 | | | פיל בשעה שש | |
|  | | ושוב מסיר המדור את הכובע בפני קוראיו הרבים, המסורים, הידענים, שהציפו אותו בתגובות, בתוספות, בתיקונים, בנזיפות ובהעשרות | |
| | | | |  | * ילד טוב ירושלים. מקור הביטוי ("הזירה הלשונית", 17.10.03) בכיפה מבד, ומעידים עליה רבים וטובים שנשאו אותה על ראשיהם לפני שנות דור. הכיפה היתה מחולקת לרבעים, והיו רקומות עליה שלוש המילים. לגבי חלוקת המילים העדויות חלוקות. לפי מנחם רוזנברג ואחרים, סדר המילים היה בהתאמה לרבעים: ילד - ירושלים - טוב - ירושלים. גרסת יהודה טמיר: על רבע אחד היה רקום "ילד", על השני "טוב", על השלישי "ירושלים", הרביעי היה מעוטר בפרח רקום. ועדינה אשל מוסיפה: כיפות דומות ועליהן רקומה המילה "ירושלים" בלבד נועדו למבוגרים.* סליחה ולהתראות. בעקבות המדור שעסק במילה סליחה ("הזירה הלשונית", 3.10.03) כותב הגולש אלי: "חבר אמריקני אמר לי פעם, כאשר ישראלים אומרים סליחה זה לא נשמע כמו Excuse me אלא Excuse youומכ".ובעניין "לבריאות" ("הזירה הלשונית", 10.10.03) מספרת טלי קינן: "כידוע, אנשים פוצחים לעתים בשרשרת התעטשויות. אבא שלי בירך על העיטוש הראשון 'לבריאות', על השני 'חיים טובים' ועל השלישי והבאים אחריו 'אסותא'. כך הוא כרך את כל הברכות המקובלות יחד".עמוס מספר על חבר שנהג בנערותו ללוות רב ספרדי זקן הביתה מדי ערב. "בפרידתם היה הזקן מברך 'בים דרכך', והחבר ענה 'ושבילך במים רבים', שתי הברכות באות ברצף בתהילים ע"ז, 20. כעבור זמן נודע לנער כי 'בים' הם ראשי תיבות של 'בטוב ילין מר', ו'במים' של 'ברחמים מרובים יקיץ מר'".אפרים אפשטיין שואל בתמיהה: "הולך ומשתרש בארץ הביטוי 'להתראות לכם'. לדעתי הוא חסר כל מובן ואין לו מקום בשפה העברית". הביטוי אכן מוזר, אך יש לראות בו חיקוי של "שלום לכם".* פילים בקנה. רבים-רבים התייחסו לשאלה בדבר "פילים בקנה" ("הזירה הלשונית", 17.10.03) והביאו את הפירוש המקובל שלפיו הפיל בקנה הוא דימוי, גרגרי האבק מזכירים פילים. אייל ויגמן מרחיב בהסבר אופטי: "כאשר יש גרגר חול בקנה, נוצרת אשליה של עצם גדול מאוד בקנה עקב השתקפות האור. אפשר לדמות את האשליה לפילים העומדים בנחל". נמרוד לירם מוסיף: "התיאור התפתח בין היתר ל'יש לך פיל בשעה 6', וכאן ניתן לזהות את תרומתו של חיל האוויר לנקיון הנשק". גם לאפרים גביש יש סיפור משנות השישים: "בתשובה להערת מפקד בקורס מ"כים של גולני 'יש לך פילים בקנה', ענה החניך רוזיו: 'הפילים על המשקפיים שלך, המפקד'".* נכסי צאן ברזל. בנ ימין שור מרחיב בעניין "צאן ברזל" ("הזירה הלשונית", 17.10.03). על פי מסכת בבא מציעא "אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא ריבית, אבל מקבלין צאן ברזל מן הנוכרים". רש"י מסביר: "צאן ברזל - כל אחריות הנכסים על המקבל, ושם אותן עליו במעות". כלומר, המקבל אחראי לערך הכספי המלא של הכבשים שקיבל. בקיצור, מסכם בנימין, "צאן ברזל היו 'עשויים מברזל', תוכנית חיסכון על ארבע. 'נכסי צאן ברזל' שמביאה האישה לבעלה הם מקרה פרטי של 'צאן ברזל', וכאן יש כבר שימוש בלשון מושאלת, שהרי לאו דווקא בכבשים עסקינן". גידי יהלום מוסיף הברקה המיוחסת על פי זכרונו לעמוס קינן: "נכסי צאן ברזל מניבים צמר פלדה".* מים דלוחים. בסוגיית סוגי המים לטיהור ("הזירה הלשונית", 17.10.03) מביא המהנדס צבי לישר מ"הוראות למתקני תברואה" של משרד הבריאות את ההגדרות הבאות: מי אסלות ומשתנות "הכוללים חומר פרשי" נקראים "מים צואים", ואילו מי כיורים למיניהם נקראים שם "מים דלוחים". למי שאיבד את החשק לשתות משהו ביממה הקרובה מומלץ להשתמש במונחים המקובלים יותר גם אם רשמיים פחות: מים שחורים ומים אפורים.* פאשקוויל. יהודה הרשקוביץ מתלונן על ה הסבר שנתתי ל"פאשקוויל" ("הזירה הלשונית", 17.10.03) בעקבות האיטלקית וטוען שהמקור בכלל עברי: "פסוקי אוויל", אשר "מתייחסים למודעות הרחוב שיש בהן השמצות על עסקנים בלי חתימה והזדהות". הפירוש של הרשקוביץ הוא אטימולוגיה עממית חביבה שהולבשה על המילה המקורית, שמקורה, מה לעשות, באיטלקית.