לדרוך רק על הקוים
הילדים יצאו מהבית, יורד קצת גשם, ולמרות שהם לובשים שלוש שכבות אתם מעבירים את הבוקר בדאגה שהם יתקררו. אתם הורים נורמטיביים או טיפה מטורפים? שלושה אחוזים מהאוכלוסייה, מתברר, סובלים מאובססיה המוגדרת כפייתית. איך תדעו שזו השעה לרוץ לטיפול?
רותי קדוש איור: לימור שנורמכר
09/02/04
בכל פעם שחנן, 44 מראשון לציון, עומד לצאת מביתו לעבודה, לבקר חברים או סתם לשפוך את הזבל, הוא בודק אם ברז הגז סגור. שלא כמו אנשים זהירים שמסתפקים בבדיקה אחת, חנן יוצא וחוזר ובודק שוב ושוב אם הגז דולף ועושה זאת בין עשר למאה פעמים. איתמר, 29 מחדרה, ממהר למקלחת מיד כשהוא חוזר מיום עבודה ומקרצף את גופו במשך שעות (בין שעתיים לארבע שעות בכל יום) מ"הזוהמה" שדבקה בו ממגע עם חפצים ואנשים. שירלי, 27 מתל אביב, "משתגעת" מחוסר סדר ומדי כמה שעות היא מסתגרת בשירותים (גם בציבוריים), שם היא פושטת את בגדיה כדי לשוב וללבוש אותם בחזרה "בצורה מסודרת". המחשבה שמשהו בהופעה שלה לא בסדר מציקה לה כל הזמן. אייל אינו מוצא מנוח אם דרך בטעות על פסי המרצפות, וכדי לגרש את המחשבות המפחידות מראשו הוא מוכרח לחזור ולצעוד את כל הדרך בלי לדרוך על הקווים.
אין כל קשר בין חנן, איתמר, שירלי ואייל, מלבד העובדה שארבעתם אובססיביים, ובשפת הפסיכולוגים: אנשים הסובלים מסימפטומים של ההפרעה Obsessive Compulsive Disorder - OCD. אנשים אלה ואחרים, כמו ג'ק ניקולסון בסרט "הכי טוב שיש", שהציג אובססיות כמו אכילה רק בכלים חד פעמיים, חיים בתוך סרט זוועה הפוגע בתפקוד היומיומי שלהם.
"אובססיות הן מחשבות, רעיונות או דחפים שחוזרים על עצמם בקביעות בלי שהאדם יכול לשלוט בהם. בתגובה להם הוא מבצע פעולות קומפולסיביות, מעין טקסים החוזרים על עצמם, שהוא "חייב" לבצע כדי להירגע. אלא שהרגיעה נמשכת זמן קצר עד שהמחשבה הכפייתית חוזרת ומנקרת ומחייבת אותו לבצע את הטקסים הסודיים, וזה רק הולך ומתעצם", מסביר יוסי מאירסון, פסיכולוג קליני ומנהל מכון "היפנו קליניק" בתל אביב. מאירסון מציע שני הסברים לתופעה: האחד נשען על התיאוריה הביולוגית שמצביעה על חוסר תפקוד מוחי מסוים. בעטיו של זה, המוח מייצר מחשבות שליליות ומטרידות שגורמות לאדם לבצע טקסים סודיים שיביאו לביטולן. השני נשען על התיאוריה הפסיכואנליטית שמתמקדת בנושא השליטה, שנחשב לאלמנט מרכזי אצל הסובלים מאובססיות.
עומר לנס, פסיכולוג קליני מאבן יהודה, מציין את הנטייה לייחס לעצמנו ולאחרים אובססיות ואומר: "כמעט לכל אחד יש אלמנטים כפייתיים באישיותו המתבטאים באמונות טפלות כמו'אם אשתמש בעט הכחול אצליח במבחן', ' אם אלבש צעיף צהוב הקבוצה שלי תנצח בכדורגל', ' אם אתחיל לצעוד ברגל ימין יהיה לי יום מוצלח', אבל לסובלים מ-OCD ההיבט הכפייתי הוא חריף, חמור ומשתלט על חייהם".
