"משחק החיים": הסוף בעוד חמישה שבועות ישודר הפרק האחרון של "משחק החיים" * טל פרי נכח בצילומים ומדווח מהשטח טל פרי 06/07/03 למעריצי הטלנובלה "משחק החיים" נותרו חמישה שבועות ליהנות. ב­12 באוגוסט ישודר הפרק האחרון בסדרה שמורידה מדי יום בשמונה בערב את הרייטינג של חדשות ערוץ 2. אבל עבור צוות השחקנים ­ המשחק כבר הסתיים. באולפני נווה אילן ובאולם "מרכז הבמה" בגני תקווה צולם בשבוע שעבר הפרק ה­120 והאחרון. באולפנים כבר פרקו עובדי הבמה את רוב הסטים שנבנו בצפיפות זה לצד זה באולפן מספר 4 במרתף הבניין. האווירה היא של סיום טירונות קרבית. אחד מעוזרי הבמאי מביים עבור צלמת הסטילס תלייה עצמית מחוט חשמל כשעל צווארו שלט שעליו כתוב: "משחק החיים הרג אותי". על סט בית­החולים מצולמת סצינה שבה בני המשפחה המודאגים של ירון וליה מחכים לבשורות על גורלם, אחרי שהשניים ניסו להתאבד. לאורך כל יום הצילומים חוזר על עצמו שוב ושוב אותו ריטואל. כל שחקן שמסיים את צילומי הסצינה האחרונה בהשתתפותו זוכה למחיאות כפיים סוערות של כל הצוות והכרזה ברמקול: "הוא סיים את תפקידו". רון שחר (ארז) לוחץ ידיים לכולם, איילת מרגלית (נירה) זועקת "יש", ומתי סרי (אודי) נושא נאום תודה נרגש וממהר לחדר ההלבשה, שם הוא זוכה לתספורת קצוצה במקום רעמתהתלתלים הכסופה. "חודשים אני מת לעשות את זה", הוא מסביר. כזכור, חוק ברזל של הטלנובלות מחייב כל דמות להיצמד לקודים קבועים של לבוש ומראה חיצוני. חלק מהשחקנים עצובים שנגמר, חלקם קצרי רוח להמשיך הלאה, חלקם כבר יודעים מה יהיה הג'וב הבא, וחלקם יחזרו לעמוד בתור לאודישנים ויקוו שחמש דקות התהילה יתנו להם יתרון. "הגיע שלב שאמרתי לעצמי 'מספיק זה מספיק'", אומרת יעל שרוני שתפקיד ריקי הפך אותה בין לילה משחקנית בהצגות פרינג' לביץ' לאומית שכולם אוהבים לשנוא. "אחרי יותר מחצי שנה רוצים להמשיך הלאה, וגם ההתעסקות המתמדת במראה החיצוני מתחילה לעייף בשלב מסוים. בהתחלה לא ידעתי איך להתמודד עם זה שכולם מזהים אותי ברחוב אבל היו גם קטעים שמצאו חן בעיניי, בעיקר כשאמרו לי שבחיים אני הרבה יותר רזה. עכשיו אני מתכננת טיול ארוך לארצות­הברית לנקות את הראש". "היה כיף אדיר", מסכם ניר לוי את פרק קובי הבוגדני בקריירה שלו, "לשחקנים בארץ אין כמעט הזדמנויות להיות מעורבים בפרויקטים בסדר גודל כזה. חצי שנה של חזרות וצילומים כל יום? רק בהפקות בהוליווד מצלמים ארבעה חודשים ומקדישים עוד כמה חודשים להכנות פיזיות ונפשיות. בארץ אין את זה". "מגיע השלב שרוצים להמשיך הלאה", אומרת איילת מרגלית (נירה) שהיתה הדבר הכי קרוב בסדרה לרוע נוירוטי מרוכז, "התפקיד הבא שלי יהיה בטלנובלה החרדית 'החצר' בערוץ תכלת. אני אגלם שם רבנית. דמות שונה לגמרי מנירה". ­ אנשים ברחוב שונאים אותך? "שמעתי שזה קרה ליעל הדר