צרות של עשירים קווים לדמותה של גבעת אנדרומדה, המקבילה היפואית לרמת- אביב ג' שרי מקובר­בליקוב 29/04/04 בלילה זוהרת גבעת אנדרומדה ביפו כמו פירסינג על גבה שעירה. בלב העיר העתיקה, הענייה, היא מתנהלת בנפרד, צופה אל הנמל והים. לאלפיון העליון היא מציעה שכונת מגורים פרטית וציורית, שסמטאותיה מרוצפות אבן, רחובותיה מגובבים קשתות ואורנמנטים, והיא מוקפת גדר דקורטיבית עם כניסה להולכי רגל דרך לובי שמור. במתחם המפואר של אנדרומדה ישנו מעבר כלי רכב למערכת כבישים תת קרקעית, ברכת שחייה, מועדון ספורט, אולם קולנוע, מזרקות מים, דקלים ומפרט טכני עשיר. גם הנוף יפהפה ומהחלונות נשקף החוף. אלא שהמקום הזה, שתושביו האמידים חיים בו בבטחה מאחורי שערים נעולים, עלה בחודשים האחרונים לכותרות שלא בטובתו. בפעם האחת כשאלמונים תקפו את המשוררת והמתרגמת הלית ישורון ופצעו אותה קשה, ובפעם השנייה כשמרדכי ואנונו החליט להעתיק אליו את משכנו ולהחליף את חומות הכלא בחומות האבטחה הכבדה.בניית גבעת אנדרומדה החלה בשנת 1993 על ידי חברת מורדות הים, שבעליה הם חברת הבנייה אילן גת, הברוקרים עדיני­בירן וקבוצת משקיעי חוץ בראשות סטיב פופר מז'נבה. היזמים בנו 155 יחידות דיור, מתוכן מכרו 30 .92 דירות הועברו לכנסייה היוונית א ורתודוקסית, שהייתה בעלת הקרקע, והיא העמידה אותם בעסקת אחוזים לרשות היזם אודי אילן, שהציע אותן להשכרה כדירות נופש.אנדרומדה נבנתה ממש מעל הנמל, 26 מטר מגובה פני המים. מצפון לה בית הספר הצרפתי­אנגלי, מדרום שכונת עג'מי המשופצת ובתיה העתיקים של העיר. המטרה הייתה להקים מקבילה לרמת­אביב ג' בדרום ת"א, אלא שהפרויקט השאפתני המחיש יפה כיצד חלומותיה הוורודים של יפו התנפצו אל קרקע המציאות. העבריינות הגואה בעיר איימה על הדיירים במתחם היוקרה, והם נאלצו להקיף את עצמם בחומות, בגדרות ובשומרים. הפרויקט הפך לגטו נוצץ בעיר מוכת הפשע. מאז החל להיבנות, צבר פרויקט אנדרומדה הפסד מצטבר של כ­17 מיליון שקל. בשנת 2001 לבדה הפסיד שמונה מיליון שקל. כיוון שהמכירות כמעט ונפסקו בתקופת האינתיפאדה, החליטו היזמים לחדול, לפי שעה, ממלאכת הבנייה. אולם בשנתיים האחרונות חלה תזוזה לטובה, ודירות רבות נמכרו, חלקן תמורת הון תועפות. 110 משפחות מתגוררות היום בגבעת אנדרומדה, וכעת מתנהל אכלוס השלב השני, רום אנדרומדה, המציע את אותו המפרט, באותו המקום והמחיר. סכסוכי שכנים ב­,1995 עם תחילת שלבי הבנייה, עורר פרויקט אנדרומדה את זעמם של החרדים והדתיים בת"א. רשות העתיקות שחפרה באזור וקרבתו אל בית העלמין היהודי העתיק העלו את החשש שמדובר בקרקע שפזורות בה עצמות יהודים. בתחילה יצאו החרדים להפגנות מול אתר הבנייה. הם הביאו איתם את תושבי בני­ברק ורמת­גן, חולון ובת­ים, קראו נאומים בגנות העבודות ופיזרו פשקעוולים המשמיצים את היזמים ואת מנהלי החברה. כשעבודות הבנייה התעצמו, פנו לבית המשפט העליון והגישו בג"ץ. היה שמח וסוער. מכולות חול התהפכו, משאיות עמוסות בלבנים חששו לעבור ברחובות יפת ויהודה הימית. בסופו של דבר קבע בג"ץ כי הקרקע מותרת לבנייה, והורה לחרדים למשוך את העתירה.