רימון נגד כוכב נולד תלמידי רימון לא עברו את האודישנים לכוכב נולד. הכצעקתה? אריאלה אלוש 01/04/04 גם אני מהמזמרים. גם אני הייתי עולה על שולחנות ליל הסדר בגיל שש ומרביצה הופעות של "הכל עובר חביבי" מול המשפחה המורחבת, בענטוזים שלא היו מביישים את שירי מימון. גם אני הייתי בכל מיני להקות נוער וצוותי הווי חיל­משהו הזויים, ועשיתי קולות שניים ושלישיים במחרוזת שנות השישים/צבאית/גידי גוב/כל התשובות נכונות. גם אני השתתפתי בכל טקס יום זיכרון אפשרי, וכשכולם היו עצובים אני קצת­קצת­קצת שמחתי שאוכל לקחת את המיקרופון לידיי ולהרביץ התרגשות ווקאלית נוספת. מטבע הדברים, גם אני הלכתי לאודישנים של "כוכב נולד" של העונה השנייה. בהסקה לוגית פשוטה חשבתי, שאם קצרתי מחיאות כפיים במתנ"ס העירוני, אז ברור שצביקה הדר ייפול מהכיסא, ירוץ אליי בקריאות "יוריקה" ויחתים אותי במקום על חוזה הקלטות לדיסק אוסף פרי עטי.עם כל הרקורד והכישרון החבוי, הגעתי לתור הארוך והמפותל של האודישנים עם חלומות של אתמול ותפילה, תפילה כנה שאעבור. לא אייגע אתכם בשלבים השונים ובקומות המפותלות שעברתי ביום המתיש הזה (עברת שלב ראשון? עלי לקומה שנייה. עברת שלב שני? דלגי שתי דלתות וקבלי כרטיס הפתעה ממיטלמן) ­ השורה התחתונה היא זאת, שהופיעה בפזמון החוזר של עוד 50 אלף פחות 150 איש: 'צטערת. מוכשרת, אבל לא מספיק. ניגבתי את ים הדמעות ופניתי לחזור אל כור מחצבתי היומיומי, שולחן הכתיבה הישן והטוב.אלא שאז נגלה לי מחזה מחשיד ודיסהרמוני בעליל: מילא אני, שקולי שבר את הדממה ואת החלום להיות שי גבסו, אבל חבורת הצעירים והמוכשרים בטירוף שהגיעה היישר מבית הספר הגבוה למוזיקה רימון ברמת השרון, על קולם וגיטרותיהם ­ איך הם נופו אחד אחד מהשלבים הראשונים, ואפילו לא זכו, מי יותר מי פחות, להשמיע צליל מכוון מול אוזניהם המחודדות של מתי כספי וריקי גל ­ את זה היה לי קשה להבין. איך זה שכוכב כעיתונאית חוקרת ורצינית, נטפלתי קודם כל למי שנראה לי הכי מוכר בתור האינסופי באודישנים ל"כוכב נולד" ­ רק שלא זכרתי מאיפה ­ והצגתי לו את הקושיה הראשונה בהמנון המה נשתנה: איך ייתכן שתלמיד בית הספר הגבוה למוזיקה לא עובר אפילו שלב ראשון בתחרות מוזיקלית שכזו?מוטי פרלמן, מתברר, לא רק למד ברימון. הוא הספיק ללמוד משחק בבית צבי (היו לנו שם כמה דקות חופפות של פסבדו­תהילה, הוא הזכיר לי), ללוות את דקלה בתקליטה האחרון, להקליט ג'ינגלים לרדיו, להשתתף בהצגות ילדים, והיד עם המיקרופון עוד נטויה. הוא אפילו עבר את המבחנים ל"האקדמיה לצחוק", אבל החליט שמוזיקה יותר עדיף לו מסטנד­אפ. לדעתו, נורא קשה להגיע למופע של שיא הרגש ולהרשים את טמירה