 | |  | לפי חוקי מסצ'וסטס |  |
|  | |  |  | |  |  | בתחילת אוקטובר היה לנו קר בדירה. פניתי לבעלת הבית והיא אמרה: מצטערת, אבל ההסקה המרכזית בבתי דירות, לפי חוקי מסצ'וסטס, תתחיל לפעול רק ב-15 באוקטובר. ב-16 באוקטובר בשבע בבוקר הושקה ההסקה המרכזית. הילדה, החתול ואני מאוד שמחנו, אבל אחרי שעה וחצי הרדיאטור התקרר וגם אנחנו. שוב טלפנתי לבעלת הבית החביבה שלי. ההסקה, היא אמרה, פועלת רק בבוקר ובערב, בכל פעם לשעתיים, והטמפרטורה בתוך הדירות צריכה להיות, לפי חוקי מסצ'וסטס, 60 מעלות פרנהייט, שאני לא יודע כמה זה בצלזיוס, אבל זה קריר עד מאוד לכל הדעות.
כשהתמקחתי איתה וניסיתי לקבל עוד כמה מעלות, היא אמרה שכל הדיירים מרוצים, משום שהם יוצאים מהדירות שלהם בבוקר וחוזרים בערב, ורק אני עובד בדירתי.
אמרתי לה שניסיתי לעבוד בחוץ, בהרצאות ובהופעות באקדמיה. שלוש פעמים לא שילמו משום שאין לי מספר של ה''סושיאל סקיוריטי'', ובלי המספר הזה, לפי חוקי מסצ'וסטס, אסור לי לעבוד באמריקה, רק בדירה הקרה שלי.
בערב אני הולך לפעמים לפאב משמים בקליבלנד סנטר. למקום קוראים ''גראונד אראונד'', אבל אני קורא לו בחיבה ''גראונד זירו''. ''דיינר'' אמריקני דוחה, אבל המקום היחידי בעיר שבו מותר לעשן ולשתות בו זמנית.
לעשן מותר רק בחוץ. יצאתי עם כמה חברים וחברות יקרים ויקרות, נכנסנו לחרמוניות תקניות, פתחו לנו את הפאטיו, היינו היחידים שיושבים שם בחוץ, והמלצרית אמרה שאם אנחנו יושבים ותופסים שולחן, אנחנו חייבים גם להזמין משהו לאכול, לפי חוקי מסצ'וסטס.
הזמנו כנפיים, אנחנו לא פורעי חוק. מעל השולחן היה מתקן הסקת חוץ - צינור מתכת עם פטריית סלילי הסקה. שאלתי את המלצרית אם אפשר בבקשה להפעיל את המתקן ולהסיר את בגדי מטפסי ההרים שלנו. היא אמרה שהיא צריכה לשאול את בעל המקום וחזרה מהר עם התשובה הזאת: אם רק שולחן אחד מאוכלס בחוץ, אין להפעיל את התנור בחוץ, לפי חוקי מסצ'וסטס.
היא שאלה בחיוך האמריקני המפורסם מה נשתה. אמרתי לה ג'וני אדום עם קרח, מנה כפולה. היא אמרה שהיא לא יודעת אם מותר להם להגיש שוטים כפולים של אלכוהול, שוב נכנסה לשאול את בעל המקום וחזרה עם התשובה הנחרצת, עם תוספת של החיוך האמריקני המפורסם: אדוני, לצערי, לפי חוקי מסצ'וסטס מותר להגיש רק מנה אחת של אלכוהול.
מעניין מי כתב את החוקים האלה ומתי, ואם החוקים האלה ניתנים לשינוי או יציבים כמועשרת הדיברות, שאולי לפי חוקי מסצ'וסטס הם 25 דיברות.
אני מתאר לעצמי שגם מוחמד עטא, שכולם אמרו שהיה אדם תרבותי ונימוסי, ניגש בבוקר ספטמבר סתווי לדלפק המודיעין בשדה התעופה לוגן של בוסטון ושאל את הדיילת החביבה אם הוא יכול בבקשה לחטוף שלושה מטוסים ולפוצץ אותם ברחבי היבשת. הדיילת אמרה שהיא חייבת לשאול את הממונים עליה אם זה בסדר לפי חוקי מסצ'וסטס, אבל מוחמד וחבריו כבר היו בשמים, ומאז חוקי מסצ'וסטס כבר לא יהיו יותר לעולם מה שהם היו פעם, לפי חוקי מסצ'וסטס. |  |  |  |  |
|  |  |  |  | עשה לי את השבוע
|  |  |  |  | לפני שנה לא היתה תוכנית אירוח בה לא ראית אותם מתגפפים ומתנשקים ומצהירים על אהבתם הנצחית. המפיק המוזיקלי דיוויד גסט והזמרת שחקנית לייזה מינלי התחתנו לפני פחות משנה ברוב הדר עם השושבינים שלהם - מייקל ג'קסון מלך הג'ונגל וליז טיילור אם כל החתונות.
