אני פושע? בתוך שנים ספורות הפך אלי עובדיה מיצרן ז'יטונים קטן ל"מלך ההימורים" של תל אביב. רגע אחרי פשיטות המשטרה שסגרו את מתחם שונצינו וזמן קצר לפני שהוא נכנס לכלא התלווה אליו בעז גאון אל ספינות ההימורים של אילת ושמע על השחיתות במשטרה, על הקונספירציה הממשלתית ועל נסיונות החיסול. פשע מאורגן? עובדיה לא מכיר כזה בעז גאון 30/01/04 ה ב-מ-וו המשוריינת נעצרה במפרץ המוניות של נמל התעופה המושבת לרגל שיפוצים של אילת, והדלת האחורית נפתחה כאילו מעצמה. מבפנים הזמין אותנו הנהג החמוש במשקפי ריי בן שחורים להיכנס פנימה. הוא הציג את הנוכחים - מאחור, המאבטח רוני; מימין, חבר הילדות והמלווה הקבוע, אלי. הנהג לחץ על הגז רגע לפני שהדלת השוקלת כמו פיל בינוני נסגרה ב"קליק" משומן.השיחה הראשונה עם האיש מאחורי ההגה נערכה כמה ימים לפני כן, לאחר שבמוסף זה פורסמו רשמי 24 השעות שבילינו עם בלשי היחידה המרכזית של תל אביב בפשיטות על בתי הימורים ובינגואים ( " טורפים את הקלפים", 16.1.04). זו היתה יממה הזויה במקצת, שבלבה ההתקוטטות הפילוסופית בין מי שטוען כי ההימורים מפרנסים את הפשע (הבלשים) לבין מי שטוען שהפושעים האמיתיים הם הבלשים (המהמרים).לדידם של הראשונים, ההימורים הם השמן שמניע את גלגלי מלחמות המשפחות, שבלעדיו יחרקו גלגלי השיניים ובסופו של דבר יתעופפו לכל עבר. יש לציין כי למרות ששאלתי שוב ושוב לא קיבלתי הסבר על הקשר המדויק בין ההימורים, הכוללים בינגואים המאוכלסים בישראלים משועממים שסף ההימור שלהם הוא 200 שקל לערב, לבין מי שמגלגל מיליונים בבתי קזינו הומים ככוורת וכשרים למהדרין ברומניה. זאביק רוזנשטיין, למשל, בעליו של קזינו מאריוט בבוקרשט. הנימוק המשטרתי היה כי למרות שהבוסים וסגניהם אינם שותפים בבתי ההימורים השונים, הם מרוויחים כספי פרוטקשן. אם הבנתי נכון, ייבוש מתחם שונצינו, בירת ההימורים התל אביבית עד לאחרונה, אמור היה לגרום בעקיפין לגרון פיננסי ניחר בקרב מי שמתנגב מדי ערב אחרי יציאתו מהג'קוזי בשטרות מגוהצים של 200 דולר. מצד שני, אולי מודרתי משיקולי מודיעין.להבדיל, המהמרים ואנשי ההימורים נשבעים כי לא רק שבין ההימורים לבין רוזנשטיין-אברג' ל-אלפרון-אסלן-בר-מוחא-אנא עארף-מי-עוד אין כל קשר. לטענתם, הבלשים החרוצים אינם אלא פקידים חמושים בשליחותו של מי שמעוניין להגדיל את רווחיו על חשבון שוק ההימורים הפרטי - במקרה הטוב, מפעל הפיס. "ומה עם גדעון גדות שהרוויח 20 מיליון דולר? ! ", אמרו המהמרים שוב ושוב. "זה לא פושע? ". למען הסדר הטוב, גדות כמובן איננו פושע. זאת למרות פסק הדין של שופטת בית הדין לעבודה ורדה ליבנה שהורתה לו להחזיר למדינה את 874 אלף השקלים שקיבל כפיצויים "חריגים ולא ראויים" אחרי שנתיים כיו"ר מפעל הפיס (המנכ"ל לשעבר אליצור גורן הוכרח להחזיר 973 אלף שקל; הסמנכ"לית רחל גואטה 626 אלף שקל; יחד גרפו השלושה פיצויים "לא ראויים" בסך 2.5 מיליון שקל בקירוב).כאמור , מפעל הפיס הוא הפושע הגדול בעיני המהמרים - במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב מבצע "המשחק האחרון" שהתחיל במאי האחרון והגיע לשיאו לאחרונה בתת המבצע "משמר המפרץ", עת פשטו כ-500 בלשים על חמש ספינות הימורים באילת (צחי הנגבי הגיע למקום ומילא נאמנה את תפקידה של פמלה אנדרסון), הוא לא יותר מבורג קטן במכונה קונספירטיבית גדולה.לפי תאוריה זו, חיסולו של שוק ההימורים הפרטי ועל כן הלא חוקי הוא השלב הראשון בדרך להקמתו של הקזינו העברי הראשון, שניהולו יימסר למי שיתחייב לרפד את מערכת הבחירות הבאה של הליכוד, לממשלה או לכנסת. הרפסודה האוסטרית מרטין שלאף הוא מיליארדר אוסטרי עז מבט ועמוק כיס עם שפם דק כמכחול, שהיה אחד מבעלי קזינו אואזיס ביריחו ומי שהגה את רעיון הקמתו עוד בימי יצחק רבין. מי ייצג את חברת CAP, החברה הרשומה כבעלת הקזינו, בישראל? עורך הדין דב וייסגלס, היום רל"ש שרון. מי הצטרף לווייסגלס כאשר ביקר את שלאף באוסטריה ערב הבחירות בינואר 2001? עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה. מי ייצג את בעלי קזינו אואזיס בתביעת הנזיקין שהגישו נגד מדינת ישראל אחרי החרבתו? שוב, וייסגלס.בתחילת 2002 נפגשו שלאף וראש הממשלה שרון בעצמו, הפעם בחוות השקמים. לשכת ראש הממשלה הכחישה כי נושא ההימורים עלה בשיחה. "כשכולם מבינים עניין", כתב נחום ברנע בהקשר הזה באוגוסט 2002, " לא צריך לדבר".