ירדני ב­30 שניות. "אפילו לריקי גל בהופעה לוקח שניים­שלושה שירים להתחמם", הוא משתף אותי בידענות של בעל ניסיון. "היה משהו בשיטת הבחינה שלהם מאוד נכון, ומצד שני מאוד מעקר ­ חייבים להיות אירוויזיוני, וזה מה שהם מחפשים. אין מקום להתחמם. אני נמצא על הבמה מגיל שמונה ודווקא למדתי כמה דברים מקצועיים ברימון, ובכל זאת האודישן לא היה טוב. אני בטוח ש­70 אחוז מהזמ רים בארץ גם לא היו עוברים את האודישן הזה. אין מצב שעברי לידר היה עובר את האודישנים האלה".האם זה קולה של הקנאה עולה מגרונך?"לא, אני לא חושב שקנאה זה מה שצריך להניע אותנו בחיים. אבל כן, ברמה האישית אני מבואס. ועכשיו, כשמשדרים את האודישנים, אני אוכל את הלב לפני הפרסומות, אבל מודה לקדוש ברוך הוא שאני יכול לעשות מוזיקה לבד, ללא עזרת 'כוכב נולד'".יחד עם פרלמן מצאתי גם את מיטל סיידוף, שנפלה גם היא בשלב השני. גם היא תלמידת רימון שמפקפקת ביכולת של בית הספר להכין אותה מספיק לאירוויזיון של "כוכב נולד". ברמה הפרקטית, היא מודה, בית הספר נותן ידע בנגינה ובמיומנות, והוא כן מעניק כלים מקצועיים, אבל במקום שבו צריך להפגין כישורים נטו ואפילו סוג של ראשוניות, בית הספר לא רק שלא נותן, אלא אפילו לוקח את מה שיש לך "מבחינת התום". "לא הופתעתי שאנשים מרימון לא עברו. התוכנית מחפשת אנשים שלא למדו מוזיקה, בובות מריונטה שהם יכולים לעצב, ולא כאלה שהם מוכשרים לגמרי".ואת מוכשרת מדיי לתוכנית כזאת?"זה לא מה שאני אומרת, אבל 'כוכב נולד' זה משחק, זה הומור, זה טלוויזיה. אני מרגישה שזו הייתה ט עות מצדי לגשת בכלל למבחנים, כי בהסתכלות עמוקה, אני רוצה להתקדם בקצב שלי, וזה פשוט לא נראה מקצועי מבחינה מוזיקלית".מ' הייתה חריפה יותר. התחושה הקשה שמלווה אותה מ"טראומת כוכב נולד" מסבירה אולי למה העדיפה להשאיר את שאר אותיות שמה במערכת. כוכבת היא רוצה להיות, אבל לא ככה. "זה גועל נפש, איך שהם עשו את זה. לא האמנתי בכלל שהלכתי לאודישנים האלה. כל מי שבא מרימון הוא זמר הרבה יותר טוב מאלה שעלו שלב, אבל שם הם כנראה חיפשו משהו יותר מוחצן. שואו­ביט. כל הקטע הזה של רדיפת במה, אנשים שחולמים רק על תהילה, מצלמות וקהל. איך מישהי אמרה בתוכנית הראשונה? 'עזבו ניצנים, תנו לי קיסריה'. מה זה?! זה ממש מוציא את החשק לעסוק במקצוע. זה עושה מהאמנות משהו זול. אולי בגלל זה האנשים מרימון לא עברו, כי הם מתייחסים למוזיקה בצורה אמיתית יותר". דרך כוכבם הופה. האם ייתכן שמצאתי קצה של מיתר קרוע? האם תלמידי בית הספר מרגישים שמבחינה מוזיקלית הם ברמה יותר גבוהה מאלה שרק מצטלמים טוב ליד מיטלמן? בשביל הקושיה הבאה בסדר עזבתי את היכלי התרבות