התנועה ליהדות מתקדמת היהודים, שפעם הושלכו מכל תחנת רדיו, הפכו בעידן הטלוויזיוני לאחת הלהקות המרכזיות בישראל איתי ולדמן, תרבות 17/10/03 היהודים הם חבורה של כוסיות. ואני לא אומר את זה ברע, בהשמצה, ממש לא. בתקופה שבה כל שלושה זאטוטים שמגדלים פיאות, לובשים מעילי עור ואוחזים בגיטרה מקבלים ריספקט כאילו היו מינימום הסטונז ב-69', דווקא נחמד לגלות שחברי להקת הרוק המשמעותית ביותר בישראל מנהלים חיים סוערים בערך כמו סטודנט ממושקף לפסיכולוגיה באוניברסיטת ירושלים. סביב השולחן בקוטג' מרכז הרצליאני טיפוסי נראים סולני ומנהיגי הלהקה, הזוג הנשוי תום פטרובר ואורית שחף והמתופף יהב ליפינסקי, כמו בורגנים מצויים. החצר הירוקה הקטנה של הזוג, LM-ה לייטס, הגולדן רטריברית הזהובה העונה לשם דבש - חסרים רק איזה שני ילדים קטנים שיתרוצצו בין הרגליים להשלמת התמונה. ''אני מרגיש שאנחנו מאכזבים אותך'', שח פטרובר בזמן שמאמצי לחשוף שערוריות סקס בתולדות הלהקה מעלים חרס. - נגיד, לא קרו מקרים שלפני הופעה אתה ואורית רבתם, ואז כשראית את כל המעריצות, חשבת 'איזה באסה שהיא פה, יכולתי לחיות את קלישאת הרוקנרול עד הסוף'? פטרובר: ''אנחנו כן חיים את זה עד הסוף. אבל מה שאתה קורא לו 'עד הסוף', שזה לזיין מעריצות, בעיני זה לא עד הסוף. זה לא קשור לרוקנרול, זה רק המסביב שלו. אנחנו מאוד נהנים מהתמיכה ומזה שבאים וצועקים לנו, אבל לא מעבר לזה. אנחנו מתייחסים לקהל כאל בני אדם שווים לנו ואם יש להם פנטזיות - אז על הכיפאק, למה לא. הפנטזיה שלי זה לחזור כבר הביתה ולהיות עם אורית, לא יותר מזה''. - ומה עם רווקי הלהקה? ליפינסקי: ''עניין המעריצות, אותי אישית זה אף פעם לא כל כך מעניין. כמובן שהיו דברים, אני לא אגיד לך שלא, אבל זו לא דרך חיים. אני חושב שמיטלמן (הקלידן, שהפך לאחרונה למיני-סלב בזכות ''לא נפסיק לשיר: כוכב נולד'') הכיר את החברה שלו דרך ההופעות, אבל שוב, זה לא העיקר''. שחף: ''אני לא מרשה לרווקי הלהקה וואן נייט סטנדז עם המעריצות''. - ומה לגבי סמים? פטרובר: ''אנחנו שותים קצת לפני ההופעה לחימום הגרון וזהו. אנשים רואים אותנו על הבמה ובטוחים שאנחנו על טריפים, הם לא מבינים מאיפה אנחנו מביאים את האנרגיות. האנרגיות אצלנו באות מבפנים. לפעמים בסוף ההופעה אנחנו אומרים שמזל שעמדנו בזה פיזית ולא התעלפנו, ותודה לאל שאנחנו עדיין בחיים''. - לי זה נראה הכי טבעי שכשההייפ סביבכם התחיל, בסביבות 97', ההצלחה קצת תסחרר אתכם ותוביל אתכם לסמים וכאלה. פטרובר: ''יכול להיות שיש בברנז'ה אנשים שנכנסים ונמשכים לכל מיני כיוונים, בין היתר גם לסמים. אנחנו סגורים בתוך עצמנו, לא נפתחנו לשום דבר מחוץ ללהקה. אנחנו אנשים מאוד חברותיים, אנחנו לא קרים, אבל אנחנו גם מאוד ביישנים. אנחנו לא נראים טוב כשמסתכלים עלינו, אנחנו נבוכים, אנחנו ממש מתחבאים אחד בתוך השני. זה נשמע אולי פאתטי, אבל זאת האמת ובגלל זה אנחנו לא מסתובבים במקומות של הברנז'ה''. ליפינסקי: ''צריך לזכור שזה לא כמו בחו''ל כשלהקה מצליחה נורא, עושה מיליונים ואז הולכת למסיבות קוק באל-איי. אצלנו חוזרים מההופעה, הולכים לישון בבית, ואז נפגשים למחרת ומתחילים ליצור עוד דברים''.