בזכות הספק בשנת 1992 רעשה המדינה כאשר השופט מיכה לינדנשטראוס זיכה מחמת הספק את הנאשמים באונס בקיבוץ שמרת, וכאשר בית המשפט העליון הפך את החלטתו * עכשיו, ממרום מושבו כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מפרסם לינדנשטראוס את הספר "על הספק הסביר" ולא מהסס לשגר ביקורת מרומזת לעבר שופטי העליון שירית הרפז 12/02/04 ערב מתן פסק הדין לנאשמים באונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת, שהסעיר את המדינה בראשית שנות התשעים, יצא השופט מיכה לינדנשטראוס לטיול ערב ברחובות חיפה עם אשתו. "כל המדינה תעמוד מחר על הרגליים, כולם רוצים הרשעה", הכין אותה לקראת הסערה הצפויה, "אבל אני לא יכול לעשות זאת, כי אני חושב שיש פה ספק גדול. האם בגלל לחץ תקשורתי אני חייב לתת פסיקה כשעדותה של המתלוננת אינה אמינה בעיניי? ". למחרת , כשזיכה את הנערים בפרשת האונס הקבוצתי מחמת הספק, היה לינדנשטראוס, כפי שציפה, יעד לביקורת ציבורית חריפה. כאשר הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון, הפכו השופטים בירושלים את פסק הדין-והרשיעו את הנאשמים. במערכת המשפטית יש רבים המשוכנעים כי פרשת האונס בשמרת טרפדה את מינויו של לינדנשטראוס לעליון, אם כי לא בלמה את את קידומו לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. עד היום שוררת מחלוקת בין משפטנים האם היה מקום להרשיע את הנערים, כפי שקבעו שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיא דאז מאיר שמגר, או לזכות מחמת הספק, כפי שקבע לינדנשטראוס. גם באקדמיה ניצת אז ויכוח קשה. היחיד שצידד בהחלטת הזיכוי היה פרופ' רון שפירא, כיום דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. במאמר שפרסם תחת הכותרת "השפעת הלחץ הציבורי על בית המשפט העליון", טען שפירא כי הלחץ התקשורתי, בעיקר של ארגוני נשים, הוא שהשפיע על התוצאה בבית המשפט העליון, ששופטיו העדיפו את הפופוליזם הקל והנוח. בעקבות הפרשה סבלו בני משפחתו של לינדנשטראוס מאיומים בטלפון ומנאצות בכתובות גרפיטי בסביבת ביתם. האשימו אותו, אב לשלוש בנות, בשוביניזם גברי על שעורר את השאלה "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת", ואם בכלל אמרה הנערה לא. למרות הצלקות מאז, הבטיח לעצמו לינדנשטראוס שלא לכתוב מילה בנושא האונס בשמרת, עד לפרישתו מכס המשפט. אבל בדרך עקיפה ייתכן שהספר שהוא מפרסם בימים אלה, "על הספק הסביר" הוא מעין סגירת חשבון של השופט החיפאי הוותיק עם בית המשפט העליון, שהפך על פיו את פסק דינו. פליליסט מובהק שופטים אינם נוהגים להתראיין לתקשורת, אבל לרגל צאת הספר קיבל לינדנשטראוס היתר מיוחד מנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק לדבר. "הספק הסביר" איננו נוגע רק לחשבון הפתוח שלו, אלא מדובר בעניין עקרוני ומהותי, נושא חם, שעה שעל הפרק עומדת השאלה אם יוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. השבוע, בשיחה מלשכתו המרווחת בבית המשפט החדש, המשקיף מצדו האחד על ואדי סליב ומצדו השני על נמל חיפה, מסרב השופט לינדנשטראוס להתייחס לפרשות שרון המצויות על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. כל שהיה מוכן להגיד, ורק באופן עקרוני, הוא שעבירת השוחד היא עבירה סימטרית, כך שאם יש "נותן", יש גם "מקבל", אלא רק במקרים חריגים מאוד. לינדנשטראוס, בן 66, נשיא בית המשפט המחוזי השני בגודלו בארץ, התחיל את הקריירה השיפוטית כשופט זמני לתעבורה. קודם לכן שימש יועץ משפטי של צה"ל בשטחים והוזמן על ידי שמעון פרס, אז שר בלי תיק בממשלת גולדה, להקים פרויקט לשיקום הפליטים הערבים. לימים נודע לו על משרה פנויה כשופט תעבורה זמני בחיפה, הגיש מועמדות ונבחר. "אז לא היה כל כך מקובל המעבר מהמערכת המשפטית הצבאית לזו