הסואנים (או כמו שהגדיר אותם פרלמן "תחרות צרחות ­ דה לאודר יו שאוט דה הייר יו גט"), ופניתי לשורשי התופעה באוויר הכפרי­בחלקו של רמת השרון, שם ניצב מפתח הסול ללימודי מוזיקה בארץ, בית הספר רימון בכבודו. שם, בין הווילות הקפיטליסטיות לעצי האורן הפסטורליים, מצאתי ערמה של חבר'ה על הדשא. כיאה לאתר מוזיקלי מקודש, מישהו ישב שם עם גיטרה, מישהי הוסיפה חמשה במחברת תווים, ובין משפט לתיבה זמזמו שאר החבר'ה את הסי­פארט של השיר בהרמוניה סוחפת. מה שנראה מושלם מרחוק, התחיל לעשות לי סחרחורת כשהתקרבתי. הגאונים המוזיקליים התחילו לדבר על טרצות וקוונטות, ועל כמה מאמץ היה היום שיעור הסולפג'. עבורי זה נשמע יותר כמו שיר עם קצ'ואני בלחן רוסי­עממי, אז ישר ניגשתי לעיקר. עוד לא הספקתי להגיד שלום­מישהו­מכם­ניגש­למבחנים­של­כוכב­נולד­ועכשיו­הוא­נורא­ממורמר? ­ וכבר קפצו הפסטורליים ופתחו עליי שיניים של אמסטף ופה של מי ק ג'אגר: "נראה לך? מה אנחנו, כוכבים של פלסטיק? זה לא לרמה שלנו, זה מצועצע", ועוד כהנה וכהנה גידופים בסגנון. אחרי שנרגעו, שלחו אותי לספרייה, לחפש את ג', שכרגע מעבירה שיעורי מוזיקה לילדים. ג', מתברר, הגיעה עד לשלב השני באודישנים ל"כוכב נולד" בעונתה הראשונה, והיחידה מבית הספר שהגיעה אז לשלב מאוד­מאוד­מאוד מתקדם. כמה מתקדם? היא לא רוצה לחשוף. כדי שלא ידעו בבית הספר, כי לא נעים, כי יש מיליון תירוצים שהיא לא משתפת בהם את הקוראים. כמו שחששתי, המוזיקאים של רימון לא מתגאים בהשתתפותם ב"כוכב נולד", והיא לא כל כך גאה לספר שהיא ניסתה את מזלה גם בעונה הנוכחית, אבל כשלה בשלבים המוקדמים. מעניין אם זו עדיין הייתה פחיתות כבוד עבורם אם הם היו מגיעים לעשירייה. ובכל זאת, עניין אותי מה עבר לג' בראש ובסרעפת.איך את מסבירה את זה שבעונה הראשונה הגעת יותר גבוה בסולם הניפוי?"המובדעות בעונה הקודמת הייתה נמוכה. לא ידעו על זה בבית הספר, לא דיברו על זה ברחוב. כשהגעתי אז לשלבים הסופיים כמעט, זה נתן לי טפיחה על השכם, הרגשתי פתאום ביטחון עצמי. אבל עכשיו זה היה מוזר. אולי בהפקה לא רצו לקבל אנשים עם ניסיון, כי זה נהיה סגנון של ריאליטי יותר. אבל כשראיתי שעוד מלא מרימון לא עברו את השלב השני, והם היו טובים כמוני וממני, התנחמתי. הבנתי שזה לא שאנחנו לא טובים, זה פשוט שהם חיפשו משהו מסוים".אז אולי רימון לא נותן כלים מספיקים למשהו המסוים הזה?"