האווזים ניצחו אתמול קיבל בג"ץ את עתירתם של ארגוני בעלי החיים והחליט לאסור פיטום אווזים * הסיבה: הפיטום אכזרי ועובר על חוק צער בעלי-חיים * שמחת האווזים עוד מוקדמת, כי ההחלטה תיושם רק ב-2005 * החקלאים מתרעמים: "מדוע דואגים לאווזים יותר מאשר לפרנסה שלנו?" * ארגוני בעלי החיים: "המסר של הבג"ץ צריך להיקלט גם אצל הסועדים שצורכים את הכבד" שמואל מיטלמן, דליה מזורי, רון 12/08/03 ניצחון לאווזים ומכה למגדליהם ולצרכני ה"פואה גרא", מעדן כבד האווז הידוע: ברוב של שני שופטים נגד אחד, החליט אתמול בג"ץ לבטל את התקנות המאפשרות את הלעטת ופיטום האווזים. הסיבה: הפיטום חורג מהוראות חוק צער בעלי-חיים וגורם לסבל ועינויים לאווזים לצורך ניפוח כפוי של כבדם, בדרך להגשתו במסעדות יוקרה בישראל ובחו"ל. השופטים החליטו כי מועד ביצוע ההחלטה יחול ב-31.3.2005, כדי לאפשר למשרד החקלאות ולמגדלי האווזים להיערך מחדש ולגבש שיטות אחרות שיפחיתו באופן משמעותי את הסבל הנגרם לאווזים.ההחלטה התקבלה בעקבות עתירת "נח - ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים בישראל", שהוגשה לפני שנה באמצעות עורכי-הדין אהוד פלג ודני שרמן, לבטל את תקנות הפיטום. אתי אלטמן, מארגון "תנו לחיות לחיות" שהשתתף בעתירה, אמרה: "זהו יום גדול לאווזים והישג גדול לחיות בכלל. הגיע זמן בעלי החיים במדינת ישראל. זהו המשך לניצחוננו נגד גרימת סבל לתנינים בחמת גדר. עכשיו נמשיך במאבק נגד הובלת עגלים בתנאים קשים מאוסטרליה לישראל. מה אני מרגישה ביחס למכה שספגו מגדלי האווזים? אני דוברת של החיות ולא של בני האדם"." כמעט בכל מדינות אירופה אסור לפטם אווזים ורק ישראל נשארה פח הזבל של העולם הנאור. טוב שבג"ץ שם לכך קץ", אמרו חגי כהן ונעמה הראל מעמותת "אנונימוס" להגנה על זכויות בעלי-חיים, שהשתתפה בעתירה. עו"ד יוסי וולפסון, שסייע לעמותת "אנונימוס", אמר: "המסר שהעביר בית המשפט ביחס לפיטום אווזים תוך התעללות בהם, צריך להיקלט אצל הסועדים, צרכני הכבד". "יחס של בית מלון" בצד של המפסידים התמונה נראית אחרת. משה בנישתי, המגדל 6,500 אווזים במושב עזריה, אמר: "מבחינתנו לא קרה כלום. נמשיך לפטם את האווזים לפחות עד שנת 2005 ואחר כך נראה מה יקרה. אין אצלנו שום התעללות בפיטום האווזים. מדוע מדינות כמו צרפת, הונגריה ורומניה יכולות להמשיך לפטמם וישראל לא? יש דברים יותר חשובים שצריך לעשות כדי שישראל תיחשב למדינה נאורה". יצחק בישי, המגדל 5,000 אווזים במושב משמר-איילון, הוסיף: "אם הפיטום כל-כך נורא, מדוע נותנים לנו להמשיך בו עד שנת 2005? אני בטוח שעד אז יותקנו תקנות חדשות שיאפשרו לנו להמשיך ולעבוד"."