כאן לא גרים בכיף מבחוץ נראה גן-החיות של ראשון-לציון, ה"חי כיף", כמקום מטופח ומושקע * אבל מעט מאוד נעשה שם למען רווחת הדיירים * הדובים כלואים בבור בטון, האריה הזקן החליק בכלובו ושבר את רגלו, ומתחם הפינגווינים נסגר בגלל תמותה מוגברת * לווטרינרים המכירים את המתקן אין ספק: הוא אינו עונה על הצרכים של גן-חיות מודרני * ב"חי כיף" מודעים לחסרונות, אבל מסבירים שהכל עניין של כסף: "יש לנו תוכנית פיתוח פנטסטית. חסרים רק עשרה מיליון דולר כדי ליישם אותה" עדי כץ 14/12/03 המראה של הדובים הוא הקשה מכולם. שני היצורים האומללים חיים בתוך משהו שנראה כמו בריכת שחייה מרוקנת, ששוליה מוקפים גדר גבוהה ומסורגת. אחד מהם מנסה להשתעשע בחתיכת צמיג מרוט, ה"צעצוע" היחיד שנראה בשטח, ואחר כך מוותר, נשכב על צידו ובוהה בחלל. השני פשוט לא זז. במרכזו של מה שמכונה כאן "חצר הדובים", יש מקווה מים זעיר ומעופש. מלבדו אין דבר שמגוון את שיממונו של בור הבטון או מספק לדובים תעסוקה ועניין.התמונה העגומה הזאת לא לקוחה מגן-חיות נטוש באפגניסטן, אלא מה"חי כיף" בראשון-לציון. למרות המראה הכללי המטופח של המקום וההשקעה בגינון, מדובר בגן-חיות שנבנה ושתוכנן בצורה לא מאוד מוצלחת לפני 13 שנה ומאז כמעט שלא השתנה. מעט מאוד נעשה כאן למען רווחתם של בעלי-החיים, וסביבת חייהם כאן מתאפיינת בסורגים ובבטון.ב"חי כיף" חושבים, למשל, שהמבקרים צריכים להביט על החיות מלמעלה. כמו הדובים, גם השימפנזים חיים בתור בור ענק מבטון המוקף בגדר סורגים. במרכז הבור יש אמנם מתקן טיפוס מעץ, אבל המראה הכללי מדכא. גם הכלובים שלא ממוקמים בתוך בורות באדמה, לא נראים טוב יותר. הבבונים כלואים בכלוב צר מידות ודל בגירויים, כלובי האריות והנמרים שופרו והורחבו מעט רק באחרונה, לאחר שהאריה הזקן, שמת לא מזמן, שבר רגל כשמעד במדרון התלול שהיה קודם בכלוב. הכבשים והעזים סגורות במתחמים קטנים, מרוצפים משום מה, בלי אדמה או עשב מתחת לרגליהן וללא מצע נוח למירבץ. הגמל, שבמדבר גומע קילומטרים, תקוע בכלוב קטן עם שתי אלפקות. לנחש הפיתון אין כמעט לאן לזוז בטראריום (כלוב זוחלים) הזעיר שלו. בחלק מהכלובים אין מיכלים לאוכל והוא פשוט מוטל על הקרקע לצד גללי החיות. איך מתו הג'ירפות? מי שביקר באחרונה בגן-חיות מודרני ומתקדם, ירגיש מיד בהבדל. בגני-חיות בעולם, וגם בישראל, נעשה כיום מאמץ לספק לבעליהחיים סביבה טבעית, מרחבים גדולים, גירויים ותעסוקה. "קיומו של גן-חיות מוצדק רק אם הוא משמש לארבעה דברים", אומר ד"ר חיים אבדס, וטרינר דרום-אפריקני ומומחה לחיות בר. "חינוך, נופש, מחקר וריבוי מינים נכחדים. אם גן-חיות לא מספק את הדברים האלה, אין הצדקה לכלוא בו חיות".ד "ר אבדס, ששימש בין היתר כווטרינר הראשי בגן הזאולוגי הלאומי של דרום-אפריקה בפרטוריה, עוקב זה כמה שנים בדאגה אחר הנעשה ב"חי כיף". הוא הגיע למקום לראשונה בשנת97', כשהתבקש על-ידי יצואן חיות בר מארצו לבדוק את גן-החיות של ראשון-לציון, לפני שהוא מעביר לשם זוג ג'ירפות. ד"ר אבדס בדק את המיתחם שהיה מיועד לג'ירפות וקבע שהוא אינו מתאים. הג' ירפות הגיעו לשם לבסוף, למרות חוות דעתו, ובעקבות אישור של רשות הטבע והגנים. כעבור שלושה שבועות שתיהן כבר לא היו בין החיים.