 | | | קראטה קיד | |
|  | | אנשי מקצוע רבים מתחילים להכיר בסגולותיהן של אמנויות הלחימה בטיפול בילדים ובבני נוער. הן מצליחות להעלות אצלם את הביטחון העצמי ומאפשרות להם להכיר בכוח גופם, אבל גם במגבלותיו | |
| | | | |  | לאחר שביצעו חסימת קראטה, עברו להתקפה, שלחו בעיטה מסובבת, והמשיכו משם להטלת ג'ודו מרשימה של היריב, חזרו הלוחמים הקטנים, סמוקים אך מרוצים למקומם, לא לפני שקדו קידה מכובדת בפני המדריך הנערץ.
בשנים האחרונות ילדים ובני נוער רבים מתאמנים בדבקות באמנויות הלחימה כמו קראטה וג'ודו, וחשים שבאמצעותן הם הצליחו לשפר את הביטחון העצמי, ולפתח את המשמעת ואת כושר ההתמדה. ההצלחות הנרשמות בחוגים לאמנויות לחימה, כך מתברר, הגיעו עד לאוזניהם של מטפלים ופסיכולוגים, שחלקם החליטו להמיר את ספת הטיפולים שבקליניקה במזרן אימונים באולם הספורט.
כך למשל, המפגש בין ד"ר מירב חן, פסיכולוגית קלינית וראש החוג לחינוך במכללה האקדמית "תלחי", לבין רועי פייגה, מומחה לאמנויות לחימה, הוליד גישה יחודית פסיכו-חינוכית הכוללת תרגילים בשיטת השאי הון, (שיטה שהמציא שלמה פייגה, אביו של רועי, המשלבת כמה אמנויות לחימה). " במסגרת עבודתי גיליתי שהטיפול המסורתי, הפלייתארפי (טיפול באמצעות משחק), אינו יעיל בעבודה עם ילדים מסוימים והדבר מאוד תסכל אותי", מודה ד"ר חן, "אנחנו הופכים את אמנות הלחימה לכלי טיפולי באמצעותו חווים הילדים מוגנות פנימית. אנחנו עובדים איתם על מעבר מתרגול פשוט למורכב, ומתקדמים בצורה הדרגתית בהתאם לפעילות הטבעית של גופם".
" לכל תרגיל באמנות לחימה יש משמעות ליצירת מוגנות פנימית ופיזית אצל הילד", מוסיף פייגה, "בעזרת התרגול הילד לומד להתמצא במרחב ולהגן על עצמו, הוא מכיר בטווחי הגוף ובגבולות הכוח והעוצמה שלו וגם מגלה את היכולות שלו. על ידי כך הוא מצליח לווסת את עצמו כדי לא לפגוע בבן הזוג שלו. לדוגמה, כשילד אמור להפיל את בן זוגו בתרגיל ג' ודו, הוא יודע לווסת את עצמו באמצעות טכניקה שלמד. הוא אומנם מצליח להפיל את היריב, אבל גם שומר עליו שלא ייפגע. בתרגיל הוא חווה את תחושת הכוח הפנימי שקיים בו, וזה עוזר לו להתמודד גם במסגרות אחרות של חייו".
- למי מתאימה שיטת הטיפול?
"הגישה הטיפולית שלנו מתאימה לילדים ובני נוער הסובלים מקשיים בוויסות עצמי, שמקורם בבעיות רגשיות ופיזיולוגיות, כמו ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, ואפילו נכויות מסוימות או מוגבלויות כמו תסמונת דאון ואוטיזם".
