בלי פוזות שימרית אבוקסיס ולילך שטראובר מקבלות את השבת * מיוחד לדרבי קרן צור 10/04/03 הדרבי שוב מגיע לת"א, והפעם החלטנו לתקוף את הנושא ברוח סדרת הטלוויזיה האופנתית "נשות הכדורגל". הגברים במערכת העיתון חשבו שזה יהיה רעיון מבריק להפגיש בין שתיים מנשותיהן הזוהרות והחטובות של שחקני הקבוצות היריבות, ולצלם אחת עטופה בצעיף צהוב ואת רעותה מתחככת בה עם חוטיני אדום, אבל די לתת יד לסטיגמות. קבלו את לילך שטראובר, ,26 ואת שמרית אבוקסיס, ,25 בראיון על חיי היום יום. דקות ספורות לפני הדרבי הגורלי הן הסכימו לדבר על המתח בבית והלחץ לפני כל משחק חשוב, בפרופורציות ראויות כמובן. כי עם כל הכבוד לדרבי, ערב פסח בשבוע הבא הרבה יותר מטריד אותן. לירן והבישולים "היה קצת כדורגל בבית, אבל אף פעם לא התעניינתי בזה", פותחת לילך שטראובר את השיחה בינינו ומצהירה כי מעולם לא חלמה להינשא לכדורגלן, "כשהכרתי את לירן הוא היה בן ,19 לא ידעתי שהוא יהיה שחקן מפורסם. הוא שיחק אז בקרית­אונו, בליגה א' אני חושבת, כי הוא היה בהסגר קטין".­ מה זה הסגר קטין?"לירן גדל בהפועל, וכשהוא רצה להשתחרר, הוא היה צריך לשחק בקרית­אונו בשביל לקבל את הכרטיס שחקן שלו חזרה".­ לא הבנתי כלום."גם אני לא. עיזבי, לא משנה, בתקופה שהכרתי את לירן הוא שיחק בקרית­אונו, והשם שלו לא אמר לי שום דבר".­ אז בעצם חשבת שהוא שחקן זניח בליגה א'?"משהו כזה, ולירן לא סיפר לי כלום".כמנהגם של שחקני כדורגל מיהר הזוג שטראובר למצוא את הדרך לחופה, לא מעט בזכות התמיכה מהמגרש. שטראובר: "מאמנים דואגים כל הזמן להשריש בשחקנים שיתחתנו מהר, וגם ללירון היה את זה. מאמנים מעדיפים שהשחקנים יתחתנו מוקדם, כי חיי משפחה יותר מתאימים לאורח החיים של כדורגלן. יש להם את השקט, הם יכולים לבוא הביתה לחממה, לאשה ולילדים במקום לצאת כל ערב ולהסתובב בין פאבים ובתי קפה".שטראובר מודעת לשי נוי התדמית שבעלה עבר בשנים האחרונות. "היה בי אגואיזם של 'אני לא טועה אף פעם ואני הכי טוב בעולם', עשיתי דברים שפגעו לי בהתקדמות", התוודה שטראובר בעיתונות, כשנאלץ להתמודד עם תדמית של פוזאיסט ושחצן והחליט לשנות כיוון. הבחור, שפטפט בלי סוף מול כל מיקרופון פתוח, התחיל לשמור על זכות השתיקה והתמקד בהפגנת היכולות שלו בין הקורה ולא בתחום הוורבלי. רק אחרי ששטראובר התבגר וסתם את הפה, הקריירה שלו החלה להמריא, והחל לבצבץ הכישרון, שעליו כתב ה'גאזטה' האיטלקי ב­1993 אחרי משחק של נבחרת הנוער באיטליה: "שוער מצוין, אמיץ ואקרובט ביציאות. בראבו שטראובר".­ יש לך חלק בשינוי שלירן עבר בקריירה שלו?"מה את חושבת?".­ שכן."אני ולירן חברים טובים ושותפים בכל דבר, אנחנו מדברים אחד עם השני על הכל, וברור שאני מביעה את דעתי בנוגע לקריירה שלו".­ אז התחלת להתעניין בכדורגל?"