 | | | רוח גבית למתנגדי הפינוי | |
|  | | הדיבורים על התנתקות הקימו את דוד לוי לתחייה * "מה תוכנית הנפל הזו? ", זעק השבוע בכנס של הליכוד, והחברים פצחו בשירת "דוד מלך ישראל" ובריקודים * אבל דוד לוי הוא הקטנה בבעיות של שרון: דבריו של ראש אמ"ן נגד התוכנית חלחלו עמוק עמוק למוחם של חברי המרכז | |
| | | | |  | חבר הכנסת דוד לוי עלה שלשום בערב, בצעדים מדודים, לדוכן הנואמים על הבמה באולמי מוריה בשכונת סגולה בפתח-תקווה. מאות חברי מרכז הליכוד, שבאו כדי למחות על תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אבל ניהלו שיחות חולין ערניות, בעיקר על מחירי המקררים בעקבות הקלות המס של שר האוצר נתניהו, התקרבו לפתע בסקרנות אל הדובר. לוי הוא עדיין דמות מסקרנת בליכוד. מנהיג גדול מימין, שיצא למסע הרפתקאות ארוך ולא מוצלח במיוחד במרכז ובשמאל. רגע לפני סוף הקריירה הוא שוב חתך לליכוד.
בדצמבר 2002 הוא נבחר מטעמו לכנסת. אך בשנה שחלפה לוי לא הופיע בפני חברי המרכז. הוא גם לא דיבר הרבה, וספג בשקט יחסי את המכה שהנחית עליו שרון, כאשר השאיר אותו מחוץ לממשלתו. עכשיו נקרתה בפניו הזדמנות נדירה לחסל חשבונות ישנים. הפעילים בפתח-תקווה חיפשו מנהיג שירים להם את ההצגה. השרים שמתנגדים לתוכנית ההתנתקות של שרון לא הגיעו, למעט עוזי לנדאו השחוק ונתן שרנסקי, שניים שלא נחשבים בעלי כוח משמעותי בליכוד. בנימין נתניהו, צחי הנגבי, ישראל כץ, דני נוה ולימור לבנת שלחו לאולם את העוזרים, שהתחרו ביניהם בתירוצים שיסבירו את היעדרות הבוסים.
דוד לוי לא אכזב. הוא חזר לימים הגדולים שלו בליכוד של אמצע שנות השמונים, לוועידות המפוצצות, לנאום הקופים בהרצליה. הידיים הונפו באוויר, הראש נע במהירות מימין לשמאל, מלמעלה למטה. הרטוריקה והאינטונציות עבדו שוב. "לאן מוביל שרון? ", צעק לוי. "הנסיגה החד צדדית תתפרש אצל אויבינו ואצל ידידינו כאילו ישראל מתקפלת. מה תוכנית הנפל הזו? אם שום דבר לא הולך אז אומרים'בואו ונעשה משהו בומבסטי, ונראה מה יהיה?' ככה מורידים אלפי אנשים, משפחות. עוקרים יישובים? ".
" רוב רובו של הליכוד נגד המהלך הזה", התחייב לוי, וקרא לשרים שלא יחשבו רק על הכיסא, וינטשו את הדרך של שרון. הקהל יצא מכליו. חברי מרכז טיפסו על הבמה לנשק את לוי הנואם. אחרים שרו "דוד מלך ישראל", ורקדו במעגלים. מחנה לוי קם לרגע לתחייה בסגולה, פתח-תקווה. כאשר לוי סיים בקריאת הקרב המסורתית שלו "חזק, חזק ונתחזק", הבטיח המקורב שלו, קובי נבון, כי הוא יתמודד על ראשות הליכוד, כבר בסיבוב הבא. חכו ותראו.
| |  | |  |
| |  | |  | סדק בחומה
| |  | | | לוי היה השיא. אחריו לא היה טעם לשמוע נאומים. השר גדעון עזרא, שבא על תקן של תומך בתוכנית שרון, התעקש לדבר וכמעט גורש מהבמה. "לך למערך", צעקו לו, אבל הוא נשאר. היה שם גם נאום שנון של השר נתן שרנסקי, מצטרף חדש לליכוד. "אני במצב מביך עבור ליכודניק מתחיל", התוודה שרנסקי, "אני נאלץ להצביע פעם אחר פעם נגד הצעות שבאות לדיון בממשלה. אולי אני דיסידנט, שצריך כל הזמן להיות נגד. אולי אני בעצם ליכודניק אמיתי? ".
