ילד בהזמנה אם אתם רוצים לקצר את הליכי האימוץ, אתם יכולים לפנות לאימוץ בין ארצי. בישראל יש כמה עמותות שקיבלו אישור חוקי לעסוק בנושא ודרכן אפשר להגשים את חלום ההורות מהר יחסית - בין שלושה חודשים לשנה במקום חמש שנים. מאילו מדינות אפשר לאמץ, כמה זה עולה ומה הסכנות. חן קוטס-בר 15/03/04 מיכל ו אודי (שמות בדויים) לא מפסיקים לבכות מרוב אושר. בשבוע שעבר, אחרי עשרה טיפולי הפריה בארץ ועוד שני טיפולים בחוץ לארץ, אימצו בביאלורוס את בנם הבכור, בן 11 חודשים. "אני מרגישה ממש כמו אחרי לידה", אמרה מיכל אחרי שיצאה מבית המשפט שנתן צו אימוץ לתינוק שקיבלה. "זאת מתנה מאלוהים. אני מסתכלת על הילד שלי ואני לא קולטת שאני אמא. כל הזמן אני אומרת לבעלי,'לא האמנתי שנגיע לרגע הזה. מי היה מאמין, אחרי כל כך הרבה שנים אנחנו הורים, אמא ואבא, יש לנו ילד משלנו, איזה חלום'. כל הצער, כל הטיפולים שעברנו, הכל נשכח". ההחלטה לאמץ ילד בחו"ל לוותה אצל מיכל ואודי בהרבה מאוד לבטים. "היינו רשומים לאימוץ בארץ וניסינו כל הזמן להיכנס להריון בעצמנו", מספרת מיכל. "רציתי לדעת שמיציתי את האפשרות הזאת. היום אני מבינה שזה טפשי. צריך ללכת ולאמץ ילד כמה שיותר מהר. זו מצווה לילד ומצווה להורים. במקום לחכות הרבה שנים, להישאר בלי כסף ובלי כוחות, כדאי לעשות את זה כמה שיותר מהר". ביולי האחרון פנו אודי ומיכל לעמותת טף לאימוץ בין ארצי. הם ביקשו לאמץ ילד שידמה להם דמיון פיזי רב ככל האפשר. בטף מצאו להם ילד כזה. מיכל אומרת שאם היתה יולדת ילד ביולוגי, ספק אם הוא היה דומה לה יותר. בסוף חודש פברואר היא נסעה עם אודי לביאלורוס כדי לפגוש את התינוק. אחרי סדרת מפגשים הם הגיעו לבית המשפט המקומי, ובשבוע שעבר הוא נתן לתינוק שלהם צו אימוץ. "כל הזמן תהיתי איך הילד יאהב אותי", אומרת מיכל. "בשנייה שראיתי אותו הבנתי שזאת היתה שטות. השייכות היא מיידית. אנחנו התאהבנו בו, והוא לא רצה להיפרד מאיתנו. בן רגע נהיינו משפחה. התרגשנו, בכינו, חיבקנו אותו, הבאנו לו צעצועים - מכונית מנגנת, מרבה רגליים. הוא הגיב בצורה מדהימה, כאילו מיד היה לו ברור שהוא הילד שלנו. הוא כל כך זקוק לאהבה וחום וגם אנחנו. הוא בשבילנו ואנחנו בשבילו".ביום חמישי האחרון הגיעו מיכל ואודי עם בנם החדש לארץ. עכשיו הם מתכננים לעשות לו ברית מילה ואירוע גדול באולם. "יש לו כבר חדר מסודר", אומרת מיכל. "הוא ילד ראשון ונכד ראשון וכולם מחכים לו. הוא לא יודע כמה הוא יהיה מפונק".- יש עוד חששות?"לנו? לא. אנחנו כבר חושבים על הילד הבא". אלטרנטיבה חוקית החוק לאימוץ בין ארצי בישראל יצא לדרכו לפני שש שנים. מדובר בנתיב נוסף לאלה שמבקשים לאמץ ילד מחו"ל. רוב הילדים המאומצים מחו"ל הם בני פחות משנתיים. האימוץ נעשה בתיווך עמותות פרטיות, שעונות על תנאים הקבועים בחוק האימוץ ונמצאות בפיקוח הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי. הליך האימוץ נמשך בין שלושה חודשים לשנה. גם האימוץ הבין ארצי נעשה על פי חוק האימוץ, שהורחב גם לאימוץ מחו"ל. "בחו"ל יש מאגר ילדים גדול יותר לאימוץ מאשר בארץ", אומרת נחמה טל, המפקחת הארצית על אימוץ בין ארצי וסגנית ראש השירות למען הילד. "מדובר באלטרנטיבה עם היצע הרבה יותר גדול".