חבר, אתה חסר צביקה אייל פותח את הפה. ועוד איך פותח כרמלה קופר 18/03/04 שלושה חודשים לאחר פיטוריו, יושב דובר עיריית רחובות לשעבר, צביקה אייל, בביתו בהרצליה, זועם וכועס על חברו הטוב מהעבר, שוקי פורר. במשך חמש שנים שימש אייל דובר העיריה, באחת מתקופותיה הסוערות ביותר: מאבקים פנימיים, פיטורי בכירים, ומעל הכל, חקירת היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה, שהפכה גלויה שלושה חודשים לפני תחילת מערכת הבחירות, ובמסגרתה נחקרו ראש העיריה, סגנו חיים אברהם ובכירים נוספים בעיריה, בחשד לפרשיות שחיתות לכאורה, חקירות שנמשכות עד היום הזה. ועל כל האירועים הללו צפה אייל, כאחד ממקורביו של ראש העיריה, שוקי פורר. ראה ושתק. אך בעקבות פיטוריו החליט אייל לפתוח את הפה ולדבר. בראיון בלעדי ל"זמן מקומי" מציג אייל מנקודת מבטו את האופן בו התנהלה העיריה וכיצד עבדו בכיריה, ובעיקר כיצד תפקד ראש העיריה, שוקי פורר. הדברים רחוקים מלהחמיא לפורר. עם תחילת הקדנציה השנייה שלו, אומר אייל כי פורר היה ראש עיריה חלש אופי. השליט האמיתי בעיריה, אומר אייל, היה סגן ראש העיריה, חיים אברהם.עיריית רחובות, על פי אייל, התנהלה כמו חצר ביזנטית: הבכירים נאבקו ביניהם על הקרבה לראש העיריה, ת ושבים היו מוקד ללעג , ואת ההצלחות של הקואליציה נהגו ראש העיריה ומקורביו לחגוג על כוסית ויסקי בלשכה של פורר.ויש לו גם נבואה: "פורר לא יגמור את הקדנציה, העיריה במצב קשה מאוד". המשפחה חזק בתמונה את מקומו בלשכת דובר העיריה תפס צביקה אייל, ,58 חודשים ספורים לאחר מערכת הבחירות הקודמת, במהלכה עלה פורר לשלטון. באופן כמעט טבעי מינה פורר את אייל, חבר ילדותו ומי שסייע לו במערכת הבחירות, לתפקיד. עם ניסיון של 34 שנה בתחום הדוברות, בין השאר כדובר הסוכנות היהודית וכדובר המכביה, וכעיתונאי ואיש תקשורת ותיק, התיישב אייל על כיסא הדובר. במהלך הקדנציה הראשונה זכה פורר בדרך כלל להערכת התושבים. חוש ההומור שלו, יכולתו להתחבב במהירות על הזולת והופעתו המרשימה, הקנו לו דימוי של מנהיג. אייל מנפץ את הדימוי: "פורר הוא ראש עיריה טוב אבל מושפע באופן מיידי. הוא חלש אופי ושוכח את החברים שלו. הוא מושפע מאחרים. מי שהיה אומר לו את המילה האחרונה, הוא היה מתכופף לרצונו, במיוחד לבני משפחה שלו ולחיים אברהם. כך לדוגמה, בזמנו עשו פרויקט מיוחד של הצבת טרקטורים ישנים ברחבי העיר. במשפחה של פורר אמרו לשוקי שזה מכוער אז אספו מהרחובות את כל הטרקטורים. "אחרי הבחירות האחרונות הצעתי להציב שלט חוצות שיגיד שהבחירות מאחורינו וכולם עכשיו למען רחובות. בני משפחה של פורר לא אהבו את הרעיון אז הרעיון לא ה תבצע."שוקי אוהב שאחרים עובדים וההצלחה נזקפת לזכותו. הוא לא אוהב לעבוד קשה. הוא אוהב את החיים הטובים. הוא צריך להגיע לחברים שלו ביום שישי בערב, עם הרכב של העיריה ועם הנהג הפרטי שלו, שמוריד אותו והולך לחפש חנייה. זה שוקי. הוא רגיל שאחרים יעשו את העבודה והוא בעצמו לא מכניס את היד לתוך החרא". נשכבים מרוב צחוק אחת מתכונותיו הבולטות של פורר היא חוש ההומור שלו, אך מאחורי הקלעים, אומר אייל, הוא עשה לפעמים צחוק מתושבים: "בזמן קבלת