קשה לדעת אם הדברים החריפים שנשמעו בפתח-תקווה מזיזים לאריאל שרון, או מזיזים אותו מדעתו, אבל גם כך הוא הולך ומסתבך. ההתנגדות הפנימית היא רק עוד סדק בחומה שעלולה ליפול ביום רעידת האדמה, שבו תבוא תוכניתו של שרון לאישור הממשלה. התחושה בקרב השרים המתנגדים היא, ששרון הלך מהר מדי ויצא לאור עם תוכנית לא סגורה ולא מוסדרת, והכל כדי להאפיל במהירות על סדר היום האישי.
בעוד חודש ייסע שרון לוושינגטון, להציג את התוכנית לאמריקנים. שרים בממשלה סבורים כי הנסיעה הזו תסתיים במפח נפש. בממשל האמריקני לא אוהבים את תוכנית ההתנתקות, שעומדת בסתירה למפת הדרכים, וגם לא מאמינים שהתוכנית תעצור את הטרור. האמריקנים לא יסכימו למהלכים חד צדדיים מקבילים בגדה, כמו סיפוח של גושי התיישבות לישראל. באולם בסגולה התבדחו הפעילים ש"שרון מתכוון להביא תמורה לנסיגה בעזה, פינוי יישובים גם ביהודה ושומרון".
נראה שהאמריקנים גם לא ייצאו מכליהם לשלם את מחיר הפינוי של ההתנחלויות ברצועת עזה. חבר הכנסת אברהם (בייגה) שוחט נזכר השבוע בימים של תחילת 2000, שבהם פינוי רמת הגולן היה עניין כמעט ודאי. שוחט, שהיה אז שר האוצר, ישב עם גורמים מקצועיים, וחישב ביחד איתם את עלות הפינוי, יישוב אחר יישוב, בית אחר בית. המחיר היה 3.15 מיליארד דולר, לא כולל מתקנים צבאיים.
עם הקבלה הזו, מספר שוחט, הוא בא למרטין אינדיק, שהיה אז שגריר ארצות-הברית בישראל. "תשכח מזה", אמר לו אינדיק. "אתם לא תקבלו מאיתנו סנט אחד. אנחנו לא שלחנו אתכם להתיישב שם".
| | | | |
| | | | | משקל מופז
| | | | | בוועידת הליכוד האחרונה, ב-5 בינואר , התחייב ראש הממשלה להעביר את התוכנית. פעמיים הוא חזר על ההתחייבות הפומבית הזו, אבל ברגע זה אין לשרון רוב בממשלה. ארבעת שרי האיחוד הלאומי והמפד"ל, פלוס שמונה שרים בליכוד (נתניהו, שלום, לבנת, הנגבי, כץ, נוה, לנדאו ושרנסקי) מעניקים רוב על הנייר למתנגדים. ברגע זה איש מהשרים הבכירים הללו לא מוביל גייסות בליכוד נגד תוכנית ההתנתקות. כולם עדיין חוששים משרון, אבל כולם רוטנים נגדו ונגד תוכניתו.
המסקרנים ביותר הם בנימין נתניהו וסילבן שלום. אם שרי החוץ והאוצר יתייצבו נגד התוכנית לאורך זמן, היא לא תעבור. נתניהו מודיע בשיחות פרטיות כי הפעם לא יימנע, כפי שעשה בהצבעות בממשלה על מפת הדרכים ושחרור האסירים. סילבן עדיין לא אמר איך יצביע. בליכוד לא יעשו לשניהם הנחות. בכנס בסגולה אמר חבר המרכז אלי קורנפלד, תומך ותיק של נתניהו, כי שר האוצר יצא השבוע עם תוכנית כלכלית פופולרית כדי לברוח מהכרעה מדינית. "בליכוד, הנושא הביטחוני הוא עדיין החשוב ביותר ומי שאין לו מה לומר על פינוי יישובים מוציא את עצמו מהתנועה".
אבל העמדה המרתקת ביותר היא זו של שאול מופז. שר הביטחון נחשב לאורך שנים מתנגד מובהק של הנסיגה החד צדדית. בפגישות עם פעילי ליכוד שזימן ללשכתו עד לא מזמן, הוא אמר שאסור לוותר לערבים סתם כך, והם החליטו שהוא גבר-גבר. בשבועות האחרונים הפך מופז לתומך הנלהב ביותר בתוכנית ההתנתקות. מופז הוא כנראה שותף הסוד היחידי של שרון בגיבוש הרעיון ובהתלבטויות הביטחוניות. ההתייצבות שלו לצד התוכנית משמעותית ביותר, והיא משקל נגד חשוב לעמדת ראשי הצבא, בעיקר זו של הרמטכ"ל יעלון.