זה אינו הקשר היחיד בין השרונים לבין שלאף. כפי שכבר פורסם ב"הארץ", סכומי הכסף הנכבדים שהתקבלו בחשבונו של גלעד שרון ואפשרו לו להחזיר את ההלוואה האלטרואיסטית שקיבל מסיריל קרן, הועברו מהבנק האוסטרי BAWAG בשני תשלומים - האחד בנובמבר 2002 והשני בדצמבר 2002. שלאף ו-BAWAG שותפים במספר יזמויות עסקיות, למשל רכישת חברת הסלולאר הבולגרית מובילטל. באיזה עסק עוד היו שותפים הבנק ושלאף? בקזינו אואזיס ביריחו.מאז שהוחרב הקזינו, שהיה אמור לקרב ארנקים יהודים וערבים, הועבר חלק מצוות הדילרים ושאר העובדים שלו לספינת ההימורים "קנקון", מין רפסודה צפופת נברשות בת שלוש קומות שמסוגלת להכיל 1,500 מהמרים מדי ערב. המנכ"ל של קזינו אואזיס, ברט אנדרסון, הוא היום המנכ"ל של קנקון.הקנקון קרויה על שם העיירה המקסיקנית שמול חופיה היתה אמורה לפעול, לפני שחרטומה הסתובב כך שהוא מופנה לעבר הלבנט. בעלי הבית בקנקון הם קזינו אוסטריה, מפעילת האואזיס ושותפתו של שלאף בקזינו המנוח. מה שלא מפריע לאילתים לכנות את הקנקון "הקזינו של שלאף".מיהו אחד מעורכי הדין המטפלים היום בהכשרת הקנקון? (תחזיקו חזק) יעקב ברדוגו, מנכ"ל מפעל הפיס לשעבר. בשיחה מתחילת השבוע אישר ברדוגו כי הוא מטפל ב"היבטים שונים" של הכשרת הקנקון. "האם הקנקון הולכת לקראת הפעלה? היא כבר שלוש שנים הולכת לקראת הפעלה", אמר ברדוגו. בשוק ההימורים המקומי אומרים כי לאחרונה הורגשה תכונה על הקנקון וכי הדילרים מחממים את האצבעות. הם מוסיפים כי עלות אי הפעלתה של הקנקון עד היום מוערכת ב-60 מיליון דולר, וכי שום איש עסקים שפוי לא היה מסכים לשפוך סכום כסף כזה לתוך ים סוף לולא היה משוכנע כי בסוף "יהיה בסדר".למה לא הופעלה הקנקון עד היום? כי היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין התנגד. מה קרה לאחרונה, רגע לפני שמבצעי "המשחק האחרון" ו"משמר המפרץ" יצאו לדרך? רובינשטיין הודיע שהוא הולך הביתה, ובמקומו התמנה השבוע סגנו, מני מזוז. מה עוד קרה בתיאום זמנים אלוהי? מדינת ישראל החליטה לסגור הרמטית את שוק ההימורים הבלתי חוקיים ולנקות את מי מפרץ אילת מצליל המטבעות המצלצלים. התו האחרון באופרה הזו אמור להיות הפלסט הנרגש של שלאף, המקבל לידיו את המפתחות של שוק ההימורים הישראלי הנקי מתחרות מקומית פוחזת. השאלה המעניינת ביותר היא מי יחזיק את המספריים שיגזרו את הסרט.ברט אנדרסון, מנכ"ל הקנקון, אומר כי הקזינו שלו מושבת והוא "אינו יכול להגיד" אם הוא מתקרב לקראת הפעלה. הוא אומר כי האופן שבו הוא הוצג לי, "נציגו של שלאף באילת", איננו מדויק וכי הבוסים הישירים שלו הם מנהלי קזינו אוסטריה (שותפיו של שלאף). התגובה של אנדרסון לתאוריה הסיבובית שהוצגה כאן היתה צחוק מתגלגל במבטא דרום אפריקני מלבב. "הלוואי", הוא אמר, "שהיינו כל כך בעלי השפעה".איך כל זה קשור לאיש היושב עכשיו מאחורי ההגה של הב-מוו ומסובב את הגה הכוח מסביב לכיכר, עד שהחרטום פונה לכיוון נמל אילת? ובכן, האיש מאחורי ההגה הוא אלי עובדיה, הבאגסי מלון של תל אביב, מי שהוכתר על ידי מדורי הפלילים כ"מלך ההימורים" הישראלי, ומי שהוצג לי בשיחה עם מנהל ספינת הימורים בדימוס כ"מי שעשה הכי הרבה כסף בישראל בתחום ההימורים הבלתי חוקיים" (עובדיה טוען שאין לו כסף ואפילו הב-מ-וו לא שלו). אם כל מה שאמרנו עד עכשיו יתברר כנכון, אלי עובדיה הוא קורבן מספר אחת של הקשר. ב-21 בפברואר היה אמור עובדיה להיכנס לבית הסוהר בגין "ניהול בתי הימורים בלתי חוקיים" בתל אביב. הוא נעצר שוב לפני שבוע בגין מעורבות בהימורים הבלתי חוקיים, הפעם באילת. הסמל של שונצינו אם תל אביב של 2004 היתה נבאדה של שנות הארבעים היה אלי עובדיה יושב נינוח בקזינו המצליח שלו ברחוב שונצינו (עובדיה טוען שאין לו היום בתי קזינו, הוא בסך הכל עובד בשכר כמייעץ בתחום ההימורים; המשטרה והקולגות לא מאמינים לו) וממשיך לעשן סיגרים יקרים ולעשות תרגילים למשטרה, לסירוגין. הפעלול הזכור ביותר של עובדיה, שנכנס מאז לפנתיאון ההימורים הציוני, היה הדפסת מספר הטלפון במשרדו של ראש מחלק המוסר, רפ"ק אפרים "קרמשניט" ארליך, על הז'יטונים, כדי שהמהמרים יתקשרו ויציקו לו.אבל עובדיה איננו באגסי, ולמרות ששרד שלושה ראשי מחלק מוסר ואפילו כמה מפקדי ימ"ר, יד הברזל של המשטרה עצרה גם את מי שמנהלי בתי הימורים בכל הארץ עקבו אחריו בהערצה תיכוניסטית כמעט. את אחד מהם - שהגיע חמוש בשומר חמוש - פגשתי במהלך הכנת כתבה אחרת לפני כשנה. "תראה את אלי עובדיה", הוא אמר בעיני ילד על המרפסת של מלון נפטון באילת. "הוא עושה למשטרה בית ספר, בית ספר! ".