הזירה הלשונית הקונפייטר של הסמיצ'יק רוביק רוזנטל 18/07/03 "או­קיי", אמר לי שלמה המוסכניק, "אז עכשיו אני אומר לך, ושלא תגיד שלא אמרתי קודם, שצריך להחליף חגורת טיימינג. אתה לא רוצה, לא נעשה. אבל זה על אחריותך". "מה זה חגורת טיימינג?", שאלתי את שלמה. "זאת חגורה שמחברת את החלקים של המנוע...". שלמה המשיך בהסבריו והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים שחגורת טיימינג יעשו, ויעלה כמה שיעלה, וששפת המוסכניקים היא נכס כלכלי יקר מפז, כי אף אחד לא מבין על מה הם מדברים. שפת המוסכניקים היא חלוצת האנגלית בעברית. לא יידיש, לא ערבית. אנגלית. היא לא נוצרה בימי "הכפר הגלובלי" על ידי נערי בועה עגולי משקפיים, אלא נולדה ספוגה ריח דלק ושמן מכונות בפי אבות אבותיהם, גברים שחורי אצבעות ומוכתמי חולצה. יחד עם חיילי המנדט והג'יפים והמשאיות של הצבא הבריטי שהחלו להיטלטל בדרכים בשנות ה­20, הגיעה גם לארץ הקודש אנגלית המוסכים, ונשארה איתנו עד ימינו. לצדה, ואולי בעקבותיה, דידתה שפת המוסכים העברית. כמעט לכל מונח אנגלי הומצא שם עברי, והיום חיות זו לצד זו שתי שפות. זו שבקטלוגים ובחשבונות המוסכים, בדרך כלל בעברית, וזו של החיים, בדרך כלל באנגלית. ל"קלאץ'", על פי מילון המכונית של האקדמיה משנת תשט"ו (56'), ניתנו שני שמות במשקל "מפעל" האופייני למכשירים: "מצמד" ו"מזווג", מצמד נשאר. פלאג, המוכר בצורת הריבוי שלו "פלאגים", נקרא "מצת", והסטרטר "מתנע". חלקי מנוע אחרים עברו שיבוש קל או קשה, הקרוי במקומותינו גם "פינגליש", פלשתיניאן אינגליש. "אגזוז" הוא שיבוש של Exhaust. בעברית קוראים לו "מפלט". "ברקס", כידוע, היא צורת יחיד המבוססת על הריבוי האנגלי של בלמים, Brakes, והיא זכתה גם לריבוי בעברית: ברקסים, ממש כמו עמיתתה הקולינרית "בורקסים". "אקס" הוא היגוי עברי של Axle, סרן. סרן אחורי נקרא "בקאקס". מוצר פינגליש טיפוסי הוא "פנצ'ר", שיבוש של Puncture, שממנו נגזר גם שם הפועל "מפונצ'ר". למי שלא יודע, בעברית קוראים לזה "נקר". כשיש פנצ'ר עולים על "ג'ק", הוא "מגבה". ראש וראשון למוצרי הפינגליש הוא "אמברקס", שיבוש של Hand brake, בלם יד, שזכה גם לגרסה פלשתינית במערכון "הנהגים" מאת דן בן­אמוץ: הנד אברקס. לשורה ארוכה של מונחי רכב יש שם מקביל עברי שאינו מוכר כמעט. "בודי", שלד המכונית, הוא "מרכב", "קרטר" הוא "בית ארכובה". בתוך סדרת המילים באנגלית צצו גםכמה מילים משפות אחרות. דווקא תא המטען והמוסך זכו לשמות צרפתיים, "בגאז'" ו"גראז'", שמהן נגזרה גם המילה האנגלית המקבילה. המילה המקראית מוסך, מן השורש ס.כ.כ, פירושה מבנה שסוכך עליו גג, בדומה ל"גראז'", שמשמעותו המקורית "מחסה". לשתי המילים הוצמדה הסיומת היידישאית "ניק" לציון בעל המקצוע: מוסכניק וגראז'ניק. המגבים זכו בשם גרמני­יידישאי: "וישרים". "טמבון" מקורו במילה הטורקית באותה משמעות Tampon, והוא זכה לשם עברי נאה וחדיר יחסית: פגוש. "וינקר", שפירושו המילולי "קורץ", הוא כינוי סלנג למנורת האיתות. הגרמנית הביאה גם את הביטוי "שלייף סופפים", השחזת שסתומים, שהונצח בקללות הנהגים של דן בן­אמוץ: "שיעשו לך שלייף סופפים במעיים, חתיכת טייר מפונצ'ר". "טייר" חי בשלום ליד "צמיג" עד היום הזה. האקדמיה ויתרה על תרגום לכמה מונחים חשובים בין חלקי הרכב, וכך מרופד מילון המוסכניקים הרשמי בקרבורטור, אלטרנטור (קרוי גם "מחולל זרם חלופי"), דיפרנציאל, צילינדר, רדיאטור (לצד הצורה החלופית "מקרר"), קולקטור ועוד. לעומתן נותרו כמה מילות יסוד בעברית ללא מתחרים: מנוע (אבותינו אמרו "מוטור"), הגה, גלגלים, מושבים ושמשות אינן זקוקות לתרגום. "גיר" משמש כשם עברי לכל מערכת ההילוכים. ל"הילוך" הבודד אין בשימוש מילה אנגלית מקבילה, אבל בשפת הדיבור