החוכמה שאחרי הבועה חברות ישראליות מפתחות אנשי מכירות וירטואליים ודי.ג'יי ממוחשב שקולע לטעמכם האישי * רובוט שמכין קפה? תשכחו מזה כרמל וייסמן 02/05/04 ב-1996, עת בועת ההיי-טק החלה להתנפח, ביקרתי בחממה הטכנולוגית של ירושלים את הסטארט-אפים שהבטיחו להיות הדבר הבא בעולם. אחד המעניינים שבהם היה פרנדלי רובוטיקס, שם הציגו בפני שלד מתכת שנראה כמו הכלאה בין אביר מימי הביניים לחייזר מ"מלחמת הכוכבים", ופרסו בפני את חזון הבינה המלאכותית של הרובוט הביתי. לימים, הציפיות הותאמו למציאות: האביר הורד על גחונו,איבד את פניו האנושיות והסתפק בתפקיד של מכסח דשא חכם, שסופו היה כישלון מסחרי.בתערוכת הרובוטיקה האחרונה שנערכה ביפן לפני כמה חודשים הוצגו רובוטים שמסוגלים לבצע צעדי ריקוד או לבעוט פנדל קצת יותר טוב מאבי נמני, אבל אף מכונה אינה מתקרבת לפנטזיה הבסיסית שלנו: שתעשה לנו קפה ותשטוף אחריה את הכוס. מה בסך-הכל ביקשנו?במסגרת התעוררות ההיי-טק בחודשים האחרונים מתעורר גם תחום הבינה המלאכותית, והפעם בצורה הרבה יותר מפוכחת, שכבר לא מדברת על מכונות עם חוש הומור, מצפון ודמיון. "בעבר, המשימה של תחום הבינה המלאכותית היתה לממש אינטליגנציה, לחקות את המוח האנושי. משחק השחמט נחשב לשיא של אינטליגנציה,והמחשבה היתה שאם תוכנה תוכל לנצח אדם, חידת האינטליגנציה תפוצח. היום מחשב מנצח את אלוף העולם בשחמט, אבל זה לא קידם אותנו לקראת הבנת אינטליגנציה", אומר פרופ' דניאל להמן, מומחה לבינה מלאכותית בעל שם עולמי מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים."חומרת המוח שונה במהותה מחומרת מחשב, ולכן גם אם נפצח יום אחד את חידת ה' תכנות' של המוח, ספק אם נוכל להשליך ממנה למכונה. בנוסף, לא ברור היום אם יש דבר כזה אינטליגנציה אחת. אבולוציונית, ייתכן שמערכות שונות התפתחו לפתרון בעיות שונות. גם בתחום הבינה המלאכותית אין היום חתירה לבינה אחת, אלא להתפתחות הדרגתית של שיטות ממוקדות: רשתות נוירונים ומערכות לומדות, שפה טבעית וזיהוי דיבור, משחקים וראייה ממוחשבת", מפרט להמן. דבר למכונה "יישומי בינה מלאכותית קיימים היום במערכת ההפעלה חלונות, שלומדת את העדפות המשתמש, ב' זחל' (Crawler) של מנועי החיפוש, בזיהוי כתב וקול, אבל כל טכנולוגיה כזו שמצליחה ועובדת זוכה לשם משלה. את כל מה שלא עובד עדיין, מכנים בשם הכולל'בינה מלאכותית'", צוחק מריוס זכריה,מייסד ארת' ה (Artha), סטארט-אפ טרי בתחום הבינה המלאכותית."המוח הוא קופסה שחורה. איך אפשר להפוך כוונות, זיכרון, פחדים ואסוציאציות למודל ממוחשב? היום כבר אין אשליה שמכונות יחשבו כמונו, והשוק מתקדם לכיוון תקשורת בסיסית בין אדם למכונה. מה שכן אפשר לעשות,זה למפות מודל מינימלי בתחום מאוד צר", מסביר זכריה.התחום הצר שאותו מנסה ארת' ה לפצח כרגע הוא עולמו של איש המכירות או השירות.מניתוח כניסות מול עיסקאות באתרי מסחר אלקטרוני עולה, כי רק 3% מהאנשים שנכנסים לאתרי קניות קונים משהו בסוף. חברות מחקר טוענות כי שני שלישים מעגלות הקניות שמולאו - ננטשות. ארת'ה מפתחת טכנולוגיה של איש מכירות וירטואלי, שמסוגל לנהל דיאלוג עם הלקוח כדי להביא אותו לידי קניה." גם למכונה קשה לסרב", קובע זכריה. "ברגע שמתחילים לשוחח יש היקשרות, ונוצרת סוג של מחויבות תת-מודעת. זה מנגנון ביולוגי".איש מכירות צריך יוזמה, תושיה, אינטואיציה ויכולת הבנה של הקונה. להנחיל זאת לתוכנה זה נשמע עדיין די שאפתני."בעבודת המכירה יש מערכות חוקים של דפוסים חוזרים ברורים למדי.הטיפול בהתנגדויות שבלוני-משפטים כמו'רק מסתכל', ' מתקשה להחליט' או'יקר מדי', המביעים התנגדות ליצרן - זו לא אינטואיציה, זו פרוצדורה נלמדת. לא צריך להיות אנושי כדי לפתור בעיות משלוח, לעשות הנחה ולעזור באיתור מוצר". הגנום המוזיקלי הישראלי חברה ישראלית מעניינת נוספת בתחום הבינה המלאכותית המפוכחת היא מיוזיק ג'נום, שטוענת כי פיצחה את התבניות שבבסיס הטעם המוזיקלי שלנו. המערכת שלה יכולה עתה ללמוד את טעמנו, ולהציע לנו מוזיקה שנאהב. באמצעות דירוג קצר מצדנו, אפילו על בסיס שירי פופ ורוק, "הדי.ג'יי" מסוגל לספק לנו המלצות מוזיקליות שסביר שנאהב, גם מז' אנרים אחרים. גרסת ההדגמה באינטרנט תפסה בעיקר את הטעם שהיה לי בשנות ה-80, אבל היא נראית מבטיחה לכשתגדל."כשאת שומעת רדיו את אוהבת בממוצע 2 שירים מתוך 10. למערכת שלנו 80% הצלחה בחיזוי, מה שיכול להעלות זאת ל-8 שירים מתוך 10", מצהיר ד"ר דן גנג, מנכ"ל מיוזיק ג' נום. בינתיים יש להם כרבע מיליון משתמשים בחודש ברחבי גרמניה, וגם אצלנו בכמה מסניפי טאוור רקורדס הגדולים, ניתן להיעזר בעמדת האזנה שמתפקדת כמוכר וכממליץ וירטואלי.בקרוב,הטכנולוגיה תיושם לרדיו אישי בסלולר, ותתפתח גם לתחום הסרטים.