מאז נחתמה עסקת טיעון בין עובדיה לבין המשטרה, שבה הודה ב-18 אישומים של ניהול בתי הימורים בתל אביב (המשטרה טוענת כי עובדיה הודה ב-22 תיקים ; עובדיה טוען שהודה רק ב-15 וגם זה בלית ברירה - נודע לו כי השופטת מתכוונת "לקבור אותו בבית סוהר" אם לא יודה). רוב התיקים - כפי שהסביר לי מנהל בית קזינו אחר בתל אביב - שייכים לתקופה שבה עובדיה עוד היה "קטן" בשוק ונהג "לקחת על עצמו" תיקים של בתי הימורים שהיו שייכים לאחרים. "למה עשיתי את זה? כי היה לי עסק לעסקי חילוף של מכוניות, ולא היה בזה אוכל.הייתי צריך את הכסף", הסביר עובדיה.כאשר גדל היו לאלי עובדיה "קופים" משלו - כאלו שתפקידם לדווש על אופניים במהירות לעבר בית הימורים כזה או אחר, להתייצב בפני הבלשים ולהכריז בקול גדול ומתנשף כי הם הם "בעלי הבית".למה חתם עובדיה על עסקת טיעון? כדי לסגור את עשרות התיקים שהיו תלויים נגדו ולנקות את השולחן. מדוע חתמה המשטרה על עסקת טיעון? ככל הנראה מכוח החשיבות הסמלית שבשליחתו של עובדיה לבית סוהר. "בשבילי", אמר לי רפ"ק רמי ידען, ראש מחלק מוסר בימ"ר תל אביב, כשהסתובבנו יחד במתחם הדומם כמו עיר מערבונית אחרי קרב יריות, "שונצינו היה סמל, וסגירתו היתה מסר". אלי עובדיה היה הסמל של שונצינו. היום, מהמתחם נותרו רק הניאונים והמהמרים, המתבוננים בשולחנות הירקרקים כמו הומלס המעלעל במדורי נדל"ן. על אלי עובדיה הם מדברים כמו שעובדי מיקרוסופט מדברים על ביל גייטס.לאחר פרסום הכתבה לפני שבועיים, התלונן עובדיה כי לא שיקפנו נאמנה את עמדת ענף ההימורים. הצענו לו שנבלה יחד 24 שעות כדי שנוכל להציג בפני הקוראים את הצד השני של הז'יטון. הוא הסכים בשני תנאים: האחד, שהכתבה תתפרסם אחרי שענייניו המשפטיים יתבהרו סופית. השני, שאציג את הצד שלו ושל האנשים שאיתו "בצורה הכי אמיתית שיש". ביום שני שעבר בצהריים נחתתי באילת.נפרדנו ביום שלישי בחמש בבוקר, בסיומה של יממה עמוסה שכללה הימור לילי בהילטון טאבה, בילוי חצות במועדון הפלטיניום האילתי ושיחות על החיים, העלייה התלולה לצמרת עסקי ההימורים מהרחובות הקשוחים של כפר שלם, כניסת העבריינים לתחום (אפילו לדידי המשטרה, עובדיה איננו "יעד מודיעיני", ובוודאי איננו מסונף למשפחת פשע כזו או אחרת - הוא סתם איל הימורים מקומי) והקיום בצל החיסולים. את עובדיה ניסו לחסל שלוש פעמים, ככל הנראה בגין סירובו לשלם פרוטקשן, מה שמעיד יותר מהכל על יושרו היחסי. ביולי99' התפוצצה מכוניתו; בפברואר 2001 הונחו שני קטנועים ממולכדים בפתח המועדון שלו בשונצינו (עובדיה עדיין טוען כי מי שהניח את הקטנועים היתה המשטרה, בשביל ליצור לו שם של עבריין בתקשורת) ; במאי 2002 הושלכו שני רימוני רסס לתוך חצר ביתו בכפר שלם. גם במהלך הלילה שבו הסתובבנו יחד הקפיד רוני המאבטח לבדוק את תחתית הב-מ-וו עם פנס לפני כל כניסה לרכב.למחרת בסביבות 21:00 פשטו כ-500 בלשים על חמש ספינות ההימורים באילת ועצרו 17 חשודים, 265 מכונות הימורים ו-65 דילרים ועובדי ספינה אחרים.תמונתו של אלי עובדיה המתמוטט על האספלט הקר של נמל אילת וזוכה לטיפול רפואי מהשוטרים פורסמה למחרת ב"ידיעות אחרונות" והזכירה בצורה משונה ואבסורדית את תמונתו של יצחק רבין, רגע אחרי היריות של החתן לעתיד עמיר. למחרת פגשתי את עובדיה שוב בבית משפט השלום בפתח תקווה, לשם הובא להארכת מעצר. סגנית נשיא בית המשפט, השופטת נוגה אוהד, הכריזה כי "העבירות המיוחסות לחשודים הן הלבנת הון, פעילות בארגון פשיעה, ארגון וניהול משחקי מזל והימורים, החזקה או הנהלה של מקום המשמש להימורים ועבירות לפי פקודת מס הכנסה "."מה אתה עושה פה? ", שאלו שאר הנאשמים את עובדיה שוב ושוב. "מה לך ולאילת? ". " אני יודע? ", הוא אמר והניף ידיים באוויר. "באתי לעזור למישהו באילת, ועכשיו אני פה". הוא נראה עייף אך פחות מובס ממה שהיה אפשר לצפות. "ראית מה עשו לי? ", הסתובב אלי ואמר בחוסר אמון, "עכשיו אתה חופשי. תפרסם מה שאתה רוצה". מומחה חיצוני השעה אחת בצהריים ועובדיה, לבוש חולצת נייקי ועליה מעיל עור בצבע שוקולד חלב, עומד על הסיפון של אחת מספינות ההימורים באילת ומדריך את אחד השיפוצניקים "להוסיף פס זהב מתחת לשולחן של הבר". אחרי שגמר להוריד הנחיות כאילו היה קבלן שיפוצים באולם חתונות, רחוק רחוק מתדמיתו כדונלד טראמפ האפגני (הוריו עלו מאפגניסטן בשנות השלושים), התיישב עובדיה ליד שולחן הבלק ג' ק והזמין תה עם לימון. הגרון כואב לו, הסביר.