הזירה הלשונית לנשק את הנשק רוביק רוזנטל 30/05/03 * אלון כותב: חלק מפרסי ישראל הם בנושאים כמו "חקר הקרימינולוגיה", "חקר הסוציולוגיה" וכולי.האם זהו ניסוח נכון? אכן, מדובר בטעות ממלכתית מביכה. "חקר הסוציולוגיה" (וגם "חקר הביולוגיה", ואפילו "חקר מדע המדינה") הוא ביטוי משובט, שכן הסוציולוגיה עצמה היא "חקר" או מדע, והזוכה המאושר אינו חוקר את הסוציולוגיה, אלא את החברה. * יהושע צפריר שואל: מה מקור המילה צ'ופר? מקור המילה בפועל בספרדית Chupar שפירושו למצוץ. בסלנג העברי התגלגל הפועל לשם עצם, צ'ופר, שמשמעותו "מתנה מתוקה". אין ודאות אם המילה הנפוצה הגיעה לעברית דרך דוברי הספניולית או ישירות מן הספרדית באמצעות עולי אמריקה הלטינית. * רוני שואלת: מהיכן הביטוי יצא בשן ועין? "בשן ועין" נולד מההלכה המקראית (שמות כ"ה), שלפיה אדם הגורם לעקירת עין או שן של עבדו יוציא אותו לחופשי תמורת השן והעין. בתלמוד נקבע בהקשר זה הצירוף "בשן ועין", אבל רק בעברית החדשה התרחב הביטוי לתיאור מי שנחלץ ממצב קשה כשהוא חבול ופצוע. * קובי אוחיון שואל: מה ההבדל בין אינטליגנט לאינטלקטואל? אינטליגנטי הוא שם תואר לאדם בעל מנת משכל גבוהה, בעודאינטלקטואל הוא איש רוח המשלב ידע רחב וכושר ניתוח והבנה. ההבחנה הזו קיימת גם באנגלית ומשם מקורה. לשתי המילים מקור לטיני דומה שפירושו "להבין". אינטליגנט היא מילת סלנג עברית לגלגנית למי שאינו איש מעשה או מתיימר להיות משכיל, והמהדרין אומרים אינטליגנט. * דוד תמיר שואל: איך לומר בעברית Attach case""? השימוש בשם "תיק ג'יימס בונד" ממש מביך. בחנויות התיקים שבהן התעניינו קבעו שאין חלופה עברית ל"תיק ג'יימס בונד". השם המקורי שהזכרת, Attach case פירושו "תיק הנספחים" או "תיק הדיפלומטים". * יאיר שואל:מה מקור הביטוי "פיל לבן"? "פיל לבן" בא מביטוי שהיה נהוג בסיאם על פי נוהג של מלכים לתת לאנשים שמאסו בהם פיל לבן שאסור להשתמש בו לעבודה, וכך רוששו אותם. הביטוי עבר לאנגלית במאה ה­19. להרחבה: ראו "במלוא מובן המילה" מאת שלום אורן. * מעיין שואלת: מדוע קרוי החג הנוצרי פסחא, ומה הקשר שלו לפסח? פסחא היא המילה הארמית לפסח, נפוצה מאוד בספרות התלמוד ושם של מסכת במכילתא. בעברית החדשה, בצורה השנייה פסחא היא הודבקה ל Easter, חג נוצרי המתקיים גם הוא באביב. בין שני החגים סממנים מקבילים כמו לחם (או מצות) ויין כסמלים דתיים. * נינה חרמון שואלת: מדוע אומרים "יום שבת" בהמשך ל"יום ראשון", "יום שני" וכדומה. האם אין לומר רק "שבת"? במקרא מופיע "יום השבת" כבר בעשרת הדיברות. הצירוף "יום שבת" אינו קיים במקרא ובתלמוד, אך מופיע במידה מצומצמת במקורות מאוחרים יותר. בעברית החדשה "יום שבת" הוא ביטוי דיבורי ומסורבל, ועדיף לומר "שבת". * פנינית הררי שואלת: האם במהלך השבוע אומרים "יום ראשון הזה" או "יום ראשון הבא", כאשר מדובר על השבוע הבא? הפתרון לדילמה פשוט: "יום ראשון הקרוב". * אלישע שואל: מה הקשר בין "תה של מנחה" Five O'Clock Tea() למנחה במשמעות מתנה או זבח? "מנחה" עברה כמה גלגולי משמעות. במקרא פירושה מתנה, ובהקשר הדתי קורבן בבית המקדש. תפילת מנחה היא תפילת אחר הצהריים שבאה כתחליף לקורבן המנחה, ומכאן התגלגלה לשם כללי לשעות אחר הצהריים. מכאן קצרה הדרך ל"פייב או'קלוק טי". * אשר צח שואל: מה מקור שם התפוז "שמוטי"? זן השמוטי הוא בן כ­150 שנה. על פי פרופ' שפיגל­רואי ממינהל המחקר החקלאי בבית דגן, השם "שמוטי" נתקבל מאחר שהפרי הוא דמוי ביצה ומזכיר בצורתו את העששיותהמוארכות, ששימשו