שלוש שנים לאחר מכן התעורר ציבור אחר. ערביי יפו התנגדו לריבוי הפרויקטים לעשירים בלבד על קו החוף. דובריהם האשימו את חברת הבנייה והיזמים שמטרתם הסופית היא לייהד את העיר ולמנוע מתושבי העיר הערבים להשתלב בבניינים החדשים. ואז הגיעו מהומות שנת 2000 וגרמו לפגיעה קשה במעמדו של האזור. תושבים רבים שתכננו לקנות דירות ביפו ולהתגורר בה שינו את דעתם מפחד המתיחות עם האוכלוסייה הערבית. כשנרגעו ה רוחות ומהומות אוקטובר שככו, החלה התעניינות מחודשת בשכונה היוקרתית. "לא נגרם לאנדרומדה שום נזק מסכסוכי ערבים­יהודים באזור", מתעקש יעקב טבחוביץ, מנהל הפרויקט, "עד היום מכרנו 90 אחוז מהדירות, ומאז אירועי 2000 ביטלו רק שני קונים את הרכישה, אחד שנקלע לקשיים כספיים, ושני שהוא בכלל תושב חוץ ולא מעורה באירועים הפוליטיים בעיר. היום אנחנו ביחסים מאוד טובים עם הערבים. אין לנו שום בעיה איתם ולא היו פה גנבות, פריצות והתנכלויות. כלום. ממש ברמה של אפס".עד מקרה הלית ישורון. הכניסה אסורה גבעת אנדרומדה מתהדרת בעיצוב סביבתי נדיר המשתלב ברוח הארכיטקטונית של העיר, וכולל אמות מים ומפלי מים זורמים וחורשת דקלים המכותרת בשדרה ירוקה. במתחם המפנק ספא מפואר, חדרי טיפולים מעוצבים, סאונה וג'קוזי, קפיטריה פרטית, אודיטוריום, חדרי משחקים, שולחנות ביליארד וברכת שחייה מלאה במים שנשאבו במיוחד מאקוויפר החוף, המתחלפים לא פחות מ­12 פעם ביום. בכל קומה חדר ממ"ט מאובזר הכולל פילטרים, מסנני אוויר ושירותים כימיים. מדי יום עמל צוות פועלים על ניקיון השבילים, המעברים והדירות. חברת גינון מטפלת בצמחייה ובגנים, בברכה משגיח מציל קבוע, ובחדרי הכושר שלושה מדריכים מורשים.אם ואנונו היה נמלך בדעתו ובכל זאת נכנס אל המתחם, הוא היה נהנה ממטבח איטלקי מעוצב, סלון מדוגם ודלתות מחופות עץ המשקיפות אל הים והנוף של יפו העתיקה. לא בטוח שהיה לו מספיק כסף לבקש שיחליפו לו גם את המצעים, אבל האפשרות הזו קיימת באנדרומדה באבחת סלולרי דק. "כל דייר באנדרומדה יכול לבקש שיחליפו לו את המצעים והמגבות כמו בבית מלון, תמורת תשלום", אומר אחד הדיירים במקום, "יש לנו חברת ניהול שמביאה כל מה שמבקשים עד פתח הבית. החל בסרט להשכרה וכלה באוכל מכל סוג ומין". כגובה המזרקה, כך גודל השערים. שומרים מפטרלים בשטח, ואיש אבטחה מנהל חדר בקרה עם טלוויזיה במעגל סגור הצופה אל השבילים ואל פתחי הבתים. "כשהילדים שלי יורדים אל הברכה או אל מגרשי הספורט, אני לא צריכה לשלוח איתם את הפיליפינית", אומרת דיירת במתחם, "הכל פה סגור ומסוגר, ויש שמירה 24 שעות ליד השער החשמלי. הילדים לא יכולים לצאת החוצה, ושום אדם זר לא יכול להתקרב אליהם. לאף אחד לא