נטליה (נטשה) הדווט, סמנכ"ל עמותת טף: "מדובר בעצם בלידה מהלב. אנשים, לפני שהם נכנסים לבית המשפט שנותן צו אימוץ, מרגישים צירי לידה. זה רק במקרה ילד שגדל ברחם של מישהי אחרת. מרגע שההורים המאמצים רואים את המאומץ, הם מתאהבים בו. הוא הופך להיות הילד שלהם. ברגע אחד הם עוברים משיא העצב לשיא השמחה ". * הפנייה לעמותה. בישראל קיימות כיום מספר עמותות שקיבלו אישור לעסוק באימוץ בין ארצי: טף, העמותה שהביאה עד היום את המספר הגדול ביותר של ילדים והוקמה מעט לפני תחילת האימוץ הבין ארצי, הומניקט, עתיד הילדים, הילד הצוחק, דניס, יד לילד, אמציה מיסודה של אמונה, מזל, בר-אור ו אנוש. ניתן לקבל רשימה מעודכנת של העמותות ברשות המרכזית לאימוץ בין ארצי. העמותות פועלות בפיקוח הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי. אימוץ שלא באמצעות עמותה מוכרת הוא עבירה פלילית. מאמצים פוטנציאליים רשאים לערוך שיחות היכרות בכמה עמותות. פנייה ראשונית לעמותה לא מחייבת לאמץ דרכה. כשפונים לעמותה כדאי לבדוק כמה דברים חשובים: שהעמותה ידועה ככזו שהביאה הרבה ילדים לארץ, שהיא נחשבת אמינה ושהיא מביאה ילדים מכמה מדינות, כדי שאם אחת המדינות "תיסגר" תהיה למאמץ הפוטנציאלי אלטרנטיבה. חשוב גם לבדוק עד מתי יש לעמותה רישיון להביא ילדים מכל אחת מהמדינות ולהקפיד לא לשלם את כל הסכום בתחילת התהליך, טרם נמסר הילד."כשאנשים מגיעים לעמותות, נדמה להם שיש לנו שליטה מלאה על ההליך", אומרת רות אלדר, מנכ"ל עמותת הומניקט. "הרבה פעמים אנחנו נתונים לגחמות של מדינות עולם שלישי, לשינויים בתקנות, להחלטה של מדינה לסגור את שעריה בפני אימוץ בכלל או בפני ישראל. לכן חשוב ללכת לעמותה שעובדת עם כמה מדינות". * הקריטריונים. כדי לקבל אישור לאימוץ בין ארצי צריך לעמוד בכמה קריטריונים. על המאמצים להיות בריאים בנפשם ובגופם, בני למעלה מ-25, ללא הרשעות בעבירות נגד קטינים, בעבירות מין או אלימות, ולהוכיח מגורים בארץ בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות. אסור שהפרש הגילים בין המאמץ למאומץ יעלה על 48 שנה. כשמדובר בבני זוג, עליהם לחיות יחד לפחות שלוש שנים. גם נשים או גברים שמבקשים להיות חד הוריים יכולים לאמץ. * ההכנה. מרגע שמאמץ פוטנציאלי בוחר בעמותה, הוא חותם על חוזה ומתחיל אבחון על ידי עובד סוציאלי ופסיכולוג. חלק מהעמותות מפנות לאבחון במכון פיל"ת. אחרות מאפשרות לעשות את האבחון בעמותה. יש עמותות שמציעות גם קבוצות הכנה ותמיכה למאמצים פוטנציאליים. * דחייה. המאמץ הפוטנציאלי נדחה על פי החלטת הפסיכולוג, העובד הסוציאלי או שניהם. קיים "טופס נדחים", כדי למנוע מצב שבו מי שנפסל בעמותה אחת יפנה לאחרת. ניתן להגיש ערר על הדחייה לבית המשפט. הדחייה על ידי עמותה היא לשנתיים בלבד. מי שנדחה יכול לפנות שוב לאבחון בעמותה אחרי שנתיים. "היו מקרים שבהם יעצנו לאנשים לעבור סדנאות הכנה לאימוץ ורק אז לגשת למבחנים, כדי שלא ייפסלו", אומרת הדווט.