קהל והקו הפתוח לתושבים, כשהוא היה מקבל פניות תושבים, הוא היה עושה מזה צחוק. אחרי שאנשים היו סוגרים את הטלפון או עוזבים את הלשכה הוא היה מחקה אותם. את הדמות של התימני, הרוסי, העיראקי. כולם היו נשכבים מרוב צחוק ומעריצים אותו עד השמים. אבל ייאמר לזכותו ששוקי ידע תמיד להפוך תושב כועס לתושב מאושר. הוא היה אלוף בזה. כראש עיריה הוא שחקן נהדר. הוא ידע לצאת ממשברים. הוא היה אומר 'יהיה בסדר' וידע לשחק נהדר. אגב, אמרתי לו שיפסיק לשיר כי התושבים אומרים שהוא שר במקום לעשות". גורם בעיריית רחובות אמר השבוע ל"זמן מקומי" בהקשר זה: "פורר לא היה עושה מהם צחוק, הוא היה מחקה אותם ומצחיק את כולם. אין מה לעשות, הוא חקיין מעולה". במהלך הקדנציה נהג פורר להתגאות בכך שמדי יום שישי הוא מקיים בלשכתו בבניין העיריה לימוד של פרשת השבוע יחד עם רב העיר. "את כל פרשות השבוע שהוא מתגאה בהן, שבזכותן כולם חושבים שהוא תלמיד חכם בתורה, הוא בכלל קורא מתוך שני ספרים שאפשר לרכוש בסטי מצקי", מספר השבוע אייל. וזה עוד לא הכל. על פי אייל לאחר ישיבות מועצה התקיימה בלשכת ראש העיריה "חגיגת שתייה", בה חגגו בכל פעם שהקואליציה הצליחה לגבור על האופוזיציה. אייל: "בלשכה של שוקי יש משקאות חריפים, שמביאים לו חברים שחוזרים מחו"ל. תמיד היינו צוחקים שמי שחוזר מחו"ל צריך לפתוח את דלת הלשכה עם הרגל כי הידיים שלו עמוסות בבקבוקי שתייה חריפה. אחרי כל ישיבת מועצה, כששוקי היה מצליח לסובב את כל חברי המועצה ולהעביר הצבעה כרצונו, הקואליציה הייתה עולה ללשכה לחגוג. היו שם יו"ר ועד העובדים, עודד עמרם, עו"ד מנחם זרסקי, לשעבר ממלא מקום ראש העיריה, חבר המועצה לשעבר יורם אורנשטיין, המנכ"ל פרנקו גונן, חיים אברהם שלא היה שותה אף פעם, ואני, שהייתי מגיע לכמה דקות. מלאך רוטשס, נהגו של פורר, היה מביא כוסות וכולם היו שותים על הניצחון בהצבעה, טופחים לשוקי על השכם ואומרים לו שהוא הגדול מכולם ואיך הוא הכניס לחברי המועצה. השיא היה במצגת הישגים של העיריה שהוקרנה לפני הבחירות לחברי המועצה כדי להראות לאופוזיציה לאן הלך הכסף. באותו לילה הם היו מאושרים ועלו ללשכה לחגוג. ב­5:00 בבוקר המשטרה עצרה את כל החשודים בפרשת השוחד. אז התחילה הפאניקה". עו"ד מנחם זרסקי, לשעבר סגן ראש העיריה: "אחרי שנגמרה הישיבה היינו עולים לסגור חדרים והיו מגיעים פעילים ולפעמים היינו נכנסים לשוקי, מדברים על הישיבה ובין היתר מוזגים שתייה. דרך אגב, לא רק חריפה, גם מים וספרייט, סודה, קולה ובין היתר מזגו כוסית. לפעמים אפילו כוסית לא שתיתי. זה לא היה קבוע ולא מנהג. הרמת הכוסית לא הייתה קשורה לישיבות המועצה, ולא אחרי כל ישיבה היינו שותים". יורם אורנשטיין: "הדברים שאייל אומר אינם ראויים לתגובה. אין דנים אדם בשעת כעסו וצערו, אפילו אם הוא יורק לבאר שממנה הוא שתה". עודד עמרם: "אני יודע ששתיתי עם צביקה אייל כוסיות בערב וראינו טלוויזיה ביחד ואני לא יודע מה הפסול בזה". היריבות עם אברהם חקירת יאח"ה, שהחלה באותו בוקר דרמטי אותו הזכיר אייל טלטלה את בניין העיריה. שלושה חודשים לפני הבחירות היה ברור שהקמפיין כולו ישתנה וצפויים גם שינויים פרסונליים.