אנו מתעללים באווזים? שנים כבר לא מפטמים אווזים כמו בתמונות שהוצגו בבית המשפט. השיטות היום אנושיות יותר. היום מפטמים בלחץ אוויר. חמש שניות וזהו. אין את הפציעות בוושט. כלום. בגלל זה האווזים שלנו קיבלו כשרות למהדרין. האווזים היום מקבלים חמש ארוחות ביום, כמו בבית מלון. מפנקים אותם. אבל יש מי שלא רוצה שנאכל בשר בכלל". כך אומר מגדל האווזים איתן ענב. לדבריו, החלטת הבג"ץ תפלוט למעגל ההבטלה 5,000 איש שעוסקים בענף. "אם היום אפשר להשיג כבד אווז ב-140 שקל לקילו או ב-30 שקל השיפוד - בעתיד רק העשירים יוכלו להשיג כבד אווז, כי מחירו ימריא לשחקים. אז הוא יגיע ל-200 שקל לקילו או ל-50 שקל השיפוד. עם ישראל הוא לא צמחוני, והוא אוהב לאכול בשר על האש. יפי הנפש האלה, לא יוכלו למנוע זאת ממנו". ענב הוא גם בעל חווה לפיטום אווזים בהונגריה והוא מייצא את סחורתו גם לצרפת וליפן. ואם יאסרו עליו לגדל אווזים בארץ, יעביר את הגידול לחו"ל.יהודה רותם, מענף האווזים במועצת הלול: "החקלאים בצרפת הודיעו שאם לא מאפשרים להם לפטם - לא יהיה כבד אווז בצרפת. את זה הצרפתים לא היו מוכנים לקבל. כנראה שמעמדם של החקלאים בארץ שונה. למנוע סבל מאווזים - זה נורא. אבל לקחת פרנסה של מאות חקלאים - זה בסדר. אני עוד לא שמעתי מכל הארגונים האלה, שכל-כך דואגים לאווזים, שהם מציעים איזה פיצוי לחקלאים. הם מביאים צילומים והוכחות שלא מהארץ. הכל סילוף אחד גדול ועכשיו אנחנו צריכים להוכיח שאין לנו אחות". אמר.העותרים הצביעו על כך שבמדינות רבות בעולם - אנגליה, שווייץ, פולין, דנמרק, שבדיה, אוסטריה, נורבגיה, צ'כיה, לוכסמבורג, גרמניה, פינלנד ולאחרונה גם איטליה - פיטום אווזים אסור בחוק בג לל אכזריותו. במסגרת התהליך מפטמים את האווז בכמויות אדירות של מזון מדי יום. במשך תקופה של כשלושה שבועות, חמש פעמים ביום, תופסים את האווז בצווארו ומחדירים בכח לקיבתו צינור מתכת, המחובר למכונת דחיסה, הדוחפת בכח את המזון לקיבה. משקל של אווז מפוטם הוא פי 6 עד 10 ממשקלו של אווז בריא. הכבד הענק הנוטה להתבקע, לוחץ על הריאות ומקשה על נשימת האווז. רוב מערכות גופו ניזוקות בשל הפיטום הכפוי שמטרתו לייצר כבד מוגדל ושומני.לדרישה לאסור את פיטום האווזים הצטרפו גורמים רבים: הממונה על חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות (שהתנגד בעניין זה לעמדת משרדו), המשרד לאיכות הסביבה, חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, וטרינרים, רבנים ואמנים. סקר שהציגו העותרים הראה כי כ-69 אחוז מהישראלים רואים בפיטום אווזים התעללות בבעלי-חיים. לעומת זאת טענו היועץ המשפטי לממשלה, שר החקלאות והמועצה לענף הלול, כי התקנות בעניין הפיטום עומדות בהוראות חוק צער בעלי-חיים, מצמצמות את הסבל לאווז ומגבילות את ייצור הכבד. בכך הן יוצרות, לטענת המשיבים, "איזון ראוי" בין רווחת האווזים לבין צרכי החקלאות, ולכן אין מקום לאיסור מוחלט של הפיטום.