עובדיה ביקש להבהיר כי איננו בעל הבית של הספינה, למרות מה שכולם אומרים. הוא עובד כאן על משכורת ומועסק "על ידי חברה אמריקנית" המנהלת את הספינה האמורה. איש הימורים שפגשתי למחרת טען כי עובדיה דווקא כן נכנס כשותף בספינה וכי מי שהכניס אותו (השם שמור במערכת) עשהכן כדי לרפד את הפסדיו לנוכח הפעלתה הצפויה של הקנקון של שלאף, שהפרולוג להשקתה יהיה כיסוח ספינות ההימורים הפרטיזניות. גם המקור, כמו עובדיה, לא ידע כי הכיסוח יבוא תוך 24 שעות. "זה הכל שטויות", אמר עובדיה. "תאמין לי. איך אני יכול להיות בעל הבית פה אם אני עוד מעט הולך לבית סוהר? אני לא מתעסק יותר בהימורים מאז המשפט ונותן כאן שירותים בתור מומחה. אני מקבל כאן משכורת, זה הכל". סיפרתי לו שכשהסתובבתי עם בלשי הימ"ר, השם שלו צץ שוב ושוב, כאילו היה מנטרה הודית שאומצה בהתלהבות על ידי מחלקת המוטיבציה במשטרת ישראל, שהורתה על כל בלש לשננה פעמיים ביום. הבלשים התלוננו והתלוננו כי "אלי עובדיה קיבל רק תשעה חודשי מאסר בפועל", למרות שהודה בניהול של כ-20 בתי הימורים. שאלתי אותו אם הוא, שלפי הסיפורים הציב פעם שולחנות מאבן בבתי ההימורים שלו כדי למנוע מהמשטרה להחרים אותם, אינו מצטער על כי הוציא לשוטרים את העיניים במהלכו של משחק חתול ועכבר (עכבר אחד, הרבה חתולים) שנמשך חמש שנים. בניסוח אחר: האם לא נכון כי אם עובדיה לא היה מכניס את הבלשים לאמביציה, הוא היה יכול לשבת היום בפראג ולאכול שטרודל מחומם עם גלידת וניל יחד עם חבריו שהבינו מזמן את הרמז ועקרו למדינת ההימורים הבלתי מוגבלים?עובדיה הפשיל שרוולים וניגש לעניין. "אתה תקשיב עכשיו טוב. זה לא עניין של אמביציה או לא אמביציה. למה שהמשטרה עושה עכשיו אין שום קשר לפשע. למשטרת ישראל יש בעיית תקציב,ולא במקרה הם מבקשים עכשיו עוד חצי מיליארד דולר. משטרת ישראל לא הצליחה אף פעם למגר את הפשע, ואנחנו המדינה היחידה בעולם שמכל עשר רציחות, המשטרה תופסת אחד. וגם זה, גבר שבא לתחנה ואומר'רצחתי את אשתי'. הבנת ?"עכשיו המשטרה מתעוררת ואומרת שהיא יורדת על ההימורים, בגלל רוזנשטיין. תשמע טוב: המשטרה היתה שמחה אם רוזנשטיין לא היה קיים, והיא מפרסמת דברים שמסכסכים צד אחד נגד השני. מי אתה חושב עושה את כל הסכסוכים האלה? המשטרה רוצה את המלחמות של העולם התחתון. אתה לא מבין? יש להם אינטרס לקבל עוד תקציבים ויש להם אינטרס שאחד יהרוג את השני. נכון שמנסים להרוג את רוזנשטיין, אבל היתה סולחה ומשטרת ישראל במקום לנצל את זה ולדבר עם האנשים יפה, הלכה וסכסכה בין הצדדים, אמרה לצד אחד:'אתה רואה, עדיין באים להרוג אותך'. שיחקרו ויוכיחו שאחד רוצה לפרק את השני. למה לעשות רק מלחמה? למה להרוג בני אדם בידיים שלכם? ".המשטרה , אמרתי, טוענת שהירידה על ההימורים נועדה להלחיץ את רוזנשטיין."את מי ילחיצו? ", גלגל עובדיה עיניים בתדהמה, "את רוזנשטיין? הוא לא עושה להם חשבון בשקל. אם הם חושבים שיש עליו הוכחות, שיביאו הוכחות. אבל אין להם כלום, אז הם אמרו: טוב, נפגע בו בהון. אבל ההון שלו מסודר בחוץ לארץ, הוא שמה מסודר ומשלם מסים וחי כמו מלך ולא רואה אף אחד. שתדע לך: הבן אדם הזה, מאה פעם רצו להרוג אותו, והוא כבר לא אכפת לו. הוא היום מוכן שלא יקראו לו רוזנשטיין, שיקראו לו שמעון. וגם אני מוכן היום להחליף את השם שלי ולא רוצה להיות אותו בן אדם. למה היום, כשהשם שלך מופיע בעיתון זה מוות."בוא נלך הלאה: היום איציק אברג'ל בחוץ לארץ, מאיר אברג'ל עצור בגרמניה, והאח שלהם יעקב כבר אלוהים ישמור,רצחו אותו ואת הרוצח שלו עד היום לא רצחו. אז המשפחה הזאת מנסה להגן על החיים שלה. אם אתה קורא לזה'מלחמות משפחות', יש לך טעות."אז למה המשטרה יורדת עלינו? אני אסביר לך. כי כל מה שהם תופסים נהיה פי ארבע. כל מה שהם תופסים נהיה פי שמונה. במקום לחתוך ולהוציא את האוויר, הם לוחצים פה וזה עובר לשם; לוחצים שם וזה עובר לפה. במקום לעשות את ההימורים לדבר חוקי, הם צועקים שיש פושעים בענף ההימורים. אני לא מבין: אין פושעים בחלקי חילוף? אין פושעים במסעדות? מה זה אומר? שמחר יסגרו את כל המסעדות?"בסדר, אז סגרו את שונצינו. אבל המהמרים עדיין משחקים, מה אתה חושב? בחולון מתפתחים דברים, באור יהודה, בהרצליה. בדירות, בסוויטות, בבתי מלון. ממשיכים הלאה. מי שרוצה להמר מהמר. אתה יכול לעצור אותו? מהיום הראשון שאדם וחוה באו לעולם היו הימורים. רק כאן רוצים לעשות הוקוס פוקוס ולהעלים את זה, ומתייחסים לאנשים כאילו הם מטומטמים. אתה יודע למה? כי מדינת ישראל רוצה לקחת את הכל לעצמה."