בגרות בגיל 13? לא אצלנו חן קופרמן, בן 13 מחיפה, הוא נער מחונן בצורה יוצאת-דופן * בגיל שנתיים הוא ידע חשבון ובגיל שלוש קרא עיתון * כיום, כשהוא לומד בכיתה ט' בבית-הספר הריאלי בחיפה, הוא מבקש להיבחן בבחינת הבגרות במתימטיקה, כדי שיוכל ללמוד בטכניון * אבל במשרד החינוך לא היו מוכנים לאפשר לו להיבחן * "בית-ספר זה לא תוכנית כבקשתך", הסבירו שם * אתמול הגישו הוריו בג"ץ * משרד החינוך התקפל, אבל רק "לפנים משורת הדין" שמואל מיטלמן, אייל טל ואסף 21/01/04 חן קופרמן לומד בכיתה ט' בבית-הספר הריאלי בחיפה. אבל חן הוא לא תלמיד רגיל. הוא רק בן 13, צעיר בכמעט שנתיים משאר בני כיתתו, לומד באוניברסיטה הפתוחה, ומעוניין לגשת לבגרות במתימטיקה בשבוע הבא."אני זקוק לאתגרים", הוא אומר בכנות נערית. "החומר במתימטיקה של כיתה ט' לא מעניין אותי. אני מבקש לגשת לבחינת הבגרות על החומר הזה ולהתפנות ללימודי מתימטיקה מתוגברים יותר. המטרה שלי היא ללמוד בטכניון עוד לפני גיוסי לצה"ל ".אבל משרד החינוך לא אישר לחן לגשת לבחינת הבגרות. במשך כמעט שנתיים מנהלים הוריו של חן תכתובת ענפה עם משרד החינוך בעניין. במהלך המאבק גייסו בני משפחת קופרמן לובי שלא היה מבייש אף יזם ישראלי שרוצה לקדם שינוי: מיוסי שריד, דרך ד"ר אריקה לנדאו, מפתחת תוכניות למחוננים, ועד ליועצת של הנשיא בוש לענייני ילדים מחוננים שפגשה את חן.אלא שלמשרד החינוך יש הנחיות ברורות: "משרד החינוך לא יכול לאפשר לכל אחד תוכנית כבקשתו", טוען ד"ר יאיר סמוכה, סגן-מנהל המינהל הפדגוגי ויו"ר ועדת הערר העליונה, "אם כל תלמיד יחליט להיבחן בחטיבת הביניים או בתיכון ברמה של יחידה, שתיים או שלוש - אנחנו נפרוץ כל מסגרת, ועשרות אלפי תלמידים ייצאו להיבחן. בעיה נוספת היא העובדה שהתלמידים האלה כלל לא נמצאים על מצבת הנבחנים, והמשמעות היא שהם חייבים בבחינה אקסטרנית. אחרי הבחינה המחברת שלהם נשמרת בכספת עד שהם מגיעים לכיתה י'".מ שפחת קופרמן החליטה לא לוותר. אתמול, בלית ברירה, הם הגישו עתירה לבג"ץ שתחייב את משרד החינוך לאפשר לחן להיבחן בבגרות במתימטיקה. "אל תענישו אותי" את העתירה הגישו במשותף עם אב"י, "האגודה הבינלאומית לזכויות הילד די-סי-איי - ישראל". בעתירה הם מבקשים לחייב את משרד החינוך לאפשר לחן לעבור את הבחינה במועד החורף, בעוד תשעה ימים, ככל שאר תלמידי המתימטיקה בבית-הספר הריאלי שאמורים לגשת לבחינה. "אל תענישו אותי ואל תפלו אותי מחמת גילי הצעיר", מבקש חן בעתירתו.העתירה, שהגישה עו"ד גל טורס מאגודת אב"י, חושפת סיפור מדהים על מערכת ביורוקרטית המתקשה להתמודד עם יכולותיו, צרכיו ודרישותיו של ילד-נער מחונן. על-פי העתירה, כבר בגיל שנתיים ידע חן את כל המספרים והבין אף שברים עשרוניים. "בגיל 3 הוא קרא עיתון קריאה שוטפת והפגין סקרנות והתעניינות אדירה בכל הסובב אותו, כאשר היה ברור כי פעילות הגן אינה מספקת אותו".