אומנם בתחילה ניסו לשדר בסביבתו הקרובה של פורר שהעסקים כרגיל אבל קשה היה שלא להבחין בקרע הגדול בינו לבין סגנו ויד ימינו, חיים אברהם. פורר הודיע כי אברהם ימשיך למלא בקדנציה הבאה את כל תפקידיו כפי שמילא אותם עד כה. זה לא קרה. אברהם הוא אומנם סגנו בתואר של פורר אך הוא בחר שלא למלא בקדנציה זו שום תפקיד אחר, לא בשכר ובוודאי שלא בהתנדבות. מקורבים לשניים מדברים היום על נתק אמיתי.אבל עד לנתק היה אברהם מקורב מאוד לפורר. בקדנציה הקודמת הוא היה סגנו בשכר והחזיק בתיק היוקרתי ­ הכספים. כבר בתחילת הקדנציה הקודמת הפכו אייל ואברהם ליריבים. בין אם המאבק על הקרבה לראש העיריה הביאה לתחרות בין השניים, או בין אם מדובר בסיבה אחרת, לא ניתן היה להתעלם ממתיחות זו. אייל: "היו ביננו כל הזמן עימותים וחיים אמר לי פעם אחת: 'אתה כזה קטן אצלי'. פעם אחת, כששוקי היה בחו"ל והיה ביננו עוד עימות אז חיים התחיל להגיד 'או אני או אייל'. אח רי ששוקי נתן לי גיבוי חיים התרגז והלך הביתה לארבעה ימים. בסוף הוא חזר, אחרי ששוקי איים לפטר אותו אבל הוא לא סלח לי על זה. חיים לא אהב את המקורבים לשוקי והוא תמיד ניסה להרחיק אותם ממנו. חיים רצה להיות הכי קרוב. כל פעם שהיו מגיעים מקורבים ללשכה של שוקי, אחרי שנייה חיים גם היה מגיע. אי אפשר היה לדבר בסוד עם שוקי. שוקי מצדו מעולם לא הוציא אותו מהלשכה, וזה בגלל שלשוקי אין אופי."אחרי שנתיים בקדנציה הראשונה, כשלעיריה היו הכנסות טובות והתקציב היה מאוזן, חיים נחשב לגאון והייתה אופוריה בעיריה. בשלב הזה שוקי הרשה לעצמו לנוח על זרי הדפנה. שוקי הוא לא איש חזק ולא איש מלחמה. בפועל חיים היה זה שניהל את העיריה". בנובמבר 2001 חשף "זמן מקומי" את העובדה כי עבריינים משוקמים קיבלו מהעיריה היתרים להפעיל קיוסקים בעיר. בין הקיוסקים שהוזכרו בכתבה היו הקיוסק בקרית­משה, בדרך יבנה ובגן רוז'נסקי. בשאילתה שהגיש חבר המועצה חנניה ויינברגר באוקטובר 2000 הוא ביקש לדעת מי חבר בוועדה שמחליטה על הקמת קיוסקים, מתי התקיימו הישיבות ומה היו החלטות הוועדה. פורר השיב לו: "הוועדה הורכבה מראש העיריה, ממלא מקו מו (זרסקי) וסגן ראש העיריה (אברהם). הוועדה קיימה מספר ישיבות אך לא ניהלה פרוטוקולים. בישיבות הונחו בפני הוועדה דוחות סוציאליים ולפי אלו נבחנו הבקשות".בתגובה אמר בכתבה חבר המועצה לשעבר עמי פיינשטיין (להעיר את העיר):"הקיוסקים הללו עברו אישור מפוברק של ועדה מצומצמת. כל הקיוסקים ניתנו למקורבים של מפלגת חץ. אף ועדה ציבורית לא הוקמה בנושא... בניית הקיוסקים הללו החזירו, למעשה, טובות פוליטיות למקורבים ונתנו רכוש רב בלי כסף". השבוע סיפר אייל כי החלטות על חלוקת הקיוסקים התקבלו בחדרי חדרים: "חיים היה נכנס למשרד של המנכ"ל ומודיע לו מה לעשות לגבי קיוסקים בעיר. הוא החליט מי יקבל קיוסק ואלו היו מקורבים אליו". גורם בכיר בעיריה אמר השבוע כי "ההוראות היו ניתנות בסודיות למספר מצומצם של אנשים". עוד טוען אייל: "לפני כשנתיים, כשהתחילו ההכנות על מגרש מכבי להקמת תחנת דלק, אני ומלאך רוטשס (נהג ראש העיריה ועוזרו) התקשרנו למשרד לאיכות הסביבה וסיפרנו להם על התחנה. לא הלשנו, רק רצינו להציל את שוקי מהחלטה שקיבל חיים אברהם. רצינו שהמשרד ימנע משוקי לחתום על האישורים לתחנת הדלק. מלאך ישב אצלי בלשכה ונתן לי בעצמו את הטלפון של המשרד לאיכות הסביבה".