עושים פה הנחות. גם אם אהוד ברק היה מגיע לאנדרומדה בלי תיאום מראש, השומר לא היה מכניס אותו לכאן. כשהתפוצצה פרשת ואנונו, העיתונאים שארבו לנו בחוץ באו אלינו בטענות. הם אמרו: 'בחיים שלנו לא ראינו כזה מבצר. ניסינו כל דרך כדי להתפלח פנימה ולא הצלחנו'". תנאי הפתיחה הדירות בגבעת אנדרומדה מוצעות למכירה במגוון גדלים ועיצובים, החל מ­70 מ"ר ועד 600 מ"ר. בעלי הדירה יכולים לתכנן בעצמם את המבנה הפנימי, כמובן בתוספת מחיר. אלו שרכשו פנטהאוזים במחיר הצנוע של כשני מיליון דולר, הוסיפו עוד מאות רבות של אלפים כדי לבנות את החללים הפנימיים על פי טעמם האישי. מחירי הדירות נעים בין 350 אלף דולר לשני חדרים לחצי מיליון לדירת גן. השטח הממוצע הוא 130 מ"ר לדירה. מחיר הפנטהאוזים הוא למעלה משני מיליון דולר.בפרויקט עשרה פנטהאוזים, שמונה מהם מאוכלסים. דמי השכירות במתחם נעים בין 1,500 דולר לדירת סטודיו ל­3,500 דולר לדירה סטנדרטית בת שלושה חדרים. בתים אחרים מושכרים בסכום של 170 דולר ליום. דמי הניהול הכוללים את אחזקת הברכה, הניקיון והשמירה הם כ­3.8 דולרים למטר מרובע, שמצטרפים ל 1,000 דולר לדירה גדולה וכ­400 דולר לדירות קטנות. "אבל זה כולל הכל", אומרת דיירת מהבניין המרכזי, "אפילו את חדר הכושר. רק מנוי לקאנטרי קלאב בעיר עולה יותר". "הפרויקט הוא לא לעשירים בלבד", אומר המנהל טבחוביץ, "אין לנו מבחני קבלה כספיים, רק אישיים, ואם לעני יהיה הכסף לקנות פה דירה, וולקאם, אבל אנחנו לא מקבלים כל מי שיש לו כסף. חשוב לנו לבדוק עם מי יש לנו עסק, כי הרמה של האנשים שמתגוררים בפרויקט מחייבת מאוד. אנחנו שואלים שאלות, עושים קצת בדיקות, ומי שלא מוצא חן בעינינו מקבל מאיתנו הצעה שקל לסרב לה". רשימת מלאי באנדרומדה אנשי רוח וספר לצד אנשי עסקים, ישראלים שורשיים לצד דיפלומטים ושגרירים, ילידי הארץ לצד תושבי חוץ. נשים מדוגמות מכתיבות טורי מספרים למזכירות בנייד, וקשישים רעננים מובילים כלבי קוקר­ספנייל ברצועה ומאכילים אותם בעוגיות. באמצע היום יושב הקונסול האיטלקי עם רעייתו החטובה, משתזף להנאתו במשקפי מאפיוזו כהים. המציל מפהק, והקפיטריה ריקה. רק עשירית מהדירות בפרויקט עדיין ריקות, וכשמסתובבים בשבילי המקום נדמה שאין בו נפש חיה, הכל שקט ושלו. אפילו מי הברכה עומדים על מקומם. במקום הזה קנו דירות פאר דנה עזריאלי, בתו של איש העסקים דוד עזריאלי; עירית טנגנהל, המפיקה של הזמרת ליאל; איש העסקים צביקה ימיני, מבעלי חברת צאג; שעיה יריב, מבעלי גלריית גורדון, ורעייתו הלית ישורון; הפתולוג הווטרינרי ד"ר אורי ברנר; ארנון ויואל גת, מיוזמי הפרויקט ובעלי השליטה הנוכחיים בחברת הבנייה; לאורה גנור והיזם אודי אילן. עוד מתגוררים בפרויקט פיטר הונאם, העיתונאי שחשף את פרשת ואנונו, הסופרת שולמית לפיד, אלינוער רבין, נעמי אסיה, עורכי הדין אברהם בן­נפתלי ועמירם זמני, והמשפחות קרפ, לחמן, גנור ושלי."