מחשבה, אזמל, התחרפן המילון החדש, עורך ראשון: אברהם אבןשושן, עורך ראשי למילון המחודש: משה אזר, עם עובד/כנרת/זמורה-ביתן/דביר/ידיעות אחרונות, שישה כרכים שמעון בוזגלו/ עברי-עברי 19/02/04 שש או שבע השנים האחרונות הן חגיגה לאוהבי המילונים. ב-1997 יצא לאור המילון השלם'רב-מילים', בשישה כרכים, בעריכת יעקוב שויקה; ב-1998 יצא לאור מילון'ספיר', בעריכת איתן אבניאון; ב-2002 יצאה מהדורה מעודכנת שלו, בשלושה כרכים; ועכשיו התפרסמה המהדורה החדשה והמקיפה של המילון החדש (מילון אבן-שושן) בעריכת משה אזר. מה עושים עם כל האושר הזה? קודם כל, מבקשים שלא ייפסק לעולם, ואחר-כך בודקים. אתחיל מן הניקוד. רובנו זקוקים לו. הנטייה הגורפת להימנע מניקוד סייעה להשריש בשפתם של חלק גדול מדוברי העברית עילגות צורמת ועיוותים רבים. אם כן, תנאי יסודי למילון טוב הוא ניקוד. בתנאי הזה עומד'המילון החדש' בהצלחה מלאה: הן כותרות הערכים והן ההסברים מנוקדים לגמרי. לא כך בשני המילונים האחרים. ב' ספיר' מנוקדת כותרת הערך, ואילו ההסבר זוכה לניקוד חלקי בלבד; ב' רב-מילים' הגישה היא להציג פעמיים את כותרת הערך, עם ובלי ניקוד, וההסבר עצמו נטול ניקוד. מה אנו מבקשים ממילון? שיבהיר לנו את משמעותה של מילה כלשהי, או את אופן הגייתה, את הטיותיה התקניות, או את מינו של שם עצם כזה או אחר, ופעמים אנו מבקשים את האטימולוגיה של המילה. אטימולוגיה, על-פי'המילון החדש', היא : ¸ "מיוונית: etymon, הוראת יסוד של מילה + logos לימוד * גזרון, חקר שורשי המילים, גזרותיהן ויחסיהן למילים אחרות באותה לשון או בלשון קרובה אחרת". למרבה ההפתעה, אין עדיין מילון אטימולוגי מודרני לשפה העברית, ולקורא שמעוניין בגזרון של מילה לא נותר אלא לפנות למילון הרגיל.'המילון החדש', בכל מהדורותיו, הצטיין בכך (יחסית למילון שאינו אטימולוגי). ראו , למשל, את הגזרון לערך ס?פ?ר: "אוגריתית: ספר; אכדית: sipru, משלוח הודעה; ארמית: ס? פ? ?ר א; ערבית: ס? פ? ר" ; או לערך פטיפון: "על-שם בעל המפעל הצרפתי Pathe, שייצר מכשיר זה לראשונה + יוונית: phone, קול ". מה המצב בשני המילונים האחרים? כדי לקצר, אומר שב' ספיר' כמעט שאין אטימולוגיה, וב' רב מילים' היא מצומצמת ואופן הצגתה תמוה במקצת. אטמוספירה, למשל, מוסברת כך: "אטמו- (=אד, מיוונית) + ספירה". האם "ספירה" אינה מילה יוונית? ומה פירושה? ו"אטמו-", ממה היא נגזרת? כדי לקבל תשובות לכך פנו ל'המילון החדש': " מיוונית: atmos, אד + sphaira, כדור ". הדבר החשוב ביותר במילון הוא טיב ההסברים. נבדוק שני ערכים. איך מסביר'המילון החדש' את המילה מחשבה? "רעיון, תוצאה של החשיבה, מה שהאדם חושב בליבו" (וכאן באות שש דוגמאות, חמש מן התנ"ך ואחת מן המשנה). ה' רב-מילים' מסביר כך: "1. מה שמתרחש בתודעתו של אדם, מה שאדם חושב (מובאת דוגמה). 2. פעולת החשיבה, כושר החשיבה (מובאות שתי דוגמאות *. 3. דאגה , התחשבות, התעניינות, אכפתיות (מובאת דוגמה). 