בניגוד לנחרצותו של אייל בנושא הטלפון למשרד לאיכות הסביבה טוען השבוע רוטשס בתוקף כי "לא התקשרתי מעולם למשרד לאיכות הסביבה בנושא תחנת הדלק. אולי הוא התקשר". אייל: "חיים השפיע רבות על ההחלטות של שוקי פורר. חיים גם השתלט על בני המשפחה. הוא היה מזמין את הבנים של שוקי, את עודד ויואב, לבוא אליו למשרד ומתחנף אליהם ואל רוני אשתו. הם הפכו למעריצים שלו". ­ מה זאת אומרת "חיים ניהל את העיריה"? "הוא ואורי צוקר, לשעבר גזבר העיריה, היו אחראים על הכספים. שוקי לא שלט בכספים. חיים שלט בקופה. שוקי היה גאה בחיים, כי הוא היה נוסע למשרד האוצר וחוזר עם כסף והוא נתן לו את הפיקוד בתחום הזה. חוקרי יאח"ה שבאו אלי הביתה רצו לדעת על מה חיים מחזיק את שוקי. זאת שאלת המיליונים ואין לי תשובה על זה. אני לא חושב שיש להם ממצאים רציניים, אבל מה שבטוח הוא שהנזק התדמיתי כבר נגרם, גם אם התיק בסופו של דבר ייסגר".אחד העימותים החריפים בקדנציה הקודמת נרשם בין אברהם למנכ"ל העיריה לשעבר, עמוס לוריא, שלא החזיק זמן רב בתפקיד, ונאלץ בסופו של דבר ללכת הביתה. אייל: "עמוס היה מנכ"ל חזק, יעיל ולא סימפטי. הוא התנגש הרבה עם חיים ושוקי בעצמו רצה לפטר אותו לפני שנתיים וחצי בגלל אמירה של לוריא נגדו, שדיבר על 'הפקידים' מול 'ההנהלה'. סיפרתי על זה לשוקי. הוא זעם על כך ורצה לפטר אותו. חצי שנה אחר כך הוא הלך הביתה, בין היתר בגלל חיים. עמוס היה מקורב לשוקי וחיים דאג שכל המקורבים יילכו. שוקי גם חושש מחיים, בגלל זה הוא שם אותו מספר שתיים ברשימה שלו, אפילו שכולם הזהירו אותו שלא לעשות את זה. הנאמנות הלא ברורה הזו לחיים עלתה לשוקי במנדטים". חיים אברהם סירב השבוע להגיב לדברים.אורי צוקר: "אני לא מגיב לדברי הבל". ארבעה רכבים בקדנציה בראיון השבוע התייחס אייל גם לפרשת השכרת מכוניות צי העיריה בשיטת הליסינג. בזמנו, לשאלות כתבים, ענה אייל כי אין ממש בטענות על כך שמשלם המסים משלם יותר על החלפת רכבים תכופה. השבוע הוא אומר כי אם מחזירים לחברת ליסינג מכונית לפני תום שלוש השנים, מקבלים קנס. אייל: "שוקי נסע על ארבע מכוניות בקדנציה הראשונה שלו. כשהוא החליף את הרכב האחרון מפג'ו 607 לטויוטה קאמרי התקשרו אליו כתבים שרצו לכתוב על זה. התבקשתי לשכנע את העורכים שהעיריה חוסכת כסף מכיוון שהוא ירד ברמת הרכב, אבל ידעתי שמדובר ברכב חדש וכיועץ תדמית חשבתי שזה אכן לא יאה לראש העיריה להחליף רכב כל שנה. הבעיה הייתה שכל פעם ששוקי החליף רכב, גם חיים החליף רכב. חיים גם הוא נסע על ארבעה רכבים במהלך הקדנציה."אמרתי לשוקי שזה שכל עובד עיריה זוטר מקבל רכב מהעיריה פוגע בתדמית שלה. כל מיני אנשים בעלי תפקידים זוטרים, שאין סיבה שהם ייסעו עם רכב וכולם יראו את זה. אבל שוקי לא אהב לקבל ביקורת והוא טען שהרכבים לא מהעיריה אלא מליסינג. כשאמרתי שזאת טעות תדמיתית, הוא כעס עלי".