בא נדרומדה מתגוררים הרבה מעשירי חו"ל", אומר אחד מעורכי הדין שרכשו פטנהאוז בגבעה, "הם באים לכאן לשבועיים­שלושה בשנה. במחיר הזה יכלו לקחת לעצמם את הסוויטה הכי מפוארת בהילטון ועוד לצאת עם עודף. אבל הם מעדיפים את יפו בגלל הנוף והים". יש גם תושבי חוץ שרואים בקניית הדירה באנדרומדה סוג של השקעה או נכס שימתין להם לכשיחליטו לעשות עלייה. ומלבדם מתגוררים דיפלומטים מהשגרירות הצרפתית, הספרדית והאיטלקית, כתבים מרשת הטלוויזיה הרוסית והגרמנית, ונציגים של חברות תעופה גדולות מבלגיה ומקנדה. הם פוגשים במתחם בעלי חברות הייטק ישראליות, מנכ"לים במשרדי הממשלה וגם רופאים ואנשי תעשיית הבידור. מרבית האוכלוסייה היא בגילאי ה­50 פלוס, בעלי אמצעים שמאסו בווילות הגדולות בקיסריה, הרצליה פיתוח וסביון."אין פה כמעט עשירים חדשים", אומר טבחוביץ, "כולם עשירים ותיקים שעשו את כספם בעשרות שנים של עמל ועבודה. לא תמצאי באנדרומדה מישהו שהרביץ כרטיס לוטו וזכה בו יום אחד, בעל באסטה שהתעשר, או מאפיונר רוסי. כנראה שהמקום לא מתאים לסוג הזה של האוכלוסייה. האנשים פה מאוד משכילים, יודעי ספר, מיושבים בדעתם, ומחפשים בעיקר שק ט ושלווה. אין פה הווי וגם לא נוצרים קשרי ידידות מיוחדים בין השכנים. אף אחד לא רוצה שיטרידו אותו יותר מדי. כולם מחפשים פרטיות. איש איש בשלו"."אנחנו לא צפונבונים או נובורישים", מעיד על עצמו תושב אמיד, "אנחנו לא מזמינים לעצמנו אוכל מהמסעדות וגם לא משוטטים בשבילים בבגדים שקנינו בכיכר המדינה כדי לראות ולהיראות. אנשים פה צנועים ואיכותיים. אני מכיר הרבה אוכלוסיות בארץ, ולא נתקלתי בכזה אוסף של שכנים שקטים, כיפים, בעלי שיחה, אנשים על רמה. לא תראי עליהם לרגע שהם עשירים. אין פה מכוניות נוצצות, ושום סימנים של פאר והדר. אצלנו לא נוסעים ביגואר. פה תראי מקסימום מרצדס, או לכל היותר וולבו". עלה חדש עוד לא שככה סערת הלית ישורון ונרגעו הרוחות מואנונו, וכבר קפץ על תושבי אנדרומדה רוגזם של גנבים. המלך של לוח השחמט הענק בגינה נגנב. "והיו כמה סנובים שאמרו שלפחות גנבו את המלך השחור ולא את הלבן", מלשינה דיירת ותיקה.אספות השכנים באנדרומדה מחוללות סערות בכוס קוקטייל. "אנשים מתעסקים פה בקטנות", מתלונן שף ידוע המתגורר במקום. "יש הרבה ויכוחים על רמת האחזקה, ועל זה שצריך להשקיע בניקיון המקלחות בברכה. אחרי המקרה של הלית ישורון אמרתי לתושבים כאן, שבמקום להשקיע בשמירה ובמערכת טובה יותר של וידאו במעגל סגור, אתם סופרים לנו את המגבות בג'קוזי?"."יום אחד נשלח פקס מאחד הדיירים שראה עובד ששחה בברכה", מספרת דיירת אחרת, "יש פה קטנוניות שזה לא להאמין. אני לא הולכת לאספת דיירים רק כדי לא להתעצבן, אבל מספרים לי שאנשים שם כועסים שהשומרים שותים כוס קפה מהמכונה של הברכה על חשבוננו. לאנשים פה יש כל כך הרבה, והם לא מתביישים להתקמצן על כוס קפה. מפריע להם שהעובד שותה על חשבונם. ואחרים גזענים, לא רוצים שומרים ערבים באנדרומדה"."