הסטטיסטיקה קובעת כי כ-3 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מ-OCD. התסמונת מתפתחת לרוב מעל גיל 18 ובאה לידי ביטוי בדרכים שונות: דאגות לגוף, חשש מלכלוך ומזיהום, מחשבות לא מוסריות, מחשבות הקשורות בדחפים תוקפניים כמו אונס, הריגה וגם ספקות והתלבטויות נשנים. כל אלה גורמים לחרדות קשות.
הורים אובססיבים כלפי ילדיהם אינם משאירים אותם בהשגחת אדם זר (מטפלת, גננת, בייביסיטר) לפחות עד גיל 4 ובכך מונעים מהילד בילוי בחברת ילדים. יש הורים כפייתיים גם ביחס לבריאות ילדיהם ועלולים למדוד לילד חום עשרות פעמים ביום.
המון אנשים מטורפים לניקיון. הם רוחצים ידיים ומתקלחים עשרות פעמים ביום, אוכלים מכלים חד פעמיים או מרתיחים את בגדיהם. דפנה, 35, נהגה לקבל את בעלה ואת בתה בת ה-7 בכניסה הביתה, להפשיט אותם מבגדיהם ולתת להם בגדים חלופיים שהורתחו בכביסה, ואת השקית האטומה ובה הבגדים "המלוכלכים" היתה מרתיחה ומכבסת. היא לא הסתפקה בכך ואסרה על בני הבית לצאת עד למחרת, וכולם חיו כמו במחנה הסגר, ללא חברים או חוגים בשעות אחר הצהריים.
האובססיבים לניקיון הבית מקרצפים בכל שעות היום ומשתמשים בחומרי ניקוי וחיטוי שלא שמעתם על קיומם. עד לפני כשנה זה היה גם מצבה של הילה (שם בדוי), 33, נשואה ואם לשלושה ילדים ממושב בגליל.
- איך נראה סדר היום שלך?
"כל היום הייתי עסוקה בלנקות ולסדר את הבית. הכל היה מצוחצח ומתוקתק. אם חלילה היה נופל גרגר קטן של לכלוך על הרצפה זה לא נתן לי מנוח עד שניקיתי את זה. אם הזיזו בטעות את סידור הכריות הקבוע על הספה הייתי מוכרחה להחזיר מיד את הסדר. את כל הזמן הפנוי והאנרגיות שלי השקעתי בניקיון. אפילו כששיחקתי עם הילדים הייתי מנקה אבק, מפרקת את החלון בחדרם ומנקה אותו למרות שרק יום קודם לכן עשיתי את זה.
"שטפתי את הבית 4-3 פעמים ביום וגם בלילה, לאחר שהילדים הלכו לישון, במקום להשתרע ליד בעלי ולצפות יחד בסרט בטלוויזיה. הייתי מרימה את כל הבית, מזיזה מיטות וארונות ומנקה, כדי שבבוקר אקום לבית נקי. כשאירחתי, הייתי עסוקה במחשבות'נו, מתי האורחים יילכו כבר, שאוכל להרים את כל הבית, לנער את השטיחים ולשפוך כלור בכיורים ובאסלות', מה שבהחלט ניכר בכפות הידיים שלי".
- מה התגובות שקיבלת?
"הייתי מקור לצחוק ולבדיחות בקרב בני המשפחה והחברים, כל הזמן העירו לי הערות. הבדיחה הקבועה אמרה שאם ייפול מוצץ מתחת למקרר שלי אפשר להרים ולתת לתינוק בלי לשטוף. כמובן שזה מאוד העליב אותי וגרם לי להתגונן ולהצטדק כל הזמן. בעלי טען כלפי שאני מבזבזת את זמן האיכות שלנו יחד, אבל לא יכולתי להפסיק".
- איך נגמלת?
"לפני שנה, לאחר לידת הבן הקטן, הרגשתי שאם אמשיך לנקות לבדי ובקצב הזה את הבית הענק שלנו, 190 מ"ר, אתמוטט. פתאום קלטתי שלילדים שלי מגיעה אמא במקום עוזרת בית שהיתה להם עד אז".