לדעתי, הוא נותן המון. הוא מכין אותך לחיים האמיתיים. למשל, לקבל תשובה שלילית באודישן. יש לנו קורסים שלומדים בהם להעביר ביקורת טובה, ומצד שני, לקבל ביקורת. גם הבחינות שעושים לנו, בחינת קול, בחינת מיומנות ­ זה כמו אודישנים. התחרויות שיש בבית הספר נורא מפרגנות ומקצועיות. גם כזמרת, אני מחויבת ללמוד מוזיקה ולרכוש את המיומנות, אבל מבחינה טלוויזיונית אני לא יודעת אם אפשר בכלל לרכוש את מה שצריך. ברימון מלמדים אותך להיות מוזיקאי טוב ולא איש טלוויזיה טוב". רואים כוכבים בעיניים ואולי... פתאום התחלתי לחשוב... אולי הם סתם בכיינים, כל הסטודנטים הממורמרים האלה? אולי בכלל הם לא כישרוניים מספיק כמו נינט? אולי, בעצם, בית הספר אשם?הנה, תראו אותה. במקום שרבים מתלמידי רימון נכשלו בעונה הנוכחית, לירון פלד דווקא הצליחה. פלד עברה באודישנים של "כוכב נולד" רק עוד שלב אחד אחרי חבריה, אך בסופו גם היא נשלחה לשיר באמבטיה. אלא שגם עליה האמבטיה כבר קטנה, ועכשיו, משסיימה שלוש שנים ברימון, היא מופיעה בלהקת הגוספל של איריס ועופר פורטוגלי בשביל הנשמה, ועובדת במשרד עורכי דין בשביל המשכורת. פלד יודעת שהיא שרה טוב, והיא לא צריכה שההפקה של התוכנית תגיד לה את זה. היא באה לרימון ללא כל ניסיון בלימודי מוזיקה, ונראה לה שזה מה שכבש את הבוחנים שלב אחד נוסף. "הרבה מהזמרות ברימון לא יודעות לשיר. זה כאילו בית ספר למוזיקה, אבל בתור זמרת את מקבלת שם מעט מאוד פיתוח קול. 80 אחוז מהמבצעים, ואני ביניהם, בכלל לומדים פיתוח קול אצל מורים פרטיים, וזה מה שמקדם אותם מבחינת ביצוע של שיר."באודישנים זה ממש הצחיק אותי, איך שהיו אנשים ממש לא מקצועיים, אבל הם העבירו אותם בשביל הגימיק. בכלל, בתוכנית הזאת חיפשו גימיק או את הסינדרלה סטורי. למשל, נינט. היא עדיין בחיתולים שלה, אבל היא מכירה את הבמה מאז ומעולם, אז מן הסתם היא תיקח בהליכה מישהי שנכנסה לרימון לפני שנתיים. אז אתה צריך להיות משהו שהמצלמה אוהבת, ועדיף שתגיע מנאדה, כדי שהם יוכלו לגלות אותך. עובדה שאחד הפרסים זה מלגת לימודי מוזיקה".נראה היה לך שהאודישן קטן עלייך, ובכל זאת לא עברת."ברור שהרגשתי פספוס. התחלתי לחשוב שאולי לא בחרתי שיר טוב, שלא הייתי מספיק מודעת לעצמי. גם היה לי קשה עם התחרותיות הזאת. די נגעלתי מעדר הכבשים שהולכים לשחיטה, ואין סיכוי שמישהו ישכנע אותי ללכת להיבחן שוב. מצד שני, אני מרגישה צביטה בלב כשאני רואה את התוכנית".אם כך הדבר, שההשתתפות באודישנים של "כוכב נולד" כרוכה בתחושת גועל, כישלון ופקפוק בעד­כמה­אני­באמת­מוכשר, ותלמידי רימון עושים את זה בשושו ומדגישים שבית הספר יותר מקצועי ומאתגר אותם, מדוע בכל זאת כל כך הרבה מנסים את מזלם באופציית הכוכבות המטאורית והרדודה, לטענתם?