לא צריך לתת את הקזינו למרטין שלאף שיש לו מספיק כסף ולא לעמרי שרון ולא למנכ"ל מפעל הפיס. היו בונים 20-15 קזינואים חוקיים בתל אביב, עושים תחרות ביניהם, והיתה תעסוקה למאה אלף איש. אבל במדינה שלנו לא עושים דברים הגיוניים". " אני ליצן" עובדיה נשם עמוק והמשיך: "אתה שואל על שלאף וכל השטויות האלה. תשמע טוב - גם בעוד 40 שנה לא תגיע לעמרי שרון. נגיד אני במקומו ואני החלטתי לתת לקזינו אוסטריה לעבוד פה. אני מקים באוסטריה חברה שקוראים לה'משה זוכמן'. עכשיו'משה זוכמן' נותנת שירותים לקזינו אוסטריה ומוכרת לו מאפרה במקום בעשר אגורות במיליון דולר. ואז יאשרו את הקזינו ואתה לא תוכל לפגוע לא באריק שרון ולא בבנים שלו ולא באף אחד. וגם אם ייצא להם עוד ספקטור אחד, הוא לא יוכל לעשות כלום, כי גם הוא יהיה שותף בעבירה הזאתי. וגם אם הוא ידבר, אי אפשר יהיה לעשות כלום כי הכל יהיה רשום במדינות אחרות, בחברות שאתה לא יכול להגיע אליהן."אם ראש הממשלה רוצה לגנוב, אז הוא יגנוב. אבל עזוב אותך, זה לא מה שחשוב. יש בני אדם במדינה הזאתי, והם רוצים לשחק. יש היום אפשרות לתת תעסוקה ל-150 אלף עובדים. שיפתחו המטומטמים האלה בכנסת את העיניים שלהם. הם אומרים שמרטין שלאף מבין הכי הרבה בקזינואים ובגלל זה צריך לתת לו? בסדר, שייתנו לו, אני בעד. אבל למה שהוא יפעל ואחרים לא? זאת חזירות להגיד דבר כזה."אני לא עשיתי מיליונים בהימורים. אני הפסדתי כסף, מה שאתה שומע, ואני שם זין על העקומים האלה ומה שהם אומרים. למה הפסדתי כסף? כי מסביבי אנשים נהיו חזירים ונהיו מאפיות ונכנס הפשע. המשטרה קוראת לזה מאורגן? זה לא מאורגן ולא שום דבר. היו גורמים שרצו להיכנס לתחום בכוח, וכל אחד רצה את הכסף שלו. הגעתי למצב שזה נהיה ממש קשה, ואז יצאתי".על המסרים שקיבל מצד מי שעם דחייתם טרח למקש לו את המכונית הרחיב עובדיה באותו הלילה, כשישבנו בווילה השכורה שלו ברחוב הדובדבן והתכוננו לגיחת הימורים חטופה בהילטון טאבה - מפלטו של מי שרוצה להמר בנחת בלי לחשוש שפניו המבוהלים יתנוססו למחרת על כפולת האמצע של עיתוני הצהריים, בין אהרונישקי לבין הנגבי הסמוקים מרוב תשומת לב תקשורתית.שאלתי את עובדיה אם יש כבדים ממנו בשוק ההימורים המקומי. "יש", הוא אמר. "יש הרבה".אם היינו עושים רשימה של כל השותפים בעסקי ההימורים, שאלתי, כמה שמות היו ברשימה? "200-150 שמות ", הוא אמר. "כל מי שהיה לו קצת כסף, נכנס פנימה. יכול להיות קצין משטרה ויכול להיות איש צבא ויכול להיות בן אדם שעבד בהלוואות או בתירס. אבל מכל השמות האלה רק אני נכנס לעיתון. למה? כי רק אני מדבר אמיתי."מי זה אלי עובדיה? אלי עובדיה זה ליצן. למה? כי במקום לעזור לעצמי אני יושב איתך. במקום לנסוע לחוץ לארץ, לבוקרשט ולבודפשט וללוטראקי יוון ולעשות מיליונים, אני יושב כאן, כי אני אוהב את המדינה ואני רציתי לעזור לאחרים ואני האמנתי שבסוף השכל הישר ינצח. אני חמור, מה לעשות. לפעמים יש אנשים שחיים כמו חמורים". נכנס מהז' יטונים השעה 15:45 ואנחנו תופסים שני שולחנות במסעדה המרוקאית "לאלו" באילת: עובדיה ומלוויו תופסים שולחן אחד, והקולגות שלו וחברתו לחיים שולחן שני. חברתו לחיים של עובדיה נמצאת בחודש השביעי להריונה. הבן שלך ייוולד כשתהיה בבית הסוהר, אמרתי לו, זה לא מפריע לך? "מה אתה רוצה שאני אעשה? ", הוא אמר, נישק את אם בנו שייוולד עוד חודשיים והזמין צלחת פול. על בית הסוהר הוא דיבר כמו שרובנו מדברים על שירות מילואים: חובה שתמיד באה בעיתוי לא מתאים, בזבוז זמן שאין ברירה אלא לנסות לעבור אותו בלי לעורר עוד בעיות מיותרות.עובדיה סיפר כי קיבל בעבר הצעות מבתי קזינו במלטה, במרוקו וברוסיה. "אין לי אפשרות לחיות פה יותר", הוא אמר. "רודפים אותי כאן בלי הפסקה. מה יש לי לעשות פה? למהשאני לא אעזוב את המדינה, אולי תגיד לי אתה ? ". מבין שלושת המקומות, נדמה לי כי עובדיה נוטה לכיוון רוסיה. הוא מכיר אותה היטב, אם לשפוט משיחת הטלפון שניהל עם חבר שלי שהתקשר פתאום וביקש המלצות למסעדות במוסקבה. "אתה תלך למסעדה האזרבייג'נית ליד הקרמלין", אמר לו עובדיה שחטף ממני את הנייד. עובדיה בן 50 וגרוש פעמיים. תיק הארכיוןשלו צפוף בכתבות מראשית שנות התשעים, כשעודהיה מין ויקי קנפו מיליטנטי שנשבע לעצור בשיניו את הדחפורים שיגזלו ממשפחתו וממנו את בתיהם בכפר שלם. "ברגע שאני רואה דחפורים", ציטט "העיר" את עובדיה במאי92', " אני מכניס את כל הילדים הביתה ומפוצץ את בלוני הגז. אני אגן על הילדים שלי! ". עיריית תל אביב טענה כי משפחת עובדיה פלשה לשטחים שלא היו שלה. עובדיה טען וטוען היום כי הוא נלחם את מלחמת השכונה שעמדה להימסר לקבלנים אינטרסנטים שהיו סמוכים לצלחתו של ראש העיר דאז, שלמה להט. בימים ההם אהבה התקשורת להתייצב נגד השוטרים הפושטים ולצדו של אלי עובדיה. אולי מכיוון שהמשטרה לא השכילה לבחור שם אקשני למבצע? "הפלישה האחרונה בהחלט", למשל ?"