטולז. מה זה השירי ילדים האלה 'רד אלינו אווירון'? די, פאסה, עבר הזמן". * את הדיסק ניתן להשיג רק בקומה ה13, שלמה המלך פינת פרישמן, בתל אביב, ובאוזן השלישית בחיפה. | |  | |  |
|
| | |
