 | | | גדולות מהטיטניק | |
|  | | אגרקסקו פותחת עידן חדש עם שתי אוניות קירור מהמשוכללות ומהמפוארות בעולם-'כרמל אקופרש' ו' כרמל ביוטופ' * מאחורי האוניות המודרניות ליצוא חקלאי עומד גם מודל כלכלי של זאב-הים הוותיק אברהם יסעור, שהשתתף בתכנונן * אקופרש וביוטופ יוצאות מהארץ עם תוצרת חקלאית, וכדי להוזיל את עלויות ההובלה הן מסוגלות לחזור לארץ עם סחורה אחרת לגמרי - מכוניות | |
| | | | |  | עידן חדש מתחיל בימים אלה ביצוא החקלאי מישראל, עם השלמת בנייתן של שתי אוניות קירור, המודרניות והמשוכללות בעולם:'כרמל אקופרש' ו' כרמל ביוטופ'. השתיים יחליפו את האוניות הוותיקות,'אקזוטיק' ו'טופז', ששימשו את אגרקסקו ואת החקלאים הישראלים ב-30 השנים האחרונות. האוניות הן המילה האחרונה בתחום כלי-שיט ליצוא חקלאי, והן הראשונות מסוגן בעולם. היוזמה להקמתן היא של אגרקסקו, החברה הלאומית ליצוא חקלאי, והן תוכננו ונבנו בידי חברת MPC הגרמנית. המפרט לבנייתן הוא ישראלי, והן נועדו לתת מענה לצרכיה של אגרקסקו. בכל אחת מהאוניות - שנבנו במספנה בפורטוגל-הושקעו 35 מיליון יורו. את ההשקעה מימנו KFW- בנק גרמני שמתמחה במימון חברות ספנות - וחברת MPC הגרמנית, ואגרקסקו תחכור אותן ל-12 שנים . בנייתה של כרמל אקופרש כבר הושלמה. היא נחנכה לפני כחודש בנמל אשדוד, וכבר יצאה מספר פעמים לדרכה, לנמלי מרסיי, גנואה וולנסיה. אחותה, כרמל ביוטופ, תיכנס לשירות במהלך החודש הבא. מנכ"ל אגרקסקו, שלמה תירוש, הסביר כי ההחלטה על הפרויקט הגרנדיוזי התקבלה לפני 6 שנים. "בשירות אגרקסקו היו אוניות ישנות, שאותן היא חכרה מהאחים עופר, בעליהן. אוניות אלה כבר עשו את שלהן, ובגיל כזה הן בדרך-כלל יוצאות מהשירות. היינו חייבים להתארגן לדור הבא, ולכן לקבל החלטה נועזת. פנינו לאחים עופר, שסייעו לנו נאמנה במשך כל השנים, שיעמידו לרשותנו את הדור הבא של האוניות. חיכינו להם שנה שלמה, ולא עשינו בינתיים דבר. הם השיבו לבסוף שלא מתאים להם להיכנס להשקעה בבניית אוניות מהסוג הזה, ומשקיבלתי מהם את מכתב הסירוב - לפני כ-4 שנים - התחלנו לחפש משקיעים", הוא אומר.
לדברי תירוש, הכוונה בבניית האוניות האלה היא, בראש ובראשונה, להעלות את רמת השירות למוצר בכמה וכמה דרגות. "זו אמורה להיות אוניית פאר לירקות ולפירות. הכוונה היא לפנק את התוצרת החקלאית. לדאוג לה שתגיע טרייה ויפה לשווקים בחו"ל - וכל זאת תוך הורדת עלויות השינוע לחקלאי. התוצרת החקלאית הישראלית מתמודדת מול תחרות קשה מאוד באירופה. יש לנו מתחרים בספרד, בהולנד, בדרום-אמריקה, במרוקו, במקסיקו ובאפריקה. היעד שלנו - להביא למצב שבו החקלאות הישראלית תתחיל את התחרות עם זו הספרדית מקו המים במרסיי".
סמנכ "ל אגרקסקו ומנהל חטיבת הלוגיסטיקה, יעקב לובינסקי, מסביר כי דרישות אגרקסקו נחלקו לשתיים: ראשית - בכל הקשור לקירור והובלת המשטחים לאירופה, כשאחת הדרישות היתה בניית מעליות שיאפשרו גישה לכל חדר באוניה בכל רגע נתון, ושנית - בנושא המטען החוזר, כשמדובר בהרחבת השטח ובהפרדתו מחדרי הקירור למוצרים החקלאיים.
