סוד הניקיון פתחו הכיס, הושיטו יד / נא להכיר: מאיה ערד / שבחים הכבירו על ספרה / ''מקום אחר ועיר זרה'' / ואנוכי, ברוב שמחה / שזרתי חרוזי ברכה רוביק רוזנטל 13/02/04 א על שולחני צנח ספרון (אודה: קניתיו תמורת קופון) סברו נאה, ויש לומר תוכו אף על ברו יגבר! סגריר בחוץ, רוחות של ים נושפות ברחוב אחד העם (איזכור הכתובת, יסולח עניין חשוב, עוד ניווכח) עלה ירח בשמיים ידי החלה לדפדף - עמוד אחר עמוד רודף; נקפו שעה, ושעתיים פרוסת חמאה אחת טעמתי חצות הליל, האח, סיימתי! ב אני ישן, אך ער הלב בפעם תום ונעורים כי בשורות וביניהן טמון תרמיל מלא ספרים עם אלתרמן נחים, סחים נופים, לצים ומלכים ושלונסקי מלהטט ושר ניגון רוסי על גדות נהר! במחנה אכול אבק מתוך מדיו של ג'יי ריפקין יצחק ויעגם פושקין ועם רחל ברחוב רנ''ק מעפעפיה של אורית זולגות דמעות דוברות עברית. ג ובכל עמוד, ברוב עזוז ימלוך נסיך נשכח: חרוז! מן השירה הושלך, ואף פרסומאים הפנו לו גב ודוק - לא רק אחד או שניים מבוססים במי אפסיים חרוז חורז כאן על אופניו לאלף שרשרות זהב. משיב חרוז אהבתו - זורם בשצף הדנובה סועד לבו בלבן תנובה; מעיד חרוז על עורמתו - גם שבע אם יושלך לפח בארכיון הלב יפרח! ד כי העברית, שדודה, כואבת באפרים תפסע נכזבת, את נעוריה שאבדו זרים ונבערים חמדו בין אס.אם.אס. ודי.וי.די. ''תביא שתי שקל, אח שלי'' לבין מלים של בית מרקחת ליבת עברית היכן מונחת? האנורקטית היא עד עצם או שמה אחוזת בולמיה מפחד שוט האקדמיה? אבדה דרכה, אבד הקסם ומחפשת היא מזור: אל נוף מולדתה לחזור! ה אל החוצות, אל החצר שיחת חולין, ויכוח ער גבעה ועמק, כפר וכרך, שדמות גליל, דפי תנ''ך! דיאטות היא עשתה תריסר, אבל בינות קפלי כרסה נשכח הכלל היסודי, אבד הנשק הסודי: ישנן שפות יפות יותר היא לא קדושה (גם לא מפלצת) קצת חסודה (אולי נמלצת) אך על כל אלה יכפר ויענה על פגם וחסר - ציון בהתעמלות לה: עשר! ו גמישה היא העברית ופרקטית נאה, פשוטה וגם קומפקטית חן משפטיה הקצרים זר שורשיה הפורים מלים מעט בה, אך ההד בכל פינה רוטט, רועד וכל פיסת שירה ספוגה בהוד קדומים ובערגה! זה סוד הגמש והפשט ומי אשר אותו יחשוף ירווה ממנה עד אין סוף. על כך תודה מאוד נרגשת המשיכי מאיה, כי קולך ברחובותינו כבר הולך. ז עד כאן דברי הלל ורון אבל לפני חרוז אחרון משפט מירמור אנא הרשי ועניינו מאוד אישי שכן (ולעיל, וכאמור) ברחוב אחד העם אגור עליו שילחת אשפת חיצים דברי דיבה ושיקוצים: ''ימין ושמאל נקלף הטיח”?! ''ממרפסות ספונות תריסים כאן לייבוש תלויים כבסים''?! כאן כל בניין - היכל וצריח! פריס קטנה! מדריד! ברלין! הן זו פנינת מטרופולין! ח