זה לקח זמן, אבל בסוף לא היתה לי ברירה אלא להיכנס לעניינים. אני עובדת כסוכנת נסיעות באיסתא, באופרציה של קבוצות ספורט, אז אני כל הזמן מעודכנת, זה כל הזמן סביבי".­ והיום את מגלה בכדורגל עניין אמיתי? את רואה משחקים? "רק אם לירן משחק, או שזה קשור למכבי".­ אבל אף פעם לא מצאת את עצמך מדליקה טלוויזיה ונתקעת על משחק?"לא, ממש לא".הזוג שטראובר חובק שני בנים, ניל, 6 וחצי ובן, ,3 ובאופן טבעי נאלצת אם הבית להתמודד עם הגבלת שעות הצפייה בערוץ .5 שטראובר: "אני נותנת להם לראות ספורט עד ,20:00 ב­20:00 שמים חדשות ונגמר העניין. הגדול פשוט מכור, הוא יכול להירדם עם כדורגל. הוא יודע על כל משחק שיש, איזה משחק יש בטורקיה ואילו משחקים יש פה. הקטן זה פשוט ממנו והלאה. לקחתי אותו פעמיים למשחק כדורגל, והוא לא התחבר לזה בכלל. במשחק הראשון שלו הוא לא הסתכל דקה אחת על המגרש, התרוצץ ביציע ורצה ללכת הביתה, והפעם השנייה שניסיתי ולקחתי אותו למשחק היתה לפני חודש, וגם לא נהנה. הוא ישב עלי כל המשחק, שם את הידיים על האוזניים ושאל אותי: 'אמא, למה הם צועקים, למה יש כזה רעש?'".­ הגדול משחק כדורגל?"כן, הוא משחק בקבוצת הילדים של מכבי כבר משנה שעברה".­ והוא משחק עם לירן?"לפעמים אחרי הצהריים הם הולכים ביחד לשחק. לירן מאמן אותו".­ תגידי, איך לירן בבית? הוא עוזר לך עם הילדים?"מאוד, הוא כל הזמן איתם . אני לא יודעת מה אנשים חושבים על איך ששחקני כדורגל צריכים להתנהג, אבל אני ולירן תמיד הקפדנו לא להתייחס לזה ולעשות מה שטוב ומתאים לנו".­ הוא עוזר גם בניקיון?"בדרך כלל יש לנו מטפלת שגרה איתנו, כך שאין צורך בזה, אבל לפני חודש היא ברחה מפה בגלל שהיא נלחצה מהמלחמה. בחודש הזה אני הייתי מרותקת לעבודה, אז לירן לקח את הילדים ב­7:00 בבוקר, החזיר אותם ב­13:30 בצהריים, הכין להם לאכול, ניקה וסידר את הבית. כשהגעתי הכל היה פיקס, והוא הודיע לי בדרך מה יש לאכול".­ יפה מאוד. מה הוא מכין? שניצלים, אורז?"אורז ושניצלים זה פשוט, הוא יודע להכין דברים, תבשילים יותר מסובכים. הוא מכין עוף, קציצות עם תפוחי אדמה, כל מיני דברים טובים".­ בסך הכל זה די מובן מאליו. אם בעלך שחקן כדורגל, יש לו עבודה גמישה והמון זמן חופשי. למה שלא יעזור לך עם הילדים?"אני כל הזמן אומרת לו את זה. שחקני כדורגל מרוויחים יפה, והם לא עובדים הרבה שעות. נכון, זה מאמץ פיזי, מאמץ נפשי והכל, ומלבד האימונים יש גם אסיפות ומפגשים של הקבוצה ומחויבויות כמו ללכת לבקר ילדים בבתי חולים, אבל עדיין יש לך הרבה שעות פנויות. אני כל הזמן אומרת לו שבמקום לבזבז את הזמן הפנוי שיש לו על להסתובב בין בתי קפה, עדיף שינצל את זה למשפחה שלו".גם אם שטראובר היתה מעדיפה לקחת את בעלה ואת הילדים לראות את הפריחה בצפון, היא לא מקלה ראש בחשיבותו של הדרבי שייערך בשבת הקרובה. שטראובר: "זה דרבי מאוד חשוב".