האנשים שגרים כאן מאוד מקפידים על רמת הסדר והניקיון", מאשר מ נהל הפרויקט טבחוביץ. "כל הזמן באים אליי עם הצעות ייעול ומקטרים על הלכלוך. אכפת להם שנפלו פירות מהעצים על השביל ועשו בו כתמים, אכפת להם שהמוזיקה בחדר הכושר תהיה ברמה גבוהה, קלאסית, שיהיה רק מוצרט או מקסימום אלטון ג'ון. אם הם יירדו לברכה וימצאו שם איזה עלה, מיד נקבל פקס נזיפה, ואם בכניסה נשפך איזה חומר לאחד הדיירים ונוצר כתם, התושבים לא יירדמו בלילה עד שנביא מלטש שיסיר את הכתם. גם נושא הכלבים הוא בנשמתם. אם חס וחלילה בעל אחד הכלבים לא אסף את הלכלוך, כולם ייצאו פה מגדרם. לכן לאחרונה החלטנו שמי שייתפס בקלונו ייאלץ לשלם קנס". מקרה ישורון בפברואר השנה הותקפה המשוררת והמתרגמת הלית ישורון בביתה. התוקף, שפצע אותה קשה, טרם נתפס עד היום. "יום אחרי שחזרתי מחו"ל הגעתי ללובי וראיתי את הדיירים יושבים בפרצוף של תשעה באב", מספרת אמנית המתגוררת במתחם, "העובדים אמרו שתקפו את הלית ישורון והתאכזרו אליה מאוד. נורא נלחצתי. אמרתי שאולי איזה מניאק מטורף מסתובב לנו פה. המקרה הזה זיעזע אותנו, היה לנו קשה להירדם. אני באופן אישי בדקתי כל לילה שהדלתות נעולות, ולפעמים גם הרמתי טלפון לשומר וקראתי לו. התנצלתי מאוד, אבל השומר אמר: 'מאז המקרה של הלית ישורון, כולם מזעיקים אותי לסריקות. וזה בסדר. תרגישו בנוח. בשביל זה אני כאן'".טבחוביץ: "בבוקר שבו הלית הותקפה הגעתי אל המתחם בסביבות השעה .9:30 כשירדתי לחניון ראיתי שני אמבולנסים. החניתי את הרכב, שאלתי מה קרה, ופתאום אני רואה חובשים מובילים אלונקה, ומאחוריה בעלה, שעיה יריב, וכמה רופאים. חשבתי, אולי היא חטפה התקף לב? אבל לא הפרעתי. הכניסו אותה לאמבולנס ונסעו, ואני עליתי למשרד. רק אז הבנות סיפרו לי שתקפו אותה. כמה שבועות אחר כך עוד הייתה איזו תחושה קלה של אי שקט, אבל אחד השומרים הביא מצלמת וידאו נוספת, וגם השמירה תוגברה".היום נרגעו במקצת הרוחות. הלית ישורון עצמה, אומרים הדיירים, יוצאת ובאה, יושבת בבית הקפה, מנהלת חיים רגילים. "לדעתי האישית, זה לא היה מעשה של תקיפה על ידי ערבים או יהודים", אומר אחד הדיירים, "כי שום דבר לא נגנב ממנה ולא נשדד. להערכתי היה פה משהו אישי. מישהו שהיא הכירה הגיע למקום, והלית אפשרה לו להיכנס... אף אחד לא מרגיש שמשהו לקוי באבטחה. למרות הכל, אנחנו עדיין בטוחים פה הרבה יותר מאשר בשכונות הצפוניות של ת"א". תיק ואנונו אחרי 18 שנים בכלא בתא קטן ומבודד ציפתה למרדכי ואנונו דירת פאר בת שלושה חדרים, מרוהטת ומאובזרת היטב. את שכר הדירה בסך כולל של 4,750 דולר בחודש הייתה אמורה לשלם רשת הטלוויזיה הבריטית בי­בי­סי, ששכרה את הדירה לתקופה של שלושה חודשים. לבד מהאבטחה הכבדה, ברכת השחייה וחדר הכושר המצויד, ואנונו היה נהנה מהסמיכות אל כנסיית סנט ג'ורג'. אלא שהפסטיבל התקשורתי סביב האסיר המפורסם טרפד את התוכניות היפות. הדיירים, שנדהמו לשמוע על כך מהתקשורת, יצאו חוצץ נגד הרעיון שואנונו יהיה השכן מהמרפסת ממול."