אורית הלל, שסיימה גם היא ללמוד שלוש שנים ברימון, מופיעה באופן קבוע בערבי שירה בציבור ומתעתדת להשתתף ב"פסטילדינו" יחד עם מוני אמריליו, יצאה מהאודישנים עם הרבה פרופורציות ואפילו כמה תשובות. "היה לי אודישן ממש מעולה, אבל הייתה איתי מישהי שלא שרה משהו, שרשמה בטופס שהיא חוקרת במשטרה. המפיקים התרשמו מהפרט הזה והעבירו אותה לשלב הבא. את מבינה לאן הכיוון הלך? ואני, שרשמתי 'זמרת', חתכתי מוקדם. כנראה שהם חיפשו פרגיות, רצו את הקרדיט על הגילוי של מישהו אלמוני. עכשיו אני מנסה לשכוח את מה שהיה בכלל."מה שכן, התפלאתי לגמרי לראות אנשים מרימון שהגיעו להיבחן ונכשלו. אז הבנתי שמחפשים גימיקים, ועובדה שאף אחד מאיתנו לא עבר הלאה. בכל מקרה, אני יודעת למה כולם הגיעו לשם. כי זו פשוט הגישה הכי מהירה להוציא דיסק עם חומר משלך".שאלת השאלות: רימון נתן לך כלים להתמודד עם אודישן מהסוג הזה?"בית הספר מאוד הכשיר אותי, אבל צריך לזכור שזאת חממה ושבחוץ הרבה יותר קשה. אתה מרגיש בהיי, אבל אף אחד לא מחכה לך בחוץ. בגלל זה אנשים מנסים להגשים את החלום דרך 'כוכב נולד'. תתפלאי, אבל אני למדתי שנתיים אצל ריקי גל, ונהיינו ממש חברות בתקופה ההיא. אחרי הופעה שהייתה לי בבית ספר היא באה ואמרה לי שאני מצוינת, אז את מבינה את האבסורד?". חוזים בכוכבים ארי גורלי, זמר­יוצר שהיה תלמיד בבית הספר, מגיע היום לרימון בכובע המורה, והתפיסה שלו שונה מזו של ריקי גל. אני תופסת אותו בדיוק כשהוא מכין את המעטפות לסינגל השני שלו לרדיו, "אני חי", אחרי ש"אל תרדמי", שירו הראשון, כבר מושמע כמה חודשים, אם כי לא בגלגל"צ.גורלי, מוזיקאי טוב לא מספיק טוב בשביל "כוכב נולד"?"חשוב להבחין בין הפורמט הביצועי של 'כוכב נולד' לפורמט שעובדים עליו בבית ספר, שאני עובד איתו וכל שאר האמנים בארץ עובדים איתו. הפורמט שלנו עובד יותר על היצירה, על עיבוד, על הלחן, ולא רק הביצוע של השיר. אמן שעובד בצורה רצינית, יודע שמדובר בתהליך ארוך מצד אחד, אבל עם המון אמירה אישית ומעורבות, מצד שני. יש פתאום איזה רושם בעקבות התוכנית, שאדם ששר במטבח יכול להצליח, ומי שקורע ת'תחת במשך שנים לא מגיע לתהילה. זו אשליה."בפורמט של 'כוכב נולד' יש לתקשורת המון כוח, ויכול להיות שבזרקור מסוים החומר שלך יעבוד ובזרקור אחר לא. זה כלי תקשורתי חזק, אבל בעיניי זה רעיון חולף ולא משמעותי. זו במה לא אובייקטיבית לעשייה מוזיקלית, אבל אני מבין את זה ­ התקשורת היא הדרך של המוזיקה להגיע אל הקהל, ונכון שזה יוצר שטחיות בהרבה מקומות, אבל שכל אחד יעשה מה שבא לו. מן הסתם, בפורמט הטלוויזיוני הפופולרי יש יותר דגש על פרפורמנס מאשר על היצירה עצמה, על המקצועיות ועל המיומנות המוזיקלית. יש בזה אי צדק תקשורתי שחשוב לשים לב אליו, שפתאום מישהו קופץ לעדשה ומתקבל טוב, גם אם הוא לא הכי מקצועי. אבל זאת מציאות וצריך לקבל אותה ככה".