האגודה למען החייל (הרעב) שני ההורים של החייל ש' מובטלים, הוא מבקש עבודה * ההורים של טוראית ס' לא מכירים בה ולא תומכים בה כלכלית, היא זקוקה לעזרה * ח' וש', אחות ואח, אוכלים בבסיס כי אבא עזב את הבית * עשרות חיילים וחיילות פונים כל יום לעמותת "חזית ועורף לב אחד" כדי לקבל עזרה במזון, ביגוד ועבודה * בראש העמותה הפרטית עומד נכה צה"ל בשם אפי מימון * "החיילים כבר לא מתביישים לבוא ולבקש אוכל", הוא אומר מאת איתן רבין 03/11/03 אפי מימון הוא לא מג"ד בצה"ל, גם לא מ"מ. הוא בסך הכל אדם פרטי שמקדיש את רוב זמנו לאיסוף תרומות ומזון כדי לחלקם לחיילים רעבים, וכאלה יש בשפע.עמותת "חזית ועורף לב אחד", בראשה עומד מימון, מקבלת כל יום לפחות עשר פניות של חיילים רעבים הזקוקים לעזרה. מבית קטן באור יהודה מנהל מימון את העמותה ומנסה לעזור לכמה שיותר חיילים, באוכל ובמקומות עבודה. "עד היום דיברנו על סטטיסטיקה, עכשיו אנחנו רואים את החיילים מגיעים, לא מתביישים, כותבים מכתבים ומביאים את המכתב עד לפתח הבית ומקבלים אוכל", אומר יו"ר העמותה. "אין לי אף אחד" כמה ממכתבי החיילים הגיעו לידי מעריב, ולאחר שהפונים אישרו את פרסומם, בעילום שם כמובן, אנו מביאים כאן את תוכנם:"קוראים לי ש', אני חייל בשירות סדיר. אמי ואבי אינם עובדים בשל בעיות בריאותיות. אם לא תהיה לנו עבודה, פשוט לא יהיה מה לאכול בבית. אני מבקש לסדר לי עבודה על מנת שאוכל לעזור למשפחתי".טוראי י' כותב: אני חייל בודד בשירות סדיר בצה"ל. אני נמצא כעת בחופשת רגילה, אבל החופשה היא מסיבה כלכלית. מצבי הכלכלי קשה מאוד מחוסר מזון. מבקש לספק לי עבודה, במידה ולא אקבל, לא יהיו לי דמי קיום ואוכל".במכתבה של טוראית ס' היא מבקשת: "אני רוצה מאוד לעבוד, אני לחוצה מאוד לכסף. המצב הכלכלי גרוע. יש לי חובות רבים. מגיעים אלי מהוצאה לפועל ובתי משפט, ואני לא יודעת איך אני אוכל לצאת מכל הבלגאן הזה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה לסדר לי עבודה. אני חיילת שההורים שלי לא מכירים בי ולא תומכים בי. אין לי אף אחד. תעזור לי בבקשה. אני צריכה עזרה. אני מעריכה מאוד מה שאתה עושה בשביל החיילים. מצפה ממך לתשובה". "אוכלים בבסיס" אחד המכתבים קורעי הלב הוא של שני חיילים אחים, טוראית ח' וטוראי ש'. כותבת ח': "אני בת 19, משרתת בקריה בפרקליטות הראשית. אח שלי משרת בגלילות. ההורים שלנו פרודים. אבא עזב את הבית בשל חובות קשים על הימורים ואלכוהול. החובות נפלו על אמא. יש לנו אחות קטנה בת 12. היא עולה לכיתה ז'. יש לה הרבה דברים לקנות ולאמא אין כסף. המצב קשה מאוד, המקרר ריק. אני ואחי אוכלים בבסיס, וכשמגיעים הביתה - אוכלים אצל השכנה. אמא בוכה בלילה. אין מה לאכול. המצב קשה. היא אוכלת את עצמה".רב"ט ל' ביקש לפני כחודש מהעמותה עזרה לקראת החגים: "שמי ל', אני משרת באחת העוצבות בצומת גולני. פניתי אליכם בתקווה שתוכלו לעזור לי. אני בן למשפחה חד-הורית. אבי התאבד. אמי סובלת מבעיות בגב ומסכרת. המצב הכלכלי בבית לא טוב. אמי לא מתפקדת. אנחנו מבקשים עזרה ולעבור את החג בשקט".חייל אחר, סמל י', מתגורר במחסן ליד אור יהודה. אביו חולה מאד ואמו עסוקה בטיפול באביו. כל יום מגיע י' לעמותה לקבל אוכל, ואחר-כך מכניס מיטה מתקפלת למחסן והולך לישון. "אין בושה. אין כבוד. אנחנו רוצים לדאוג למשפחה. באנו לקחת אוכל. טוב שיש מקום כמו העמותה הזאת", אומר סמל י' קיצור תהליכים לא מעט מהחיילים פונים לעמותה באמצעות מש"קיות (מפקדות שאינן קצינות) תנאי השירות בבסיסם. מסתבר שהמש"קיות עוקפות את הביורוקרטיה הצה"לית ופונות ישירות לעמותה. "אני באה לכאן לעמותה פעם בחודש", סיפרה אחת המש"קיות, "אני מניחה פה עשרות מכתבים של חיילים. אנחנו מקבלים אוכל ומחלקים. קשה לנו להתמודד עם הביורוקרטיה בצבא. נכון, בצבא מנסים לסייע, אבל עמותות מהסוג הזה מקצרות את התהליך".בתקופה האחרונה מקבלים אפי מימון והעמותה בראשה הוא עומד סיוע מגורמים שונים. עשירי ישראל תורמים לו כספים, ואפילו שר הרווחה, זבולון אורלב, תרם 50 ש"ח מכיסו הפרטי. המועצה המקומית בית-דגן בדקה באחרונה את פעילות העמותה והקצתה למימון מקלט בבית-דגן, שם הוא מאחסן את הציוד שהוא אוסף עבור החיילים.