הדירה של ואנונו הושכרה במרמה", אומר טבחוביץ, "איש לא אמר לנו שהוא הדייר המיועד. פשוט באו ושכרו שתי דירות ורשמו אותן, ככל הנראה, על שמו של העיתונאי. אנחנו, כבעלי הפרויקט, בכלל לא היינו מעורבים בתהליך, כי הדירות שהושכרו שייכות לכנסייה ומוצעות להשכרה דרך היזם אודי אילן. מיד כשהדבר נודע, הדיירים התחילו להתקשר אלינו באקסטזה. כל דייר שנכנס למתחם צולם על ידי התקשורת. מה אני אגיד לך? נהיה להם רע, הם היו מבוהלים מאוד. שאלו שאלות, דרשו לקבל הבהרות והתחייבות שואנונו לא יגיע לכאן, ואני מבין אותם. מ ה פתאום הם צריכים את הבלגן הזה על הראש? מדובר באנשים שחיפשו ומצאו שקט ושלווה ובעיקר פרטיות באנדרומדה, ומה שהם הכי פחות צריכים עכשיו זה תקשורת ומהומה. היו גם מי שאמרו שבאקלים הפוליטי הנוכחי מסוכן להתגורר ליד ואנונו. מישהו עוד יכול לחפש אותו על הבגידה ולזרוק על הבית שלו פצצה, ויש סתם משוגעים שיבואו להפגין, שיזרקו אבנים."אנחנו בהנהלה מתנגדים לשיטה שבה פעל ואנונו, זו ממש מרמה. הוא לא יכול להשכיר בשמו של מישהו אחר את הדירה. תארי לך שתשכירי לי דירה, תבדקי שאני ישר והגון, ומחר תמצאי במקומי איזה מאפיונר. זה לא תקין. אבל בכל מקרה ואנונו לא היה מצליח להיכנס למתחם בצורה כזו, גם אם היה מגיע בחשאי, בלי הכיסוי התקשורתי, הוא הרי לא מופיע ברשימות של השומרים".מאז השתחרר ואנונו נתונה גבעת אנדרומדה במצור תקשורתי בלתי פוסק. כל אדם שנכנס למתחם זוכה להתנפלות של אנשי רדיו וטלוויזיה ולצילומי עיתונות ברשותו ולא ברשותו. "ממקום סולידי ופרטי הפכנו לסלבריטיס בשכונה מתוקשרת", מתרעם אחד הדיירים, "גם הסיבה שבגללה חמסו לנו את השקט היא לא ממש סקסית. זו בושה וחרפה".­ לו היו שואלים את פיך, היית מת נגד לבואו של ואנונו לשכונה שלך?"בוודאי. אני בכלל לא חושב שמגיע לו להתגורר כאן. אני לא רוצה שכן כזה לידי, הוא בגד במדינתו. מפחיד אותי שאדם שהוא ביסודו מושחת, שהלך ומכר סודות מדינה בשביל כסף, רוצה להיות השכן שלי. אם היה בא, אני הייתי הולך". דבר הדייר כבר שנתיים מתגוררת עירית טנגנהל, גרושה ואם לשניים, המפיקה של הזמרת ליאל, במתחם היוקרתי. "ידיד טוב שלי, צביקה ימיני, ערך לי היכרות עם המקום", היא אומרת, "בדיוק חזרתי מהולנד, וגבעת אנדרומדה מאוד הזכירה לי את אירופה, גם בגלל הטיפוח וגם בגלל הפרטיות. גם בית הקפה במתחם התאים לי. זה כמו להרגיש הכי יוון או טורקיה, קלאסה אמיתית. אז נכון שיהיו כאלה שיגידו שמדובר במקום פלצני, אבל אני חושבת שדיבורים כאלה הם רק מקנאה. יהיו אנשים שישכירו בית במושב, וזה יעלה להם אותו דבר, ובכלל, אני חושבת שפרויקט סי­אנד­סאן הרבה יותר פלצני מאנדרומדה. אחרי כמה חודשים במתחם הרגשתי ממש כמו אי קטן בתוך הבלגן של ת"א. אני אמנם לא מאלו שרצות לברכות ולחדרי הכושר, אבל הניקיון וההדר מתאימים לי, ומאוד נוח לעשות פגישות ליד הבית במקום לצאת החוצה".