השופטת טובה שטרסברג-כהן חשבה אחרת וקבעה בפסק הדין שחוק צער בעלי-חיים חל גם על הליך גידולן של חיות משק ולא רק על המתתן לצורך מאכל. בין רווחת החקלאי לרווחת האווז, העדיפה השופטת את זו של האווז וקבעה: "נמנעת מן האווז האפשרות לאכול באופן חופשי ומבוצעת האכלה כפויה של האווז מספר פעמים ביום במזון עתיר אנרגיה ובכמות העולה בהרבה על הנדרש לצרכיו הפיזיולוגיים. התהליך בו מוחדר לאווז צינור מתכת דרכו נדחס המזון לקיבתו, הוא אלים ופוגעני". השופטת הסתייעה גם בדוח של הוועדה המדעית שליד מועצת אירופה בנושא בריאות חיות ורווחתן, הקובע כי הליך הפיטום גורם סבל לאווז ופוגע בו.גם בישראל המליצה ועדה מטעם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לאמץ את דרך הפעולה האירופית. דהיינו, להקפיא את הענף על-ידי הגבלת ייצור הכבד וקביעת הוראות מחייבות שיבטיחו גרימת סבל מזערי בלבד ובמסגרת תקנות על-פי החוק. בעקבות זאת, בשנת 2001 אושרו בכנסת תקנות צער בעלי-חיים שנועדו להסדיר את פרקטיקת הפיטום. אולם עתה קובע הבג"ץ כי התקנות אינן דואגות לאווזים: "אין בכח האמצעים שבתקנות כדי למנוע את סבלו של האווז. גם אם יש להסתפק בהקטנת הסבל, רחוק ההסדר שבתקנות מלהשיג מטרה זו", נאמר בפסק הדין, "על התקנות לבטא את המחיר שהחברה מוכנה לשלם על-ידי פגיעה ברווחת האווזים. המחיר העכשווי כבד מדי". השופטת גם מבחינה בין סוגי מזון בהתאם למידרג של נחיצות וחיוניות ומציינת כי יש הבדל בין פגיעה בבעלי-חיים לטובת ייצור מזון בסיסי, הדרוש לצרכי קיומו של האדם לבין פגיעה בהם לשם ייצור מזון מותרות, תוך גרימת סבל חמור. מובילים בייצוא בארץ ישנם כיום כ-200 מגדלי אווזים, שמייצרים כ-470 טון כבד אווז בשנה. כ-220 טון מיועדים ליצוא, בעיקר ליפן, צרפת, גרמניה איטליה שוויץ והולנד. מחזור הענף מוערך בכ-25 מיליון דולר בשנה. כמות כבד האווז המיוצרת בשנה בעולם כולו מוערכת בכ-15 אלף טון, כש-70 אחוז מהייצור נעשה בצרפת. ישראל היא מהמובילות בעולם בייצוא כבד אווז והיא מייצרת 10 אחוז מהייצור העולמי שלו.במשך קרוב לעשור מנהלים חברי עמותת "נח" מאבק משפטי שתקוותו לעצור את פיטום האווזים ועכשיו הם סוגרים מעגל. אהוד פלג, היועץ המשפטי של "נח": "אני חושב שהחברה הישראלית עלתה כמה דרגות בסולם המוסר. פסק הדין מעביר מסר שיש לנקוט בחמלה מוסר וצדק, על פני פינוק לחיך ורווחים כספיים. אם עשרות אלפי אווזים הפנו אתמול בבוקר את מקורם לירושלים בתקווה, היום כבר יודעים שעוד מעט הם לא יצטרכו לפתוח את מקורם אל צינור ההלאטה האיום, ואני בטוח שהם מודים לבית המשפט מעומק הכבד. הקביעה של בית המשפט, שלפיה התקנות הנוכחיות אינן חוקיות והפרקטיקה של הפיטום היא אכזרית, היא קביעה בלתי-מסוייגת. במשך השנים האחרונות הממונה על צער בעלי-חיים במשרד החקלאו ת תמך בעמדתנו אך ראשי המשרד לא אימצו את עמדתו למרות שהוא הסמכות המקצועית לקבוע צער בעלי-חיים מהו והעדיפו שיקוליים אחרים ונכנעו ללחץ המפטמים".