פטרובר: ''אני חושב שזו אחת הסיבות לכך שלתקשורת היה קשה איתנו. כל פעם ששאלו על סמים ומעריצות אמרנו 'זה לא אנחנו, אנחנו מצטערים'. - או-קיי, אז אתם לא בברנז'ה, ואתם לא מתחככים. מה אתם כן עושים? תנו לי את סדר היום שלכם מחוץ מוזיקה. פטרובר: ''אין דבר כזה''. - אין לך חיים מחוץ למוזיקה? פטרובר: הכל בנוי סביב זה. אני יכול להגיד לך שבשבוע יש לנו לפחות שתי פגישות של כולם על החלטות מקצועיות, כלכליות וכו'. אבליש לנו את החיים שלנו, כל אחד עושה עוד דברים בחיים שלו''. - לדוגמה? פטרובר (צוחק): ''אני יושב עם אורית, צוחקים, משחקים עם הכלבים''. - בקיצור, זוג בורגנים. פטרובר: ''הו, על הכיפאק, בדיוק. תן לנו את הבית, להירגע, לנסוע לחו''ל, אנחנו מתים על טיולים לחו''ל. חיים רגילים, אתה יודע, הולכים לים, לסופר, כמו כל אחד. רק שהמוזיקה תופסת באמת המון המון מקום''. למרות שזה לא מרגיש ככה, היהודים פועלים כבר יותר מעשר שנים. סיפור הצלחתם והפיכתם לאחת הלהקות האהודות בארץ (גם נינט טייב, הנערה הכל-ישראלית של הזמן, ביצעה שיר שלהם בחצי הגמר וסיפרה שאורית שחף היא הזמרת האהובה עליה) מהווה מופת לכל להקה מתחילה שחולמת לעשות את זה בגדול. למרות ההתעלמות העקבית מהתקשורת והביקורות הקטלניות, מכרה הלהקה מעל 140 אלף עותקים משלושת אלבומי האולפן שלה והיא אוחזת בקהל מעריצים מרשים ופנאטי (מאז ומעולם היהודים הכריזו על עצמם והתקיימו קודם כל כלהקת הופעות). הדיסק החדש בהופעה חיה שיוצא עכשיו, בצירוף די-וי-די, הוא מעין חותמת רשמית למעמד המרכזי של הלהקה על מפת המוזיקה הישראלית. - למה בעצם די-וי-די של הופעה עכשיו? פטרובר: ''היה לנו חשוב להוציא את זה כי אנחנו מרגישים שההופעות הן המגרש הביתי שלנו. הרגשנו שכבר יש לנו מספיק רפרטואר בשביל לצאת באלבום הופעה, ואמרנו שאם כבר מצלמים אז נוציא גם די-וי-די''. - איך התמודדתם עם חוסר ההערכה של הביקורת? פטרובר: ''אחרי הדיסק הראשון התפרסמה כתבה גדולה, אני כבר לא זוכר של מי,והיה כתוב בה 'היהודים - פח הזבל'. וכל הכתבה היה כתוב כמה שאנחנו זבלים וזוועתיים ואיך שדבר כמונו זה אסון למדינה. להגיד לך שלא נעלבנו? נעלבנו. להגיד לך שזה מה שיעצור אותנו? חבל על הזמן של כולם. אין שום סיכוי. אנחנו מאוד מגובשים וכשאנחנו כבר מוציאים משהו אז אנחנו מאוד מאוד שלמים איתו. קשה לבוא ולערער אותנו''. - ובכל זאת, עושה רושם שלאחרונה אתם מתחילים לזכות בהכרה מהממסד. משדרים אתכם הרבה בערוץ 24, יש ספיישלים בגל''צ. פטרובר: ''זה כיף כי אנחנו לא מרגישים שזה קרה כי התמסחרנו, אלא בעיקר בגלל הקהל שאוהב אותנו. שנים ניסו בתקשורת לטשטש את הדבר הזה שנקרא 'היהודים', להעלים אותו, כאילו אין דבר כזה. חוץ מטל ברמן שהיו לו את הביצים להביא אותנו, אף אחד לא הסכים מעולם. עם כל דיסק שיצא פנינו לתוכניות, גידי גוב ויאיר לפיד וכאלה, וכולם שומעים 'היהודים' ונותנים תשובות שליליות''. - אתה ואורית מבשלים במטבח ופתאום שומעים שיר שלכם מתחיל בערוץ 24, איך אתם מגיבים? שחף: ''אנחנו נורא מתרגשים. אני ישר צורחת לו - 'תומאס, בוא מהר'''.