תוצאות האבחון מוגשות לשירות למען הילד לאישור. מי שנדחה על ידי השירות למען הילד במסגרת האימוץ הארצי מופיע גם כן במאגר הנדחים ולא יכול לפנות לעמותות. * טפסים ותיק אימוץ. על המאמץ הפוטנציאלי להמציא מסמכים שונים, בהם אישור מרופא משפחה על מצבו הבריאותי, מסמכים אישיים (תעודת זהות, דרכון, תעודת לידה, תעודת נישואים), מסמכים על אודות ההכנסות (מכתבים מבנקים וממקום העבודה) ומקום המגורים, תמונות וקורות חיים. בנוסף רופא מטעם העמותה בודק אותו.כל המסמכים מתורגמים, מקבלים אישור נוטריוני וכך נבנה "תיק האימוץ", שמאושר על ידי השירות למען הילד ונשלח עם דוח האבחון למדינת החוץ בתוך שבועיים-שלושה מיום חתימת החוזה עם העמותה. בתיק מגדירים ההורים איזה ילד הם רוצים. ניתן לשלוח תיק אימוץ ליותר ממדינה אחת. "אני גם אמא, ואני יודעת שכשנולד לנו משהו או כשאנחנו מאמצים מישהו זה לא חשוב. אנחנו כל כך אוהבים אותו, לא משנה לנו איך הוא נראה", אומרת הדווט. "גם אחרי 400 אימוצים עדיין צורם לי כשמבקשים בלונדינית עם אוזניים בגודל 5 ס"מ ואף סולד". * מין התינוק. 80-70 אחוז מהמאמצים מעדיפים בנות. * גיל התינוק. רוב האימוץ הבין ארצי הוא של ילדים בני פחות משנה, בדרך כלל בני חמישה חודשים עד שנה. במקרים רבים הדבר תלוי במדינה שממנה מאמצים; יש מדינות שבהן החוק מאפשר אימוץ ילדים לזרים רק אחרי שהם בני חצי שנה או אחרי שהם רשומים כבר חצי שנה במאגר האימוצים. יש מדינות, למשל גרוזיה, שבהן מדובר באימוץ ישיר, לא דרך הרשויות, ולכן ניתן לקבל לעתים גם תינוקות בני כחודש. כפי הנראה הדבר עומד להשתנות בקרוב. בכל מקרה, גם בגרוזיה אסור למאמץ על פי חוק לראות את ההורה הביולוגי או את משפחת האומנה. * מספר ילדים. אין הגבלה על מספר הילדים שניתן לאמץ באימוץ בין ארצי. החוק קובע רק שצריכה לחלוף שנה וחצי בין אימוץ לאימוץ. ניתן לאמץ יותר מילד אחד בבת אחת אם מדובר באחים ביולוגיים או בתאומים. * התשלום. אימוץ בחו"ל עולה 20 אלף דולר לא כולל הוצאות טיסה לארץ המוצא, הוצאות שהייה, הוצאות בדיקת רופא ישראלי ועוד. ההוצאות הנלוות מגיעות ל-7,000-2,000 דולר . בישראל יש היום קרן שמסייעת להורים המבקשים לאמץ באמצעות הלוואה בסך 5,000 דולר ללא ריבית למי שהעמותה ממליצה עליו. אדם שעבר אבחון בעמותה אחת ועובר לעמותה אחרת - יקזזו לו את סכום האבחון. "לא ברור למה המדינה לא עוזרת בסבסוד הדבר הזה", אומרת שולמית ולפיש מעמותת אמציה. "אנשים לא באים לאימוץ כאופציה ראשונה. הם כבר עברו מספיק. למה משפחה צריכה להיענש כל כך הרבה פעמים? ". * המדינות. העמותות מביאות ילדים לאימוץ ממדינות שונות, כשכל עמותה קושרת בעצמה את הקשרים עם המדינות. העמותות זקוקות לרישוי עבור כל מדינה שממנה הן מבקשות להביא ילדים לאימוץ, ועליהן לבחון את התנאים לבניית תשתית לאימוץ בין ארצי באותה מדינה. התנאים מוגשים לוועדה ציבורית שמייעצת לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה.מרבית המדינות שהובאו מהן ילדים לאימוץ בישראל בשנים האחרונות הן מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר. כיום שתי המדינות העיקריות שמהן מאמצים ילדים הן רוסיה ואוקראינה. ההעדפה היא לעבוד עם מדינות שחתומות על אמנת האג. "הישראלים כנראה די גזענים", אומרת נחמה טל. "יש אימוץ מהודו, אבל אין כמעט משפחות שרוצות ילדים הודים, אפילו שהאימוץ שם זול. ישראלים רוצים בדרך כלל ילדים בלונדינים". * הילדים. רק הרשויות המוסמכות במדינה הזרה יכולות לקבוע כי אפשר למסור ילד לאימוץ במדינת חוץ. רוב הילדים ננטשו או שאמהותיהם ויתרו עליהם. מרביתם נמצאים בבתי אומנה או בבתי ילדים מאז לידתם. * משך ההמתנה. בין שלושה חודשים לשנה. * ההליך. תיק האימוץ נשלח לרשויות האימוץ במדינת החוץ לבדיקה מחודשת. במרבית מדינות הגוש הסובייטי לשעבר מדובר במשרד החינוך. יש מדינות שבהן הפנייה היא למשרד הבריאות או לרשות נפרדת שאחראית על האימוץ. אם תיק האימוץ מאושר, נכנסים המבקשים לאמץ לתור הרשמי של ההורים המאמצים. במקביל נמצאים אנשי העמותות מהארץ בקשר עם בתי תינוקות באותה מדינה. יש מדינות שבהן כשבדיקת התיק מסתיימת נשלחת הזמנה ישירות לבית המשפחה בארץ. אחרי שיש הזמנה, דואגים אנשי העמותה להתאים ילד לאותה משפחה. הילד נבחר מתוך אלבומים שנמצאים במרכז האימוץ בחו"ל. יש מקרים שבהם מקבלת העמותה מראש רשימת ילדים מועמדים לאימוץ, ומהם היא יכולה לבחור. ההליך משתנה בהתאם למדינה ולעמותה.המבקשים לאמץ מקבלים מידע על ילד פוטנציאלי. בחלק מהמדינות מראים להם תמונות וצילום וידאו שלו וכן מוסרים להם מידע רפואי על אודותיו. * מידע רפואי. משרד הבריאות הוציא הנחיות עם פירוט בדיקות שהוא מבקש לעשות לילדים המועמדים לאימוץ. על העמותה להציג אישור רפואי המעיד כי לילד שהיא מציעה לאימוץ אין מחלה בעלת חשיבות לבריאות הציבור. העמותות שולחות רופא מישראל לבדוק את הילדים. בעמותת הומניקט למשל, לוקחים לילדים דגימות דם שמובאות לבדיקה בארץ. * ממה להיזהר. א. מחלות: היה מקרה של ילד שהגיע דרך עמותת הילד והוריו שכבר נסגרה, והתברר כי היה חולה איידס. המחלה אותרה אחרי שהילד כבר אומץ והגיע לישראל. "הגיע אישור שהילד בריא. ייתכן שהוא נדבק אחרי שנבדק", אומרת נחמה טל. "בכל מקרה אנחנו לא בעד החזרה של ילדים. אנחנו חתומים על אמנת האג ורואים בהם ילדים שלנו מרגע שניתן צו האימוץ ".ב. חוסר בילדים: לפני כשנה שם קץ לחייו דורון אילני, שעמד בראש עמותת הילד והוריו. אנשים רבים שביקשו לאמץ ילדים שילמו לו כסף ולא קיבלו ילדים. כדי להימנע ממצב כזה, אסור לשלם את כל הסכום בבת אחת לפני קבלת הילד, ויש לוודא כי העמותה עובדת עם כמה מדינות והצליחה להביא ילדים רבים גם סמוך לחתימת החוזה. "מי שרצה לאמץ ילד", אומרת נחמה טל על האנשים שאילני התחייב בפניהם, "אימץ ילד מעמותה אחרת. דאגנו שהם יקבלו הנחות גדולות. בנוסף, אותם אנשים קיבלו כספים מהערבויות שאילני הפקיד. כאלה שהחליטו שהם לא רוצים ילד קיבלו את כל הכסף חוץ מ-3,000 דולר הוצאות".