את הרעיון לנצל את האוניות להובלת מטען חוזר לישראל העלה רב-החובל אברהם יסעור, זאב-ים ותיק ויועץ חיצוני לאגרקסקו, שמלווה את בניית האוניות החדשות מבחינת הצד הטכני שלהן. יסעור, שעבד שנים על האוניות הישנות בשירות האחים עופר, טוען כי עוד באוניות האלה גילה את הפוטנציאל של המכוניות. "אנחנו יוצאים מכאן עם תוצרת חקלאית, וחוזרים עם מכוניות, ונותנים גם שירות קבוע של הובלת מכולות מאירופה לישראל ובחזרה. ההיגיון שמאחורי הפעילות הזו הוא להוזיל לחקלאים את עלויות ההובלה של התוצרת החקלאית. המטען החוזר יוצר הכנסה שמפחיתה את עלויות הלוגיסטיקה של המגדלים הישראלים. כבר אז ידעתי שככל שנייבא יותר, נקזז את עלויות היצוא. לכן היה צורך באוניות החדשות, כדי להגדיל את נפח ההובלה", אמר יסעור.
| |  | |  |
| |  | |  | כמו אולם ריקודים
| |  | | | האוניה החדשה אכן מרשימה. בטקס השקתה באשדוד ניתן היה להתרשם מהגודל, הפאר, הניקיון, הציוד המודרני, שפע המקום וחדרי הקירור לתוצרת החקלאית, שנראים כמו אולם הריקודים ב'טיטניק'. " זו אכן אוניה גדולה מהטיטניק", נאמר בהשקתה.
נפח האחסון לתוצרת חקלאית הוגדל בכל אחת מהאוניות: מ-3,300 משטחים באוניות הישנות, ל-4,100 בחדשות . כל משטח באוניות החדשות יכול להגיע לגובה של 2.40-2.35 מטרים , במקום עד 2.15 מטרים באוניות הישנות. מבחינת החקלאי, אם הוא יכול להעמיס יותר על אותו משטח, נרשם לזכותו חיסכון של 10% בהוצאות של השרשרת הלוגיסטית. המילה האחרונה בתחום ההובלה החקלאית היא 18 חדרי הקירור, המשתרעים על 6 קומות. הם נבנו בגובה של 2.5 מטר , ואלה אוניות המשא הראשונות בעולם שבהן נבנו חדרי קירור בגובה כזה. לובינסקי מציין כי ניתן לווסת 18 אזורי טמפרטורה על האוניה, שיתאימו למגוון המוצרים שהיא מובילה. אפרסמון, למשל, זקוק להובלה ב-0 מעלות , אבוקדו ל-4 מעלות , תפוזים ל-8 מעלות ועגבניות שרי ל-12 מעלות . בנוסף הותקנו מערכות לבקרה ולהוספת לחות, כדי לאפשר תנאים אופטימליים לכל מוצר. עגבניה, למשל, זקוקה ל-85% לחות , ופקעות ל-65% לחות . עודף לחות יוצר עובש, פטריות ומחלות, בעוד חוסר לחות גורם להתייבשות המוצר ולירידה באיכותו. כדי שהמשטחים לא יזוזו והמוצרים לא ייפגעו במהלך ההפלגה, הותקנו לאורך החדרים שרוולי אוויר. בגמר הטעינה מנפחים את השרוולים, ובעזרתם מהדקים ומייצבים את כל המשטחים. לדברי המנכ"ל תירוש, כבר במסעה הראשון עברה האוניה סערה של גלים גבוהים. לשמחת אנשי הצוות, השרוולים המתנפחים עשו את העבודה. "לא היתה שום פגיעה בשום קרטון, וזו היסטוריה מבחינתנו", אמר . יתרון נוסף של האוניות החדשות הוא הטעינה דרך הצד. לדברי קפטן יסעור, באוניות קירור רגילות ממוקם הפתח למרחב המטען בחלקו העליון. לכן בקיץ חשופה הסחורה לשמש, ובחורף היא נרטבת. פה הטעינה נעשית דרך הצד, דבר המונע גרימת נזק על ידי איתני הטבע בשלבי הטעינה והפריקה. המהירות של האוניות החדשות מרשימה אף היא, עד 21 קשר בשעה, דבר שמאפשר מעתה להגיע למרסיי בתוך 3 ימים ממועד ההפלגה מאשדוד, במקום 4 ימים באוניות הישנות. גם בכך יש יתרון לחקלאי, שכן ניתן להוביל באוניות מוצרים רגישים יותר, שעד עתה הובלו באוויר. | | | | |
| | | | | מהאוויר לים
| | | | | צבי אלון, סמנכ"ל לסחר חוץ במשרד החקלאות, מסביר כי בשנים האחרונות נעשו מאמצים להעביר משלוחים אוויריים לתובלה ימית, כדי לחסוךבהוצאות. בין המוצרים האלה תבלינים
טריים, תות שדה, פרחים, שתילים ועציצים. קיצור זמן ההפלגה למרסיי באוניות החדשות הופך משימה זו לריאלית יותר. עלות השינוע באוניה נמוכה פי 3 מאשר באוויר: 300-250 דולר לטונה, לעומת 800 דולר לטונה במטוסים.