האזרחית", הוא אומר דקות ספורות אחרי שמשלחת רמת דרג מהפרקליטות הצבאית עוזבת את לשכתו. היום הוא חולש על 24 שופטים ועל בית המשפט העמוס ביותר בארץ מבחינת מספר תיקים ביחס למספר השופטים. לינדנשטראוס הוא יקה, יליד ברלין, שאביו היה איש גח"ל בחיפה האדומה, ונחשב "נציג הבורגנות", אף שחי בדירה צנועה. לינדנשטראוס הוא "שופט פליליסט" מובהק, נחשב כבעל מזג שיפוטי נוח במיוחד, וחביב לבריות. בפתח ספרו כותב לינדנשטראוס: "אסור שהדרישה להוכחה מעל ל'ספק סביר' תישאר'אות מתה' חסרת שימוש, הצהרה ריקה מתוכן ממשי. לא יעלה על הדעת למשל כי בית משפט הדן בתיק יתעלם ממשמעות הספק הסביר המקנן בראיות המוגשות לו". לינדנשטראוס גם לא חושש למתוח ביקורת ישירה על השופט מישאל חשין שקבע בפסק דין כי כל ניסיון לפרש את הספק הסביר "יוסיף אך מכאוב וקושי ובלבול". בניגוד לדעתו של חשין, כותב לינדנשטראוס בספרו כי "כל התעלמות ביודעין מפרשנותו של המושג, היא נטישת שדה הקרב המשפטי, בו נלחם הפרט על זכויותיו". אתה מותח ביקורת על בית המשפט העליון שמעדיף להשאיר בערפל את הגדרת מושג "הספק הסביר" ? " כשכתבתי את הספר שלי, אמרתי שיש כבר ציניקנים האומרים כי'אדם אשם עד שלא תוכח חפותו' או כאלה שאומרים כי' כתב האישום הוא למעשה טיוטת פסק הדין', וזאת לאור אחוז ההרשעות העצום. אחוז הרשעות כזה מצביע על כך שיש לשנן שוב את הנחת היסוד במשפט הפלילי - שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שיוכח ההפך. אני שהיתי זמן רב בארצותהברית. גם שם יש ביקורת על התעלמות מהספק הסביר. גם שם מתחילה לקנן ההרגשה אצל שופטים, כי מתוך רצון למגר את עולם הפשע המתגבר, חבר המושבעים נוטה לזלזל בערך של הספק הסביר. "אני מצטט בספרי את השופט או. ג'יי ניומן מבית המשפט הפדרלי לערעורים בארצותהברית, האומר כי בתי המשפט האמריקניים אינם לוקחים ברצינות את עקרון הספק הסביר ומסתפקים במספר ראיות ספורות להוכחת האשמה. הפחד שלי שהמגמה מחלחלת גם אלינו, ושבית המשפט יראה את תפקידו כמי שצריך לתרץ ולנמק מדוע לא מצא לנכון לזכות נאשם מחמת הספק". אתה סבור כי "הספק הסביר" משחק יותר כשמדובר באנשי ציבור רמי דרג, מאשר בתיקים בהם הנאשם הוא מר בוזגלו? "אין צורך בהכללות נוסח'מבחן בוזגלו מת'. אבל נכון שבתיקי אישי ציבור בכירים עדיין משחק הספק הסביר, ואם אכן זה כך, ניתן לייחס זאת ליסודיות רבה יותר של סניגורים שבאים מהשורה הראשונה". כשמדובר למשל בשמעון שבס לפתע קם לתחייה הספק הסביר? "לא אתייחס לפרשת שבס כי הענין עומד ותלוי בדיון נוסף בבית המשפט העליון, אבל אני מפנה אותך למה שכתבתי והדברים מדברים בעד עצמם". ואכן פרק שלם מקדיש לינדנשטראוס בספרו לפסק הדין בפרשת שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין, הקטעים אגב, מגלים דמיון מפתיע לפרשת האי היווני. גם בפרשת שבס מדובר בעסקה עם מדינה זרה, אחד המתווכים הוא איש עסקים ישראלי בשם נורמן שקולניק - המעורב גם בעסקת האי היווני-גם בפרשת שבס נערכת שתדלנות במערכת הפוליטית בישראל בכדאיות הרעיון להזמין את נשיא המדינה הזרה, וגם בפרשת זו טוען שבס להגנתו כי "כל עוד פעילותם של אנשי העסקים תואמת את האינטרס הממלכתי אין שיתופם מעורר כל בעיה". עור דק מדי אין לטעות בלשונו הזהירה של לינדנשטראוס. מבין השורות עולה בבירור כי דעתו אינה נחה מפסק הדין של השופט אליהו מצא מבית המשפט העליון שזיכה את שבס. הרכב השופטים - למרות דעתה החולקת של השופטת מרים נאור - זיכה את שבס והפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את שבס בקבלת שוחד והפרת אמונים. "האם התערבות של ערכאה גבוהה יותר, שלא שמעה את העדים ולא התבוננה בהם ובתגובותיהם בעומדם על דוכן העדים מחויבת? " שואל לינדנשטראוס בספרו. כמועמד ליועץ משפטי לממשלה