 | |  | ניחוח אישה |  |
|  |  | מה עושה את הבושם לחלק בלתי נפרד מהאישיות שלנו, איך בוחרים את הבושם הנכון ולמה לא מומלץ לבשם בדי טוויד? תמר איל מפיצה את התשובות |  |
|  |  | |  |  | שלושה דברים שאסור לעולם לשאול אישה - גילה, משקלה והבושם שלה; מצד שני, לפי כמות בקבוקי הבשמים שנמצאת על המדף של הישראלית הממוצעת, גם אם תשאלו - ספק אם היא תזכור מה היא בדיוק הזליפה על עצמה. בישראל, מתברר, אישה קונה בממוצע בין חמישה לשישה בשמים בשנה. הקנייה הראשונה של בושם מתרחשת סביב גיל 13, כשבמהלך השנים מגוונת הישראלית בין הבשמים שעל המדף. "מדי שנה נמכרים ברשת "סופר פארם" כ-760 אלף בשמים ולהערכתי, תופסות מכירות בושמי הנשים כ-50 אחוז מסך מכירות מוצרי הקוסמטיקה הכללית", מדווחת הרצליה אשכנזי, מנהלת תחום קוסמטיקה וטיפוח ברשת "סופר פארם". " בשל הרצון לגוון, מעדיפה הישראלית באופן ברור את בקבוקי ה-50 מ "ל, כיוון שכך תוכל לרכוש מספר בקבוקים קטנים במקום אחד גדול". הדחף הבלתי נשלט לגיוון נובע כמובן משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא מצב נפשי ישראלי טיפוסי, שרוצה תמיד את מה שהחברה או האחות קנתה, והשנייה היא מסעות הפרסום האינטנסיביים של בשמים חדשים. "במסעות פרסום לבשמים נוכל למצוא את המניפולציות הגדולות ביותר", אומר שאול נפתלי, מבעלי משרד הפרסום "נפתלי-אברהם". " בקמפיין לבושם אין תסריט הכולל התחלה, אמצע וסוף, אלא אווירה המעוניינת לשדר קוד מסוים, באמצעותו מושכים המפרסמים את קהל היעד לרכוש את הבושם. אם נשווה למשל בין פרסומת של אבקת כביסה חדשה לבין פרסומת של בושם חדש, נמצא כי פרסומת של בושם חדש משפיעה יותר, מכיוון שהנאמנות לבושם היא נמוכה. כשאדם רוצה לשדר תדמית חדשה או ליצור שינוי בסטטוס הקיים, הוא יחפש גם בושם חדש". בעבר , נהגו לייצר בושם על ידי זיקוק בקור, חום או שמן, בעיקר לצורך הפקת בשמים עדינים. כיום, מייצרים את הבשמים באופן מלאכותי: את חלק הפרח ממנו מפיקים את הניחוח (עלי כותרת, גבעול וכדומה) עוטפים במעטפה מרופדת מזכוכית, כשבתוכה נייר סופג. לאחר מכן מאווררים בגז את כל המרכיבים, וכך מקבלים את ההרכב המדויק של הניחוח המבוקש. אגב, באמצעות פעולות אלה ניתן לשחזר בצורה מדויקת את ריח הבושם. כל בושם מכיל מרכיב אלכוהולי בריכוז של 90-80 אחוז , כאשר ההבדל בין הבשמים השונים הוא ריכוז התמציות שבתוכם. הפרפיום מכיל 25-18 אחוז תמציות, או דה פרפיום מכיל 12 אחוז של תמציות, או דה טואלט מכיל 10-8 אחוז תמציות ומי קולון מכילים 5-3 אחוז תמציות. מגוון הבשמים גדל משנה לשנה, כשכל חברה מנסה לשכלל את הקיים וליצור במקביל עוד ריח חד פעמי ובלתי נשכח. "באופן כללי ניתן לחלק את הבשמים הקיימים למספר קטגוריות", מסבירה דליה בר דוד, המדריכה הראשית של "אלפא קוסמטיקס". " הקטגוריה הראשונה היא הפרחונית, הכוללת בשמים המופקים מפרחים כמו לילי, יסמין ואיריס, כאשר תת-קטגוריה שלה היא הפרחונית הירוקה, בשמים העשויים מתמציות עשבים. בנוסף, ישנם בשמים אוריינטליים (כמו הפצ'ולי), בשמים לימוניים, בשמים ארומתיים (לבנדר ורוזמרין), בשמים רעננים, בשמים בניחוח מתקתק ובשמים עציים, העשויים משורשים ומטבק, והם מתאימים בעיקר לגברים. כיום גברים משתמשים פחות ופחות באפטר שייב ועוברים לבשמים מרוכזים (או דה טואלט), כאשר העדפתם הברורה היא לבשמים, שמחד מחצינים את הגבריות שלהם, ומאידך מעודני ארומה". |  |  |  |  |