תוכנית האימון מתקיימת כיום במרכז "מתן אתגרים" במושב מולדת ונמשכת עשרה שבועות, כשבכל קבוצה משתתפים עשרה ילדים בגילאים שבין 5 ל-12. כל מפגש נמשך כשעתיים וחצי ונחלק לשלושה חלקים: אימון של 15 דקות בו מוזמנים הילדים להתאמן ביחד עם ד"ר מירב חן ורועי פייגה באופן חופשי; בחלקו השני מבצעים הילדים משימה משותפת באמנויות לחימה המחייבת אותם במתן עזרה הדדית, הקשבה, והתחשבות באחרים; ובחלק השלישי מוטלת על המשתתפים משימה שכלית, כמו כתיבת סיפור או מתן תשובות על חידון, כשבסופו נערך משוב. "כל ילד מקבל דף סיכום וצריך לסמן לפי מספרים את פעילותו במפגש מבחינת מידת הריכוז, הפעילות והשליטה עצמית", מסבירה ד"ר חן.
- ומהן התוצאות?
"הישגים טובים נרשמו בערך הדימוי העצמי של הילדים, בתחושות הרגיעה, בשליטה העצמית וגם בהשתלבות טובה יותר במסגרות חברתיות. לדוגמה, ילדה בת 9 הסובלת מהתקפי אפילפסיה חיה בחרדות איומות מפני ההתקף. באמצעות התרגול באמנויות לחימה היא התחברה טוב יותר לגוף שלה, חשה בכוח שלה, הרגישה מאוד מוגנת וגם זכתה לתמיכה מצד הילדים. ילד אחר שהשתתף בתוכנית פחד מאוד מרעשים, ובקבוצה שהרעש בה עצום הוא הסתובב עם ידיים על האוזניים. בעזרת האימון ותנועות הגוף הוא קיבל הרגשה שהוא מסוגל להתמודד עם הרעשים ולשלוט בפחדיו". | |  | |  |
| |  | |  | נימוס וכבוד בקרב קראטה
| |  | | | מרים בוצר גילתה כבר לפני 12 שנים את הקראטה ככלי לטיפול בילדים. בוצר, מרפאה בעיסוק במקצועה ורכזת הפרויקט "יד על הדופק" מטעם המרכז להתפתחות הילד בבית החולים "זיו" בצפת, מכוונת את אמנות הקראטה לטיפול באוכלו סיית ילדים שלדבריה, "נופלת בין הכיסאות". הילדים האלה לומדים בדרך כלל בבתי ספר רגילים וסובלים מבעיות קלות במוטוריקה, קשב, ריכוז, ומבעיות חברתיות ורגשיות שגורמות להם לחוות תסכול וחוסר אמון ביכולותיהם. לדבריה, מדובר בילדים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לנשירה ממערכת החינוך ולהסתבכות בבגרותם.
- אז למה דווקא קראטה?
"חיפשנו כלי שיענה על צורכי הילדים האלה, ומצאנו שקראטה מאוד אטרקטיבי בקרב הילדים, ומסייע בביצוע פעילויות המשרתות את הילד גם במצבים אחרים בכיתה ובחברה. הקראטה עוזר לילד לשלוט בעצמו ולהתמודד עם הקשיים שיש לו. לדוגמה, כשילד שנדרש לבצע תרגיל מסוים מתחיל לצרוח'אני לא יכול להמשיך', ' אני מזיע', המדריך נצמד אליו ומעודד אותו להמשיך ולהחזיק מעמד עד סוף התרגיל. כשהוא מצליח, הסיפוק הוא מיידי. בנוסף, הוא מסייע בחיזוק הגוף של ילדים הסובלים מבעיות מוטוריות ומבעיות קשב וריכוז. מדובר בילדים שתמיד נוגעים באחרים, והקראטה מלמד אותם את הגבולות הפיזיים שלהם. הקראטה מעביר גם מסר מוסרי, כי הוא משדר נימוס, סדר וכבוד, ולו רק בטקסי הקידה המתקיימים בתחילת ובסיום כל קרב". - ומהי התועלת? "הילד לומד על הקשר ההדוק בין ההשקעה שלו לתוצאות המושגות, וזה כמובן נותן לו הרגשה טובה מאוד". באחת