­ טוב, אומרים את זה על כל דרבי."לא, זה דרבי חשוב במיוחד. הפועל מקום ראשון, ואנחנו מקום שני ביחד עם מכבי חיפה, והנקודות מהמשחק הזה יכולות לעזור לנו להתקדם בטבלה".­ אז יש מתח בבית?"יש מתח ויש ציפייה למשחק".­ את מתכוונת להגיע למשחק?"נראה לי שכן".­ את נתקלת לפעמים בתגובות שליליות של אוהדים על המגרש?"לפעמים אני שומעת שמקללים אותו על המגרש תוך כדי שירה, אבל זה לא מפריע לי. לומדים להתעלם מזה".­ מה עם שירי עידוד? את יודעת איך הולך השיר עליו?"אני לא חושבת שכתבו לו שיר".­ בעלך שוער, ואין עליו שיר? זה לא בסדר."שוער, שוער, אבל כנראה שטראובר זה שם ארוך מדי".­ איך אתם מתמודדים בבית עם ההפסדים של הקבוצה?"לירן מאוד מעורב, אז הוא לוקח את זה מאוד קשה, ובא הביתה ממש מצוברח. לירן למד עם השנים לקחת דברים בפרופורציות, לבוא הביתה ולעשות את הנתק, למרות שיש רגעים שקשה לעשות את ההפרדה. לירן שוער, אז באופן טבעי הוא תמיד רואה הפסדים בצורה מאוד אישית. זה תמיד קשור אליך, הרי אתה זה שעוצר את הכדור, או שלא".­ תגידי, לא מלחיץ לראות את בעלך הודף כדורים בגופו?"ללירן היו הרבה פציעות, וזה מאוד מדאיג. אין משחק שאני לא רואה אותו בטלוויזיה חוטף איזו בומבה. להיות שוער זה להיות חצי מתאבד, אתה חייב להיות משוגע בשביל להיות שוער".­ אבי נמני קורא ללירן "צוות הוואי ובידור". יש קטעים בבית?"בטח שכן. לירן הוא בנאדם מאוד שמח ומאוד אוהב לצחוק. קשה לתפוס אותו עצוב או מדוכא, ואני מאמינה שגם באימונים הוא מתנהג ככה. קל להתחבר אליו, אנשים אוהבים אותו ונמשכים אליו".­ את מאמינה שהם היו נמשכים אליו באותה מידה אם הוא היה רואה חשבון?"כן, כי לירן אוהב אנשים. הוא בוטח בהם מהר ומתחבר בקלות, והוא גם איש שיחה מעניין. יש עוד נושאים שמעניינים אותו חוץ מכדורגל".­ הוא עדיין עם שיער מחומצן?"לא, זה היה רק בפגרה, כשהוא חזר להתאמן זה לא היה לעניין. אני דווקא אהבתי את זה, זה היה מאוד חמוד". יוסי והעצבים שטראובר מתכוונת להגיע לדרבי בשבת ולעודד את בעלה מקרוב, אבל שמרית אבוקסיס עוד לא סגורה על העניין. כשאני שואלת אותה על אמונות תפלות לפני משחקים היא אומרת לי שאמונות תפלות לא מגלים, אבל כשאנחנו מדברות על הנוכחות בדרבי, היא נשברת ומגלה שאחת מהאמונות התפלות מונעת ממנה להגיע למגרש. אבוקסיס: "בגלל שזה משחק חשוב, אני לא רוצה לקחת את זה על המצפון שלי. כל העונה לא הגעתי למשחקים, אבל נראה מה יהיה, אולי אני אחליט להגיע בדקה ה­90".­ אולי עדיף שלא תלכי. הפועל מקום ראשון, למה לקחת סיכונים מיותרים?"את מבינה? זה בדיוק מה שאני אמרתי. אני מפחדת שאם נפסיד אני אקח את זה על עצמי".הרעיות שטראובר ואבוקסיס כנראה לא ייפגשו על המגרש, אך הסכימו להיפגש לצורך הראיון הזה ולהצטלם יחד לקידום הסולידריות בין נשות השחקנים. שטראובר: "כולנו יודעות מה זה המקצוע לבעלים, וממש אין יריבות, רק להפך. האמת שאני לא מכירה הרבה נשים של שחקני כדורגל, רק את אלה שיוצא לי לפגוש ולהכיר באירועי גיבוש של הקבוצה".