* לשונית. "קורא בשם", מילון חדש חזותי-נושאי מבית היוצר של איתאב, מביא הצעה משלו ל"לשון הנעל" ("הזירה הלשונית", 17.10.03): "לשונית". זאת על פי הגדרות כלליות שניתנו ל"לשונית" במילון ספיר. לא מצאתי אישור מילוני נוסף לשימוש במילה לענייני הנעלה, אבל "הזירה הלשונית" ממליץ בכל פה על "לשונית".* צירוף והמרה. כמה קוראים הפנו את תשומת לבי בעניין המרת מטבעות לשטרות ("הזירה הלשונית", 17.10.03) ל"צירוף", שהוא המונח המילוני לפעולה. מקורו בתלמוד, ולפי מילון בן יהודה גם הרמב"ם השתמש בו. אנשי בנקאות שאיתם התייעצתי לא שמעו על "צירוף", ואני חושש שהמילה תמשיך לשכון במילונים, בעיקר מפני שיש כאן חשש לדו-משמעות: "צרף לי את המטבעות האלה לשטרות" יכול להישמע "תוסיף לי את המטבעות לשטרות" ואינו מבטא את פעולת ההחלפה.* הט רגדיה של רני. בעקבות משחק המילים העוסק בשמות משפחה של מפורסמים ("הזירה הלשונית", 10.10.03) מצרף (!) דידי מנוסי רשימה משלו: מרק שגל אותי, מצבו של רפול איתן, לא השאירו מיוסי שריד, הדליקו לטומי לפיד, עמוס עוז לעמו יביא, הטרגדיה של רני - רהב. והגולש אלי מוסיף: האם חיים יבין? | |  | |  |
| |  | |  | תלונה
| |  | | | | דרך ארץ הייווייזאילן בלט כותב: "קיבלתי לאחרונה חשבונית מהחברה המפעילה את כביש 6 ששמה "דרך ארץ הייווייז". יפה ומרענן לראות שם עברי ואף מתוחכם כלשהו כמו "דרך ארץ". מדוע להוסיף את הסיומת הצורמת, המסורבלת והלא נחוצה: "הייווייז"?אני מצרף לתלונה המוצדקת של אילן בלט תלונה משלי. אחרי נסיעה חד פעמית בכביש 6 קיבלתי חשבון על סך 13.02 שקל מ"דרך ארץ הייווייז", ובחרתי לשלם אותו באמצעות הטלפון. ומי ענה לי? מענה קולי הפותח במילים: "דרך ארץ אופרייטר, שלום". הלו? זה טקסס? חברים, עוד לא מאוחר לשנות ל"נתיבי דרך ארץ". יפה, קליט ובעברית. | | | | |
| | | | | תגובה
| | | | | | מזמורי אשכנזחנה שנהר קראה על השיבוש ("הזירה הלשונית", 12.9.03) "דובי שוורץ הגיע" (במקום "ט"ו בשבט הגיע") ומספרת שהיא הגתה את השיבוש בהיותה ילדה קטנה למשפחה ייקית בשנות השלושים, וכך היא שרה: "דו ביסט שוורצע גייה" שפירושו: "אתה גייה שחורה". ל"גייה" אין משמעות גם בגרמנית. בשבועות שרו הילדים שיר מצמרר: "הך הך אבא טוב".נפתלי שטרן מספר על ביקור שערך בבית יתומים יהודי דתי בפרנקפורט לפני מלחמת העולם השנייה. במוצאי שבת נהגו לשיר את "אדון עולם". כאשר הגיעו למילים במזמור הנלווה: "והוא ניסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא", הכל הנמיכו קולותיהם ושרו כמעט בלחישה. מסתבר כי לפני כן נאסר מנהל בית היתומים בהאשמה שבמוסדו שרים שירים קומוניסטיים, מאחר שהשכנים הודיעו כי שמעו בפירוש בשירה במוצאי שבת את המילה מוסקאו Moskau(). לאחר בירור הסתבר שהמלים "מנת כוסי", הנשמעים בהגייה האשכנזית "מנוס כאוסי" נשמעו לשכנים הגויים כמו מוסקאו. המנהל שוחרר, אך מאז שרו הילדים את המשפט המפליל רק בלחש. | | | | |
| | | | | שאלה
| | | | | | מכונה אוטומטיתעדי אמסטרדם שואל: האם קיימת בעברית מילה המקבילה ל"אוטומט", והאם המילה "מכונה" היא עברית מקורית?"אוטומטוס" פירושה ביוונית מניע עצמו, והמילה חדרה גם ללשון חכמים. במדרש שמעוני נכתב: "לב כסילים [...] אלו המינין שאומרים, אבטומטוס הוא העולם". לפני שנות דור נעשה ניסיון כושל לקרוא לאוטומט "עצמו-נע", על פי שיטת החיקוי של מילים לועזיות. לקומביין ניסו לקרוא "קצר-דש עצמו-נע", ובקרב החקלאים השם הזה היה בדיחה נפוצה."מכונה" היא מילה מקראית שפירושה העיקרי בסיס, מן השורש כ.ו.נ. שממנו נגזרו להכין, לכונן, כן, נכון, מכינה ועוד. היא חודשה בתקופת ההשכלה כמילה העברית Machine-ל שנגזרה מן הלטינית ומהיוונית על בסיס הדמיון ל"מכונה" המקראית, אם כי המשמעות אינה זהה. אליעזר בן-יהודה מביא במילונו דוגמה לשימוש הזה מהמשורר יל"ג: "מכונת הקיטור דוהרת דוהרת, ארצות ומדינות כחץ עוברת".ruvik@maariv.co.il | | | | |
|
| | |