החודש תבע החתן הטרי (בן 50) את אשתו הוותיקה (בת 57) בתביעה אזרחית. הוא טען שהיא שותה בקבוקי וודקה, לא מתפקדת, סובלת ממשקל יתר, ושלוש פעמים הכתה אותו באגרופיה וניפחה לו את הפרצוף. וכעת הוא חולה, וגם הוא לא מתפקד, נוטל 15 סוגים שונים של גלולות נגד דיכאון ותובע את הכלה על סך של עשרה מיליון דולר.
בהוליווד יגידו לכם שככל שהסרט יותר פאשלה, ככה מודעות הפרסום בעיתונות גדולות יותר. אהבות אמיתיות לא זקוקות ליחסי ציבור.
באותה התלהבות שבה פיאר הזוג המלכותי זה את זו, כעת הם מלכלכים, כי באמריקה גם לכעס ולשנאה יש יחסי ציבור. דיוויד גסט מספר כיצד לייזה רצה מחדר לחדר במלונות, רוויית אלכוהול, ומכה אותו, וכעת הוא בבית חולים בהונולולו, סובל מכאבים בגולגולת, בחילות, סחרחורות, אורופוביה (פחד מאור) קולופוביה (פחד מקולות), וכמפיק מוזיקלי הואגמר עם הקריירה שלו.
לייזה, ברגעים של פיכחון, אומרת: ''הוא השתמש בי כדי להיות כוכב. אל תתפלאו אם בקרוב הוא יתחיל לשיר ולהוציא דיסקים''.
ואכן, זה נכון שיש זמרים שצריך להרביץ להם לפני שהם מתחילים להקליט, אבל אגרופים בפנים? בשביל זה אנשים מתחתנים?
והנה, עוד אהבה מספר אגדות מפלסטיק נגמרה רע, ובעולם מושלם הייתי מיד מכיר ללייזה את בן אפלק.
נראה לי שגם לו לא יזיק איזה פליק. |  |  |  |  |
|  |  |  |  | נשבע לכם ששמעתי את זה
|  |  |  |  | במגזין ''הרפרס'' האחרון פורסמה רשימת האמביציות של דניאל רובינס, נער בן 15, שבשיעור האחרון לכתיבה יוצרת התבקש ביחד עם כל בני כיתתו בבית הספר התיכון גרייט פולס, מונטנה, להכין רשימה של הדברים שהוא היה הכי רוצה לעשות. וזה מה שדניאל כתב:
1. שיהיה לי רישיון נהיגה, ואז אני אוכל לעשות את כל הדברים הנוראים שאני קורא עליהם בעיתונים.
2. להרוג את פיית שיני החלב.
3. למצוא עבודה רווחית כדי שיהיה לי כסף לקנות תחמושת לרובים שלי.
4. להתקדם בשיעורי הכתיבה היוצרת.
5. לטעום בשר אדם.
6. לעשות סרט טוב על היטלר.
7. למצוא מי באמת הרג את ג'יי-אף קנדי ולהזמין את קרובי המשפחה שלו לברביקיו בגינה שלי.
8. להרוג מישהו במחנה הקיץ ולהגיד שזאת היתה תאונה.
9. משהו שכבר ניסיתי אבל זה לא כל כך הצליח: לדרוס עם SUV-ה שלי את פטי עמנואל, השכנה שלנו, שהיא בת 40, ואחר כך לשכב עם הגופה שלה.
10. לגלות מה באמת קרה ברוזוול, ניו מקסיקו.
המורה שעבר על הרשימה הזאת רשם לדניאל את ההערות הבאות:
1. על התלמיד להקפיד בדקדוק ולשים לב לטעויות באיות.
2. כדאי מאוד לתלמיד להצטרף לאיזה מועדון ספורט או לתנועת נוער.
3. מאוד מומלץ שייקח כמה שיותר שיעורי מתמטיקה.
4. התלמיד דניאל רובינס כמעט לא נעדר מאף שיעור השנה.
5. התלמיד הנ''ל סוחב יותר מדי ספרים בילקוט שלו. |  |  |  |  |
|
|  | |