מזיין ובורח
"האובססיה באה להסתיר מחשבה או הרגשה שהאדם הסובל ממנה אינו יכול לקבלה", מסביר הפסיכולוג הקליני דני רודי ומביא כדוגמה את סיפורו של דרור, צעיר בן 22 שסבל מאובססיה למספרים. "הוא ספר הכל-מדרגות, רגליים של שולחנות. אם מישהו בירך אותו לשלום הוא היה מסכם את הערך הגימטרי של אותיות המילה ויוצא לחפש בית שמספרו זהה לתוצאה שהתקבלה. לפעמים הוא היה עובר רחובות שלמים כדי למצוא את המספר. במהלך הטיפול התברר שהאובססיה נועדה לכסות על מחשבה אחרת שהיתה קשורה למין, לכן במקום זה הוא עסק במספרים אחרים. האובססיה היתה קו ההגנה האחרון שלו, וכשגם הוא קרס הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי".
ד "ר רונית אלוני, מומחית לטיפול ולשיקום מיני, מדברת על שלושה טיפוסי גברים הסובלים מאובססיה מינית. "הטיפוס המתחיל", שמונע על ידי צורך כפייתי להתחיל עם נשים כל הזמן ובכל מקום, ברמזור ובתור לקופה, אינו יכול שלא להפעיל את מיומנות החיזור שלו על נשים ועושה זאת גם כשהבחורה לא מוצאת חן בעיניו. "הוא לא שולט בדחף הזה, אבל לרוב הוא טורח להפסיק לפני שמישהי נענית כי אין לו יכולת ליצור קשר וקרבה והוא סובל מבדידות קשה", היא מסבירה.
"הטיפוס הכובש" הוא המחזר המיומן שמטרתו אחת: להכניס את הבחורה למיטה. לאחר "הכיבוש" הוא מאבד עניין. דוד, 22, עבר מאישה לאישה והשקיע אנרגיה וכסף רב בכיבוש נשים. כל יום הוא שכב עם 4-3 נשים , כולל נערות ליווי. ד"ר אלוני: "באבחון התברר שהאובססיה המינית שלו נבעה מדימוי נמוך, ורק כך הוא הרגיש שמתייחסים אליו כאל גבר ושווה".
" טיפוס המתאהב הדחוי" הוא הגבר שתקוע באהבתו לאישה שלא אוהבת אותו, כאשר לפעמים היא אפילו לא מודעת לרגשותיו כלפיה. "אלה האנשים העצובים ביותר. באמצעות ההתאהבות האובססיבית הם חווים שוב כאב ודחייה ומשחזרים את חוויית הילדות של אהבה נכזבת עם הוריהם ", אומרת ד"ר אלוני ומספרת על נועם, עורך דין מצליח, נאה ואינטליגנטי שנשאר בתול עד גיל 35 כי התאהב בעמיתה שהבהירה לו כי היא לא מעוניינת. הוא נשאר תקוע, ועקב אחר כל מחווה שעשתה כלפיו, משפט, אמירת שלום או חיוך, והיה מפתח סביב זה פנטזיות שמעולם לא התממשו.
ואיך מטפלים?
ד"ר חנה זוהר, פסיכולוגית קלינית מירושלים וראש החוג ל מדעי ההתנהגות במכללה האקדמית רופין, בוחנת את ההקשר הגנטי של האובססיות וגם מטפלת בהן. "לאובססיות יש השלכות על כל תחומי החיים של הסובלים מהן ועל יכולותיהם להיות הורים או בני זוג. מדובר באנשים פגועים שחיים בסרט אימה תמידי", היא אומרת.
- מהו הטיפול הקיים?
"ישנן שתי גישות: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמלמד לנתק את מעגל האימה שבין האובססיה לקומפולסיה. הטיפול חייב להתבצע בליווי אקטיבי של מטפל, שיעבור עם המטופל חוויות מפחידות כמו לגעת באסלה ולהוכיח שלא מתים מזה. הטיפול דורש משמעת עצמית ומעטים עומדים בו.
"הגישה השנייה והנפוצה יותר היא טיפול תרופתי בתרופות שתומכות בפעילות הסרוטונין במוח כמו הפרוזק ודומיו. חשוב לדעת שכ-80 אחוז מהפונים לטיפול זוכים להקלה סימפטומטית ניכרת שמחזירה להם את הכבוד העצמי ואת איכות החיים ".
גם לרפואה האלטרנטיבית יש הצלחות בטיפול באובססיבים. עדי שאנן, מומחה לרפואה סינית מהמרכז הרפואי ג', רמת אביב, מטפל באובססיות בשיטת אייפק (IPEC), שיטת טיפול הוליסטית וללא תרופות. האבחנה מתבצעת ב"מבחן שרירים" שבאמצעותו הוא מצליח להתחבר לחלק הלא מודע במוח האדם ולחלץ משם מידע שאינו זמין בדרכים אחרות.