|  |  |  |  | הזלפות קטנות
|  |  |  |  | הבשמים שאבו מאז ומתמיד את השראתם מהלכי הרוח של התקופה בה הם נוצרו. למרות זאת, בחירת הבושם, בסופו של דבר, היא עניין של טעם והתאמה אישית. "עולם הבישום מוכר לנו בעיקר פנטזיה, רגש ותשוקה", מסבירה יהודית ינוס, המדריכה הראשית של "דיור". " הבשמים נתפשים כחלק מהאביזרים האופנתיים הקיימים, וממש כמו בביגוד, לכל עונה בשנה ולכל שעה משעות היום יש הבושם'הנכון', מבחינת ריכוז התמציות בו. כך, למשל, תמציות של פירות בשלים או תבלינים הן תמציות חזקות, ובשל כך מתאימות יותר לחורף או לסתיו. תמציות הפרחים הן רעננות יותר ותואמות את הטמפרטורות של הקיץ והאביב. הפרפיום, בו ריכוז התמציות גבוה מאוד, מתאים לערב לעומת האו דה טואלט שריכוז התמציות בו נמוך יותר, המתאים יותר לשעות היום. חשוב לזכור כי אין חוקים ברורים בבישום, ומי שמעדיפה בשמים קלילים יכולה ליהנות מהם גם בערב". כדי לבחור בצורה מושכלת את הבושם הנכון, ובעיקר כדי שנוכל להריח טוב, אספו יוסי סגל, כימאי ומנכ"ל משותף בחברת "סופט טאץ'", יהודית ינוס המדריכה הראשית של "דיור" ואיריס אגיב-אבידן, המדריכה הראשית בחטיבת מוצרי היוקרה של "לוריאל", מגוון עצות וטיפים: 1. בזמן בדיקת הבשמים לא רצוי לנסות על הגוף יותר משלושה בשמים בו זמנית, מאחר שהאף לא יוכל להבדיל בין הריחות השונים. 2. כשמזליפים בושם יש להמתין מספר דקות (לעיתים עד עשרים דקות) כדי לדעת אם הוא מתאים לנו. 3. בניגוד למיתוסים הנפוצים, אישה יכולה לבחור בושם בזמן המחזור. 4. מומלץ להשתמש בקרם גוף של הבושם עצמו או בקרם גוף נטול ריח, כדי לא לערבב בין ריחות שונים. יש להתמרח בקרם גוף לפני התזת הבושם, מכיוון שמולקולות הריח נתפסות טוב יותר על עור לח ומוזן. 5. כדאי להימנע מהתזת בושם על גבי הבגדים. בשמים נוטים "להשאיר חותמת" על הבגד, ואם נשתמש בבושם שונה לאחר מכן, עלול להיווצר ריח לא נעים. 6. בדים סופגי מים, דוגמת כותנה, ויסקוזה ופשתן, סופגים בשמים, והריח יתנדף מהם לאחר זמן מה. לעומתם, בדים שאינם סופגי מים, כמו צמר או קטיפה, סופגים פחות טוב בשמים. מטוויד, למשל, הבושם לא ייעלם גם אחרי שנתיים. בשמים נספגים מצוין על בדי משי, אך הם מכתימים את הבד ולכן, חשוב להקפיד להתיז כמויות קטנות. 7. את הבושם יש להזליף על נקודות הדופק בגוף. נקודות אלה מצויות בפרקי הידיים, בכפל הפנימי של המרפק, מתחת לתנוכי האוזניים, בתחתית הצוואר, מאחורי הברכיים ובמחשוף הבגד. הדרך הנכונה להתזה תהיה מהקרסוליים כלפי מעלה, מפני שהריח תמיד עולה. 8. כדי להעניק לגופנו את "הטוטאל-לוק", אפשר להתיז בושם על שיער לח או על מברשת שיער. כדי שגם הבגדים יריחו טוב, ניתן להוסיף מספר טיפות בושם למים של המגהץ. 