­ יצרת קשרים עם השכנים?"אין באנדרומדה יחסי שכנות קרובים במיוחד, כל אחד לעצמו ומאחורי דלת ביתו. אנשים פה מנותקים מהעולם. חיים בבועה שכולה טוב, ומרוב עושר ושיעמום הם יורדים לחיים של האחרים ונתפסים לקטנות. אחת יכולה להתלונן שמעשנים לה בתוך המסעדה, והשנייה שיש פ ה יותר מדי כלבים, ושלישי שלקחו לו את העיתון לעמדת השמירה לאיזה חצי שעה."דווקא הזרים מקסימים. לא מתערבים, לא צרי עין, פשוט חיים את חייהם. השגריר האיטלקי ממש לא יתרגש מזה שהמציל אכל סנדוויץ' על חשבון הקופה הציבורית, והוא גם לא יתלונן שהמקלחת בברכה לא מבריקה מניקיון. הזרים לא קטנוניים כמו חלק מהדיירים כאן. יש בברכה שלושה מסלולי שחייה, ויש לי שכן שלא מוכן להיכנס למים אם מישהו כבר שוחה בתוך אחד המסלולים. פעם נכנסתי אחריו, והוא ביקש ממני לצאת. הוא אמר: 'יש לנו פה רק שני מסלולים, ואת צריכה לחכות בחוץ עד שאני אסיים את השחייה'. מה יכולתי לעשות? יצאתי."אחד הדברים החשובים ביותר באנדרומדה זה הביטחון. השמירה במקום פשוט מעולה, ועל כל בעיה קטנה אפשר לצלצל לשומר. אחרי הסיפור של הלית ישורון, כולנו פה חיינו בפחד. לילה אחד שמעתי רחש מהמרפסת. ישר הרמתי טלפון לשומר, והוא רץ, ותוך דקה היה אצלי, מתנשם ומתנשף. הוא נשאר אצלי כמעט עד אור הבוקר. בדק בכל החדרים, ירד אפילו למקלט לבדוק שאף אחד לא מסתתר שם. מישהו אחר היה אומר: 'תפסיקי לדבר שטויות, אין פה כלום'. הוא ערבי, ואני מאוד התפעלתי מהמסי רות שלו. אני לא חושבת שישראלי היה נאמן כמוהו."מלבד השמירה, גם השקט והשלווה מאוד מרגיעים ונעימים לי ולילדים. זה התקלקל קצת בגלל פרשת ואנונו, אבל הבנתי שהשכנים טרפדו את הגעתו לאנדרומדה, כך שאני מקווה שהכל יסתדר, והשקט יחזור למקום. תראי, זה לא שאני פוחדת ממנו, הרי גם לאנשים נמאס בסוף מהפגנות ומאסירים משוחררים מתוקשרים. פשוט אני חושבת שהוא לא ראוי להיות השכן שלי, אני לא רוצה לראות כאן את הפרצוף שלו, לא רוצה לשמוע, אחד שמדבר נגדי, שעושה הכללות, ששונא את היהודים וחושב שלא מגיעה לי מדינה, מה לי ולו?"בחודשים האחרונים מדברים עלינו הרבה. מקרה הלית ופרשת ואנונו עשו הרבה רעש. דיברתי על זה עם כמה ידידים שלי שגרים במתחם, וחשבנו, מעניין אם הסיפורים ייתנו דחיפה למקום, או שירחיקו מפה דיירים פוטנציאליים. אחד מאיתנו אפילו בדק עם ההנהלה. מתברר שבחודשים האחרונים נמכרו יותר דירות בפרויקט מאשר בכל השנה האחרונה. אולי מפני שהרוב הם תושבי חוץ שלא שמעו על הלית או שלא מתרגשים במיוחד מואנונו. ואולי זה אנחנו, עם קטן וסנוב, שרוצה לגור במקום מפורסם שכותבים עליו בעיתון. ולא משנה על איזה רקע מזכיר ים את המקום, העיקר שיאייתו את השם שלו נכון".