בהיותו בגן החל חן לקרוא ספרים והעסיק את עצמו בלמידה עצמית בבית בעזרת משחקים במחשב. הגננת המליצה על הקפצתו לכיתה א', אך הוריו, שרה ושחר קופרמן, סירבו משום שרצו לאפשר לבנם עוד שנת ילדות בגן לפני העברתו לבית-הספר.בכל זאת נשלח חן לבחינות פסיכודיאגנוסטיות כדי לבחון את יכולותיו האינטלקטואליות וכדי להעריך את יכולתו להשתלב עם בני גילו במסגרת הלימודית, לנוכח הפער הניכר בידיעות בינו לבינם. "המאבחן קבע", מספרת העתירה, "כי היכולת האינטלקטואלית הכללית של חן נמצאת ברמה מעולה ביותר וכי אין ספק שיש לו שפע של משאבים פנימיים של מוטיבציה, סקרנות, יצירתיות ודמיון היכולים להעשיר את תפקודו". תוכנית מצטיינים בארה"ב בעקבות זאת החל חן ללמוד בכיתה א' בביתהספר "הרצל" בחיפה. במקביל הוא החל ללמוד גם במוזיאון המדע בחיפה ובמכון ויצמן ברחובות בהתכתבות. בכיתה ב' שולב בלימודי אנגלית ומתימטיקה של תלמידי כיתה ד'. הוא נמצא מחונן ויועד לקפוץ כיתה ולעבור לכיתה של מחוננים.אבל אז נאלצה משפחתו לנסוע לארצות-הברית כדי לאפשר לאם לעבור טיפולים רפואיים. גם בבתי-הספר שם שולב חן בכיתות גבוהות בהרבה מגילו. הוא למד בכיתה ו' ואת שיעורי המתימטיקה אף למד עם כיתות ז'. הוא התקבל לתוכנית של צעירים מצטיינים במתימטיקה מטעם אוניברסיטת מינסוטה, אך בטרם החל את לימודיו שבה משפחתו לישראל.המשפחה שבה לארץ ב-2001, בהיותו בן 10, אז גם החלו קשיי ההשתלבות שלו במערכת החינוך. הוריו סברו שיש לשלב אותו בכיתה ו' - הכיתה שבה הופסקו לימודיו בארצות-הברית - אך משרד החינוך סירב. בין הצדדים נוצר קרע קשה, שבעטיו לא למד חן בבית-ספר כל אותה שנה.את שנת הלימודים שנפתחה בספטמבר 2001 פתח חן בכיתה ז' למחוננים בבית-ספר "ליאו בק" בחיפה. ואולם השתלבותו החברתית בבית-הספר לא צלחה. המשפחה טוענת כי הוא עבר שם "מסכת של התעללות פיזית ונפשית" מצד בני כיתתו, וכי בית-הספר לא הצליח למנוע זאת ולטפל כראוי בתלמידים האחראים לכך. "בית-הספר תמך ועזר" לבסוף הוחלט להעביר את חן לביתהספר הריאלי בעיר. בית-הספר הכין עבורו תוכנית מורחבת נוספת, ומשרד החינוך אף התחייב להקצות לבית-הספר שעות סיוע לתלמיד הצעיר, שביקש להמשיך ולהעמיק את ידיעותיו במתימטיקה.לדברי ההורים, בית-הספר הריאלי קלט את בנם בחום ובתמיכה רבה. חן, מצדו, גמל בהשקעה מרובה בלימודים סדירים, והיה לחלק מהמרקם החברתי של הכיתה. הוא גם הצליח בלימודי תגבור במתימטיקה כהכנה לבחינת הבגרו ת.במקביל השתתף הנער המחונן בקורסים בהיסטוריה ובמתימטיקה באוניברסיטה הפתוחה, ואף כתב עבודות גמר בקורסים בהיסטוריה. לפני כשנה פנה בית-הספר הריאלי לאגף הבחינות במשרד החינוך בבקשה לאשר לתלמידו הצעיר להיבחן בבחינת הבגרות ברמה של חמש יחידות במתימטיקה, כך שבסוף שנת הלימודים הוא ייבחן בשלוש יחידות וישלים את שתי היחידות הנותרות בסמסטר הבא. ואולם ועדת החריגים של אגף הבחינות דחתה את בקשת ביתהספר, בציינה כי יש להגיש את התלמיד לבחינה אחת ברמה המקסימלית שהיא חמש יחידות.