כשהיא גילמה את סמדר בטלנובלה 'לחיי האהבה'. ממני בעיקר חוששים. כשאני נכנסת למקום ציבורי תופסים ממני מרחק, עד שמגיע האמיץ הראשון שמעז לפנות אלי ואז כולם באים אחריו". גם מתי סרי מודה שדמותו של אודי השנוא העניקה לו חשיפה ברמות שטרם הכיר. "אתה הופך לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של הצופים", הוא אומר, "אנשים ברחוב צועקים עליי. אומרים לי שאני מניאק. שואלים למה אני עושה דברים כאלה". ­ ומה אתה עונה? "אני אומר להם: 'אם התסריט היה עושה ממני קורבן מסכן, הייתם מרחמים עלי ושואלים למה עשו לי דברים כאלה'". נינה קוטלר, שגילמה את בתיה הפסיכולוגית, צעירה במציאות בהרבה מדמותה הטלוויזיונית. "חשבתי שלא יזהו אותי, בגלל הבגדים והתסרוקת והאיפור שכל­כך שונים ממה שאני לובשת", היא אומרת, "אבל אפילו בבקרים, כשאני קמה לטייל עם הכלבה שלי ובקושי מזהה את עצמי בראי, מייד קולטים שזו אני ומתחילים לדבר איתי על מה שקורה בסדרה. מבחינתם, אני בתיה. כשאני אומרת: 'סליחה, זו לא אני, זה התפקיד' הם פשוט ממשיכים לספר כמה הצטערו בשבילי כשהחבר שלי עזב אותי כדי לחזור לאשתו". "ההרגשה חרא", אומר רון שחר על הפרידה מתפקיד ארז, "הדמות של ארז לא מוצתה בעיניי, למרות שבמהלך הסדרה הוא מתפתח יותר מכל דמות אחרת. זו כמובן דעה משוחדת שלי. מה שהכי רציתי זה שארז ינקום בנירה. נראה לי לא הגיוני שאחרי מה שהיא עשתה לו הוא יעבור על זה לסדר היום". באולם "מרכז הבמה" בגני תקווה מצולמת סצינת השיא של פרק הסיום. הצגת הבכורה של אופרת הרוק על­פי "רומיאו ויוליה" של שייקספיר. בלובי ממתינים כמה עשרות ניצבים שגויסו לשמש קהל להצגה. באולם עושה גיא אריאלי, ירון בסדרה, חזרות על שיר הסולו של רומיאו, לבוש חליפת ג'ינס שנראית כאילו נפלה בטעות למטחנת בשר ענקית. "הסדרה נתנה לי המון הכרה והוקרה", הוא אומר, "אני מאמין שרוב אנשי המקצוע בארץ מודעים כיום למה שיש לי להציע כשחקן. אני אמשיך לשחק, אני רוצה להקליט אלבום רוק עם חומרים שכתבתי, אני מקווה מאד שיתנו לי הזדמנות להנחות תוכנית אירוח כי אני ממש בשל לזה". ­ הפכת לאליל הבנות "טעמתי מזה בעבר, בלהקת הבנים 'פור יו' ובסדרה 'החברה הטובים' בערוץ הילדים, אבל בחודשים האחרונים מדובר בגילויי הערצה ברמות שלא ייאמנו. אמיר פיי גוטמן הוא חבר טוב שלי. אמרתי לו לא מזמן שרק עכשיו אני מבין מה עבר עליו בימי שיא ההיסטריה של 'היי פייב'". ­ אבל הפופולריות הזו תיעלם מהר מאוד ברגע שהסדרה תרד. "אם להשתמש שוב בדוגמה של אמיר, אני מאמין שמי שטוב שורד. אין לי ספק ששחקנים שקיבלו בסדרה הזדמנות גדולה ראשונה ימשיכו לעשות פה דברים נפלאים וישמעו עליהם הרבה". כשאריאלי מדבר על הזדמנות גדולה ראשונה הוא מתכוון בעיקר ללירון וייסמן, שהפכה מאלמונית מוחלטת לכוכבת בזכות תפקיד ליה