יאיר, 20, סבל מאובססיית ניקיון אישי והיה עובר מהכיור למקלחת. "לפי תגובת היד שלו לשאלות שלי (יד חזקה, יד חלשה) קיבלתי תשובות על מצבו, עמדתי על מקור האובססיה והתאמתי לו את שיטת הטיפול המבוססת על עקרונות הרפואה הסינית לניקוי רגשי", מסביר שאנן.
ליאורה ליאון מטפלת באובססיות באמצעות דמיון מודרך. במהלך הטיפול היא גורמת למטופל להיות מודע לדפוס ההתנהגות שלו. "אני מבקשת ממנו לתאר את ההתנהגות האובססיבית שלו ולהסביר למה זה חשוב לו.
"אחד המטופלים, גבר בן 37, שחיי הנישואים שלו התרסקו בגלל האובססיה שלו לסדר, כפה על אשתו לסדר את מדיח הכלים בסדר קבוע-הכלים הגדולים מאחור והקטנים מלפנים. אם האישה פיזרה את הכלים בצורה מקרית, זו היתה סיבה לרעידת אדמה במשפחה. בטיפול הוא העמיד את החוויה שלו במרכז, ובאמצעות דמיון מודרך הנחיתי אותו לצאת מחוץ לתמונה הספציפית כדי שיוכל לראות את פרץ האנרגיה והכעס על אשתו וילדיו, להבין למה זה מוביל ולרכוש פרופורציות נכונות בחייו".
בין הנורמלי לאובססיבי
"לרוב האנשים יש דאגות, ספקות, הרגלים משונים ואמונות טפלות, אבל אם נגזים ונרחיב את ההתנהגות הטבעית הזאת היא עלולה להפוך לאובססיה. הכל תלוי במינון", אומר יוסי מאירסון, פסיכולוג קליני ומטפל בהיפנוזה מתל אביב.

מאירסון מציין ארבעה קריטריונים לאבחנת הגבול שבין התנהגות נורמטיבית להתנהגות אובססיבית.

1. מחשבות ודאגות שהופכות לטורדניות יותר ויותר ומביאות בעקבותיהן מעשים לביטול החרדות.
התנהגות נורמטיבית: אדם הנכנס לשירותים ציבוריים ומכסה את האסלה בנייר מחשש מפני הלכלוך והמגע עם חיידקים.
התנהגות אובססיבית: אדם הנמנע ממגע בידיים חשופות גם בידיות השירותים או בידיות דלתות שמחוץ לביתו ונעזר במרפק, בכתף או בפיסת נייר כדי לפתוח את הדלת.

2. כשמחשבות טורדניות ומעשים כפייתיים נמשכים יותר משעה ביום יש מקום לדאגה.
התנהגות נורמטיבית: אדם השוטף ידיים לפני ארוחה, ביציאה מהשירותים, בעקבות מגע עם חומר מלכלך.
התנהגות אובססיבית: מי ששוטף את ידיו 20 פעמים ביום עד שעור הידיים נפגם, כי נדמה לו שהלכלוך דבק בו. מי שמסדר את הבית שוב ושוב, מי שאוסף חפצים או מתקשה לזרוק דברים ישנים.

3. מצוקה : כשהמחשבות הטורדניות והפעולות הכפייתיות גורמות לאדם מצוקה (עצבנות, חרדה, דיכאון) והוא מרגיש חסר אונים מולן כאילו הן שולטות בו.

4. פגיעה במהלך החיים התקין: כשההתנהגות פוגעת ביעילות של האדם בעבודה, משפיעה על היחסים הזוגיים והמשפחתיים, מונעת יצירת קשרים מחשש שהכנסתו של אדם נוסף תשבש את הסדר שלו, או משפיעה על סדר היום שלוקח בחשבון את הזמן הנדרש לביצוע הפעולות הכפייתיות.
התנהגות אובססיבית: אמא שכועסת כשאחד הילדים הפר את הסדר הקבוע של הכוסות בארון או כשבני המשפחה מחכים על קוצים במכונית לאב שחוזר ובודק אם סגר את כל הפתחים והברזים בבית, וגם לאחר שיצא מהבית הוא חוזר לבדיקה נוספת.
* nashim@maariv.co.il