ליפינסקי: ''בכלל, זה מגניב שיש ערוץ בטלוויזיה שאמנים יכולים להגיש בהם את מה שהם עושים ולא להגיע לאיזה טוק שואו שתופסים אותם בתור סלבריטאים, או לפרסומות בתור דוגמנים''. - אתם לא תעשו פרסומות? ליפינסקי: ''לא, לדעתי לא''. שחף (צוחקת): ''מעל סכום מסוים נראה לי שכן''. - הקלידן של הלהקה, ערן מיטלמן, מנגן ב''כוכב נולד'', בשיא הפריים טיים. זה לא סוג של פרסומת? שחף: ''היו לנו קשה בהתחלה עם זה שמיטלמן עושה עוד דברים, לאו דווקא ב'כוכב נולד'. הוא גם מנגן עם אביב גפן''.פטרובר: ''למיטלמן היה חשוב לעשות את 'כוכב נולד'. דיברנו על זה בתוך הלהקה והוא קיבל את האישור שלנו בשמחה בסופו של דבר''. שחף: ''היה ביאוס קל''. פטרובר: ''ביאוס קל, אבל לא משהו כבד. אם אני הייתי עושה את זה אז הייתי מתאכזב. אבל שוב, מיטלמן הוכיח כל השנים, גם כשהיינו במצבים קשים ולא ראינו שקל, שהלהקה היא מספר אחת בשבילו, לא משנה מה הוא עוד עושה. כמובן שזה לא אומר שהיית רואה את כל הלהקה ב'כוכב נולד'''. - מה אתם חושבים על הפרסומת של סאבלימינל לשוקו קרלו? פטרובר: ''זאת התמסחרות, אבל כל אחד עושה מה שטוב לו. אין לי שום בעיה שהוא יעשה את זה. אם זה עושה לו טוב והוא מבסוט מזה - אז אני בעד. אבל אתה שואל אותי אם אני הייתי עושה את זה? בחיים לא! לא בשביל מאה ולא בשביל מאתיים אלף דולר. לא רוצה, לא מעניין אותי''.ליפינסקי: ''לא הייתי עושה את זה בעד שום סכום. אתה מרגיש ממה שאתה שומע מסאבלימינל ומכל האימג' שלו שזה דבר מבוזה לעשות כאלה דברים, ובכל זאת הוא בא ובשביל כסף עושה פרסומת לשוקו. עכשיו, אם אנחנו לוקחים את עצמנו ברצינות וכותבים טקסטים נגד אלימות וכאלה, נראה לי מבזה שנלך אחרי זה ונפציר בילדים לשתות שוקו''.אבי סטרול (הבסיסט, שהצטרף חמש דקות קודם): ''לא אמרתי עדיין לאף אחד, אבל אני מת שנעשה את זה. מה, זה מגניב. להסתכל למצלמה באדישות ולהגיד 'שוקו קרלו, מאדרפאקר' ועוד לקבל על זה שני מיליון שקל, איזה ראש. למרות שפעם הזמינו אותי לאודישן לפרסומת למיונז ולא הלכתי. מה אני טמבל, לפרסםמיונז? זה יותר ללהקות למרחקים קצרים. בתכל'ס, סאבלימינל כבר בדרך למטה''. - אז אין מצב ל'יומנוער היהודים' לקראת שנת הלימודים הבאה? פטרובר: ''לא, לא, לא, לא. רק תדע שכבר הציעו לנו לפרסם משקפי שמש תמורת 50 אלף דולר. זה לא מעט, אבל לא הסכמנו. והציעו לאורית לפרסם את 'אינדולה' והיא אמרה לא. אפשר לסרב אם אתה מאמין במה שאתה עושה. אנחנו רוצים להיות מוזיקאים, לא דוגמנים ולא חברי כנסת. יש 120 כאלה מגעילים, אני צריך להיות עוד אחד מהם?''.