9. יש להתיז את הבושם ממרחק של 20 סנטימטר מהעור. אסור לשפשף פרק יד אחד בשני, משום שזה פוגע בניחוח הטבעי של הבושם. 10. יש להימנע מלהכניס אצבעות אל תוך בקבוק הבושם. השמן שמצוי בעור האצבעות חודר לבקבוק ועשוי להשפיע לרעה על הבושם. יש להשתמש במתז או בפיסת צמר גפן ואז למרוח על העור. 11. מומלץ שלא להיחשף לשמש עם עור מבושם. המלצה זו אינה קשורה לכמות האלכוהול שבבושם, משום שהוא מתנדף מן העור מיד לאחר ההתזה; אבל עדיין ייתכן שכמה ממרכיבי הבושם רגישים לאור, ועלולים לגרום להיווצרות כתמים חומים על עור הגוף. 12. מרגע הפתיחה יחזיק הבושם מעמד על המדף בין 18-16 חודשים . הבשמים הקלילים והרעננים עלולים להתקלקל קודם לכן. אפשר לזהות בושם מקולקל כאשר צבעו משתנה, והוא הופך לסמיך יותר. כדי ליהנות ממנו כמה שיותר, יש לשמור אותו במקום קריר ויבש, רחוק מקרני השמש או מכל מקור חם אחר. |  |  |  |  |
|  |  |  |  | לא מריח, לא מסריח
|  |  |  |  | מיתוסים רבים נוצרו סביב הקשר שבין בשמים לסוגי עור, כמו שעור שמן מפיץ ריח חזק יותר ולכן ניחוח הבושם נותר עליו לאורך זמן, לעומת עור יבש הדורש מדי פעם בישום חוזר. מיתוס אחר טוען, כי בעלות עור כהה חייבות להשתמש בבשמים חזקים ומרוכזים מכיוון שריח העור שלהן חריף יותר, בעוד בחורות בהירות או בחורות עם נמשים חייבות בשמים עם ריכוז אלכוהול נמוך יותר. ד"ר אינס ברזק-ורנר, מומחית לרפואת עור ב"קלאס קליניק" שבמרכז הרפואי "שיבא" מנפצת כמה מהמיתוסים: "לסוגהעור אין כל השפעה על ריח הגוף וגם לא על התאמת הבושם. דרך העור מופרשת זיעה נטולת ריח, ורק לאחר מגע עם החיידקים החיים על פני העור, נוצרים חומרי חילוף הגורמים לריח גוף השונה מאדם לאדם. ריח זה, יחד עם הבושם על פני העור, יבצעו בעצם את'התאמת' הבושם לגוף. לכן, נשים יכולות להשתמש גם בבשמים המיועדים לגברים, ולהפך". ד "ר ברזק-ורנר מזהירה כי ישנם בשמים העלולים לגרום לדלקת עור אלרגית. "כאחוז אחד מהאוכלוסייה רגישים לבושם ויפתחו פריחה באזור המגע איתו. בכל בושם מאות ואף אלפי מרכיבים שונים, כאשר חלק מהמרכיבים חוזרים על עצמם בבשמים השונים. לכן, כשאדם אלרגי לבושם אחד, קיימת סבירות גבוהה שיהיה אלרגי גם לבשמים אחרים. למי שאלרגי לבושם, אני ממליצה להשתמש במוצרים קוסמטיים היפו-אלרגניים, שאינם מכילים בושם ".ואכן, מספר חברות החלו לייצר מוצרים טבעיים. חברת "סופט טאץ'", למשל , מייצרת בשמים על בסיס מים, וחברת "לאוקיסטן" מפיקה בשמים אלכוהוליים בשילוב שמנים אתריים. מסתבר, שלריחות הטבעיים השפעה מיוחדת על המשתמשים. דינה עוזיאל, מנהלת רשת חנויות "לאוקיסטן", מבהירה : "בשמים שבסיס הריח שלהם מופק ממולקולות הריח של השמנים האתריים, מבצעים שתי פעולות בו זמנית. הפעולה הראשונה היא כמובן הבישום והריח הטוב. הפעולה השנייה והייחודית היא ההשפעה המוכחת, הן הפיזית והן המנטלית של השמנים האתריים. כך למשל ניחוח הפיין מחדד את החושים, ממריץ ומעורר במצבי עייפות, ניחוח הנרולי מסייע לריכוז ומחדש את תאי העור, ניחוח התפוז משרה אווירת אופטימיות ומרץ, וניחוח הפ'צולי מעורר תשוקה ÷ מינית ומקל במצבי מתח וחרדה.