בשעתו למאור, ונקראו "שמוטי". * סימון שואל: האם יש מילה עברית ל"פרפקציוניסט"? המילה העברית היא "שלמותני", והיא מופיעה בכמה מילונים אך לא התקבלה. פרפקציוניזם הוא "שלמותנות", והשימוש בה נדיר מאוד ומופיע בעיקר בהקשרים פילוסופיים. היא הוכנסה לשימוש על ידי פרופ' אלעזר וינריב. * יואב שואל: האם יש לומר סכרת או סוכרת? השם התקני הוא סוכרת, והוא מחבר את "סוכר" עם משקל המחלות. בהשפעת משקל המחלות הפכה המחלה בלשון הדיבור לסכרת. בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות הקמת "ארגון חולי סוכרת בישראל", חוזרת ומתשתרשת הצורה התקנית. * שמי הגר עמית ואני בת תשע. ברצוני לברר שאלה שעלתה לי בראש. גיליתי שהמילה נשק (כלי נשק) היא אותו שורש של נשק (נשיקה). האם זו אותה משפחת מילים? לדעתי לא. אבל איך זה אותו השורש? שאלה מצוינת, הגר. מדובר באמת בשני שורשים זהים, נ.ש.ק, אבל לכל שורש משמעות אחרת. התופעה הזו קיימת בעברית בעוד מקרים רבים. לשורש ע.ר.ב, למשל, יש כמה וכמה משמעויות שונות, ולכן אין קשר בין ערב (סוף היום), ערבות (שנותנים בבנק) ועירוב (או עירבוב). תגובהקטע וסיפור מיכאל כותב: "בעקבות הדיון במשולש סרט­קטע­סיפור ('הזירה הלשונית', 16.5.03): המשכתי לדפדף במוסף, ומצאתי ציטוט של רוחמה רז: 'אהבה היתה גם המניע המרכזי במסגרת הסצנה הראשונה של הסאגה'. סצנה = קטע? סאגה = סרט?". והגולש נחום באותו עניין: "אפשר להוסיף למשולש את 'תמונה': 'אז בוא ואתאר לך את התמונה'. הנה שוב ושוב מבטלת השפה את הגבול בין האמנות לחיים". יעקב דויטש באותו עניין: "כתבת שהמילה 'שרוט' יצאה מעולם הסמים. לעניות דעתי, המילה מקורה בעולם התקליטים; במאה שעברה, כשתקליט היה 'שרוט', הוא היה קופץ, והגדירו אותו כתקליט פגום". נכון, אבל שריטה היא גם פגימה בגוף האדם, וכנראה כאן מקור הדימוי. תגובה 2מילון אז איז עודד פורת מתלונן על השם "מילון אז איז" ("הזירה הלשונית", 16.5.03), בטענה שבאנגלית תקנית יש לומר As it is. נכון, אבל As is הוא ביטוי סלנג אמריקני, שעבר "אז איז" לעברית. הקורא נחום טוען לאחר תחקיר: "נו שיט!" אינו קללה כפי שנכתב, אלא ביטוי של התפעלות עם קצת חוסר אמון. המהדרין מבטאים אותו במעט לגלוג, נוסח "לי אתה מספר את זה?". גרסה משוכללת: No shit, Sherlok"", דהיינו, "זה ברור לכל ילד, אל תהיה לי בלש". במילון הסלנג של ישראלי ההגדרה שונה: "בלי צחוק, ברצינות". עניין של מוזיקה. ראובן מרחב מוסיף ל"מילון אז איז" סדרת ביטויים נושנים מתחום הרכב, כמו טסט, סטרטר, אוברול, בגאז', ג'אנט ובטרייה. יש גם וינקרים, גיר, טמבון ("פגוש" חדר לא רע במקומו), אגזוז (משובש) וקלאץ'. נוסעים ביפנית, מדברים באנגלית. תגובה 3מיתולוגי דב לרנר, מרצה ישראלי לפילוסופיה ששפת אמו אנגלית, כותב בעקבות "עקב אכילס ותיבת פנדורה" ("הזירה הלשונית", 4.4.03): "אני מקווה שתצטרף למאבק שאני מנהל נגד השימוש העכשווי במונח 'מיתולוגי'. אם אשמע עוד מישהו קורא לחיפושיות 'להקה מיתולוגית' אצא מדעתי. 'מיתוס' בשפות המודרניות נושא קונוטציה שלילית. אם החיפושיות הן 'מיתולוגיות', סימן שיש להטיל ספק בקיומן. נראה שיש בלבול מסוים בין מיתוס לאגדה. באנגלית כאשר אומרים למישהו שהוא 'אגדה בחייו' זוהי מחמאה, ואיש לא יאמר 'הוא הפך למיתוס בחייו'. האם לא נכון יהיה לומר על פי הדוגמה כי החיפושיות היו 'להקה אגדית'?". קיים בעברית שימוש מה ב"אגדי", אך הוא נשמע ארכאי. "האיש הוא אגדה" נפוץ יותר. גם "אגדה" וגם "מיתולוגי" טבולים באירוניה דקה.