הזבוב הזובב והשיר המרקד ''השמש חושכת לי את העיניים'', '' אבא, הבכית אותי'', '' אמא השמיכיני''. לא , זה לא ביאליק. מתברר שילדים זה לא רק שמחה אלא גם חידושי לשון ספונטניים שנוצרים בתום של מי שאינו יודע ש''אין מילה כזו'' רוביק רוזנטל 02/01/04 החודש יצא לאור ספר ילדים מאת מאיר שלו,'' רוני ונומי והדב יעקב'' בהוצאת עם עובד, על משפחה המחפשת דב עבור גן החיות המשפחתי. אם המשפחה אוהבת להמציא מילים. היא אומרת ''קקיתי קקאו'' ו''הירח יורח'', ומצווה : ''קום קומקום, קמקם כאן מים''. שלו מצטרף אליה ומספר ש''אבא קופה קפה'', הזבוב ''זובב'', והדוב מתלונן נגד דגדוגים בטענה ש''זה נורא מדבדב''. שוב מסתבר עד כמה קל וטבעי להמציא מילים ובעיקר פעלים בעברית. כל שם עצם, מ''קקאו'' ועד ''קומקום'', הוא בסיס לשורש ולפועל חדש, ואת זה למדו בעברית כבר לפני מאה שנים ויותר, כשיצרו שורשים חדשים כמו ''לדקלם'' מ-Declaim האנגלי או ''תלגרם'' מ''טלגרמה'', מברק . מאיר שלו מחדש מילים כפי שילדים מחדשים, אך ילדים הם חדשנים ספונטנים. הם קולטים בגיל צעיר מאוד את דפוסי השפה, ובתום של מי שאינו יודע ש''אין מילה כזו'' ממציאים מילים חדשות, ולא רק פעלים. ''אבא, הבכית אותי'', כלומר , גרמת לי לבכות, אמר ילד בשנות השלושים, ובן אותו דור לפני השינה משמיע את הביטוי הנפלא ''אמא, השמיכיני''. כמעט ביאליק. ''אבא, ת כ?£?ף לי גלידה'' מבקש ילד, ''ל כ?£?ף'' פירושו לקנות. את הדוגמה הזו, אחת מני רבות, מביאה מרים רות בספר מתורגם של משורר הילדים קורניי צ'וקובסקי, ''משתיים עד חמש'', וילדה אחרת אומרת שם: ''אוי, זה קוצ?ה לי'', מלשון קוץ. הזאטוטים של היום ממשיכים במסורת. רונה כהן, שחקרה לאחרונה את הנושא במסגרת לימודיה, ישבה בגן הילדים תהילה והקשיבה, והחידושים זרמו. ''השיר הזה מ?ר.?ד אותי'', כלומר גורם לי לרקוד, אומרת עדי, וילד אחר מוסיף: ''השמש חושכת לי את העיניים'', כלומר מסנוורת. רונה מצטטת את הילד גדי שחזר מחו''ל וביקש לאחר ביקור בבית השימוש ''להפליש את המים'', בעקבות To flush. כשיגדל יעבוד בהיי-טק. שלו אינו הראשון המביא חידושי מילים בכתיבה לילדים. אברהם שלונסקי עסק בכך בספר ''עלילות מיקי מהו'', ושם הרבה ליצור פעלי חיות: האווז ''איווזז לו באווזית'', הקרנף המקורנף קירנף, בלי קשר לכך ש''התקרנף'' הפך פועל למבוגרים על מי שלקה באופורטוניזם, בעקבות מחזהו של יונסקו ''הקרנפים''. אצל מאיר שלו ''הנשר מלמד נישור'', '' הלמור מלמד לימור'', '' התאו לא תואה'' ו''לשועל אין שעלות''. גם ילדים אוהבים פעלי חיות. רות ברמן וישראל שגיא פרסמו מחקר נרחב בנושא ב-81' והביאו דוגמאות משלהם, בדרך כלל מילדים שלא עברו את גיל שש. החרגול ''מחרגל'', '' בוא נחמור'' (נרכב על חמור), ואפילו ''סבא, תנחש אותי'', כלומר תהפוך אותי לנחש. קורא ששמו נשמט ממחשבי שואל: ''גרביים גורבים, כובע חובשים, ומה עושים עם כפפות? ''. למאיר שלו יש תשובה בספר: ''נומי כופפת כפפות''. רוני אחותה ''מוגפת מגפיים'', אצל ברמן ושגיא אמרה ילדה לא ספרותית לפני עשרות שנים ''אני מוגפת את המגפיים''. ילד בגן תהילה מסנדל סנדלים, וילד אחר משרו ול שרוולים, שימוש המצוטט במחקרים שוב ושוב מפי ילדים. מה עשה ילד בשנות הארבעים כשחלץ את נעליו? התייחף. מה עשה חברו שרצה תה עם לימון? אמר לאמא: ''ל?ש? ?י לי תה''. את הדוגמה הזו מביא הבלשן יצחק אבינרי שעסק בהרחבה בנושא, והוא מספר גם על ילד שרצה ''להקדיח באקדח''. צביה ולדן מספרת על ילדה עכשווית בת שנתיים וחצי ושמה תומר, המחזיקה אקדח ומודיעה: ''אני קודחת אותך! ''. ראש של משורר. אבינרי מקדיש לנושא חידושי הילדים רשימות לא מעטות, וגם הוא מצביע על כך שההבחנה בין חידושי ילדים לחידושים בכלל מלאכותית. כשילד, נגיד ביבי בן הארבע, אמר לאבא ''הם נורא פיחדו'' הוא השתמש בזמן עבר של ''הם מפחדים''. כשילדים אומרים ''נ ח?ר? ב לכם את הארמון חול שלכם'' הם מצטטים את רש''י: ''אספסינוס ח?ר? ב את הבית'', כנ ''ל ב''חיבאתי'' במקום החבאתי. הצורה הילדית ''התלחם'' מזכירה את ''אלתחם'' בכתובת מישע. מזג האוויר הוא מקור לחידושים נוסח ''בחוץ מתגשם'' שמביאים ברמן ושגיא, ו''היום נורא מגושם'' שמביא אבינרי. מצחיק? לא את הנביא יחזקאל: ''לא גושמה ביום זעם''. ועל כך הבאתי בעבר מאחד הקוראים: ''אם אומרים'גשום' ביום גשם, למה לא לומר'שמוש' ביום שמש? ''. למה לא, באמת? צורת בינוני פעול היא כר נרחב לחידושים, שחלקם מצויים כבר במקורות. צביה ולדן מביאה דוגמה מילד שאחרי מקלחת הוא ''נגוב'', ולפני השינה מודיע שהוא ''פשוט וחלוץ'', בהנגדה ל''לבוש ונעול''. ועוד בענייני סביל שואל הקורא עמוס: האם מישהו שמפריעים לו הוא מופרע, ומישהו שמציקים לו הוא מוצק? על פי הגיון חידושי הילדים, בהחלט. בדרך כלל חידושי הילדים נשארים בחוג המשפחה אבל לא תמיד. אבינרי מתלהב בשנות החמישים מאהבת הילדים לבניין התפעל ומביא את הפועל החדש ''להתעסק'' במשמעות לריב, שגם לו יש בסיס במקורות. ''להתעסק'' זכה לתפוצה רחבה, וכמוהו ''להתחנף'', שנולד כחלופה ילדית ל''החניף'' והפך מילה תקנית, וכן ''התחשק'', ו ''התחלק'' במשמעות ''החליק''. '' התגלש'' נקשר גם לפועל המקראי ''גלש'' וגם לפועל היידישאי שמקורו גרמני גליטשען, וכך צץ ''התגלץ'''. במדור הבא: על חידושי ילדים בשמות עצם (מה זו '' ?ד א? ?פ?ה'' ? ), בעלי מקצוע ותכונות (מה עושה חלונאי? ), זכר ונקבה (מי נותן נ?שיק ומה זאת ק? ל??