נפגעי רמדיה: הסיוט לא נגמר שלושה חודשים אחרי "פרשת רמדיה", המשפחות שנפגעו ממשיכות לחיות בין תקווה לפחד * חלק מהילדים סובלים מפגיעה מוחית * אצל נילי הושתל קוצב לב * נטע עדיין נזקקת לפיזיותרפיה * גיא ושירה מאושפזים בשיקום * וב"שניידר" מתפללים לשלומה של התינוקת ענבל, ששוכבת בטיפול נמרץ מחוברת לצינורות הנשמה מאת איתן רבין, מורן כץ ואבי 04/01/04 אילן ומיכל ברכה עדיין יושבים ליד המיטה של גיא בבית החולים. בכל בוקר הם מגיעים ל"שיבא", להיות עם בנם התינוק, בן 11 חודשים. לפני שלושה חודשים הם כמעט איבדו אותו בגלל ה"רמדיה". אחרי שבועות של טיפול נמרץ ב"שניידר", הוא הועבר לשיקום בתל-השומר. "גיא כבר קצת זז, מחייך", אומרת מיכל, "אבל עדיין ארוכה הדרך עד שיגידו לנו אם אפשר להוציא אותו הביתה".פרשת רמדיה התפוצצה בתחילת נובמבר, לאחר שמספר תינוקות אושפזו במצב קשה עם הפרעת עצבים. בתוך זמן קצר התברר שהמחלה נגרמה בגלל המזון הצמחי מתוצרת רמדיה, שלא הועשר בוויטמין בי-1. שני תינוקות מתו מההרעלה. שבעה אושפזו במצב קשה. המשפחות שנפגעו עדיין חיות בתוך סיוט. בבתי החולים עוד מאושפזים שלושה תינוקות, אחת בטיפול נמרץ, שניים בשיקום. אבל גם המשפחות שילדיהן כבר שוחררו הביתה, מתמודדות יום יום עם העול הנפשי - והכספי - הכבד. הם מוצאים נחמה בכל תגובה של התינוק, וכל חיוך הוא נחמה קטנה. "אין לנו יום ואין לנו לילה", אומרים ההורים של אחד התינוקות. "אנחנו יודעים שיעברו עוד חודשים רבים לפני שנוכל לראות אור בקצה המנהרה". גיא עוד לא מסוגל לאכול אילן ומיכל שכרו מטפלת שתשגיח על אחיו של גיא בבית, בזמן שהם נמצאים בבית החולים. "לגיא יש עדיין קושי בתפקוד, בראייה, בבליעה", הם אומרים. "הוא עדיין אוכל בעזרת זונדה. התגובות המוטוריות שלו קשות. אנחנו פוחדים שאלה סימנים של פגיעה מוחית מסוימת. אמנם חל שיפור קל, אבל זה ייקח עוד הרבה זמן, ואנחנו מתפללים לטוב". ל רמדיה הם לא יוכלו לסלוח. לאחרונה פנו אליהם אנשי החברה וביקשו מהם לחתום על צו הסרת סודיות באשר למצבו של גיא, אבל ההורים הכועסים דחו אותם נחרצות. תביעה הם עדיין לא הגישו. "נחכה שגיא יחזור הביתה", הם אומרים.שירה אושרי, בת שנה וחצי, אושפזה לפני שלושה חודשים במצב קשה עם פרכוסים והקאות. אחרי שבועות הצליחו הרופאים בשניידר לייצב את מצבה. עכשיו היא כבר בשיקום, גם היא ב תל-השומר. ההורים יודעים שהיא סובלת מפגיעה מוחית, אבל עדיין לא ברור מה ההשלכות שלה. "רואים בצילומים שיש פגיעה במוח", אומר האב יובל, "אבל הרופאים לא יודעים לומר לנו איזה סוג של פגיעה. אנחנו מאוד חוששים מזה. היא מחייכת וצוחקת, ומזיזה את הידיים ואת הרגליים, אבל יש הרבה בעיות אחרות". ההורים שכרו עורך דין שמנהל את התביעה שלהם מול רמדיה. בינתיים הם עסוקים מדי עם התינוקת בבית החולים. "לא מעניין אותנו כלום", הם אומרים, "רק ששירה תחזור הביתה בשלום". נילי ברויאר, בת חצי שנה, שוחררה מבית החולים שניידר לפני כשלושה שבועות, לאחר שהושתל בגופה קוצב לב. "ברוך השם אנחנו מאושרים", אומרים ההורים הלל ונורית. "אבל זה קשה, נילי לא יכולה לישון על הבטן, אלא רק על הגב. אנחנו כל הזמן לידה". נורית לא עובדת כבר חודשים, כדי להישאר עם הילדה. "הכלכלה נפגעה", אומר הלל, אבל כרגע מה שיותר חשוב זה המצב של התינוקת. היא עדיין מתקשה באכילה ובתפקוד, ולא ברור אם יש לה פגיעה מוחית. "אנחנו מקווים שבעוד כמה חודשים נוכל להגיד שיש שיפור במצבה". 3 חודשים בטיפול נמרץ בבית החולים שניידר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים מאושפזת התינוקת ענבל מבת-ים. ענבל הגיעה לבית החולים במצב הקשה ביותר. "אני לא אסלח לראשי רמדיה על מה שהם עוללו לנכדה שלי", אמר אז סבא שלה. "אני מאחל להם לעבור את מה שאנחנו עוברים". עד היום ענבל עדיין מונשמת. לא זזה. הוריה, זוג צעיר מאוד שנמנע מלהתראיין, יושבים במחלקה ומתפללים לשלומה. לפני מספר שבועות אמר האב ל מעריב ש"זה כמו חלום בלהות. לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב שכזה. אין לי מה לומר, רק שנביא את ענבל בשלום הביתה". מאז , לא חל שיפור של ממש במצבה. הרופאים עושים כל מאמץ לטפל בה. חוששים מפגיעה מוחית קשה. נטע לא מזיזה את העיניים נטע מתי בבית כבר שלושה שבועות, ועדיין היא ממשיכה בטיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים. "הבעיה העיקרית היא בעיניים שלה", מסביר אביה אמיר. "היא לא יכולה להזיז אותן בשל בעיה בשרירים. מבחינה מוטורית היא מתקדמת לאט לאט". פעמיים בשבוע היא מגיעה לטיפולים בבית החולים אסף-הרופא, וההורים עושים איתה הרבה תרגילים בבית. "מנסים להדביק את הקצב של התפתחות הילדים בני גילה".חיי משפחת מתי השתנו מאז שנטע אושפזה עם הרעלת רמדיה. אמה נאלצה להפסיק לעבוד כדי לטפל בה. "נטע זקוקה להרבה תשומת לב", מסביר אמיר. "אנחנו מקווים ומאמינים שיהיה טוב". המצב של טליה משתפר לאט טליה הודיה חקון, בת תשעה חודשים, היתה מאושפזת בבית החולים רמב"ם בחיפה, ושוחררה כעבור עשרה ימים. עד היום היא סובלת מקשיים במיקוד הראייה. "אנחנו מרגישים שיש שיפור בעיניים, למרות שקיימות בעיות", מספרת אמה רחל. "היא קיבלה זריקות במשך שבועיים, יש לה מצמוצים חזקים בעיניים וראייה ירודה, אבל אנחנו מקווים שיהיה בסדר. אנחנו לא יודעים מה ההשלכות לעתיד, הרופאים לא יודעים להגיד לנו בוודאות, אבל המצב קצת משתפר ".