האם החלטת הבג"ץ תשפיע על התפריט של מסעדות היוקרה? שפים בולטים כארז קומרובסקי ואייל שני לא המתינו להחלטה וכבר הודיעו בעבר, כי יפסיקו להשתמש בכבד אווז במסעדותיהם. אריק חכימי, שף ובעלי חברת הקייטרינג "פרי הארץ", מעדיף בכל מקרה כבד של אווז שלא פוטם: "כל גרם נוסף מעבר ל-650 גרם כבד הופך מיד לשומן ושפים רבים כלל לא יודעים זאת. אני אמשיך לעבוד עם כבד האווז ואדרוש מהספקים שלי לקנות אותו בגודלו הטבעי. בנוסף, צריך לזכור שהקרע בוושט של האווז המפוטם עלול ליצור דימום פנימה ולפגוע בשנית באיכות הכבד. אני מאמין שמחירו של כבד האווז יעלה כשהחלטת בג"ץ תצא לפועל, אבל אם זה המחיר שנשלם על-מנת להשאר אנושיים, זה מקובל עלי". גם אור גרינשטיין, מנהלת מסעדת "האווזים" בתל-אביב מצודדת בהחלטת הבג"ץ: "חייבים להפסיק עם הפיטום ואין מה לעשות. אנחנו נמכור כבד אווז פחות גדול והעיקר שהאווזים לא יסבלו. אני רק מקווה שהסועדים יבינו מדוע הם מקבלים כבד קטן יותר במחיר יקר יותר, זה פועל יוצא מההחלטה של בג"צ שחייבים לכבד. אני נתקלת יותר ויותר בציבור אנשים שפיטום כבד אווז מפריע להם ובהרבה מקרים הם פשוט מעדיפים לא להיכנס למסעדה שמגישה כבד אווז, למרות שהם בכלל לא מעוניינים לאכול אותו".ויש גם מי שמצטער על ההחלטה. ירון קסטנבוים, שף ובעלי חברת הקייטרינג "פוד ארט": "מה נעשה? נקנה פק"מ. במילה אחת - חבל. לצערי, כל תעשיית המזון היא אכזרית. אני מאמין שיש סיכוי שיעשה יבוא מחו"ל לכבדי אווז ומי שיוכל לרכוש אותו יעשה זאת. לא יוותרו על זה כל-כך מהר". גם רפי כהן, השף ובעלי מסעדת "רפאל" בתל-אביב, סבור כי האכזריות אינה בלעדית לפיטום האווזים: "ביקרתי לא מזמן במקום בו מפטמים אווזים ונחרדתי ממה שקורה שם, אבל לא פחות נחרדתי ממה שקורה בבית מטבחיים, אולי הרבה יותר".בחודשים הקרובים יחזור תיק פיטום האווזים אל ועדת החינוך של הכנסת הממונה על חוקי צער בעלי-חיים. אל כותלי הוועדה ישובו הלחצים והדרישות של המגדלים. יושב ראש הוועדה, אילן שלגי, מבטיח לפעול ליישום ועיגון החלטת בית המשפט: "אין לי ספק שלמרות האינטרסים הכלכליים של המדינה, אסור שהפיטום הברוטאלי ימשך. למעט ב יטול מוחלט של הענף, אעשה כל מה שאפשר כדי שהעינוי הזה יפסק. כמו שאסור לנו למכור מערכות נשק לכל משטר זר ללא הבחנה, אנחנו לא צריכים לעשות הכל כדי להכניס כמה דולרים או לדאוג לחייך האנין של הפריזאים ואנשי סנט-מוריץ". מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר עודד ניר, מסר בתגובה להחלטת הבג"צ, כי משרד החקלאות מברך על החלטת בג"ץ ויפעל על-פי פסיקתו.