ר ת? ) ועוד . מסמר הערב 1 בעקבות השאלה על מקורו של הביטוי ''מסמר הערב'' ( '' הזירה הלשונית'', 19.12) מביא משה שפרבר את הביטוי התלמודי ''קבע מסמרות'' ומצטט את הפרשן יצחק עראמה הכותב במאה ה-15: '' מה שיגיע ממנו תועלת באמונות האלוהיות שהוא העיקר, קבע בה מסמרות תחילה''. צביקה אגמון מביא ממילון וובסטר האנגלי לפועל ''object or subject'' ''To focus intently on an :''Nail . ד ''ר חיים אורון מביא את המילה ''Rivet'', שהיא מסמרה בעברית, ו-''Riveting'' שפירושו סימרור או מיסמור, ועל פי מילון לונגמן לאנגלית אמריקנית-למשוך תשומת לב באופן מובהק. מסמר הערב 2 יצחק אלישיב מביא את הביטוי הרוסי '' ?וו?זדי פרוגראמי'', שפירושו ''מסמר התוכנית''. מבירור שערך המדור מסתבר שיש ביטוי דומה גם בפולנית: ''גוו?ד ז' פרוגראמו''. ביידיש מסמר הוא טשוואק (נשמע: צ' בוק), אך אין בנמצא ''מסמר הערב''. קולט אלוש כותבת: ''בצרפתית אומרים: Le clou de la soiree, שהוא תרגום מדויק של'מסמר הערב'. על פי המילון האטימולוגי הצרפתי של ריגו, הביטוי הופיע לראשונה בכתובים בעיתון'לה פיגארו' בשנת 1878''. קולט מביאה את המפתח לפתרון: הביטוי מקורו צרפתי, ומכאן נדד לשפות הסלביות. העולים מרוסיה ומפולין הביאו אותו לארצנו בעליות הראשונות וכך נקלט בסלנג המקומי. לקינוח מספר דני בלוך כי כאשר יצחק פטיש היה מזכיר מפ''ם נהגו להתלוצץ אחרי הרצאותיו כי ''יצחק פטיש היה מסמר הערב''. תגובה מהרסים ובעלי יושרה איתן אבניאון גילה את מקורה הקדום של המלה ''דורכאות'' ( '' הזירה הלשונית'', 19.12). '' ? ? ?ר כ?א'' מופיעה בתרגום התורה לארמית של יונתן בן-עוזיאל ומשמעותה שם ''דישה'' או ''דיש''. '' ותשיג לכם דיש את בציר'' מספר ויקרא תורגם: ''ויארע לכון דרכא ית קימפא''. הערך מצוי במילון השימושי לתלמוד, מדרש ותרגום מאת ברוך קרוא. י' מירושלים כותב ביחס לפירוש הפסוק ''מהרסייך ומחריבייך'' ( '' הזירה הלשונית'', 19.12): '' אכן ישנם פרשנים המפרשים את הפסוק כפי הפירוש שציטטת, אך ישנם כאלה המבארים אותו כביאור המקובל בפי העם, על אלו מתוכנו שדואגים לעשות לאויבינו את העבודה. עיין פירוש'מצודת דוד'''. מצודת דוד אכן מפרש כך, אך לכל הדעות זהו דרש. אמנון שפירא מוסיף על המילה ''יושרה'' כתרגום ל''אינטגריטי'' ( '' הזירה הלשונית'', 19.12): '' בעברית, בניגוד לאנגלית, אנו משתמשים במילים שונות לתרגום'Integrity '. יושרה תשמש כתואר לבני אדם בלבד, ואילו לגבי עצמים אחרים נשתמש ב'כלילות'. בטכנולוגיית המידע'System integrity ' ו-' Data integrity ' יתורגמו כלילות מערכת וכלילות נתונים.'כלילות' מתארת את תכונת כל התכונות, המצב שבו עצם עומד בכל הקריטריונים שהוכתבו לבחינתו ''.