ביום רביעי בבוקר", כתבו למשל ב"על המשמר" במאי92', " פשטו העירייה והמשטרה, מצוידות בדחפורים וניידות ליווי, על אזור מגוריהם של בני משפחת עובדיה ועקרו את צינורות המים המחוברים אל ארבעת הבתים. . . אי תשלום חשבונות המים והניתוק הם רק הכסף הקטן. הבוקר יפקע האולטימטום שנתן בית המשפט לאלי עובדיה על מנת שיהרוס במו ידיו את ביתו ולשמואל עובדיה כדי שיחסל את העסק שלו, מפעל'עץ דקו' הפועל בלי רישיון חוקי".לא צריך להשכיב את עובדיה על הספה של קובי מידן כדי לחבר את אירועי כפר שלם בראשית שנות התשעים לאירועי שונצינו בראשית שנות האלפיים. בכפר שלם למד עובדיה כי החוק איננו אלוהי, שרירותי ובלתי נמנע, אלא עומד לצדו של מי שיש לו הכוח לעצבו לפי צרכיו. מי ששולט בכוח שולט בחוק ומי ששולט בחוק שולט במשטרה. יש להניח כי עובדיה גם למד כי לעתים בתעלולים משפטיים ובכסף אפשר להשיג יותר מאשר באמצעות כמה מאות מפגינים ומגפון.את עולם ההימורים הוא פגש כמהמר במועדונים וב"פארטיות" (דירות הימורים) ברחוב המסגר. בד בבד עם קריסת העסק שלו לחלקי חילוף למכוניות החל לייצר ז'יטונים לענף. כמה שנים לאחר מכן הפך ליצרן הז'יטונים מספר אחת בישראל והחל להתברג לרשימת בעלי הבית. כשהשוטרים באו לקחת לו את הקזינו, יש להניח שהרגיש כמו בכפר שלם עשר שנים קודם לכן. כמו בכפר שלם, כך בשונצינו - ככל שעובדיה נלחם יותר, כך הממסד נכנס לאמביציה להפילו. כמו בשונצינו, כך בכפר שלם, מי שניצח - אחרי כל המלחמות, הרעש והאיומים - היה הממסד. בשני המקרים גמר עובדיה בצד הלא נכון של החוק."מה למדתי מכפר שלם? אני אגיד לך", אמר עובדיה. "שצריך לכבד את החוק, אבל אם אני בתור אזרח שאוהב את ישראל חושב שהחוק הוא לא בסדר, מותר לי להתווכח איתו. אם החוק בא ואומר שצריך לגמור ולפנות אנשים מכפר שלם תוך חמש שנים, ובמקום זה הקבלנים מגיעים ולוקחים את הקרקעות וסוחבים את העניין ועושים פינוי אבל לא בינוי - אפשר להילחם, ואפשר בחלק מהמקרים לנצח. למרות שאני הפסדתי בכפר שלם, שתדע לך. אנשים בנו בתים, ואני נשארתי עם כל מיני הרשעות על העלבת עובד ציבור."בטווח הארוך השכל הישר מנצח. לפעמים לוקח לו עשר שנים ולפעמים 50. כמו שבסוף יהיה קזינו חוקי. כל עוד ימשיך השכל העקום ימשיכו הבעיות, ולא יעזור לאף אחד כלום". סרט מכות הנה עוד טענה שעלתה שוב ושוב מצד המהמרים ואנשי ההימורים לפני שבועיים: המשטרה היא האחרונה שיכולה לבוא בטענות לענף ההימורים, שכן רבים מאנשיה התפרנסו יפה מהתעשייה בעבר בדמות בונוסים שמנים יותר או פחות שניתנו בתמורה להתרעה צנועה לפני יציאתה לדרך של פשיטה כזו או אחרת. דמות בכירה בעולם ההימורים הדרומי(לא עובדיה, מישהו אחר) סיפרה לי כי לא מזמן נכחה במעמד שבו הגיע שוטר כדי לנהל משא ומתן על תשלום השוחד שלו. השוטר, שהכיר את הדמות הבכירה בנסיבות אישיות, החוויר ממבוכה, אולם זה לא הפריע לו להתאושש במהירות ולנהל בענייניות סחר סוסים קשוח.האם אין בכך - אומרים המהמרים ואנשי ההימוריםהודאה דה פקטו כי תחום ההימורים פועל בידיעת המשטרה? ואם המשטרה רקובה, באיזו זכות היא מדברת בשם שלטון החוק?"אתה רוצה לחנוק מישהו? ", התעצבן עובדיה וכמעט שפך את צלחת הפול. "אתה תחנוק את כל השוטרים השקרנים, שדוחפים תיקים לאנשים חפים מפשע. הם מרביצים מכות, לוקחים אנשים ומעלימים אותם (עובדיה אמר את הנ"ל עוד לפני שפורסם כי האזרח ישי וענונו נעצר בחשד למעורבות בנסיון החיסול של זאב רוזנשטיין; וענונו שוחרר אחרי שישה ימים שבמהלכם מרטה משפחתו שערות ולא הבינה לאן נעלם הבן - ב.ג). הם עושים מה שהם רוצים!"לא כל המשטרה כזאת. רובה עושה את העבודה שלה על הצד הטוב ביותר. אבל יש בתוך המשטרה איזה 15 אחוז שהם כלבים. יש לי סרט וידאו שבו רואים את אחד הבלשים נותן בעיטה לבן אדם בביצים בזמן פשיטה, נותן לו פצצה לפנים, והבן אדם בכלל מדבר בטלפון. הם היו עושים את זה הרבה: דופקים איזה בן אדם באיזה מקום ואחרי זה נותנים לו לעבוד איזה שבוע בשקט בשביל שהסיפור לא יגיע למח"ש".