פרשה נוספת שהסעירה את העיריה הייתה באוגוסט ,2003 כאשר פור ר כינס מסיבת עיתונאים שבה הודיע כי משרד האוצר ערך ביקורת בנוגע למשכורות העובדים ומצא שיש חריגות שכר אצל 320 עובדי עיריה. פורר טען שהביקורת נערכה בעקבות בקשה של העיריה ליזום בדיקה זו, למרות שהביקורת נעשתה ביוזמת משרד האוצר, שדרש לערוך שימועים לעובדים ואף להשיב את הכספים ששולמו להם בניגוד להסכם הקיבוצי. אייל: "התנגדתי לדברים האלו. אמרתי לו שזאת טעות טקטית, אבל היועצים שלו אמרו לו לעשות את המהלך הזה וככה הוא אמר שהוא יזם את הבדיקה, שזה כמובן לא היה נכון". במהלך אותה מסיבת עיתונאים אמר פורר כי "כולם יודעים מי אחראי לזה (למתן התוספות לשכר העובדים)", ובדבריו אלו התייחס למנכ"ל העיריה לשעבר, עמוס לוריא. לוריא, ששמע על כך מעיתונאים, פנה לפורר באופן מיידי בדרישה לחזור בו מהצהרתו. אייל: "הם נפגשו באותו יום בתל­ אביב ושוקי לקח איתו את בנו עודד לפגישה. זה היה השיא. פגישה כל כך גורלית והוא מביא את הבן שלו. באותה פגישה לוריא הכתיב לשוקי מה להגיד לעיתונאים. שוקי התקשר אלי, אמר לי לבצע ולהתקשר ללוריא להגיד לו שזה בוצע. אחר כך לוריא התקשר אלי ואמר לי: 'עמוס פצוע הוא עמוס מסוכן. לעמ וס יש קלטות שיהרסו לשוקי את הבית ואת העיריה. תזהיר את החבר שלך שלא יתחיל איתי עוד פעם', כשסיפרתי על זה לשוקי הוא אמר לי: 'האיש הזה מופרע ומסוכן'".עמוס לוריא, לשעבר מנכ"ל העיריה: "האיש אינו ראוי לתגובה. הייתה לי פגישה עם פורר בעקבות מסיבת העיתונאים וראש העיריה הוציא הודעה לעיתונים. מה זה חשוב מי כתב את ההודעה?"­ האם אמרת לאייל שיש לך קלטות שיהרסו לפורר את הבית ואת העיריה?"צביקה לא שמע ממני שום דבר כזה. הוא היה צריך להוציא הודעה לארבעת העיתונים המקומיים והדיבור שלי איתו היה לאחר שעיתון אחד לא קיבל את ההודעה. הוא דיווח לי שההודעה הגיעה לכל העיתונים. על כך אמרתי שאם לראש העיריה היה יועץ תקשורת טוב יותר הוא לא היה מגיע למצב הזה. "אני לא אגיד מילה רעה על שוקי. אנחנו בקשר טוב וביחסים מצוינים. סגן ראש העיריה, חיים אברהם, דרש ממנו לפטר אותי ובין שנינו נאלץ פורר לבחור בסגן ראש העיריה". "שוקי לא היה מושחת" פרשה נוספת עימה התמודד אייל קשורה לתביעה שהגיש לפני כחודשיים פורר נגד חבר המועצה חנניה ויינברגר בטענת פרסום לשון הרע. פורר תובע מויינברגר 116 אלף שקל, משום שפרסם מכתב סמוך למועד הבחירות בו נכתב, בין היתר, כי בנו של פורר והבת של אברהם עובדים במכללת ידע ,2001 שקשורה בחוזה שכירות עם העיריה. ויינברגר טען לניגוד עניינים ומכתבו נשלח למערכות העיתונים. בשבוע שעבר פורסם בעיתון זה כי במסגרת ההליכים המשפטיים נשלחו הצדדים על ידי בית המשפט לגישור.על כך אומר השבוע אייל: "שוקי ביקש ממני להתקשר לעורכים ולהוריד אותם מהסיפור. אבל המכתב של ויינברגר היה נכון. הבן של שוקי עבד שם, והבת של חיים עבדה שם, כי הם ביקשו מעופרה אלול, בעלת המכללה ומקורבת, לסדר לילדים שלהם עבודה. אני אמרתי לפורר שבמכללה שיש לה עסקים עם העיריה, זה לא נראה טוב הסיפור הזה. שוקי צרח עלי ואמר לי: 'למה לבן שלי אסור לעבוד שם?' אז התקשרתי לעיתונים והצלחתי להוריד את רובם מהסיפור. על חוזה השכירות שנחתם בין המכללה לעיריה אני לא יודע". עפרה