לובינסקי מציין כי בהפלגה האחרונה הוצאו 80 משטחי פרחים, שהם בערך 40 טונות. "זה מהפך מבחינת השירות לחקלאי".
גם מערכת השינוע האוטומטית שנבנתה באוניה משוכללת מאוד, והמעליות גדולות יותר. ניתן באמצעותה להכפיל את קצב הטעינה והפריקה של משטחי התוצרת החקלאית.
מטבע הדברים, האוניות החדשות יקרות בהרבה מאלה שהיו עד כה בשירות אגרקסקו. כדי להבטיח שהחקלאי לא יממן את ההוצאה הגדולה יותר, התגייסה אגרקסקו להגדיל את ההכנסות ממטען חוזר. באוניות החדשות ניתן להוביל 800 מכולות בנות 20 רגל כל אחת, לעומת 80 עמדות מכולה בלבד באוניות הישנות. בנוסף הוכפל כושר הנשיאה של מכוניות: 550 לעומת 220 כלי-רכב, שניתן היה להוביל באוניות הישנות.
קפטן יסעור מסביר, כי האוניה נבנתה כך שמיקום המטען החוזר לא יתנגש בתוצרת החקלאית, ושתהיה אפשרות פריקה נפרדת. מחשבה הוקדשה גם ליציבות האוניה בדרכה חזרה ארצה. באוניה רגילה ממוקמים מחסני הקירור בתחתיתה, ומעליהם מעמיסים את המכולות. כשהאוניה ריקה מתוצרת חקלאית - יציבותה נפגעת. באוניה החדשה מוקמו המכולות בחלקה הקדמי ומאחור, ללא כל קשר למטען הקירור הנמצא באמצע. כך משיגים יציבות משופרת, גם כשלא מובילים תוצרת חקלאית.
בפרויקט השתדלו לשלב כמה שיותר קבלנים ישראלים. יסעור: "זו תרומה שלי. ביקשנו מהגרמנים - והתעקשנו על כך - שאת המערכות השונות יקימו כמה שיותר חברות ישראליות. את מערכת השינוע המתוחכמת הקימה, למשל, חברת הנדסה הור טל, ואת האוטומציה והמחשוב של מערכת השינוע ביצעה חברת יוסי עובדיה. את מערכות הבקרה בחדר המכונות התקינה חברת טוטם פלוס, וחברת עננים ירוקים פיתחה את המערכת לשמירת הלחות - מערכת שהינה פיתוח ישראלי ייחודי לחדרי קירור ויקבים".
מדובר באוניות שהן גם אקולוגיות בהפעלתן, שכן הותקן בהן מנוע מסוג חדיש, הפולט פחות מזהמים לאוויר. רב-החובל יסעור מיישם באוניה פיתוח של אוניברסיטת תל-אביב, של בקטריה המסוגלת לפרק שאריות של דלק. "אנו נטפל בשאריות הדלק שבאוניה באמצעות הבקטריה, באופן שלא יזהם את הסביבה. אנו מובילים תוצרת חקלאית, ואנו רוצים להיות ירוקים עד כמה שאפשר. זה לא מייקר את ההובלה באופן משמעותי, אלא רק דורש טיפת מחשבה", הוא מצהיר.
גם בגשר הפיקוד הותקן ציוד ניווט וקשר שהוא המילה האחרונה בתחום, ובמקביל הוקדשה מחשבה לסביבת העבודה וסביבת המחייה של הצוות. חדרי המגורים נבנו ברמת גימור גבוהה. לא עוד מגורים ספרטניים, כפי שמקובל באוניות משא. לצוות, המועסק על-ידי החברה הגרמנית, חדרי מגורים שבהחלט מזכירים את הטיטניק.