שאלתי את עובדיה על מפקד ימ"ר תל אביב לשעבר, ניצב משנה מנחם פרנק. נגד פרנק תלוי כתב אישום בגין הפרת אמונים. פרנק מכחיש ומצהיר כי יפתח את הפה רק כשהתיק ייסגר.עובדיה - פרנק ישמח כמובן לדעת - מזכה את מפקד הימ"ר לשעבר. כל הסיפור, הוא אומר, מצוץ מהבוהן. עובדיה: "פרנק לא קיבל שום שוחד. תשכח מזה. היו מתחתיו שוטרים שרצו לפגוע בו, כי הוא לא נתן להם להתקדם. פרנק ייצא זכאי מהמשפט שלו."איפה בכל זאת יש שוחד? אני אגיד לך. למשל, כשכתב פלילי פונה למשטרה ואומר לה:'אני רוצה את הכתבות הכי עסיסיות'. אומר לו השוטר:'אתה רוצה כתבות עסיסיות? בסדר, אבל תקדם אותי בעיתון'. אותו שוטר הולך לתיקים ומוציא משם חומרים חסויים בשביל לתת לכתב. מה יוצא? שבית המשפט משוכנע שאני פושע גדול עוד לפני שאני מגיע לשם. זה דמוקרטיה? אני שואל אותך".בסדר , אמרתי. אבל מה לגבי לקיחת שוחד?"להערכתי", אמר עובדיה וקם כדי להמשיך את היום, "היה שוחד. כן. אבל בקטן. נגיד יחידה מסוימת יוצאת למבצע, בסדר? יש במבצע 30-20 איש ? אחד הבלשים מתקשר לדוד של איזה בן אדם שיש לו קזינו ואומר לו:'תגיד לרפי שמבצע דובדבן יוצא לדרך'. תמורת זה הוא היה לוקח כמה לירות. אחרי זה השוטר הזה נהיה מאכער ורוצה 3,000 דולר בשביל להתקשר חצי שעה קודם ולהגיד לך'הם מגיעים'. והם באמת היו מגיעים. אין יותר מזה. לא היתה אף פעם מערכת כמו ברוסיה, שאתה שילמת ולא נגעו בך בכלל. תשכח מזה". קורבן השלום מאבטחו של עובדיה, רוני בורגנה, היה אמור להיות היום, אם החיים היו מתגלגלים כפי שהיו אמורים להתגלגל, בלש בכיר באחד הימ"רים. לולא פרצה האינתיפאדה (הראשונה, זו שאנשי הימין מתרפקים עליה כאליו היתה מסיבת פורים בבית ספר יסודי בכפר חב"ד), ייתכן שבמקום לשמור על אלי עובדיה היה רוני עושה הכל בשביל ללכוד אותו.בגיל חמש וחצי ישב רוני, מפוחד כולו, באחד החדרים בבית ההבראה של קופת חולים שליד מעלות וחיכה שהפיצוצים ייגמרו. השנה היתה79' ובית ההבראה כמעט נחטף על ידי שלישיית פעילי החזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין של נאיף אל-חוואתמה. מי שסיכל את החטיפה, ובעקיפין הציל את חיי משפחת בורגנה, היה רב"ט בן 19 בשם חיים רביבו.בורגנה הילד נשבע כי כשיהיה גדול יהיה רביבו ויהרוג מחבלים. הגיוס תפס אותו בשיאה של ההתקוממות האזרחית בשטחים הכבושים. הוא מספר כי נלחם כדי להגיע ליחידת המסתערבים של מג"ב, הצליח ונחשב לאחד הלוחמים המצטיינים של היחידה. עד כדי כך שבסוף92' - אחרי שתפס את "המבוקש מספר 2 בשטחים" במרדף שביצע לבד ברחובות עזה - קיבל אקדח הוקרה ממשרד הביטחון. האקדח הזה הולך איתו עד היום. שנת93' מצאה אותו מחוץ למחנה פליטים בג' נין, מוקף צלמי עיתונות שתפסו אותו ואת חייליו עוצרים באלימות רעול פנים. המשפט החל ב-95' והסתיים ב-2001. " הורשעתי בעבירה שנושאת עימה אות קלון", הוא אמר. "אין לי ספק שהמשפט היה פוליטי, והשופט אמר לי בפנים ש'אני אחד מקורבנות השלום'. אתה רוצה לדעת למה אני פה, שומר על אלי, ולא במשטרה? כי המדינה בגדה בי. אם המדינה לא היתה בוגדת בי, לא הייתי פה. לימדו אותנו לעשות דברים משוגעים, שעד היום אף אחד לא יודע עליהם. בסוף93' כבר חתכו לנו את האצבעות. פתאום המצב השתנה, אבל לנו לא הסבירו מה עושים במקום".מאבטח מיומן, הסביר רוני, השומר על מישהו ברמת סיכון גבוהה, יכול להרוויח בסביבות 2,000 דולר בשבוע. מאבטח לא מיומן השומר על מטרה ברמת סיכון נמוכה, ירוויח בסביבות 1,000 דולר בשבוע. רוני נחשב אחד המובילים בתחום אבטחת האישים הפרטית, בייחוד בתחום ההימורים. אחד היעדים הבכירים של המשטרה הציע לרוני לנהל את מערך האבטחה שלו תמורת 7,000 דולר בחודש. רוני סירב. "אתה מדבר על מישהו שהוא יעד לחיסול, ואני לא הייתי שומר על אחד כזה גם תמורת 50 אלף שקל. חוץ מזה, האיש הזה הוא עבריין, ואני לא שומר על עבריינים". רוני הסביר כי רוב המאבטחים הבכירים בשוק הם לוחמים לשעבר שהסתבכו במהלך שירותם המיוחד ו"נזרקו על ידי המדינה".בשביל לשמור על מישהו שהוא יעד לחיסול, הסביר רוני, צריך שישה מאבטחים מיומנים לפחות: ארבעה צמודים ועוד שניים "מקדימים", הסורקים כל תחנה שהמאובטח עומד לבקר, שעה לפני. ההוכחה הטובה ביותר לכך שמי ששומר על רוזנשטיין אינו יודע מה הוא עושה היא שבאף אחד מששת נסיונות החיסול שלו לא הצליחו המאבטחים לצפות את מה שעמד להתרחש, ואפילו לא עלו על המטען ברחוב אלנבי. מה קורה, זאביק? רענן את המערך!