הוזכר שמו פעמיים, אבל הוא החליט לוותר. "נסעתי לנשיא אהרן ברק והתייעצתי עמו. ברק שאל אותי אם יש לי עור עבה או עור דק. למי שיש עור דק יש בעיה עם התפקיד הזה, אמר לי ברק, אל תלך על זה. קיבלתי את עצתו של ברק וירדתי מהרעיון. אליקים רובינשטיין נבחר אז לתפקיד", אומר לינדנשטראוס. לאור פרשת שמרת היית מגדיר עצמך כשופט מקל, המייחס חשיבות לזכויות הנאשם? "לא. אני שופט מקל כשיש להקל ושופט מחמיר, אפילו מחמיר מאוד כשיש להחמיר". דעת מיעוט של שופט אחד מבין שלושה מצביעה על ספק? "ברגע שיש דעת מיעוט של שופט אחד שלא בטוח באשמתו של הנאשם - נולד למעשה ספק סביר. ברגע שיש דעת מיעוט לא צריכה להיות הרשעה, אבל חוק בתי המשפט קובע כי דעת הרוב תכריע. ראוי לדעתי לבדוק אפשרות של שינוי החוק. אולי לאמץ את הצעתו של פרופ' אמנון רובינשטיין לפיה ישבו בהרכב שני שופטים. די שאחד יחליט לזכות ולא יהיה רוב להרשעה". יש מקום לקבוע מדרג בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מלא? "לא. זיכוי זה זיכוי זה זיכוי. פעם היתה התיחסות שונה לגבי הזכות לקבלת החזר הוצאות משפט. הזכות הוכרה רק במקרה של זיכוי מלא. היום עקרונית גם מי שיצא זכאי רק מחמת הספק זכאי לפיצויים". מה דעתך על ניהול תיקים בתקשורת על ידי סניגורים, הפרקליטות או המשטרה? "לא ראוי שעורכי דין, אנשי פרקליטות או שוטרים עוסקים ביחסי ציבור לפני או בעת הליכים משפטיים שמתבררים. היה לי מקרה לפני כמה חודשים של אונס בחיפה והודיעו בטלוויזיה שנמצאה קלטת המתעדת לראשונה אונס. אנחנו שלושה שופטים בהרכב שעוד לא קיבלנו את הראיות וכבר מקרינים בטלוויזיה ראיה מרכזית, ויוצרים דעת קהל לגבי האונס. לימים הסתבר שהקלטת לא משקפת את האונס ולהפך, מצביעה על שיתוף פעולה של המתלוננת. אבל בטלוויזיה ערכו גרסה מגמתית של קטעים שכאילו מראים אונס". שעורכי הדין יחליטו? לינדנשטראוס משמש גם כיושב ראש נציגות השופטים, גוף המשמש מעין ועד מייצג ל-529 השופטים בכל בתי המשפט. מזה זמן מוביל לינדנשטראוס את המאבק נגד לשכת עורכי הדין, שיזמה ב-2001 את המשוב לשופטים, שבו מעניקים עורכי דין ציונים לדרך התנהלותם על כס המשפט. במסגרת המאבק במשוב הודיעו נציגי השופטים על חרם ואי השתתפות שופטים באירועי הלשכה, באם לא תיסוג מכוונתה לקיים את המשוב ובמקביל נשכרו שירותיו של יועץ התקשורת מוטי מורל לצורך המאבק. "כשנמצאים מול מכונה משומנת כמו זו של לשכת עורכי הדין שעורכת משוב, העושה רייטינג לשופטים כמו בתחרות מלכת יופי והמלבינה את פנינו - אין לנו הרבה ברירה ", מסביר לינדנשטראוס. יש מי שטוענים שהיחצ"נים הסכימו לקבל מחיר נמוך בשל היוקרתיות לייצג שופטים. אין פה מעין קבלת טובת הנאה? "המחיר שעשו לנו הוא המחיר ההמקובל. בדקנו את זה עם הגזבר שלנו". העובדה שהשופטים מוטרדים כל כך מהמשוב אינה חושפת אותם בחולשה אנושית שהם אמורים להיות מחוסנים ממנה? "תגידי, אם שופט רואה את תמונתו בעמוד השער בעיתון, ומתחתיה כיתוב:'השופט הכי גרוע' - אז השופט לא אמור להתרגש מזה? גם לשופט יש אישה וילדים וגם השופט אוכל ארוחת בוקר. הוא בשר ודם. מה שמסתתר מאחורי המשוב, זה ניסיון השתלטות מצד לשכת עורכי הדין על מערכת המשפט. באמצעות המשוב מנסה הלשכה להשפיע על קידומם או עצירת קידומם של שופטים. די ב-26 עורכי דין כדי לתת ציון לשופט. וכך על סמך 26 עורכי דין, שחלקם אולי ממורמרים על פסק דין שהפסידו אצל שופט זה או אחר, ייקבע גורלה של מערכת המשפט". השבוע התברר כי לא רק נציגות השופטים רותחת. נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק אימץ את גישתם, והודיע כי ייעדר במחאה, זו הפעם הראשונה, מן הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, שיתקיים בחודש מאי באילת. s h i r i t @ m a a r i v . c o . i l