טעות לעולם חוזר/רוביק רוזנטל שמעתי בקולם או בקולותיהם? חצי הכוס המלאה או המלא? מה מקור הביטויים סטנגה וספיחס? והאם המגבת תולה במקלחת? המדור עונה לשאלות הקוראים רוביק רוזנטל 22/08/03 יאיר שואל: האם הביטוי ''טעות לעולם חוזרת'' הוא טעות? אכן, הביטוי הזה הוא טעות, ובדיבור הישראלי היא לעולם חוזרת. הביטוי הנכון הוא ''טעות - לעולם חוזר'', האדם הטועה חוזר בו ולא הטעות. הציון טל''ח פירושו שבמקרה של טעות יחזור חותם העסקה או הצ'ק ולא יתעקש. ''לעולם חוזר'' בעקבות מכירה בהונאה מצוי כבר בתלמוד. הרמב''ם כותב על תפילות הש''ץ: ''אם טעה בהם, לעולם חוזר''. הביטוי המלא מופיע בספרות החל מימי הביניים. ''טעות לעולם חוזרת'' משמעותו הפוכה: אם עשית טעות, בלי ספק תחזור עליה שוב. * יובל פלג שואל: מדוע אומרים ''האופטימיסט רואה את חצי הכוס המלאה''. האם אין כאן טעות, שהרי החצי מלא ולא הכוס. ''רואה את חצי הכוס המלאה'' הוא אכן טעות נפוצה, שכן פירושו: הכוס מלאה, אבל האופטימיסט רואה רק את חצייה, וזה מנוגד לכוונת המשורר. מקור הביטוי באנגלית ויש לו נוסחים שונים, ביניהם : The optimist sees the glass as half full. על פי התרגום מאנגלית צריך היה לומר: האופטימיסט רואה את הכוס חצי מלאה, ואז היה ''מלא'' מתייחס לכוס ובא בנקבה (כמו ועידה חצי שנתית לעומת קורס חצי שנתי). דרך נוספת נכונה היא לומר: ''האופטימיסט רואה את החצי המלא של הכוס'', ואז ''מלא'' היה מתייחס ל''חצי'', כמו ''סיימנו את החצי הקשה של הריצה''. והכי פשוט: ''רואה את מחצית הכוס המלאה'', ושיהיה שקט בבית. * אלעד גנץ שואל: ''ירח דבש'' העברי הוא ''חודש הדבש'', אבל באנגלית הוא Honey moon במשמעות הפשוטה של ירח. מה קורה כאן? בעברית אין בעיה: ירח וירח באים מאותו מקור. באנגלית הביטוי נולד במאה ה-16 כדימוי לתחושות המתוקות הדועכות כמו הירח לקראת הבוקר שאחרי הנישואים, ומאוחר יותר התקבע כחודש הראשון אחרי הנישואים, למרות שהחודש הלטיני אינו על פי הירח. * חנה שואלת: מה מקור הביטוי ''ספיחס''? חידה עם פתרון חלקי. ''ספיח'' המקראי הוא שאריות החיטה הלא קצורה ומכאן הקשר לתספורת. הסיום ''ס'' אופייני ליידיש, כמו ''תכל'ס'' ורבות אחרות, אבל במילוני היידיש אין זכר ל''ספיחס''. נשמח להתעשר בעניין מקוראים שיש בידיהם מידע נוסף. * אייל צחור שואל: מה מקור ופירוש המילה סטנגה? סטנגה הוא משחק כדורגל בין שניים, המשוחק לשער בין שני מוטות, שהיה נהוג בהווי הילדים בעשורים עברו, והוא נולד מהגרמנית והיידיש - Stange הוא מוט בגרמנית, שטאנג הוא מוט ביידיש. * שחר הרמלין שואל: מדוע אומרים ''שמעתי בקולם'' ולא ''שמעתי בקולותיהם''? ''שמע בקול'' הוא צירוף מספר בראשית. קול פירושה כאן ''סמכות'' כמושג כללי ולא כקול פרטי, ולכן אינו נזקק לצורת הריבוי. * בועז גוטהלף כותב: באחד הערבים כשנשאלתי בדבר מגבת אובדת עניתי: ''המגבת תולה במקלחת''. נתקלתי בצחוק רועם מצד חברי. האם בצדק? לא רק שלא בצדק, אלא כיוונת לדעת גדולים. מאז לשון ימי הביניים ''תלה'' פירושו גם ''היה תלוי''. * הדר מפתח-תקוה שואלת: מה שמו של האיבר החיוני המפריד בין נחיר לנחיר? האיבר החיוני הנ''ל הוא ''חיץ האף'', ושמו המדעי, בלטינית: Septum Nasi. * אלפרד כהן שואל: מה נכון להגיד, מצת עם פתח קמץ או עם פתח וצירה או שמא מצית? שלושתם נכונים. מצת ומצית להדלקת סיגריה, מצת למכונית, והוא נקרא בלשון העם פלאג. * גיא שואל: מה ההבדל בין ''מסכית'' ל''מאזין'', או