השחי של הרגל חידושי הילדים מכל הדורות שהובאו במדורים הקודמים הביאו שלל חידושים לא מתועדים מהפולקלור המשפחתי של הקוראים, ולהלן חלק מן השלל, סדור אלפביתית רוביק רוזנטל 29/01/04 ארבעית. רביעית. עפרה יניב מפי בת אסנת: ''אנחנו גרים בקומה ארבעית''. אריירים. אריות (שירה מפי בתה דניאלה). בהל. פניקה. בלהה ואבישי קציר: ''כאשר שני הבכורים שלנו היו ברכב שהיה מעורב בתאונה, הם סיפרו ש''היה בהל'', מלשון בהלה. בינוניונת. הבת האמצעית. עפרה יניב מפי יעל הבכורה על אחותה ענת: ''אוי, הבינוניונת השתעלה!'' בעלה. אשה. עפרה יניב מפי בתה יעל: ''לסבא שלי קוראים יהושע ולבעלה שלו קוראים שושנה''. בצחוקי. של משחק. עפרה יניב על בנותיה: ''במשחקיהן יש אמא האמיתית ואמא הבצחוקית''. גדולונת. קטנה גדולה. אורית אמא של נטע :''כשנמאס לנטע שאני קוראת לה קטנטונת, הודיעה לי שמעכשיו אני יכולה לקרוא לה גדולונת''. חומאי. בונה חומות. ארז מפרדסיה: ''לפני כמה שנים לקחתי את שני האחים התאומים שלי בני השלוש מהגן, ובדרך הביתה ראה אחד מהם איש בונה חומה. בלי להתבלבל הוא פנה לאחיו התאום ואמר לו - אתה רואה, אופיר, זה חומאי''. ירקולת. חנות מכולת המוכרת גם ירקות. (ענת דרייבר מפי בנה רוני). כביסית. גיגית כביסה (אורית מפי בתה נטע). כמו דבר. אותו דבר (שירה מפי בתה דניאלה). כפפיים. כפפות. דודי הולצמן: ''ספיר בתי המציאה את זה בגיל שנתיים, על משקל ''גרביים''. לדייק. לכוון את השעון. אילת ברגר מצטטת את ילדיה: ''אבא, תדייק לי את השעון''. להשתלג. לגלוש בשלג. אלומה כותבת: ''בתי הדס, בעת שהיתה כבת 4 שנים צפתה בטלוויזיה וראתה אנשים גולשים על השלג; את קריאת ההתלהבות שלה לא ניתן לשכוח: ''איזה כיף להם, הם משתלגים!'' להשתמן. לתפוח. שני: ''קראתי לנטע לראות איך הבצק תופח, והיא אמרה בהתלהבות: ''אמא, הוא משתמן למעלה''. למהר. לזרז. שני: ''כשהלכתי בחפזון נטע אמרה: ''אמא, את ממהרת אותי''. למחוג. לחייג (עפרה יניב מפי אסנת). לפטוש. להכות בפטיש. בלהה ואבישי קציר: ''כאשר בן הזקונים שלנו היה כבן שלוש, תוך כדי הכאה בפטיש הסביר לנו: ''אני פוטש''. לשדכן. לחבר ניירות בסיכה. ריקי כותבת: ''השבוע רצתה בתה של חברתי לשדך ניירות ואמרה: אמא, תשדכני לי''. מבוגרית. שפת מבוגרים. עפרה יניב מפי יעל: ''אני אוהבת לשמוע את המבוגרים מדברים. הם מדברים במבוגרית כזאת יפה''. מגונדש. מגונדר וחדש. יעל דרייבר: ''לקראת סדר פסח הודיע לי רוני בן השש הלבוש בגדי חג: ''אמא, אני מגונדש''. מגזמרה. מזמרה המשמשת לגיזום. טלי לרר מפי ילדיה מוסיפה: ''בשלב מסוים זה היה סתם ''ממזרה''. מחר כך. אחר כך (שירה מפי דניאלה). מלשן. מי שמוציא לשון (אורית מפי בתה נטע). מעול. לבוש מעיל. שני: ''בבוקר אבא של נטע האיץ בה להוא לגן ואמרתי לו: ''היא עדיין לא נעולה''. היא הרימה את המעיל ואמרה: ''אני גם לא מעולה''. מצוקים. צימוקים. הגולשת mm002: ''ילדה בחינוך מיוחד ביקשה בט''ו בשבט מצוקים. לשאלה מה זה היא ענתה שאלו ענבים במצוקה, כלומר צימוקים''. מרטב. מכונת כביסה. ורד: ''בני בן השלוש וחצי גילה שבבתים רבים יש מייבש מעל מכונת הכביסה, ולכן החליט לקרוא לה מרטב, על משקל מייבש''. משלחת. מכשיר פקס. (נעה מפי בנה תומר). נזילאי. אינסטלטור. (טלי לרר מפי ילדיה). נעלי ביים. נעלי בית. אבא של יצחק כותב: ''יצחק נהג לומר ''נעלי-ביים'', מתחרז עם גרביים. יום אחד כשחזרתי מהעבודה, הודיע לי: ''הבאתי לך נעל-בה אחד; אני לא מוצא את הנעל-בה השני''. סובבן. קרוסלה (דודי הולצמן מפי בנו אופיר). פטרייה. טיל פטריוט, חידוש ממלחמת