מקבוצות הקראטה המתקיימות במתנ"ס בצפת בהדרכתו של מוני חדד, השתתף ילד כבן 7, עולה חדש מאנגליה שהיה קורבן לאלימות מצד ילדי כיתתו. אימו של הילד התחננה בפני בוצר שתלמד את בנה להילחם, וסיפרה לה שיום קודם לכן הילדים שדדו לו את הילקוט, מרחו את ספריו בבוץ, ולעגו לבנה, שלא ידע איך להשיב להם על המעשה הנורא. "אני לא יודעת מאיפה היה לי הביטחון, אבל באותו רגע אמרתי לאימא העצובה'אני לא מלמדת ילדים להילחם, אבל אני מאמינה שתוך שלושה חודשים תראי שינוי עצום בילד שלך", נזכרת בוצר. - ומה באמת קרה? "היית צריכה לראות את הילד באימון. פתאום כל הכעס והאגרסיות שנצברו בו יצאו באמצעות תנועות הקראטה, וכשהוא סיים את החוג כעבור שלושה חוד-שים היה לו חיוך רגוע על הפנים. כשהילדים בכיתה ניסו שוב לעשות לו את תרגיל הילקוט, הוא ניגש אליהם בביטחון, הרים את קולו, ואמר להם'תעזבו את התיק, הוא שלי', וזה עבד. פתאום היה לו ביטחון פנימי וכוח. הילד שידר עוצמה פנימית, ובכך סימן לילדים האחרים את גבולות הטריטוריה שלו והם נסוגו".
במקרה אחר, מספרת בוצר, המדריכים שמו לב לילד שהפגין עייפות וחולשה פיזית בזמן האימונים. בירור קצר עם האם העלה שאבי המשפחה הוא קצין בצבא, שבאותה תקופה שירת באזור מאוד מסוכן. לאימא היה נדמה שהילד לא מודע למצב הביטחוני בו נמצא אביו, אבל הילד קלט את החרדות ונכנס לדיכאון. "בעזרת הקראטה חיזקנו אותו ועזרנו לו לבנות מחדש את האמון בעצמו, לקחת את עצמו בידיים, ואפילו הצענו לו לקפוץ לקבוצה מתקדמת יותר, ובכך עודדנו וטיפחנו את היכולות שלו".
" הספורט בכללותו משמש כלי חינוכי וטיפולי בילדים. בעזרתו אפשר לתעל את האגרסיות והאלימות של ילדים ולכוונם למסלולים חיוביים", אומר ד"ר רון בולוטין, מנהל המחלקה לספורט ואורח חיים בריא בחברה למתנ"סים, "כשמדובר באמנויות לחימה ההשפעה גדולה בהרבה, שכן הפילוסופיה של אמנויות הלחימה מאחדת בתוכה את נושא הכבוד ליריב, למדריך ואפילו לבגד. במסגרות הללו מדגישים את האלמנטים של הפסד בכבוד, שמירה על הכללים של המותר והאסור, ויש סימון ברור של גבולות הכוח".
הפופלאריות הרבה של החוגים לאמנויות הלחימה בקרב הילדים היא שהביאה לקיומו של פרויקט ייחודי המסתיים בימים אלה במתנ"ס ה' באשדוד. הפרויקט, שנמשך ארבעה חודשים בשיתוף החברה למתנ"סים, שם דגש על שיפור הקשר שבין ילדים בגילאים 10-8 להוריהם , נגמלי סמים. נסיבות החיים הקשות גרמו לילדים לבעיות התנהגותיות, היפראקטיביות, חוסר ריכוז והיעדר שליטה עצמית. למרות שההורים כבר נגמלו, הילדים עדיין סחבו איתם משקעים קשים מתקופת ההתמכרות.
"חשבנו על אמנויות הלחימה וקראטה כחלק מפעילות ספורטיבית שילדים מאוד אוהבים, המאגדת בתוכה גם אלמנטים משחקיים, וקיווינו שבעזרתם ההורה יתחבר לילד במקום שהוא דומה לו, המשחק, ואולי כך שני הצדדים יראו אחד את השני כבני אדם", מסביר משה בוכניק, רכז הספורט ומאמן באמנויות לחימה במתנ"ס.