בין ''צופה'' ל''מתבונן''? ''מסכית'' פירושו המקורי ''שותק'' (שים לב לסיכול האותיות ולמילת הציווי הערבית אוסכות, שתוק), והוא הפך שם נרדף ל''שמע'' או ''האזין'' בהשפעת הצירוף המקראי ''הסכת ושמע''. ''צופה'' ו''מתבונן'' הן מילים קרובות, אך ב''מתבונן'' קיים היבט מובהק של מחשבה תוך הסתכלות. * גיל שכטר שואל: האם אירוע דו שבועי הוא אירוע המתרחש אחת לשבועיים או פעמיים בשבוע. דו שבועי מתרחש פעם בשבועיים, ומכאן דו שבועון. מה שמתרחש פעמיים בשבוע הוא חצי שבועי. * צבי לונקופף שואל: רמקול ומחזמר הן מילים מורכבות, ובכל זאת אומרים ברבים רמקולים, ולא אומרים מחזמרים. מחזמרים נשמע מסורבל ומוזר, הריבוי העממי מחזמרים () אינו תקני, ולכן אומרים מחזות זמר. בעיה ופתרון דומים אפשר למצוא במילה כדורגל: כדורי רגל ולא כדורגלים. * אביב רום שואל: מה מקור הביטוי ''אני תקווה''. האין זה שיבוש של ''כולי תקווה''? להפך: ''כולי תקווה'' הוא שיבוש של הביטוי ''אני תקווה'', אולי בהשפעת ''כולי אוזן''. מילת השבוע: תיק תיק משטרה ותיק בממשלה זוכים לאחרונה לקשר אסוציאטיבי אקטואלי, אבל מה באמת הקשר? {עיגול} תיק במשמעות תפקיד בממשלה, מיניסטריון וגם במוסדות נוספים, מקורו כתרגום שאילה מן המונח הבריטי Portfolio שמשמעותו גם תיק משרדי וגם מיניסטריון {עיגול} בממשלות שנות האלפיים היו שרים רבים בלי תיק, והם זכו לשם ''הבליתיקים'' {עיגול} תיק במשטרה ובבתי המשפט הוא מונח הקיים עוד מימי היישוב; ככל הנראה הוא תרגום שאילה של Dossier, בצרפתית תיק מסמכים וגם תיק משפטי, ובעקבותיה באנגלית תיק משפטי או ציבורי {עיגול} קיימת אפשרות סבירה פחות שהוא נולד מערבוב ישראלי של המילה האנגלית Case שפירושה גם מקרה משפטי וגם תיק, למרות שלשתי המילים אטימולוגיה שונה {עיגול} וקשר נוסף: To file פירושו להציג האשמות או טיעונים כנגד אדם או חברה {עיגול} איזה תיק שאלה: אירופה העברית יאיר שואל: יש הטוענים שהמילה ''אירופה'' מקורה במילה ''ערב''. היש רגליים לדבר? יש ויש ויותר מרגליים. היוונים נהגו לשאול מילים משפות אחרות. אירופה פירושה אכן ''האזור בו שוקעת השמש'', והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית: Erebu פירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס הוא Erebos, מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ''ערב'' העברי. גם ''אסיה'' מקורה שמי: השורש האכדי Asi פירושו ''יצא, זרח'' ואסיה היא ''האזור בה זורחת השמש'', לעומת אירופה. Asi מקביל לשורש העברי י.צ.א. תגובה: פעמוני היובל בקטע ''מיהו גאון'' (הזירה הלשונית 15.8) נתתי כמה דוגמאות לדמיון צליל ומשמעות בין מילה עברית ולועזית שאין ביניהן קשר אטימולוגי, והזכרתי גם את הצמד ''יובל'' - Jubilee. שרה שריג העירה את תשומת לבי לכך שמקורה היווני של המילה Jubilee הוא אכן יובל המקראי. שרה צודקת, ועל כך נאמר, טעות - לעולם חוזר. דוגמה נוספת שמביאה שרה להשפעה כזו היא Sabbatical שנת שבתון, שמקורה בשבת העברית. ובאותו עניין, גולש/ת המכנה עצמו ''מהשפה ולחוץ'' שואל/ת: במסגרת מילים אנגליות שמקורן בעברית, הניתן להוסיף גם את הצמדים Therapy ותרופה, Track ודרך, ואת Earth וארץ? ואשר יובל תוהה אם יש קשר בין תורה בעברית ותאוריה בשפות הלטיניות. אז לא. אין קשר, לפחות על פי דעת החוקרים. Track Earth-ו מקורן גרמני. תאוריה ביוונית פירושה קונטמפלציה, הרהור תוך התבוננות, בעוד ''תורה'' נגזרה מן השורש י.ר.ה.