מנצח אותו "מהלך" בהליכה. בכל מקרה, "טיימינג" איננו מופיע עדיין במילון האקדמיה, אבל בחשבון שקיבלתי הוא מופיע בשתי צורות. בהגדרת ההזמנה מדובר על "רצועת תזמון", ובחלקים שהותקנו ברכב כבר מדובר על "חגורת טיימינג". לא רק המכונית עצמה נוסעת באנגלית, למרות שבדרך כלל חתומות עליה היום חברות יפניות או אירופיות. גם תהליך הנסיעה וסביבת החיים של הנסיעה מוקפת אנגלית. כדי להשיג רשיון נהיגה עושים "טסט" עם "טסטר". נותנים "גז" או "פול גז", אם צריך נוסעים "רוורס", תופסים "ספיד" (זה לא הכדור ההוא מהסמים), ומשתדלים שאיזה "טרפיק" לא יתקע לנו "רפורט" (דווקא מילה בצרפתית). למכונית הפרטית קראו פעם "פרייווט", בתקופה שלמעטים היה רכב. "מונית" ו"טקסי" חיות בדו קיום. מול המילה הישראלית "בנזין", שבאה מן האיטלקית, משתמשים האנגלים במילים אחרות: פטרול, גזולין וגז. במסגרת ההתעלקות על הייקים טענו פעם שראשי התיבות של חברת "פז" הם "פנזין וזולר". שפת המוסכים העמומה יצרה פולקלור ערמומי. בהכשרות הפלמ"ח היו שולחים את החבר'ה החדשים בהכשרה להביא מן המוסך "קונפייטר", והמהדרין ביקשו שיביא גם "סמיצ'יק" או "פיסטינים", שמות חלקים חסרי משמעות. פיסטין הוא ככל הנראה שיבוש של "פיסטון", כלומר בוכנה. וכל אלה התגלמו במערכון הגששי "קלראשו", המתמקד בביקור במוסך. " ­ כמה זה יעלה? ­ מה היה לנו? פלגים, פלטינות ואת האלמנט אני לא מחשיב לך. ­ אז כמה זה? ­ ככה וככה". שלמה דווקא החשיב לי את האלמנט. וזה עלה ככה, ככה וככה. מילים מן המדף גג זחיח ­ גג נפתח. גובתת סיכה ­ תיבת שמן. גובתה בתלמוד: צינור. הינע של גלגלים קדמיים ­ הנעה קדמית. כוש ­ מוט, מילה תלמודית, תרגום Spindle­ל. לולב ­ בורג, מילה תלמודית, תרגום Bolt­ל. מגורת דלק ­ מיכל דלק. מחצת המנוע ­ לוח שעונים, תרגום Dashboard­ל. עממור ­ מעמעם אורות, Dimmer. עגלה ­ שם למכונית בראשית המאה הקודמת. צמיגאי ­ פנצ'רמאכער, מחידושי האקדמיה בשנות התשעים. קסווה ­ שקע שבו נתון מסב, מילה תלמודית, תרגום Bushing­ל. קבריולית ­ מכונית עם גג נפתח, הלא היא הקבריולט. דימויים מעולם הרכב אגזוזן ­ הומו מהטיפוס הגברי. אוברול ­ שיפוץ כללי פיזי ונפשי. אין לו ברקסים ­ פועל בלי מגבלות. בדק שמן ­ שיגל. בניוטרל ­ בלי התקדמות ממשית. בקאקס ­ אחורי האישה, בסלנג מאצ'ו קדמוני. ברוורס ­ בתהליך נסיגה. גלגל חמישי ­ לא משתלב, ובפולקלור הפנויים: רווק בחבורת נשואים. להעביר מהלך ­ להתחיל לפעול ביתר מרץ. למלא את הבטרייה (או המצבר) ­ להתחדש. לעשות סוויץ' ­ לשנות כיוון. לתדלק ­ לאכול. מנוע ­ כינוי לאיבר המין הנשי. ניקוי ראש ­ חשיבה מחודשת. סקנד דרייבר ­ דמות משנית. על הג'נטים ­ במצב נואש. פול גז בניוטרל ­ פעולה נמרצת אך עקרה. פנצ'ר ­ תקלה, הריון בלתי רצוי. פרונט ­ חזה נשי, בסלנג מאצ'ו קדמוני. שחקן קלאץ' ­ (בכדורסל) שחקן המצטיין בדקות ההכרעה של המשחק. תגובה: עיין ערך מלחמה אבי כהן כותב, בעקבות לקסיקון המלחמה ("סופשבוע" 4.7.03), בצדק כי "הודנה" יש לכתוב בסיומה בה'. מקורה בערבית הספרותית והיא מילה בנקבה שפירושה שביתת נשק והפסקת אש. וילי אליאס מציין ש"הודנה" היא הפסקת אש במובנה הפשוט, אך מקורה בשורש הערבי ה.ד.נ, שפירושו "הסכים להפסקת אש בלי שהתכוון לקיים אותה". אילן מתייחס ל"פיגוע איכות" שהוא תרגום של המונח הערבי "עמליה נועיה", ומקורו בתופעת הפיגועים של תקופת הפתחלנד. השימוש הערבי בו תלוי במשתמש. רותם ענבר כותבת על "בהינתן" כי "איני יודעת כמה זמן משמש מונח זה את הפרשנים ואת הגנרלים למיניהם, אך במתמטיקה משתמשים במונח זה רבות. למשל: "בהינתן תנאי התחלה, ניתן למצוא פתרון פרטי למשוואה". ותיקון: השם הפלשתיני לאינתיפאדה הוא, כמובן, "אינתפאדת אלאקצא", ולא כפי שנכתב.