לרווחת העובדים נבנה אטריום (גינה פנימית מכוסה בגג זכוכית) יפהפה, כדי לאפשר לצוות התרגעות ומנוחה בין המשמרות באזור ירוק. במרכזו בולט עץ זית, "כי זה מסמל את ארץ ישראל", אומר יסעור. "כל פרט באזור הזה היה חשוב, ולא רק כדי שלצוות יהיה נעים. הפאטיו הוא גם חלון הראווה של החברה. מגיעים אורחים, לקוחות. מתרשמים. זה תורם לתדמית של אגרקסקו. אני חושב שהצלחנו בזה".
" אנו רואים את האוניות האלה משרתות ביעילות את לקוחות אגרקסקו ב-25 השנים הקרובות", אומר תירוש, שבכוונתו גם להוזיל את עלויות היצוא החקלאי בשיעור של עד 40%, לעומת עלותן כיום. לדבריו, כבר בשנה הקרובה תוכל החברה להחזיר למגדלים סכום של 15 דולר על כל משטח שיפליג על האוניות, וזאת מתוך עלות של 90 דולר למשטח. "לקוחות אגרקסקו ייהנו מאוניות חדשות ומתוחכמות, בתנאים אופטימליים לתוצרת המשונעת, ומעל לכל-בעלויות זולות מאוד".
* assakim-mg@maariv.co.il | | | | |
| | | | | אגרקסקו – תמונת מצב
| | | | | חברת אגרקסקו היא החברה הלאומית ליצוא חקלאי - החל מדגי נוי וכבד אווז, ועד תפוזים, פרחים ירקות, פירות וגם סלטים, בשר הודו וסוגי פסטרמה.
החברה מייצאת כ-300 אלף טונות בשנה- 240 אלף טונות בים והשאר בדרך האוויר. מרבית ההובלה האווירית נעשית באמצעות ק.א.ל ואל על, בחלקים שווים פחות או יותר, ו-5,000 טונות נוספות מוטסות בחברות זרות.
אגרקסקו הינה חברה מעורבת (לא ציבורית ולא ממשלתית). היא נוסדה ב-1956, ובעליה מיום היווסדה הם 50% הממשלה , 25% ארבע מועצות הייצור (פרחים, ירקות ופירות, באמצעות המועצה הצמחית, ומועצת הלול), ו-25% נוספים תנובה. החברה מנוהלת בידי מועצת מנהלים, שבראשה עומד יעקב צור, בעבר שר החקלאות.
לדברי מנכ"ל החברה, שלמה תירוש, היקף הפעילות הוא בסדר-גודל של 500 מיליון יורו לשנה. הרווחים - לצורכי השקעה בתשתיות החברה. על-פי תזכיר החברה ותקנותיה, אגרקסקו אינה מחלקת דיווידנד לבעלי המניות, ולכן מדיניותה היא ליצור רווח קטן, של כ-7-6 מיליון שקל בשנה.
לחברה 10 סניפים, 1 בניו-יורק ו-9 באירופה , והיא משווקת ליעדים רבים בעולם - מארגנטינה ועד אוסטרליה. "אין כמעט מדינה בעולם שאיננו משווקים אליה", אומר תירוש.
החברה משווקת תחת המותג'כרמל', שלו מעמד חשוב בעולם. "האיכות של התוצרת הישראלית מוכרת ומבוקשת בעולם", מדגיש תירוש.
הערך הנוסף של היצוא החקלאי הוא בסביבות 80%, וכל יורו יצוא אפשר לחשב כ-1.8 יורו . כל היצוא הזה מקורו בפריפריה, שם חקלאות היא מקור הפרנסה העיקרי של התושבים. בעשור האחרון השקיעה אגרקסקו כספים רבים בתשתיות ביישובים האלה, באמצעות הלוואות ומענקים (בסיוע משרד החקלאות), כדי להקים תשתיות של בתי-אריזה, מכונות מיון ותחנות מעבר מקוררות. לדברי תירוש, מבחינת כושר השיווק יכולה החברה להכפיל את היצוא בתוך 5 שנים, "הכל תלוי ביכולת הייצור בארץ, וזו נגזרת ממדיניות הממשלה ".
| | | | |
|
| | |