s i g n o n @ m a a r i v . c o . i l |  |  |  |  |
|  |  |  |  | מה לא ידעתם על בשמים
|  |  |  |  | ההיסטוריה של הבשמים החלה לפני 25,000 שנים. הבושם הופק משרף עצים, בהפקה גסה בעלת ריח דומיננטי וכבד, ששימש להרחקת יתושים וחרקים.
המצרים הקדמונים השתמשו בבשמים ובמשחות ריחניות מטעמי דת, ומשחו את הנפטרים כדי שיגיעו לעולם הבא עם ריח נעים.
כבר בתנ"ך מוזכרים בשמים שהופקו מפרחים כמו מור ולבונה, וממקורות רבים במקרא אנו למדים על שימוש בהם בעיקר כסמי גירוי ארוטיים.
האנשים האחראיים ליצירת הבשמים קרויים "אפים" (NOSE), והם ניחנו בחוש ריח יוצא דופן. האפים, משווים את עצמם למלחינים, מאחר שכל בושם בנוי כמו מנגינה: התו העליון הוא הנדיף ביותר, התו האמצעי מתנדף לאחר שעתיים, ואילו התו השלישי הוא זה שנותר למשך כל שעות היום.
במאה ה-17 השתמשו בבשמים להרחקת ריחות בלתי נעימים בבתים. אגב, באותה מאה טענו הרופאים, כי השימוש בבשמים מרחיק מחלות.
המלכה אליזבת נהגה לענוד על צווארה שרשרת, שאליה הוצמד בקבוק בושם כתליון. כך היא הצליחה לשאת עימה את ריחה לכל מקום.
מספר מקומות עבודה בארצות הברית ובקנדה מעודדים עובדים להימנע משימוש בבשמים, משום שהם יכולים לעורר תגובות אסתמטיות ומיגרנות.
הבושם היקר בעולם הוא VI. בושם זה פותח על ידי ארתור בונהאם האנגלי בשנת 2000 ומחירו 71,380 דולר . מדגם זה יוצרו 173 בקבוקים בלבד, כולם עשויים מפלטיניום, זהב 24 קאראט, אבני רוביס ויהלומים.
עשרת הבשמים הנמכרים ביותר לשנת 2003 ברשת "סופר פארם" הם: "היפנוטיק פויזן" של דיור, "קנזו פלאוור" של קנזו, "לייט בלו" של דולצ'ה וגבנה, "212" של קרולינה הררה, "קברט" של גרא, "סנסי" של ארמאני, "ז'אדור" של דיור, "דיפ רד" של הוגו בוס, "נואה" של קשארל ו"אולטרה ויולט" של פאקו רבן.
לפי נתוני רשת "סופר פארם", הקלאסיקות של כל הזמנים בבישום הנשי הן: "שאנל 5" של שאנל, "ריב גוש" של איב סאן לורן, "שאלימר" של גארלן, "דיוריסימו" של כריסטיאן דיור, "פירסט" של ואן קליף ארפל ו"לור דה טמפ" של נינה ריצ'י. |  |  |  |  |
|
|  | |