מעדות של עובדים במקום שהגיעה לאירגון "אנונימוס", הג' ירפות מתו לאחר שאחד העובדים האיר עליהן במפתיע בפנס, בלילה הראשון שלהן שם. החיות נכנסו לפאניקה, החלו להשתולל ונחבטו בקירות החדר הצר שבו הושמו לצורך בידוד בתקופתן הראשונה בגן. שתיהן שברו עצמות. אחת מתה או הורדמה למחרת בעקבות הפציעה, השנייה מתה שלושה שבועות אחר-כך מרעב, לאחר שהלסת שלה נשברה באותו אירוע ומנעה ממנה לאכול מבלי שאיש חש בכך.גם גורלם של הפינגווינים ב"חי כיף" לא שפר. הם החלו למות בזה אחר זה, חלקם מעקיצות יתושים, אחרים ככל הנראה מבליעת קני קש. בעקבות התמותה המוגברת נסגר לאחרונה מתחם הפינגווינים.למקרים הללו יש להוסיף גם מקרי תוקפנות מצד בעלי-חיים שאירעו ב"חי כיף" בשנים האחרונות. לפני ארבע שנים הותקף צעיר שעבד בגן (וככל הנראה התגרה בקופים) על-ידי קוף שימפנזה שריטש את פניו. במקרה קודם, בשנת91', נתלשה אצבעה של ילדה בת שלוש על-ידי נמר שחור שביקשה להאכיל. אין כבוד למלך החיות "לרוב המטפלים שם אין מושג בבעלי-חיים", טוען עובד לשעבר ב"חי כיף". " תמיד יש מצוקה כספית, אז לוקחים את מי שאפשר לשלם לו הכי פחות. אין שם שום איש מקצוע. כשאני עבדתי שם, היינו מרבים חיות בר ומחזירים לטבע, הקמנו פרוייקט לשיקום והחזרה לטבע של חיות בר שהוחרמו מאנשים פרטיים. היום לא עושים שום דבר כזה, והברדק חוגג. הכלובים מתאימים לתקופה של לפני 50 שנה, המקום לא בטיחותי לא לחיות ולא למבקרים ואף גוף לא מפקח על מה שקורה".בעקבות מקרה השימפנזה, פנה עורך-הדין יוסי וולפסון מ"אנונימוס" למשטרה. וולפסון כתב שעל-פי מידע שהגיע לידיו, קיימים ליקויים קשים בטיפול בחיות ב"חי כיף", ולמרבית העובדים אין הכשרה לעבודה עם בעלי-חיים. הוא טען עוד, שמקרה השימפנזה מעורר חשד להתעללויות בבעלי-חיים המתרחשות במקום ותבע לחקור את הנושא ולמצות את הדין עם האחראים. המכתב, לדבריו, לא זכה לתגובה.לפני כשנה חזר וולפסון בלוויית ד"ר אבדס לבקר ב"חי כיף". השניים הופתעו לגלות שהמצב נותר כשהיה. "בעלי-החיים מוחזקים בתנאים שהם בלשון המעטה בלתי-הולמים", כתב וולפסון לראש עיריית ראשון-לציון מאיר ניצן, בעקבות הביקור. "הכלובים הם שילוב של סורגים ובטון, ללא מרחב מספיק או גירויים ואמצעים שיעודדו אצל בעלי-החיים התנהגות טבעית. מבחינת ההיבט החינוכי, אין כמעט הצגה של הסביבה הטבעית של החיות. במקום לקרב את המבקרים לבעלי-החיים ולטבע וליצור סקרנות וכבוד כלפי צורות חיים אחרות, ה'חי כיף' מקדם תמונה מעוותת של יחסי אדםחיה: יחסים של כליאה, שבהם בעלי-החיים אינם אלא בבואה עלובה וסובלת של מה שהיו יכולים להיות".ד "ר אבדס כתב גם הוא לראש עיריית ראשון-לציון, שגן-החיות נמצא בבעלות החברה העירונית שלה, ופירט שורה ארוכה של ליקויים. בין הליקויים: שטחם הקטן של רבים מהכלובים, חוסר ההעשרה הסביבתית, השילוט המופיע בעברית בלבד, המזון המוגש לבעליהחיים בצורה לא נכונה, המים העכורים בבריכות, מיעוט סככות הצל לחיות ועוד. בעיקר נגע לליבו של ד"ר אבדס גורלו של האריה הזקן, שהוחזק בבדידות ובתנאים עלובים ופאתטיים, כדבריו, שאינם הולמים את מלך החיות.בתגובה למכתבים, השיב מאיר ניצן כי הוא מודה לכותבים על הביקורת והודה כי הוא מודע לבעיה. עם זאת, הסביר ניצן כי לעירייה אין תקציב לבצע את השיפוצים בגן-החיות."גני-חיות כמו ה' חי כיף', אפשר למצוא היום רק במדינות העולם השלישי", אומר ד"ר אבדס, שהגיע בימים אלה לביקור נוסף בישראל והתאכזב שוב לגלות שב"חי כיף" אין חדש. "המקום הזה הוקם בחוסר תיכנון, ונראה שרווחת החיות איננה ראשונה בסדר העדיפויות, אפילו כשמדובר בדברים קטנים לכאורה כמו הגשת ירקות שלמים לחיות, שמקשה עליהם לאכול אותם. ביקרתי ביותר מ-40 גני-חיות בעולם, ואני חושב שלא ראוי שיהיה מתקן כזה במדינה מערבית כמו ישראל".