השעון הראה כמה דקות אחרי שש בערב, ועובדיה גמר לרכוש מנורות בשביל הספינה. רוני מיהר להתייצב מאחוריו, ירד איתו למטה, סרק קלות את הב-מ-וו ונכנס פנימה. שיחה למשטרה עוד מעט חצות, ואנחנו יושבים בווילה השכורה של עובדיה, משפחתו וחבריו, ברחוב הדובדבן באילת. הגענו לכאן בשתי מכוניות, והראשונה - שהכילה את חברתו של עובדיה, את אלי המלווה ואותי - הגיעה ראשונה. אלי (המלווה, לא עובדיה) נכנס דרך הדלת האחורית, הלא נעולה."לא נועלים כאן? ", שאלתי ."לא", אמר אלי."ככה זה באילת? ", שאלתי ."ככה זה אצלנו", אמר אלי.כמה דקות אחרינו הגיעו עובדיה, רוני ובחור נוסף, מהמר שבא להגיד שלום ולשאול מה העניינים. התיישבנו על ספות העור, מול הטלוויזיה הגדולה הסמוכה לפסל שלושת הקופים: לא שומע, לא רואה, לא מדבר. רוני התיישב בפינת האוכל ואכל מרק אפונה. עובדיה הזמין תה עם לימון ושאל את רוני אם בדק מי היו האנשים האלה שהסתובבו ליד הבית אתמול. רוני אמר שהם היו ילדים, שאין מה לחשוש. עובדיה, ליתר ביטחון, התקשר למשטרת אילת מהנייד שלו והזכיר למוקדנית שהוא כאן ושיכול להיות שיחפשו אותו. המוקדנית ביקשה את מספר תעודת הזהות שלו. הוא מסר אותו, לאט ובהטעמה.שלפתי את גזיר העיתון שבו נכתב על נסיון ההתנקשות שבו כמעט חוסל עובדיה ביולי99' ושאלתי מה מונע ממישהו להיכנס עכשיו מאחור, לזרוק פנימה רימון ולברוח. רוני הרים את הראש מהמרק וענה במקום עובדיה. "אלי הוא לא רוזנשטיין ולא אברג'ל. אנחנו פגענו במישהו? אנחנו לא פגענו באף אחד. אלי הוא לא פושע, ואם הוא היה פושע לא הייתי עובד איתו"." מה אתה חושב? ", אמר עובדיה, "שמי שיש לו ארבעה שומרים הוא בטוח? תדע לך שזה מאוד מסוכן שיש לבן אדם כמה שומרים". רוני : "כבר היו מקרים שמאבטחים ירו אחד בשני". עובדיה : "עשינו תרגולות, מה אנחנו עושים במקרה שפוגעים בי או בו או במישהו אחר. מה שאפשר עשינו. אתה רוצה לדעת למה ניסו להרוג אותי? אני אגיד לך. כי היו כאלה שרצו להיכנס אצלי שותפים, בלי לעבוד. אז אמרתי להם'אני שם זין עליכם, לא תקבלו שקל'. " מי ניסה לפגוע בי? אנשים. בא אליך מישהו, חושב שהוא יותר חזק ממך. אומר לך:'אני רוצה להיכנס שותף'. אתה אומר לו:'לא מתאים לי 2 שותף'. הוא אומר לך:'אני אכנס בכסף, כדי שזה לא יהיה פלילי'. אתה אומר לו'לא מתאים'. הוא אומר לך:'לא תיתן לי, אני אדפוק לך פה רימון'. אז אתה אומר לו:'תדפוק רימון'. " אני עמדתי על זה עם הכוח שלי, ובגלל זה היה לי קשה, ובגלל זה הלכתי עם שומרים ואני עדיין הולך עם שומרים. מה אכפת לי על החיים שלי? המוות לא כואב. למי שכואב זה לאנשים מסביב. אבל עזוב. היום אין לי ריב עם אף אחד. מה יש לאנשים לריב איתי? אולי רק למי שקורא עיתונים וחושב שאני עדיין גדול ושאם הוא ידקור אותי הוא יקבל כוח. יש אנשים זבל, מה אתה יכול לעשות". מעבר לגבול השעה אחת לפנות בוקר, ואנחנו נשענים על השולחן האמצעי באולם ההימורים המרכזי של הקזינו בהילטון טאבה. כל הדילרים מדברים ערבית, בעגה מצרית. כל המהמרים מדברים עברית, בעגה עממית. מאחורינו, על שולחן הבלק ג' ק, יושבים שני אברכים צעירים. הציציות שלהם מתנדנדות מצד לצד, יחד עם הדילר. "רק אלה לא ישראלים", אמר עובדיה. "הם בדרך מברוקלין. You are from Brooklyn, נכון ? ". " איזה ברוקלין", אמר האברך הימני. "מירושלים, עיר הקודש". " לא יכול להיות! ", אמר עובדיה ותפס את הראש. "למה אתם לא משחקים בתל אביב? ". " לא אוהבים", אמר האברך השני. "שם מסתכלים עליך כל הזמן כמו עורבים. כאן אפשר לשחק בלב שקט". עובדיה פרט 500 דולר והתיישב על הרולטה. אחרי שהפסיד 400 עבר לבלק ג'ק. עובדיה הוא מהמר מקצועי, המכבד את הדילר בקריאות "גוד דילררררר! " בכל פעם שהוא מרוויח. כשהוא מפסיד, הוא נושך את השפה התחתונה ואומר "הלך הכסף". חצי שעה אחרי זה שלח עובדיה את אלי להפוך את הז'יטונים לדולרים. עובדיה, שהפסיד 400 ברולטה, הרוויח 800 בבלק ג'ק. "אתה רואה? ", הוא אמר. "לפעמים גם חמורים מרוויחים". את מדרגות השיש המובילות מאולם ההימורים לאוויר הקריר של טאבה הוא ירד בשריקה. את הדרך חזרה למעבר הגבול עשינו ברגל. מרחוק, באופק, נצנצו האורות של ספינות ההימורים. עובדיה הסתובב אלי והציע שנבלה מחר עוד יום יחד. אמרתי שאני חייב לחזור לתל אביב. "חבל", הוא אמר. "לפי המצב שלי, מי יודע איפה אני אהיה בעוד חודש".* boaz@maariv.co.il