האודישן כמדורת השבט החדשה של ישראל פעם אודישנים היו נחלתם של כוכבניות קשוחות ואנשי תקשורת מנוסים. היום - כולם באודישנים שהרה בלאו 26/12/03 אודישן איננו חוויה נעימה, למרות אבק הכוכבים המזויף שמתנצנץ סביב. ''אמא, יש לי מחר אודישן לטלנובלה החדשה'', תפטיר מיטל/מורן/גליה בחשיבות, ואמא עם גאווה יוקדת בעיניה תלחש, ''אז אולי תשכבי לישון מוקדם, גוזל שלי? ''. והגוזל שלה יקום למחרת בבוקר ויתעופף לתוך חדר קטן מלא אנשים, כדי שבוחן קר עיניים יקצוץ לו את הכנפיים במהירות וביעילות ואל תתקשרי אלינו אנחנו נתקשר אלייך, תודה. פעם אודישנים היו נחלתם של כוכבניות קשוחות ואנשי תקשורת מנוסים, החוקים היו ברורים והדחייה (99 אחוז מהאודישנים הרי מסתיימים בדחייה) היתה נספגת מיד, כי מחר יש אודישן נוסף, והסוכן כבר ידאג להכל. והיום? כולם באודישנים, מדורת השבט החדשה, הישראלים החדשים, האודישיונרים החדשים. לכאורה, האודישן הוא תמצית הישראליות: חוויה מרוכזת, צעקנית, מוקצנת ודחוסה שסופה מר וידוע מראש לכולם, חוץ מאשר לבעל הדבר עצמו. הוא, אגב, ישוטט אחר כך ככלבלב אבוד, ילקק את פצעיו ויעביר חוויות-קרב עם נכשלים מאודישנים אחרים. חוויות מהבקו''ם? סיפורי גבורה מהמחסום? תשכחו מזה, מדורת השבט החדשה הוצתה והיא בוערת. הכוויות הנפשיות הן כרטיס הכניסה לניו-ישראל הזו: ''אז נכשלת באודישן, אחי? זה עוד כלום, אל תשאל מה היה לי עם מיכל ינאי באודישן מלפני חודשיים, ומה זה כאב לי הלב כשראיתי את המעטפה עם החותמת ההיא בדואר וישר ידעתי שלא כדאי לי לפתוח, אבל פתחתי ושמה זה היה כתוב שדווקא הייתי בסדר אבל לא התאמתי כי בלה-בלה-בלה''. והמספרים מרשימים: 50 אלף לעונה החדשה של ''כוכב נולד'' ; כמה אלפים ל''פרויקט Y'' הבא בלווין; מאות צעירות באודישנים ל''נערת הפלייבוי'' הישראלית; 19 אלף ל''אודישן הגדול'' בכבלים, תוכנית שבה האודישן כבר אינו האמצעי בלבד, אלא המטרה, התכלית, התוכנית כולה. ועוד לא דיברנו על העונה הבאה של ''קחי אותי'' או בסתם אודישנים מהסגנון הישן לפרסומת למעדן חלב. נדמה כי היום גם לתפקיד עוזר-חנווני במינימרקט במעלות-תרשיחא יתקיימו אודישנים מצולמים בהשתתפות מאות דוגמניות בנות 16 וצביקה הדר בחבר השופטים. לפני שנה, מה היתה הסבירות שבכלל הכרת מישהו שעבר איזשהו אודישן? היום, רוב הסיכויים שאתה מכיר גם מכיר. זו יכולה להיות המוכרת מהפיצוציה, זה יכול להיות האדם שקורא איתך את העיתון ברגעים אלו באוטובוס, זה יכול להיות אתה בעצמך. בעצם, זה אתה עצמך. מר-אודישן במדינת הפנטזיות. *