בהתאם להחלטה הוגש חן על-ידי ביתהספר לבחינת הבגרות כנדרש בקיץ תשס"ג, אך למרבה המבוכה, בהגיעו לבחינה התברר כי משרד החינוך לא הכין עבורו את המדבקות הנדרשות, וכך נמנעה השתתפותו בה. לדברי ההורים, עוגמת-הנפש של בנם היתה מרובה.בית-הספר הריאלי ניסה לתקן את העוול שנגרם לתלמיד ופעל שוב במלוא המרץ לאפשר לו לגשת לבחינה במועד החורף הקרב, תוך פיצול המבחן. אך גם הפעם הערים משרד החינוך קשיים על התלמיד המחונן. הנימוק שנתן: ניתן לבחון אותו רק במועד קיץ.מנהל בית-הספר, רון כתרי, ניסה לשכנע את אנשי אגף הבחינות במשרד. לבסוף הם הסכימו לאשר לתלמיד, לפנים משורת הדין, להיבחן, אבל בשלוחת הב חינות האקסטרנית ולא בביתהספר ככל התלמידים. ההורים, שרצו שבנם ייבחן ככל התלמידים בביתהספר, פנו לשר החינוך לשעבר, יוסי שריד, ולחברי-הכנסת מתן וילנאי, אופיר פינס-פז ואילן שלגי שצירפו מכתבי תמיכה לבקשתו של התלמיד. לדברי ההורים, אפילו מוריו מארצותהברית פנו לשרת החינוך, לימור לבנת, כדי שתסייע לנער, אך לשווא. בשלב זה התגייסה לעזור למשפחה אגודת אב"י שהגישה את העתירה לבג"ץ.בעתירה נאמר כי החלטת משרד החינוך היא פסולה, בלתי הוגנת, בלתי סבירה באופן קיצוני ומפלה את חן לעומת תלמידי התיכון האחרים הרשאים לגשת לבחינה. "גילו של חן אינו מהווה שוני שיש לבחון אותו בבואו לממש את זכותו להיבחן", טוענים ההורים ומאשימים את משרד החינוך באטימות. "זה לא מספיק לי" חן עצמו אמר אתמול כי הוא בסך-הכל רוצה לעבור את הבגרות במתימטיקה כדי שיוכל להתפנות למשימה הבאה: הלימודים בטכניון. "אני לומד מתימטיקה כמה שעות בשבוע, אבל זה לא מספיק ולכן אני רוצה ללמוד יותר", הוא אומר.על מדף הספרים בחדרו נמצא רבהמכר של הסופר סיימון סינג, "המשפט האחרון של פרמה". חן אומר שהוא ינסה אולי לפתור את אחד המשפטים המורכבים הנמצאים בסוף הספר, ושעד היום טרם נפתרו. "אני רוצה להגיע רחוק, ואני מתעניין בתחומים נוספים חוץ ממתימטיקה ופיזיקה".וחן כנראה יגיע רחוק, שכן משרד החינוך מיהר להודיע אתמול, בעקבות העתירה, כי "הוחלט לפנים משורת הדין לאפשר לתלמיד חן קופרמן להיבחן במעמד של תלמיד אינטרני במקצוע מתימטיקה בהיקף של חמש יחידות לימוד. התלמיד יוכל להיבחן במועד חורף בהיקף של שלוש יחידות לימוד, וכן במועד קיץ בהיקף של שתי יחידות לימוד עם ציון שנתי".אבל את משפחת קופרמן זה לא מספק. "אנחנו לא רוצים לפנים משורת הדין, אנחנו רוצים שחן יהיה תלמיד כמו כל אחד אחר על-פי חוק. אנחנו רוצים אך ורק את הדין", אומרת האם שרה. "אנחנו לא מושכים את העתירה עד שלא נראה שמשרד החינוך ייקח אחריות וייתן לחן להיות כאחד הילדים. אנחנו רוצים שיהיה נוהל עבור הילדים האלה. כמו שיש חינוך מיוחד לילדים חלשים, צריכה להיות מסגרת גם לילדים המוצלחים, הם לא פחות חריגים ".