ג . חטיפות: קרולין ברונה שאומצה מברזיל ובסופו של דבר התברר כי נחטפה מביתה אומצה לפני שאימוץ בין ארצי בישראל הוסדר בחוק. "הסיבה שהוקם מנגנון כזה היא בדיוק כדי למנוע מקרים כמו ברונה", אומרת נחמה טל. "הדברים נעשים בצורה הכי מסודרת. צריך לוודא שמסמכי האימוץ אינם מזויפים ושההליך מבוצע בהתאם לחוקי המדינה הזרה. כל זאת כדי להוריד את הסיכון למינימום". אימוץ לחד הוריים תמר (שם בדוי), אם חד הורית, אימצה את בתה, היום בת שנה וחודשיים, כשהיתה בת חמישה שבועות, מגרוזיה, דרך עמותת הומניקט. "קיבלתי חבילה של שמיכות", היא משחזרת את הרגע שבו קיבלה את בתה בחדר בית המלון מידי עובדת העמותה. "היה קור אימים, חורף. התחלתי לפתוח את החבילה. לא קלטתי איפה אני, מה קורה. פתאום ראיתי תינוקת קטנה, לגמרי ישנה. היא ישנה כל כך חזק, כמו אבן, חשבתי שאולי משהו לא בסדר איתה. ליטפתי אותה, דיברתי אליה, אבל היא לא רצתה לקום. בסוף היא פקחה זוג עיניים והתחילה להסתכל מסביב, סקרנית. אז הבנתי שהכל טוב. נמרח לי חיוך על הפנים, שלא ירד עד היום".בשלב הראשון פנתה תמר לשירות למען הילד בבקשה לאמץ ילד בארץ. "בגלל שאני חד הורית, הציעו לי ילד בן שמונה או ילד חולה", היא אומרת. "הסבירו לי שאצטרך לתרץ בפני השופט למה מגיע לי ילד למרות שאני לא נורמטיבית. ההתלבטות שלי אם לפנות לאימוץ בחו"ל היתה רק בעניין הכלכלי. בסופו של דבר קיבלתי את הכסף במתנה מהמשפחה שלי. התחלתי את התהליך בשירות למען הילד, ואז הם קפצו ואמרו,'מה, את לא רוצה לחוות את ההורות מההתחלה? אנחנו ניתן לך את הכסף'".היא נסעה לגרוזיה עם אביה וחזרה כעבור ארבעה ימים כאמא טרייה."זה היה מאוד מרגש", היא אומרת. "אני זוכרת שכתבתי:'פתאום אני אמא'. היום הראשון היה קצת מוזר, מלווה בתחושות התרגשות, אחריות, חמלה, לא בדיוק אהבה. האהבה היא משהו שבא אחר כך, משהו שגדל עם הזמן". כבר עכשיו מספרת תמר לבתה שהיא מאומצת. "אני אומרת לה לפחות שמונה פעמים ביום,'איזה כיף שאימצתי אותך'. אני לא מסתירה את זה", היא אומרת. - ואם היא תרצה לנסוע לגרוזיה לראות איפה היא נולדה?"אני אשמח. אני מקווה שהיא תרצה שאבוא איתה".* הנסיעה. מרגע שנמצא התינוק המתאים, המאמצים הפוטנציאליים נוסעים למדינה הזרה. אנשי קשר של העמותות מלווים אותם שם. הם פונים לרשות האחראית על אימוץ במדינת החוץ ומבקשים הפניה פורמלית. עם ההפניה הם מגיעים לבית התינוקות. המאמצים חותמים על הצהרה כי הם רוצים את התינוק המסוים. ההצהרה מוגשת לרשות האחראית על אימוץ באותה מדינה, וזו מגישה את המסמכים לבית המשפט. יש מדינות שבהן האימוץ נעשה במהלך נסיעה אחת של המבקשים. במדינות אחרות יחזרו המאמצים בשלב זה לארץ וייסעו שוב למדינה הזרה-הפעם כדי לאמץ - רק כעבור שבועות אחדים.