מה קרה? האם יש תמורה בעד האגרה? בסביבתו של מופז אומרים שהשיקולים שלו הם מקצועיים ועניינים. שרים בליכוד טוענים שמדובר בפוליטיקה אינטרסנטית פשוטה של תן וקח. "מופז עוזר לשרון לשרוד את התקופה הקשה. הוא תומך בתוכנית ומקבל בתמורה את משרד הביטחון בכל ממשלה שתקום", הסביר אחד מהם.
| | | | |
| | | | | זאבי זאבי
| | | | | ואם כל זה לא מספיק לשרון, ביום שני הופיע ראש אמ"ן, האלוף אהרן (זאבי) פרקש, בפני ועדת החוץ והביטחון בכנסת, והעניק רוח גבית למתנגדי התוכנית. זאבי אמר כי הנסיגה תעודד את הטרור. שרון, לפי הדיווחים, רתח מזעם. והיו לו סיבות טובות. הדברים חדרו עמוק והאלוף זאבי, למשל, כיכב בכנס המתנגדים בפתח-תקווה. "עד השבוע הייתי בעד התוכנית", כפי שאמר פרדי מליק, יושב ראש סניף הליכוד בנשר, שהוא בכלל אוהד שרוף של לימור לבנת. "אני גם חושב שרוב חברי הליכוד יתמכו בשרון. באופן אישי, אחרי ששמעתי את זאבי, החלטתי שאני נגד. אסור לברוח מעזה. רק בהסכם".
בשבוע שעבר, אולי במסגרת מערכת הספינים המעולה שבה נוקט שרון, על דיבר ראש הממשלה על משאל עם. זו כנראה הדרך הטובה ביותר שיש לו כדי לעקוף את ההתנגדות בימין, כי רוב העם נלהב לצאת מעזה. השבוע דיברו במערכת הפוליטית על משאל מוסרי, או משאל דרך האינטרנט, שלא מעוגן בחוק שהתקבל בכנסת. הסיכוי שהמתכונת הזו תעבור נחשב קלוש. שרון עשוי להחליט בסוף לקיים הצבעה בין כל חברי הליכוד, לקבל רוב לתוכניתו ולסתום לאנשים רבים בימין את הפה.
אם התוכנית תעבור בסוף בממשלה, תפרוש סיעת האיחוד הלאומי מהקואליציה. במפד"ל מתלבטים עדיין סביב עיתוי הפרישה. הרבנים שפירא ואליהו בעד יציאה מיד, אפילו לפני הנסיעה של שרון לוושינגטון. גם במועצת יש"ע, שיש לה השפעה גדולה על המפד"ל, נוטים לכיוונם של שפירא ואליהו, מתוך תקווה שפרישה מוקדמת תמנע את הנסיעה. השר אפי איתם רוצה לעזוב את הממשלה ביום שבו תתקבל ההחלטה בממשלה. השר זבולון אורלב אומר שהמפד"ל צריכה להישאר בפנים עד אשר יעלה הבולדוזר על ההתנחלות המאוישת הראשונה.
כך או כך, פרישה של הימין מהממשלה היא סיוט נוסף של שרון. הוא לא רוצה את שמעון פרס בממשלה, כי אז הוא יניח את ראשו בין ידיהם של יושב ראש העבודה ומנהיג שינוי, טומי לפיד. מצד שני, אם אין פרס, אין פינוי. שרון הולך ומסתבך, כבר אמרנו?
| | | | |
| | | | | מחסום השנאה
| | | | | ביום שני היה מזג האוויר עדיין נאה, זמן טוב לביקור במחסומים ביהודה ושומרון, כאלה שמוציאים מדעתם מאות אלפי פלשתינים, ומחדדים את הדימוי הכובש וההרסני של ישראל בעולם, יש אומרים הרבה יותר מאשר גדר ההפרדה. מצד שני, אם להסתמך על העדות של הקצין הבדואי בילאל, מפקד מחסום חווארה שהוצב בלב השטח שנחשב לעוין ולמסוכן ביותר, אז העסק דווקא חיוני ביותר. המחסום מונע, לדברי בילאל, מעבר של מחבלים מהעיר הגדולה שכם לכפרים, ומשם בקלות יתרה לתוך הקו הירוק. בילאל וחבריו אומרים שהם רשמו כבר כמה סיכולים.