אלול, מנכ"לית מכללת ידע :2001 "יואב פורר ומוריאל אברהם אכן עובדים במכללה. הט ענה כי הם עובדים לאור בקשתם של האדונים פורר ואברהם 'לסדר' להם עבודה אינה נכונה". לאחר שנפתחה החקירה הגלויה של יאח"ה נגד בכירים בעיריה היה צורך מיידי לפעול לשיפור תדמיתה שניזוקה קשה. השבוע אומר אייל כי כדובר לא היה לו הרבה מה לעשות: "לא עשיתי שום דבר מיוחד. לא היה לי מה לעשות. אמרתי רק שהעיריה משתפת פעולה עם החוקרים. החקירה בכלל הייתה על סיעת חץ, סיעתו של פורר, ולא על העיריה. גם לא ידענו מה חוקרים, אז גם לא היה מה לעשות". ­ נחקרת בפרשה. מה אמרת בחקירה?"אמרתי ששוקי לא היה מושחת. בכל מקרה, לדעתי הוא לא יגמור קדנציה כי העיריה במצב קשה מאוד. אחרי זה הוא יילך לתפקיד יוקרתי, עם הרבה כבוד ומעט עשייה". "זרקו אותי לכלבים" לפני שלושה חודשים הסתיימה עבודתו של אייל בעיריה. באחד מימות השבוע זימן פורר את דוברו ללשכה והודיע לו במפתיע על סיום עבודתו. "שוקי פורר פיטר אותי ברשעות, ברוע לב, בהתנשאות ובחוסר תום", אומר השבוע אייל, "נזרקתי חולה, מוכה וחבול. עד היום לא הצלחתי להבין איך הוא עשה לי את זה. ערך החברות זה הערך הכי חשוב לי בחיים ונתתי לו הרבה יותר מדוברות, נתתי לו חברות לשמה והייתי פגוע מזה שהוא לא העריך אותה והפר את הערך הכי חשוב לי. הפיטורין התקבלו בעיריה בהלם, כולם ידעו שאנחנו חברים בלב ובנפש ולכן גם הפגיעה כל כך עמוקה". על הרקע לפיטוריו אומר אייל: "במשך חמש שנים פורר לא הצביע על אף מחדל שלי. לכל היותר הוא אמר שהייתה לי טעות בשיקול דעת. בשיחת הפיטורין הוא אמר לי: 'לא סיפקת את הסחורה', וגם שהוא הלך לבחירות כשתושבי העיר לא ידעו מה הוא עשה למען העיר בקדנציה הראשונה. אני משוכנע שהמשפט האחרון הוא לא שלו, כי כשהוא אמר אותו הוא הוריד את הראש ולא הסתכל עלי. לפחות הוא לא שיחק בפאלם פיילוט שלו כי בדרך כלל כשהוא נבוך, הוא משחק בפאלם. הכי כאב לי שהפיטורין היו ביום ההולדת שלי. הוא ידע שאני ח ולה לב, חולה סכרת, שיש לי לחץ דם גבוה ושומנים בדם ושבגילי המופלג לא קל למצוא עבודה. הוא יכול היה להציע לי תפקיד אחר בעיריה ולא לזרוק אותי לכלבים. עשיתי עבודה נאמנה והיה ראוי שהוא ישלם לי עד צאתי לגמלאות".­ בסך הכל זכית לתנאים טובים בעבודה, הגעת בשעות מאוחרות, קיבלת שכר יפה, מה יש לך להלין?"הייתי מגיע מאוחר בגלל שלקחתי תרופות. אני אדם חולה והייתי חייב לנוח אחרי לקיחת התרופות. בנוסף, הגעתי מהרצליה והיה אסור לי לנהוג תחת השפעת התרופות. מצד שני הייתי נשאר עד מתי שהיה צריך. אם היה אירוע בערב אז הייתי מתרחץ בלשכה של פורר ונשאר בעיריה עד הערב. לא היה טעם שאני אחזור להרצליה, אחרת הייתי מאחר לאירוע. לכן, היה לי מזרן במשרד ובשעות שהייתי מחכה לאירוע הייתי נח קצת. אחרי שקיבלתי התקף לב הוא אמר שהוא לא מרוצה מהתפוקה שלי. הסברתי לו שאני מתאושש, שאני צריך לשפץ את הבית שלי שעבר שריפה ולהגיע לשחרר את הפועלים שעבדו כאן. שוקי היה בוס טוב ואני נתתי לו נאמנות ולויאליות וגם מקצועיות. הוא לא יכול להצביע על פשלה אחת שלי. לפעמים הוא היה מעיר על תגובות שנתתי. באחת הכתבות שנעשתה על העיריה הת בקשתי להתחמק, לייבש את העיתונאים, אז ייבשתי. אחר כך הוא צעק עלי למה לא נתתי תגובה". ­ שוקי עצמו היה איש תקשורת ונהג לדבר עם עיתונאים, אז למה היה לו צורך בך?"