המפרץ. אילת ברגר: ''ילד הסביר ששומרת עלינו פַּטרייה, כי חשב ש''פטריוט'' היא צורת רבים, כמו פטריות''. פיהקוע. פיהוק. רותי כותבת: ''לפני שנים רבות סיפר לי ידיד כי כשבנו הפעוט מפהק הוא אומר: יש לי פיהקוע''. פיטרמן. פיטר-פן משודרג. אורי וסרמן בן העשר כותב: ''אחי הקטן, תום בן השלוש וחצי, נוהג להגיד פיטרמן במקום פיטר פן, עקב ריבוי הגיבורים עם סיומת מן: ספיידרמן, סופרמן, בטמן וכו'''. פיצפורן. ציפורן. עפרה יניב מפי אסנת: ''שברו לי את הפיצפורן''. צחצחת. מברשת שיניים (הגולשת ענת מפי בנה). קופת חלב. עפרה יניב מפי בתה: ''היתה אצלנו האחות מקופת חלב''. קצתיים. רדודים. עפרה יניב מפי אסנת: ''לא הלכתי למים העמוקים, הייתי רק בקצתיים''. שחי של הרגל. אורי וסרמן בן העשר כותב: ''המילה שהמצאתי בהיותי בן 4 לערך, מתייחסת לאותו חלק של הגוף הנמצא מאחורי הברך. באין שם מוכר, קראתי לה: השחי של הרגל. הייתי נוהג לומר: ''כואב לי השחי של הרגל''. ילדים אנגלית וצרפתית עמית להב כותב על ילד שחזר מאמריקה, וכשהוא רוצה לאמר ''בלתי אכיל'' או ''לא ניתן לשתייה'' הוא אומר ''אנאכילבל'' ו''אנשתיאבל''. כך הוא משלב צורה אנגלית (כמו במלה unavailable) עם תואר עברי (''אכיל''). חידוש אנגלי-עברי נוסף מביאה אילת ברגר: ''ילד חוזר משיעור אנגלית ואומר: ''אבא זה father, אמא זה fathera''. עפרה יניב: ''ענת שואלת ''מה זה woman?'' אומרים לה שהפירוש הוא ''אשה''. ענת: ''איש זה wom, שה זה man, יחד - אשה''. אמיתי אלקיים מספר על בן של חברה דוברת צרפתית שאמר לה ''מאמא, הלבישה מואה (''הלבישי אותי'' בצורת הציווי בצרפתית) לה שוסטים (צורת ריבוי עברית לגרביים צרפתיות)''. תגובה ישראלית, לא עברית משה יהלום כותב, בתגובה לביקורת על ספרו ''סלנג והומור'' (''הזירה הלשונית'' 28.11): ''הספר הוא מילון לישראלית שימושית מדוברת, לא רק אוסף של ''מלים ממזריות'', וכותרת המשנה שנבחרה לספר מסבירה זאת. בחינת המילון בעין העברית לבדה שגויה. למשל, במילון נכללו מלים שימושיות בשפת היומיום כמו ישע (לא יש''ע). ההתייחסות במילון אל ''ישע'' היא כאל מלה, לא ראשי תיבות, זאת לצד המלים בדץ (לא בד''צ), רמטכל, מפכל, פקל ועוד. אלה הן ראשי תיבות שנהפכו למלים בישראלית, ולכן היו ראויות להיכלל במסגרת המילון. במילון לא נכנסו מלים קיקיוניות בסלנג, שאין לדעת מה יהיה גורלן, אם ימשיכו להתקיים או ייעלמו. למשל: קוף (עבריין זוטר, שמבצע פקודות), חדל (להפסיק, בלשון צבאית), דה, שרלילה, שמנגול (שמן ועגול) ועוד. מלים אלה ממתינות עדיין למבחן הזמן. ולגבי הניקוד. בלשון הישראלית המדוברת הניקוד חסר משמעות. מכיוון שכך נבחר למילון ניקוד פונטי ביודעין. הישראלית שונה מהעברית לא רק במלים חדשות, לא רק במבנה המשפטים, לא רק בבניינים חדשים שנולדו אלא גם ביחסה אל הניקוד. כל אלה מוצגים במבוא למילון המתפרסם בסוף הספר. יכול מבקר לשלול קונצפט זה, אך בוודאי לא לחשוב שכל האמת נמצאת בכיסו, וכן להציג בביקורתו את הקונצפט השונה המוצג במילון ולהתווכח אתו בהגינות, גם אם הוא אינו תואם את דעתו''. הערה בין המילון והמבוא תגובת המבקר: על פי הדוגמאות שהבאתי, במקרים רבים אין קשר במלים רבות בין סימן הניקוד והגיית המלה, אפילו ב''ישראלית'', כלומר, זה אינו ''ניקוד פונטי'' אלא אנטי-פונטי. מלים רבות המופיעות במילון אינן מתאימות לקונצפט. ''זכר צדיק לברכה'', למשל, אינה עברית מדוברת, שימושית או סלנגית, אלא אם כן גם ספר משלי כתוב ב''ישראלית''. אם ''אמצעי מניעה'' ו''טבע שני'' הם ''ישראלית'' ולא ''עברית'', אז מהי העברית?