ברגר ­ תפקיד שאליו הוצנחה בהתראה של שבועיים בלבד אחרי שבקי גריפין, שבמקור נבחרה לגלם את ליה, הודחה מההפקה אחרי כמה ימי צילומים, ובסופו של דבר קיבלה ג'וב בערוץ אם­טי­וי. "מבחינתי ההצלחה והמעריצים היו תמיד בונוס", אומרת וייסמן, "אם הייתי חושבת שאני עושה תפקיד גרוע, עשרים טלפונים מאנשים שאומרים שהם אוהבים אותי לאהיו גורמים לי להרגיש טוב. קיבלתי הזדמנות לעבוד חצי שנה, יום אחרי יום, עם במאי מדהים ושחקנים שלמדתי מהם המון. הסדרה נתנה לי כל מה שציפיתי לקבל ועוד הרבה מעבר לזה". ­ את חוששת מהיום שאחרי סיום הקרנת הסדרה? "פרויקטים כאלה נגמרים. זה חלק בלתי­נפרד מהמקצוע. אני מאמינה שבקרוב ארצה לחזור ללמוד משחק, כי הפסקתי לימודי שנה ב' לטובת התפקיד ויש לי עוד המון ללמוד. אני גם ארצה מאד לעשות תפקיד קומי. בבית­הספר תמיד ראו בי קומיקאית, ובסוף הבאתי אותה בתפקיד דרמטי ראשי בטלנובלה". "אני מאמין שז'אנר הטלנובלות בארץ רק יילך וישתפר", מסכם הבמאי יצחק שאולי, "'לגעת באושר' היה ניסיון ראשון מסוגו. בדיקת שטח. ב'לחיי האהבה' כבר שמנו הרבה יותר דגש על כתיבה ועל בחירת השחקנים ו'משחק החיים' היתה עוד צעד קדימה". ­ הסדרה נגעה בנושאים נועזים מאד יחסית לטלנובלה בפריים טיים: גילוי עריות פוטנציאלי בין אח ואחות, משיכה לסבית, המתכרות לסמים. "זה יישור קו עם מה שקורה בז'אנר בכל העולם. גם בסדרות מארגנטינה כבר מעזים לגעת בנושאים שלפני כמה שנים היו נמנעים מהם. בניסיון הבא אני מאמין שנלך עוד יותר רחוק". ­ וכשתגיע הטלנובלה הבאה, אתה תהיה שם כדי לביים אותה? "אם יציעו לי, אז בהחלט". אז מה יהיה לנו שם? זהירות, המסגרת הבאה מיועדת רק למי שמעוניין לדעת איך יסתיימו קורותיהם של ליה וירוןכך ייראה הפרק האחרון של משחק החיים: ניסיון ההתאבדות המשותף של ירון וליה ­ שגילו כי הם אם ואחות שחטאו בגילוי עריות שאף הניב הריון ­ נכשל. ליה ושאול עוברים בדיקת די­אן­אי, שבה מתברר כי שאול אינו אביה הביולוגי. האב האמיתי הוא שחקן תיאטרון שאיתו נהלה נירה רומן קצר. אחרי שמתברר שירון וליה אינם אח ואחות הם חוזרים זה לזרועות זו ומצפים ללידת תינוקם המשותף. בהצגת הבכורה של "רומיאו ויוליה" מגלם ירון את רומיאו וליה נאלצת לגלם את יוליה אחרי שרותם מתעלפת מהתרגשות. ריקי וקובי נשארים יחד ועוזרים ללכוד את בתיה שמתגלה כחולת נפש שנמלטה ממוסד פסיכיאטרי לפני תשע שנים. ארז וענבר הופכים סופית לזוג וענבר מאמצת ילדה. רותם יורשת סכום כסף גדול ועוזרת לשאול לקנות מאודי את חלקו בהנהלת התיאטרון. אפי מתגלה כאחיה האובד של רותם. רותם זוכה באהבתו של זיו, שעוזב את שירן. שירן מחליטה לחקור אופקים חדשים ולפתח קשר עם בחורה. שאול עוזב את נירה ועובר לחיות עם מיכל. נירה נשארת לבד, בלי שאול ובלי אודי. אודי מסולק מהתיאטרון.