לפני כשנתיים הוקם "אירגון גני-החיות הישראלי", במטרה ליישר קו עם גני-חיות בעולם המערבי. "היום אין בישראל קריטריונים להקמת גן-חיות", אומר הווטרינר ד"ר גבי אשכר, סגן מנהל גן-החיות התנ"כי בירושלים וממקימי האירגון. "רשות הטבע והגנים אמורה לפקח על זה, אבל בשטח כל אחד עושה מה שבראש שלו. ראש עיר שרוצה להקים בתחומי עירו גן-חיות, מקבל אישור בלי שום בעיה. החלטנו להקים את האירגון כדי ליצור סטנדרטים ברורים". " מוציא שם רע לכולנו" בישראל פועלים כיום שישה גני-חיות גדולים, מרביתם חברים באירגון. ה"חי כיף" הוא מהבודדים שנשארו בחוץ ולדברי אשכר, לא בכדי. "כל גני-החיות הוזמנו להצטרף לאירגון, אבל ההצטרפות מותנית בהתחייבות לבצע שינויים. ב'חי כיף' מודעים לצורך לשפר וכבר לפני שלוש שנים הם ביקשו ממני להכין להם תוכנית לשיפוץ המקום. התוכנית לא יושמה עד היום וחבל, כי גן-חיות שלא עומד בסטנדרטים מוציא שם רע לכולנו"." אני הראשון שהיה שמח להיות מודרני ולתת לחיות תנאים טבעיים", אומר דורון מילברג, מנכ"ל החברה העירונית של עיריית ראשון-לציון, המנהלת את ה"חי כיף". " אבל המקורות הכספיים שלנו מצומקים ואני לא יכול לעשות יש מאין. יש לי כיום שתי אלטרנטיבות: לסגור או להשאיר את בעלי-החיים בתנאים הקיימים".- יש לדעתך הצדקה לקיומו של גן-חיות שלא מספק לבעלי-החיים תנאים אופטימליים?"מכיוון שמאות אלפי אנשים מבקרים אצלנו מדי שנה, כולל ילדי בתי-ספר וגנים, אני סבור שיש הצדקה. יש לי כאן מטפלים מקצועיים שעוברים מדי פעם השתלמויות, יש וטרינר צמוד, הגן מטופח ונקי. אגב, הייתי בגני-חיות במערב אירופה וראיתי גם שם הרבה כלובים עם סורגים, בטון ובורות כמו אצלנו. זו השיטה שבנו פעם גני-חיות. נכון שהיום התפישה השתנתה, אבל גם בספארי ברמת-גן, בחלק שהוא לא פתוח, יש כלובים עם סורגים".מילברג דוחה את הטענות לגבי רשלנות וחוסר מקצועיות של העובדים ומסרב להתייחס לטענותיו של העובד לשעבר שהתראיין כאן. את מותן של שתי הגי'רפות הוא תולה באחוז התמותה הגבוה הקיים אצל ג'ירפות כשהן מועברות למקום חדש, אבל מצהיר אחר-כך שלא ייקח ג' ירפות נוספות, בגלל שהתנאים אינם אופטימליים. את שבירת הרגל של האריה המנוח, הוא מסביר בהידלדלות הסידן בעצמותיו מפאת גילו. לגבי מקרי התקיפה טוען מילברג שמהנדסי בטיחות קבעו שלא היתה רשלנות מצד מפעילי הגן. "כל מהלך שנעשה כאן מקבל אישור מרשות הטבע והגנים. אם התנאים לא היו מספקים, לא הייתי מקבל אישורים".- אתם מבצעים מחקרים והרביית מינים נכחדים?"אלה קריטריונים שאני לא יודע מי עומד בהם, לנו אין כסף לזה. אנחנו מנסים לגייס תרומות, אבל ללא הצלחה והמדינה לא תומכת בנו. יש לנו תוכנית פיתוח פנטסטית ל'חי כיף'. חסרים רק עשרה מיליון דולר ליישם אותה".מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה שנושא אחזקת חיות-בר בשבי נמצא תחת פיקוח בישראל. "לרשות הטבע והגנים מפקח הבקיא בכל נושא אחזקת חיות בר בשבייה והוא המאשר או הפוסל מתקנים. דעתו של ד"ר אבדס חשובה בהחלט, אך קיימות גם דעות של וטרינרים אחרים וההחלטות נופלות תוך שיקול דעת רחב". מהרשות נמסר, כי מותן של הג'ירפות ב"חי כיף" לא היה קשור בתנאי אחזקתן, אלא בגורמים אחרים.