לכידת אייכמן / האשה היחידה בצוות המבצע איתי אשר 17/08/03 יהודית נסיהו היתה האישה היחידה בצוות המבצע לחטיפת אדולף אייכמן מארגנטינה ב-1960."היא נבחרה כבת זוג אפשרית", כתב איסר הראל בספרו הבית ברחוב גריבלדי, "מתוך הנחה שתוכל לדאוג לניהול משק הבית בימים שבין לכידת אייכמן והטסתו לארץ. היא היתה חדשה בעבודה, אך כבר היה סיפק בידה להשתתף בכמה מבצעים מסובכים. היא שלטה בכמה לשונות, לבשה על נקלה זהויות שונות, והסתגלה ללא קושי לכל התנאים שאליהם נקלעה".במשך שלוש שנים התחקו אנשי מחלקת המבצעים של המוסד אחר בכיר הנאצים. אייכמן הסתתר בארגנטינה מאחורי הזהות הבדויה של "ריקארדו קלמנט". משהתברר מעל לכל ספק שאכן מדובר באיש שהיה אחראי לתוכנית "הפתרון הסופי", הורה ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, להביאו למשפט בירושלים.ב-11 במאי 1960, הצליחו אנשי המוסד ללכוד אותו וכלאו אותו בדירת מסתור שהוכנה מראש. יהודית נסיהו, שהתוודעה לפרטי המבצע רק ברגע האחרון, המתינה בווילה הסודית, ותפקידה היה לנהל את החיים בה, עד להברחתו של אייכמן לישראל.נחתה בבואנוס איירס, שלושה ימים לפני הפעולה. היא נשלחה על ידי ראש המוסד דאז, איסר הראל, שכינה אותה "דינה רון". בארגנטינה המתינו לה אנשי המוסד, רפי איתן, אברהם שלום, צבי מלחין וצבי אהרוני, שהיו בעיצומן של ההכנות האחרונות למבצע. תפקידה היה לחזק את סיפור הכיסוי של החוטפים, כשהיא מוצגת כבת זוגו של אילני. אילני, ששהה בארגנטינה בשבועות שקדמו למבצע, שכר את הווילה שבה הוחזק אייכמן, בתשעת הימים שבין החטיפה להטסתו לישראל, כשהוא מחופש לאיש צוות חולה של חברת אל על.צבי מלחין כתב על נסיהו בספרו אייכמן בידי. הוא כינה אותה "רוזה". "כיצד בחר ה'זקן' (איסר הראל), דווקא באישה הזאת מכל פלוגות הנשים היפות העומדות לרשותו?" כתב. "על עיניה הרכיבה משקפיים בעלות מסגרת זהב ועדשות עבות שהגדילו את אישוניה. המשקפיים הללו גרמו לה לפסוח מבלי משים על המדרגות, ולזנק לתוך הסלון כאילו אל תוך בריכת שחייה. משהגיעה, התנפצו חלק מן החלומות... ראשה היה עטוף כולו בצעיף לבן שכיסה את כל שערותיה, כדרך שאישה דתית יהודיה נוהגת. היא סידרה בגדיה על גופה המלא. אחר כך אמרה: 'הזקן' ציווה עליה לשמור עליכם, ילדים, אני מתכוונת להכין לכם מעדני מלכים. איפה המטבח?"