הוא היה מדבר עם עיתונאים ומגיב להם אבל לי היו תפקידים נוספים. דובר הוא בשביל ההודעות הלא טובות. בנוסף הוצאתי המון פרסומים יפים של העיריה והקמתי את מחלקת תלונות הציבור, שלא הייתה קיימת לפני. קיבלתי עשרות מכתבי תודה מתושבים מרוצים. היו גם אגרות, ברכות ונאומים שכתבתי". ­ מה התוכניות שלך לעתיד?"עוד אין לי. מי שעובר ניתוחי לב פתוחים וסובל מסכרת, שומנים בדם ולחץ דם גבוה, לא מחלים כל כך מהר. העובדה שאני לא עובד לא מוסיפה לבריאותי. בינתיים קיבלתי הצעה מקבוצת יזמים ברחובות לעשות עיתון אבל אני לא חושב שזה יהיה לי טוב לבריאות. אני מקווה לעסוק בעבודות עריכה, כתיבה וייעוץ פוליטי ובעיקר להרגיש טוב. פרשת רחובות הותירה בי משקעים רבים מאוד ואני מקווה שהזמן יעשה את שלו, כי אני משוכנע שפוטרתי שלא בצדק ושעשיתי לראש העיריה רק טוב". "פורר לא יירתע מדברי הבלע" גורם המקורב לראש העיריה מסר השבוע ל"זמן מקומי: "אין שופטים אדם בעת צערו. מסכת השקרים וההשמצות המפורטת בדבריו של דובר העיריה לשעבר, מעידה יותר מכל על מרירותו של מי שהופסקה עבודתו לפני כשלושה חודשים, לאור מחדלים רבים בתפקודו. מר אייל קיבל התראות רבות בטרם פוטר ואין די בחברות ארוכת השנים בינו לבין ראש העיריה כדי להצדיק המשך העסקתו של מי שגורם לנזקים."לא נרד לרמתו של האיש. לא נפגע בכבודו. לבנו עליו. אם דבריו נכונים הרי שהיה צריך לפנות הרבה קודם לעיתונות ולא להמשיך לשתות מהבאר עוד חמש שנים".גורם אחר בסביבתו של ראש העיריה ציין: "שלושה חודשי הסתגלות שכללו משכורת, רכב ופלאפון הסתיימו ומיד בוחר הדובר לשעבר בדרך ההשמצות והשקרים. ככל הנראה מדובר בניסיון לנקום על רקע העובדה שאייל ביקש להאריך את תקופת ההסתגלות ומשנענה בשלילה ­ החליט לפנות לעיתונות".מהעיריה נמסר: "ראש העיריה, מר שוקי פורר, לא יירתע מדברי הבלע וימשיך לשרת את תושבי רחובות ללא לאות ומסביב לשעון ולפעול למענם בכל יום ובכל שעה כדי לשפר את איכות חייהם". שני חברים יצאו לדרך צביקה אייל ושוקי פורר מכירים זה את זה מאז היו בני ארבע. פורר התגורר אז ברחוב בנימין 5 ואייל בבנימין .7 "היינו חברים בלב ובנפש", נזכר השבוע אייל בימים טובים קצת יותר. כשהשניים הגיעו לבית הספר העממי היו לפחות שני דברים משותפים בין השניים: הם היו חניכים במכבי צעיר ואהבו ספורט. "בשבתות היינו הולכים לראות משחקי כדורגל במגרש מכבי בעיר. כשפורר היה חולה הייתי הולך למשחק לבד ואחרי כל גול הייתי רץ הביתה במהירות כדי לספר לו מי הבקיע. בימי ראשון בבוקר כל אחד מאיתנו היה נותן גרוש וחצי והיינו קונים יחד עיתון ספורט". אייל זוכר עוד איך הם חלקו אוהל במחנה ההכנה למכביה של מכבי צעיר ואיך הוא ופורר כתבו שיר יחד וזכו בפרס. שניהם למדו בתיכון תמ"ר (דה­ שליט של היום) ונהגו לבלות יחד שעות רבות. "הבית שלי היה מרכז חברתי והייתי מזמין את כל החבר'ה למסיבות", נזכר אייל, "את פורר הייתי מביא בתור כוכב אורח כי הוא היה מחקה מערכונים