* השהות במדינה הזרה. בין כמה ימים לחודש.* קבלת הצו. את צו האימוץ מקבלים ההורים המאמצים אחרי משפט שבו נוכחים מתורגמן, נציג המדינה וכמובן שופט. ברוב המדינות מדובר בצו אימוץ סופי, שאליו מתלווה תעודת לידה בינלאומית ודרכון מקומי. שמו המקורי של התינוק נמחק, ובמקומו נרשם שמו החדש ושם הוריו המאמצים. יש מדינות שבהן ניתן פסק דין ורק אחרי כמה חודשים מוצא צו האימוץ. נציגי העמותה במדינה הזרה פונים עם המסמכים שקיבלו בבית המשפט למשרד המשפטים הישראלי ולמשרדהחוץ הישראלי, ואלהמאשרים את המסמכים. צוהאימוץ מועבר לנחמה טל,שבודקת שהכל נעשה כחוק, וממנה למשרד הפנים, שמעניק למאומץ "אשרת כניסה למגורי קבע לישראל". אשרת הכניסה ניתנת בשגרירות ישראל במדינה הזרה אחרי הצגת צו האימוץ.* הביתה. המשפחה מגיעה לארץ עם הדרכון המקומי של המאומץ וצו האימוץ. "משדה התעופה ללול ולהרגיש אמא", אומרת הדווט.* ביורוקרטיה. יום אחרי שהילד המאומץ הגיע ארצה, יש למסור את המסמכים מהמדינה הזרה לתרגום ולאישור נוטריוני. עם המסמכים ועם אישור מן העמותה, המאמצים רושמים את הילד במשרד הפנים, והילד מקבל מעמד של תושב קבע.* זכויות. מרגע שהילד קיבל מעמד של תושב קבע, מגיעות לו ולהוריו כל הזכויות של בט"ל - חופשת לידה, קופת חולים ועוד.* אזרחות. במהלך חצי השנה הראשונה מאז ניתן צו האימוץ והילד נרשם כתושב קבע, חייבים נציגי העמותה לבצע שני ביקורי בית בבית המשפחה המאמצת ולכתוב דוחות מעקב שמועברים לנחמה טל. מטרת הדוחות לוודא שטובת הילד להישאר במשפחה. הילד נרשם בפנקס האימוצים בבית המשפט למשפחה, שמכיל את האינפורמציה על הוריו הביולוגיים, מספר ההליך בבית המשפט במדינה הזרה וכדומה. לאחר מכן הוא מקבל מעמד של אזרח ישראלי במשרד הפנים.* גיור. ההנחה היא שילד שאומץ בחו"ל הוא לא יהודי אלא אם הוכח אחרת. האימוץ לא יבוטל אם ההורים לא יגיירו את הילד, אבל הסעיף הקובע לגבי אימוץ בארץ, שאין אימוץ אלא על ידי בן דתו של המאמץ, תקף גם כאן. יש בית דין מיוחד לגיור קטינים.* תיק האימוץ. תיק האימוץ מכיל פרטים מעטים על אודות האם הביולוגית: שם, גיל, לעתים השכלה. ב-95 אחוז מהמקרים באימוץ הבין ארצי, זהות האב לא ידועה. בין המאומצים יש גם אסופיים, שאין שום מידע לגבי שני הוריהם הביולוגיים.* מעקב. העמותה ממשיכה לעקוב אחרי המשפחה המאמצת שלוש שנים לאחר שניתן צו האימוץ. אחת לחצי שנה על העמותה להגיש דוח על התפתחות הילד.* גילוי. מומלץ כי האימוץ יהיה חלק מסיפור המשפחה מהיום שבו מגיע המאומץ הביתה. "לא כל כך משנה אם ילד אומץ בארץ או בחו"ל", אומר הפסיכולוג נדב וינטראוב, פסיכולוג קליני והתפתחותי, מומחה בכיר ומנהל היחידה לשלום הילד בחיפה, "אבל חשוב להגיד לילד שהוא מאומץ".* פתיחת תיק. בגיל 18 יכול הילד לפתוח את תיק האימוץ באישור העמותה. רק מאומץ יכול לפתוח את תיק האימוץ. לאם שוויתרה על ילדה ומסרה אותו לאימוץ אין זכות לצאת לחפש אחריו.* nashim@maariv.co.il