פלשתיני שעובר במחסום חווארה, או קלנדיה, או במחסום דיר שרף, הגרוע מכולם, לא יכול שלא לטפח שנאה לישראל לאורך מסלול ההליכה הארוך שנכפה עליו. המחסומים מייצרים את האיבה, ואין שום אפשרות להפוך אותם לחוויה מלבבת. הפלשתינים שניגשים למגנומטר בזוגות, לאט לאט, מתוך הנחה של הצבא שהם לא יתאבדו אחד על השני, יכולים רק לקלל בלבם את החיילים בקסדות ורובים שעומדים להם מול הפרצוף ואומרים להם לעבור, או לחזור שוב, או לעמוד בצד, מה שנקרא עיכוב. אם יש שם ילדים, ויש הרבה, מובטחת משטמה לדורות.
קחו למשל את אחמד הנייה, שהגיע למחסום חווארה עם אשתו וילדם בן הארבע, ועם התינוקת שלו, בת חמישה חודשים, שאותה נשא על ידיו בדרך לרופא. אם כל מי שחוצה את מחסום חווארה חשוד, הנייה חשוד כפליים. הוא בטווח הגילאים המסוכן, אומר הקצין בילאל, מ-16 עד 35. למזלו הרע של הנייה, התינוקת לא רשומה עדיין בתעודת הזהות ולכן החיילים חשדו שהוא שאל אותה ממישהו, כדי לעבור את המחסום ואולי לבצע פיגוע. לא פחות.
בילאל הציע להנייה להישאר במחסום על לבירור, ולשחרר את התינוקת עם האם והילד. האם סירבה. "אני לא הולכת מכאן בלי בעלי", היא הודיעה. הילד בן הארבע הביט מלמטה על כל המחזה, בעיניים בורקות. בסוף, כאשר התברר כי התינוקת היא הבת של האם, והאם היא אכן אשתו של הנייה, יצאה המשפחה לדרכה. סביר יהיה להניח שהיא לא אוהבת אותנו יותר.
| | | | |
| | | | | חסם לוגי
| | | | | השנאה שמתפתחת במחסומים היא הדדית. מבחינת החיילים, כל פלשתיני הוא מחבל, וכל מחבל הוא פלשתיני, ואין אפשרות אחרת. החיילים גם לא טורחים להסתיר את הטקסט הזה. הכניסה להתנחלות שבי-שומרון היא בסיס צבאי שהוא גם מחסום, עוד מחסום. במגרש מוזנח ליד המחסום חונות מכוניות שהוחרמו מהפלשתינים מסיבות שונות ומשונות. חבר הכנסת רומן ברונפמן (מרצ), שביקור השבוע במחסומים עם שני פעילים של "בצלם", תפס שם את החייל דוד לשיחה קצרה.
דוד: "אז אתם מאותם ארגונים שבאים לעזור לערבים? ".
ברונפמן : "כן".
דוד : "ולמה הערבים לא באים לעזור למשפחות יהודיות אחרי פיגוע? ".
ברונפמן : "אתה רוצה להיות כמוהם".
דוד : "בטח, יותר גרוע".
ברונפמן : "זו הדעה האישית שלך".
דוד : "זו הדעה של כל החיילים כאן. תשאל אותם".
ויש , לסיום, גם טמטום צה"לי, שנקרא חסם. במאי 2001 נרצח קצין הביטחון גלעד זר בצומת ג'ית. זר עבר בצומת במכוניתו וחטף צרור יריות מכמה כיוונים. המציאות הטופוגרפית לא העניקה לו שום סיכוי לברוח או להתגונן. ביום שני ראינו בצומת הזה, באותו מקום נוראי, שלושה חיילים מסיירת חרוב, עוצרים מכוניות של פלשתינים שעוברות באזור. איש כנראה לא נתן את דעתו לחשיפה המופקרת של החיילים הללו בשטח הפתוח. אולי שכחו גם את הטבח בוואדי חרמייה במארס 2002, שבו נהרגו שבעה חיילים ושלושה אזרחים בידי מחבל שעמד על אחת הגבעות, כמו ברווזים במטווח. החיילים בחרמייה עוד עמדו במחסום מסודר. לחיילים שביצעו את החסם בצומת ג'ית אין אפילו מקום להסתתר.
s h a l o m @ m a a r i v . c o . i l | | | | |
|
| | |