של שייק'ה אופיר ומשכיב את כולם מצחוק. הוא היה הופך את המסיבות להצלחות. הייתי גם מגיע אליו הביתה ב­16:00 אחר הצהריים לשתות תה עם קוביות סוכר, כפי שנהגו לעשות בביתו". בזמן השירות הצבאי נפרדו דרכיהם של השניים. פורר התקבל ללהקה צבאית ואילו אייל הלך להנדסה קרבית. לקראת השחרור היה מתלווה אייל להופעות של פורר עם להקת יוצאי השריון אבל הקשר חודש כאשר השניים נרשמו יחד ללימודים גבוהים. אייל התחיל את התואר הראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת ירושלים ופורר למד משפטים באוניברסיטת חיפה. "רוני פורר הייתה בחבורה שלי ובאותה תקופת לימודים נערכה צעדת ארבעת הימים בירושלים. הזמנתי אותה לבוא וגם את שוקי ונתתי להם את החדר שלי במעונות הסטודנטים. באותו לילה ישנתי בסלון ובבוקר הבאתי להם לחמניות ועיתון ספורט ואז שוקי ראה שהחיים בירושלים טובים והחליט שהוא עובר ללמוד כאן. מאוחר יותר גם רוני נרשמה ללימודים להיסטוריה בירושלים ושוקי הצטרף אלינו. עד אז הוא גר אצל ההורים ולא ידע מה זה חיי סטודנט". ב­1968 שכרו פורר ואייל יחד דירת חמישה חדרים בבית­הכרם בירושלים והחיים חייכו אליהם. באותה דירה התגוררו עימם שדרן הרדיו מנשה רז, ומיקי כהן, כיום ממונה על טקסים בעיריית ירושלים ואז דייל באל על. פורר עבד בתחנת רדיו, אייל היה עורך עיתון הסטודנטים והדירה הפ כה למוקד חברתי: "הדירה הפכה למרכז סטודנטים. מיקי היה מביא עיתונים מחו"ל, היו לנו תמיד סיגריות קנט ומגזינים של פלייבוי. היינו קבוצת אליטה שבחשה בכל הנושאים החברתיים, האווירה הייתה בינלאומית. הרגשנו שאנחנו אנשי העולם הגדול. היחסים ביני לבין פורר היו כמו אחים. כשהוא היה חוזר מהמילואים בסיני ולא היו לו בגדים נקיים ללבוש, הוא היה לוקח את הבגדים שלי. החברות שלנו עברו לגור איתנו וחיינו חיי קומונה עד שפורר התחתן ב­1969 והם שכרו דירה לידנו". אחרי הלימודים הקימו השניים משפחות והיו נפגשים בעיקר באירועים משותפים אבל החברות נשמרה. בשנות השמונים, כשפורר היה מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר הוא היה עוצר אצל אייל, שהתגורר עדיין בירושלים וכיהן כדובר הסכונות היהודית. ב­1989 כשפורר כבר עבר לעסקים, פרש אייל מהסוכנות היהודית, הקים עסק עצמאי ליחסי ציבור ועבר להתגורר בהרצליה פיתוח. ב­1993 התמודד פורר לראשונה על ראשות עיריית רחובות. הוא נפגש עם אייל בבית קפה בתל­אביב ולראשונה הם החליטו לאחד כוחות. אייל הבטיח לעזור בקמפיין וללוות אותו. "הייתי אחראי למשימות סודיות. הוצאתי לו עיתון בחירות והכל בה תנדבות", מספר אייל. פורר, כזכור הפסיד אז ליעקב סנדלר בסיבוב השני ורץ לבחירות כעבור חמש שנים ב­,1998 ניצח והתחיל את הקדנציה הראשונה כראש עיריה. "שלחתי לו פרחים והוא הרים לי טלפון וביקש שאני אעבוד איתו כיועץ. כעבור שבוע הוא הציע לי להיות הדובר. נכנסתי תחת מינוי של משרת אמון אישית ועבדתי על חשבוניות. הייתי עמוס בעבודה בעיריה ונטשתי את כל הלקוחות שהיו לי בעסק הפרטי. אחרי שלוש שנים ביקשתי לעבוד בשכר, 70 אחוז משכר מנכ"ל, כמו שמקובל אצל כל הדוברים ופורר הסכים למרות שבדרך אברהם ניסה לטרפד את החוזה".