בקבוצה השתתפו שמונה הורים ושמונה ילדים, כשכל אחד מ-16 המפגשים נמשך שעתיים וחצי. השעה הראשונה הוקדשה לאימון באמנויות לחימה, ועוד שעה וחצי הוקדשו לעיבוד הקשר בין ההורה לילדו. "בתרגילים המשותפים היו מצבים של הוצאת אגרסיה כלפי האב, או אב שהפעיל כוח כלפי ילדו, והיינו צריכים ללמד אותם איך לשלוט בעצמם ואיך לשפר את היחסים באמצעות הלחימה", מספר בוכניק, "היו גם מצבים של התפרצויות מילוליות של הילד כלפי ההורה: ילד אחד הטיח באביו שהוא שונא אותו, וילד אחר האשים את עצמו שבגללו אבא שלו השתמש בסמים. עם זאת, היו גם מקרים הפוכים, כמו אב שטען כלפי ילד שהוא מתרחק ממנו, אבל הילד הסביר לו שהוא פוחד ממנו עוד מהתקופה שבה היה מכור לסמים.
"זו היתה סדנה סוחטת מבחינה רגשית, היו הרבה מאוד דמעות, אבל היה גם הרבה סיפוק. בזכות אמנויות הלחימה שני הצדדים קיבלו חינוך למשמעת עצמית, לשקט ולריכוז, וגם לקחו את דפוסי ההתנהגות החדשים הביתה ויישמו אותם על יתר בני המשפחה. השיא היה כמובן כשההורים העניקו מדליות הוקרה לילדיהם". | | | | |
| | | | | מוצץ , חיתול ואיגרוף תאילנדי
| | | | | בדומה לשאר הטרנדים לפעוטות, מתברר שגם לימוד אמנויות הלחימה יכול להתחיל עוד הרבה לפני גיל בית הספר. איציק פרנקו, מאמן מוסמך לאמנויות לחימה ברשת מועדוני הכושר "גרייט שייפ", משלב בעבודתו עם ילדים בגיל הרך (מגיל 3) את אמנויות הלחימה עם עולם המשחק, ומכניס לתוכן גם את משחק הג'ימבורי.
- איך משלבים אמנויות לחימה במשחק לפעוטות?
"בחלק מהאימון אנחנו משחקים כדי שהילדים לא ישתעממו. אנחנו משחקים למשל'3,2,1, לחימה משולבת' (במקום דג מלוח), ויש לנו סדרת תרגילים הקרויים קאטות. במצבים אלה הילד נדרש לרמת ריכוז גבוהה. עליו לזכור את סדר הפעולות ולבצע אותן בצורה נכונה. במשחקים התחרותיים הוא לומד להתמודד עם לחץ, לדעת לנצח ובעיקר להפסיד, מפתח כושר התמדה ומנהיגות. ילדים שמחליטים להשתתף בתחרויות זוכים להישגים נוספים כמו יכולת קבלת החלטות, קבלת אחריות, דבקות ושאיפה להשיג את המטרה".
בעתיד הקרוב אמור פרנקו לאמן באמנויות לחימה בני נוער משתמשים ונגמלים מסמים. האימונים נערכים במסגרת פרויקט תרומה לקהילה מטעם "גרייט שייפ" וחברת המחשבים "קונברס". " אמנויות הלחימה יכולות לעזור פי כמה וכמה לנערים האלה. אימון באמנויות לחימה יכניס אותם לתוך מסגרת של משמעת, שבה הם נדרשים לתת כבוד למקום. הם חולצים נעליים לפני שנכנסים לחדר, קדים קידה בהתחלה ובסוף של הקרב ולומדים לשלוט בעצמם וברצונותיהם; אבל מראש כבר אפשר לדעת, שאם הנער לא ירצה לעזור לעצמו, שום דבר לא יוכל לעזור לו אפילו לא איגרוף תאילנדי".
r u t i k @ m a a r i v . c o . i l | | | | |
|
| | |