מה דעתך על זה שתלמידים בבית הספר מצניעים את עובדת השתתפותם באודישנים לתוכנית, ומעדיפים שלא ידעו על זה בבית הספר?"אני יכול להבין את התופעה. יש איזו הרגשה בבית ספר, שמי שנמצא ברימון תופס את עצמו כמוזיקאי רציני, והם קצת פוחדים להראות את עצמם כמי שמחפשים את הדרך הקלה והפופוליסטית. מצד שני, אני בכלל לא פוסל את הניסיון הזה לקצור את הפירות ברגע. אני רואה המון תלמידים שרוצים להגיע למקום הזה, אני בעצמי רוצה להגיע לשם, רק חשוב לזכור שהרגע הזה יעבור, והעבודה הקשה תישאר". אז באיזו דרך תמליץ לזמרת מיוסרת שכמותי לבחור?"מה שאני מעביר גם לתלמידים שלי זה שהמסר שהם באים איתו זה מה שחשוב. שיעבדו איך שבא להם, ויעשו את מה שהם מאמינים בו. אין לי שום בעיה עם זה שהם נבחנים ל'כוכב נולד', אבל מצד שני, שלא יוותרו על הדרך הארוכה והעבודה שהם משקיעים רק בגלל שנכשלו באיזה אודישן לאיזו תוכנית בת חלוף".אם כך, כל מה שאדם מוכשר ונטול­אבא­שקוראים­לו­צביקה­פיק, כמוני למשל, יכול לעשות, הוא לבחור באיזה סוג של תהילה הוא חפץ: האם בדרך ארוכה, שבה ייתכן שימצא את עצמו כעוף בנדודיו ששר לו מסתיו לסתיו (כל חלטורה תיחשב כפרנסה), ובסופה יהיה טווס מאושר או עורב ממורמר. או אולי שמא יבחר המוכשר בדרך הפלאשית­טלוויזיונית של נינט טייב, המהירה והמוחצת. הדרך לכוכבות במקרה הזה קצת חשוכה, והקריטריונים בה עלומים וידועים רק לטמירה ירדני. מצד שלישי, אפשר גם, כמובן, לשלב בין הדרכים. העיקר שלא נפסיק לשיר. כוכבים נופלים זוהר יגל­סגל, מפיקת האירועים של בית הספר, טוענת שאין מה להתלהב מהתחרות ב"כוכב נולד", שכן בבית הספר כבר עורכים תחרות כזו כבר כמה שנים. "אצלנו התהליך הוא זה שחשוב. אין זוכים, כל מי שמגיע לעבוד עם המפיקים על שיר הוא זוכה"."שירימון" היא תחרות שנתית על שם מרב גרבר, נערה שמאוד אהבה מוזיקה ומשפחתה מטפחת את המפעל הזה ברימון לזכרה. במסגרת התחרות מגישים תלמידי המגמה הווקאלית שיר ישראלי מוכר ­ עד פה זה בדיוק "כוכב נולד" ­ אלא שהעיבוד, האינטרפטציה וההגשה מקוריים. יהודה אדר ואתי אנטה, צמד מפיקים מוערך בתעשיית המוזיקה, מפיקים את התחרות, כך שגם לרימון יש את הצביקה הדר והטמירה ירדני שלהם. וגם כאן, כמו ב"כוכב נולד", יש כמה שלבים ובסופו של עניין מתקבלים 14 שירים, שאיתם התלמידים מופיעים בערב חגיגי ב"צוותא". התחרות נערכה ביום שלישי האחרון, אל מול מאות צופים.חשיפה גדולה בתקשורת התחרות לא מקבלת, אבל היתרון שלה הוא שמבצעי השירים מקבלים מפיק מוזיקלי צמוד שמעבד להם את השיר, וכך נוצרים קשרים מקצועיים­חבריים שיכולים אחר כך לעזור לתלמידים למצוא את דרכם בקור המוזיקלי שבחוץ.