מספיק! אבלע את העלבון! לא זו העת לבוא חשבון כי שאלה אחת נותרת טורדת היא ומנקרת - חשפת את סוד הניקיון: צחות, בדיחות וזיכרון בעיר זרה, בכרך גדול טורונטו (שמא מונטריאול?) ואנו כאן, בצפיף ודחק והשפה ספוגה ליזול כתמים מראש ועד קרסול! הזה סודו של המרחק? האם רק שם, סחופת צינה תשוב עברית אל נדנה? 1: אסכמת ושדרוג גיא שואל: האם יש מילה עברית ל''אינטגרל''?המילה היא ''אסכמת'' (על משקל אספסת). המונח הופיע לראשונה במילון המתמטיקה של האקדמיה ללשון שיצא ב-85'. לחשב אינטגרל הוא ''לאסכם''. דוד גורלי שואל: האם יש מילה עברית ללוגיסטיקה? לא נקבעה מילה. המילון למונחים צבאיים קובע כי לוגיסטיקה בצה''ל מקבילה ל''אפסנאות'', אך המונח אינו כולל נושאים של כוח אדם וטיפול בנפגעים השייכים גם הם ללוגיסטיקה. אמוץ פלג שואל: האם יש מקבילה עברית למילה ''טריגר''? משמעותו המקורית של Trigger היא ''הדק''. משמעותו המטאפורית: מה שמעורר לפעולה מיידית. המילים הקרובות ביותר למשמעות זו בעברית הן ''גירוי'', ''תמריץ'' ואולי גם ''זרז''. ''גירוי'' הכי קרובה, אך יש לה משמעויות נוספות. עדיף ''גירוי ישיר'': ''הגירוי הישיר להפגנה היה סגירת תקציבי הרווחה''. 2: מושג ירוק משפחת ניר שואלת: מה מקור הביטוי ''חייל של שוקולד'' ומשמעותו? ''חייל של שוקולד'' הוא חייל רך שאינו מסוגל להילחם. הביטוי נולד באנגלית בעקבות ממתק שוקולד דמוי חייל, שנצרך גם בישראל. הוא מופיע בהקשרים של מלחמת העולם הראשונה והיה שם למחזמר על פי מחזה של ג'ורג' ברנרד שו. זה גם שם שיר של החלונות הגבוהים בעקבות חנוך לוין. אורית שואלת: מהיכן צץ הביטוי ''אין לי מושג ירוק'', ומה כאן ירוק? מקור הביטוי בפולנית, באותו נוסח ובאותה משמעות: Zielonego pojecia Nie mam. גם לפולנים אין מושג מהיכן צצה המילה ''ירוק''. 3: חטא על פשע יגאל גולן שואל: מה מקור הביטוי ''להוסיף חטא על פשע''? המקור הוא בספר איוב: ''כי יוסיף על חטאתו פשע'', כלומר: יוסיף פשע על חטא. הצורה המהופכת ''מוסיף חטא על פשע'' מופיעה בספרות השו''ת כבר במאה ה-16. על פי ''ספר הביטויים המקיף'' של נרי סניה-גבריאל הביטוי המקביל באנגלית הוא To add insult to injury שפירושו המילולי: ''להוסיף עלבון על פגיעה''. עינת מאלפי מנשה שואלת: שמעתי את חיים הכט אומר בטלוויזיה ''אני הקטן באלפי מנשה''. מה מקור הביטוי? הביטוי במשמעות ''אני הקטן עומד מול דברים גדולים'' הוא שיבוש של פסוק בספר שופטים: ''הנה אלפי הדל במנשה'', דברי גדעון לאלוהים המבקש ממנו להציל את ישראל. ''אלף'' הוא חלק או יחידה מתוך שבט, וטענתו המקורית של גדעון היא שהוא שייך למרכיב הנחות ביותר בשבט.