מכתב לשפנפנות שבדרך מאות הישראליות שהגישו מועמדות להגשת תוכניות בערוץ "פלייבוי" צריכות לדעת: לא חיי זוהר מחכים להן, אלא בעיקר השפלות, כפייה ואפילו אונס שמרית רגב, סמדר בן-נתן 03/11/03 בכלי התקשורת פורסמה ידיעה על כך שחב' "פלייבוי" העולמית מחפשת מגישה ישראלית לערוץ הטלוויזיה שלה. כמו כן, צוין כי צוות שופטים יבחר, ב-25 בנובמבר, 12 מועמדות שיעלו לשלב הסופי, וכי האודישנים יהיו פתוחים לנשים בנות 18 ומעלה, שמוכנות להופעה ארוטית בערוץ. בהמשך פורסם ש"לנציגי הערוץ בארץ פנו כ-500 בנות שחושקות בתפקיד".לאור "הביקוש" הרחב מצאנו לנכון לפנות לכל אותן מועמדות, שחשקה נפשן לקחת חלק במפעל חייו של יו הפנר, מייסד "פלייבוי", ולהביא לתשומת לבן את הצדדים הפחות זוהרים, המהווים חלק משגרת יומן של נערות פלייבוי - והעדויות מדברות בעד עצמן.תעשיית הפורנוגרפיה הנה תעשיית ניצול, כפייה, יזע, זרע ודמעות, העושה שימוש בגופן של נשים צעירות, לעיתים קרובות בניגוד לרצונן, להפקת רווחי ענק לטובת תאגידים מסחריים ובעליהם. תופעות של כפייה, אונס, הטרדות ועוד, הנן חלק בלתי נפרד מתעשיית הפורנוגרפיה. למרות שהמותג "פלייבוי" מנסה להציג את עצמו כפורנוגרפיה "רכה", כמגזין מהוגן לשולחן הקפה, הרי שתופעות אלו מהוות חלק בלתי נפרד גם מ"פלייבוי" ומהתעשייה הסובבת אותו. "שפנפנות" פלייבוי לשעבר ו"שחק ניות" בסרטים פורנוגרפיים סיפרו, בשימועים פומביים שנערכו בארה"ב, על חוויותיהן. אנו רוצות לחסוך מכן חוויות דומות.דוח של משרד המשפטים האמריקני משנת 1986 מביא את עדותה של מיקי גרסיה, אשר הצטלמה בעצמה ל"פלייבוי" והופיעה כ"שפנפנה", ולאחר מכן התמנתה לאחראית על הופעות השפנפנות של "פלייבוי". גרסיה הביעה את חששה כי מתן העדות שחלק ממנה יובא להלן, יסכן את חייה וחיי משפחתה. להלן עדותה:"בשש שנות עבודתי כמנהלת, ראיתי וחשתי במציאות המחרידה של סגנון החיים של פלייבוי... הבעיות היו: ניכור ממשפחה ומחברים, ניצול מיני והטרדה מינית, אונס, אגב גם אונס במהלך פגישה Date rape(), התעללות נפשית וגופנית, רצח וניסיון לרצח, שימוש בסמים בלתי חוקיים, ניסיונות התאבדות, זנות, הריונות בלתי רצויים, הפלות, מחלות מין, ניתוחים קוסמטיים מיותרים. לדעתי, רוב הבעיות של נערות פלייבוי נבעו מהתרועעותן עם יו הפנר וחבריו לכתב העת פלייבוי. למשל, באחוזת פלייבוי המערבית, מעון תאגיד פלייבוי, הפנר ואנשי צוותו עודדו נערות פלייבוי להשתמש בסמים בלתי חוקיים, וכפו עליהן פעילויות בי-סקסואליות ואורגיות לשם סיפוק מאווייו של הפ נר".גרסיה סיפרה גם על חוויה אישית: "נאנסתי על ידי סלבריטאי, והוא אמר לי שלא יאמינו לי אם אתלונן במשטרה, מכיוון שהייתי שחקנית פלייבוי. הוא היה סלבריטאי והייתי מודעת למלכוד בו הייתי נתונה, ביחס לניצול המיני וההטרדה...".לינדה מרצ'יאנו, "שחקנית" בסרטים פורנוגרפיים בעל כורחה, תיארה את חוויותיה בשימוע פומבי שנערך בעיר מיניאפוליס. בין היתר היא תיארה חוויות ממפגשה עם יו הפנר, מייסד ומנכ"ל "פלייבוי", באחוזתו: "בהתחלה נפגשנו עם מר הפנר. מר טריינור והוא ישבו ודיברו, מה הם יכולים לעשות איתי, כל מיני סוגים של זוועות שונות. נראה שמר הפנר ומר טריינור, שניהם, נהנו לראות אישה הנתונה לשימוש מיני של חיה".לכן, לפני שאתן נענות להזמנה של חברת "פלייבוי", השיתו לבכן לעדויות הקשות של הנשים, אשר נפלו ברשתה של התעשייה הנלוזה והאכזרית הזו, והצילו את גופכן ואת נפשותיכן.הכותבות הן עורכות דין, השייכות לקואליציה נגד הפורנוגרפיה בישראל