לדברי יג ל­סגל, ההשוואה ל"כוכב נולד" מיותרת, כי בסופו של דבר מי שמוכשר ­ מצליח, לא חשוב היכן הופיע. "אני רואה את כל אלה שמגיעים ל'כוכב נולד', ולא לכולם יש את הכלים שבית הספר נותן לתלמידים שלו, כך שאני לא אתפלא אם בסוף, אחרי שיקסימו את צופי הטלוויזיה בקסם הראשוני שלהם, הם יבואו לכאן וילמדו את הכלים המקצועיים שלנו".עמיקם קימלמן, מנהל בית ספר רימון, מה אתה ממליץ למי שרוצה להתחיל קריירה מוזיקלית, ויש לו מול העיניים את האופציה הנוצצת של "כוכב נולד"?"אם מישהו בא ללמוד בבית ספר כדי לעשות קריירה, שלא יבוא. בית הספר מיועד למי שרוצה ללמוד, להיות חוקר, שזה מרתק אותו, שזה מרגש אותו. אנחנו לא מבטיחים לאף אחד השתלבות בתעשייה. אני נותן לך כלים, עכשיו תצא לעשות את המלחמה שלך. מי ששורד את המלחמה שמבין מה הוא צריך לעשות ­ להיות מקורי, להיות יצירתי, לעשות את זה בצורה איכותית ­ אולי הוא יצליח בסוף. אולי".מה אתה חושב על אנשים שרוצים לעשות את הדרך הקלה וישר להגיע לתהילה?"אני לא יודע אם נינט עברה בדרך הקצרה לתהילה. היא בטח עברה שבעת מדורי גיהינום ואודישנים. פה תלמיד לומד 20 שעות בשבוע במשך שלוש שנים ­ אולי היא עשתה את זה 24 שעות ביממה במשך שנה?"חוץ מזה, לפה אנשים מגיעים כדי לפתח נתונים מסוימים. יכול להיות שלכוכב נולד מגיעים כבר עם נתונים מראש, אז למה באמת שיבואו לפתח אותם אצלנו? זה כמו שהיה רץ מרתון לפני כמה שנים באולימפיאדה, באבא בקילה או משהו כזה, שעשה את המרתון בלי להתאמץ ושבר שיאי עולם. הוא היה אלוף העולם ללא מאמץ, לעומת אלה שעברו מחנות ואימונים... בסך הכל הוא התגורר בגובה 4,000 מטר, ומה שהוא עשה זה לרוץ בכל בוקר למכולת מרחק 40 קילומטר. אז המרתון היה קטן עליו".איך אתה מסביר את זה שתלמידי רימון לא עברו שלבים מתקדמים ב"כוכב נולד"?"זה לא אומר שיש להם עדיין את הכלים. וגם אם יש לך את הכלים, אולי לא קורצת מהחומר הנכון. התעשייה הזאת, עם כל הכבוד, לא תמיד מתייחסת לכלים האלה שבית הספר נותן. היא מתייחסת גם לאיך שאתה נראה, איך אתה עומד על הבמה, אילו מלים אתה מביא וכמה דיסקים אתה תמכור. לי אין כלים להתמודד עם זה. גם אם יש לך את הטכניקות הווקאליות ואתה יודע את כל תולדות הזמר העברי, זה לא אומר שתצליח בתעשייה הזאת".אנשים שיוצאים מפה הם בעצם כוכבים של מו עדונים?"אחינועם ניני, אתי אנקרי, דנה ברגר, אביב גפן, מיקה קרני ­ כולם למדו פה. לא כולם סיימו, אבל הם קיבלו כלים. והנה הם כן הצליחו לחדור. לפעמים זה אנשים שהייתי אומר 'אלה אנדרדוג', ואתה לא מבין למה דווקא הם הצליחו נגד כל הספקולציות, ויש כאלה שאתה בטוח שהם ההצלחה הבאה, ובסוף הם לא עוברים את האמרגן. אין לזה נוסחה".