4. צורת החשיבה האופיינית לאדם, לזמן, למקום, לתחום וכד' (מובאות שתי דוגמאות) ", כל הדוגמאות הן פרי עטם של העורכים. ו' ספיר' מסביר כך: "1. רעיון , מה שהשכל מייצר או ממציא (מביא דוגמה מן התנ"ך). 2. ( בניגוד למעשה) התכוונות שאין עמה פעילות מוחשית. 3. התחשבות , התעניינות (מביא דוגמה מומצאת) ". ואיך מסביר'המילון החדש' את המילה אזמל? ¸ "ערבית: א? ז?מ? יל; יוונית: smile * 1. מפסלת צרה לפיסול, לסיתות אבנים, לחריתה וכדומה:'המעצד והאזמל והמפסלת' (כלים, יג, ד). 2. סכין לניתוחים:'אין בשר המת מרגיש באזמל' (שבת, יג) ". וה' רב-מילים' מסביר כך: ¸ "מיוונית, דרך לשון חז"ל * 1. כלי מלאכה העשוי מפס פלדה שטוח וארוך, שקצהו מושחז. האזמל משמש לפיסול, לחריתה וכד' בברזל, באבן ובעץ, עלידי מכות פטיש עליו:'הבנאי סיתת את האבן באזמל'. 2. קיצור מקובל של'אזמל ניתוחים'". ו' ספיר' מסביר כך: "1. סכין מנתחים:'ולא בשר המת מרגיש באזמל' (ירושלמי, תעניות, ג, ח). 2. כלי יד לחיתוך, לגילוף, לחריטה וכד': ' המעצד והאזמל והמפסלת' (כלים, יג, ד ) ". מדוגמאות אופייניות אלה אפשר ללמוד, בין השאר, שני דברים: א. למילון החדש יש נטייה להביא דוגמאות מן המקרא ומספרות חז"ל, ל' רב מילים' נטייה לדוגמאות עכשוויות ומומצאות, ול' ספיר' נטייה לאיזון בין הדוגמאות, עם דמיון מעניין לדוגמאות המובאות במילון החדש. ב. ההסברים של ה' רב-מילים' הם המפורטים והמדויקים יותר. במקרים לא מעטים תמונה אחת או איור אחד מסבירים מה ש"אלף מילים" לא תסברנה. לכן יש להצטער על כך שמן המילון החדש הוסרו כל האיורים שהופיעו במהדורות הקודמות. איורים אלה לא רק עזרו להבין או לזהות ערכים שונים, אלא אף הקנו לוויית-חן למילון. ב' ספיר' אין איורים, וב' רב-מילים' יש - לערך אזמל, למשל, מצורף איור גדול וברור. 'המילון החדש' התעדכן באלפי ערכים חדשים מתחומים שונים, ואפילו שפת הרחוב מיוצגת בו עתה נאמנה: צ' חצ'ח, גורמט, דוס, ברדקיסט, התחרפן, הבריז והרשימה ארוכה. נוספו גם הרבה צירופי מילים: אופרת סבון, בגובה העיניים, הפריית מבחנה, חד-הורי, בידוי ראיות ועוד. אבל האמת צריכה להיאמר:'המילון החדש' היה מוכרח להתעדכן, וזאת לנוכח החלוציות של ה' רב-מילים' בתחום (כל המילים האמורות כבר מופיעות בו), ושל'ספיר' אחריו. נקודה אחרונה היא הטיפוגרפיה. אני מניח שזה עניין סובייקטיבי. לטעמי,'המילון החדש' עולה בתחום זה על האחרים. האחראים לכך, להערכתי, הם הניקוד וצורת האותיות, המעניקים תחושה "ביתית", נעימה ומקרבת. המילון החדש מצטיין באטימולוגיה, בניקוד ובטיפוגרפיה, ואוצר המילים שלו עונה על הצרכים העכשוויים. חסרונותיו הבולטים הם השמטת האיורים ואי-עדכונם של ערכים רבים מן המהדורות הקודמות. אני חושש, אפוא, שעדיין אין מילון עברי-עברי כלבבי, אבל המרחק לכך אינו רב. שילוב מעלותיו של'המילון החדש' באלו של ה' רב-מילים', ייתן , כך נדמה לי, את התוצאה המיוחלת. h s-b @ z a h a v . n e t . i l