* * * הנה סגרתי חלון האם תלמידי רימון צודקים בטענות שלהם נגד "כוכב נולד", או שהם פשוט בכיינים נון­סטופ? לפתרון התעלומה אולי יותר עדיף לפנות למאסטרית עצמה, מי שלימדה את כיתת ה"פרפורמנס קלאס" ברימון במשך שש שנים, וכעת היא עצמה בוחנת בקפידה וביד רמה את הגרציות של "כוכב נולד".שלום ריקי גל. אחת ולתמיד, איך זה שתלמידי רימון היפים, האמיצים והמוכשרים, לא עברו אפילו את השלבים הראשונים של "כוכב נולד"?"מה שנתתי לבית הספר היה כיתת צ'ופר, משהו שהבאתי איתי מהלימודים שלי בחו"ל וחשבתי שזה יתפוס ברימון. זה היה לגמרי מתנה מבחינתי, והם לא השכילו לפתח את התחום הזה. מן הסתם, מגמת בית הספר קשורה יותר לבסיס המוזיקלי של האמן ופחות לשירה ולביצוע, לכן לתלמידים של רימון לא היו הכלים להגיע רחוק ב'כוכב נולד'".אולי לימודי הפרפורמנס לא מתאימים לסוג כזה של לימודי מוזיקה בבית הספר?"דווקא קיבלתי חיזוקים ממש טובים מבית הספר למוזיקה בברקלי, בוסטון, שזה בית ספר שנותן לרימון חסות. זה אומר שמה שהבאתי הוא בעל ערך רב. אבל כנראה שמי שרוצה להתקדם מבחינת ביצוע, רימון זה לא המקום בשבילו. אפילו באופן אישי, כשהייתי בר אש מצעד הפזמונים עם 'השמש היא האור של העולם', עזבתי הכל ונסעתי ללמוד בחו"ל את כל הנושא הזה של משחק, מחול והופעה, ורציתי מאוד ליישם את זה כאן. אולי עכשיו, עם המודעות של 'כוכב נולד', ייווצר לזה מספיק ביקוש ואני אוכל לפתוח סדנאות בנושא".* * * לילו תשיר לנו סולו ובכל זאת, מצאנו מישהי שלמדה ברימון והסתננה לשלב הכמעט­סופי ב"כוכב נולד". הבשורה הרעה היא ששירלי לילו (25), עזבה את הלימודים ברימון אחרי שנה אחת בגלל שנגמרו לה המזומנים, ו"אני עדיין מנסה לצאת מהמינוסים שצברתי מאז".לילו, מה קיבלת מבית הספר שעזר לך בבחינות?"ברימון אהבתי הרבה שיעורי מורים, אבל ל'כוכב נולד' הבאתי את עצמי. אני יודעת שאני פרפורמרית טובה וזמרת טובה, אבל זה משהו שפיתחתי לבד כל השנים".איך את מסבירה את זה שהרבה מרימון לא עברו שלבים מאוד מוקדמים?"לא משנה כמה הוא תלמיד טוב ומוכשר ­ אם אין לו את הניסיון על הבמה, יהיה לו קשה להצליח. חשובה האינטראקציה עם הקהל, להעיז, לזוז, לדמיין וללכת עד הסוף. הייתי בהופעה של ריטה וחשבתי: מה יש לה שאין לכולם? הבנתי שזו התעוזה, שהיא הולכת עד הסוף".את חושבת שתגיעי לעשירייה הראשונה?"אני מקווה, אבל אני לא בונה על זה יותר מדיי. 'כוכב נולד' לא יפיל אותי או יבנה אותי כזמרת. זה רק קרש קפיצה. גם אם אני אגיע למעלה, אסור לי לנוח. אני עדיין אלך לאודישנים כדי לעבוד, כי זו מלחמה וצריך לשמור על המקום שלך כל הזמן".