­ מה זה אירועי גיבוש? מה מארגנים לכם?"בדרך כלל הולכים למסעדה ביחד או שהולכים להופעה. לא מזמ ן היינו בהופעה של שלמה ארצי".אבוקסיס: "לי יש כמה חברות טובות מהכדורגל, טלי חלפון, ימית אמסלם ומאיה נמני. עם מאיה ואבי אנחנו בקשר טוב, אנחנו מבלים ביחד ונסענו ביחד לחו"ל. ברור שאנחנו מדברות בינינו על כדורגל, אבל זה לא העיקר. אני לא ארים טלפון למאיה רק בשביל לשאול אותה אם אבי משחק בשבת".­ התעניינת בכדורגל לפני שהכרת את יוסי?"לא, לא עניין אותי כדורגל, וזה גם לא היה בבית. היום זה כמובן אחרת, כי זה חלק מהחיים, אי אפשר לא להתעניין".­ את מייעצת ליוסי בקריירה? נניח, המלצת לו לעזוב את בית"ר ולעבור להפועל?"יוסי יודע מה הוא עושה, אז ברור שתמכתי בו. אם הוא החליט, אז זה טוב בשבילו, ולא ייעצתי משהו נגד".­ הוא היה ממש סמל בבית"ר, לא?"הוא היה הקפטן".­ ועכשיו?"גם עכשיו הוא הקפטן, בגלל ששמעון גרשון פצוע, אני חושבת".­ הוא מרבה להיפצע, לא?"אין שחקן כדורגל שלא נפצע, זה חלק מהמקצוע. זה מאוד מפחיד אותי, וקשה לי להגיד שמתרגלים לזה. רק ביום שבת האחרון ראיתי אותו מתגלגל על הדשא, ונלחצתי שקרה לו משהו".­ עברת עם יוסי לא מעט טראומות. הפיגוע בסי פוד מרקט ונחי תת האונס של מטוס ישראייר בדרך חזרה מאילת. חשבת על המשמעויות הרוחניות של כל זה?"בטח, החלפנו את כל המזוזות בבית. פעמיים ניצלנו בנס, ואחרי מה שהיה ליוסי ולילדה במטוס, הבאתי מישהו שיבדוק לנו את המזוזות, והוא באמת החליף אותן".­ יוצא לך להיתקל בתגובות שליליות מאוהדים?"בגלל שאני בקושי מגיעה למשחקים, כמעט שלא יוצא לי לראות אותם, אבל לפעמים זה קורה. קללות דרך החלון של המכונית, כאלה דברים".­ וזה מפריע לך?"לא, זה המינוס וצריך לקבל את זה, כמו שמקבלים את החלק של המחמאות".­ הרגשת פעם שאוהדים עברו את הגבול?"לא שמעתי את זה באופן ישיר, אבל אמרו לי משהו על קללות ועל סרטן, וזה מחריד אותי. אני נגעלת כשיורדים לרמה כזאת, זה עובר את הערך הספורטיבי כששומעים כזה דבר".­ שמעתי שהיה איזה שחקן כדורגל שאשתו ניסתה לפגוע בילד שלהם, והאוהדים האכזריים שרו שיר על זה."תאמיני לי שיש דברים יותר גרועים. יוסי כל הזמן מספר לי, ואני מקבלת צמרמורת מזה".גם אבוקסיס כמו שטראובר היא אם צעירה, אבל במקום שני ילדים, היא העדיפה להתרכז בילדה (לוטן בת ה­3) ובחנות בגדים. את החנות בבן­יהודה (במיקום אסטרטגי מול המספרה של מישל מרסייה) היא פתחה לפני כחצי שנה ומאז לא משעמם לה לרגע. חברות מגיעות לבקר, היא עובדת על עיצוב דגמים חדשים וגם נהנית מתקתוק בקופה. אבוקסיס: "התחתנתי עם יוסי מיד לאחר השחרור. הכל רץ לי מהר, חתונה, ילדים, ככה שאף פעם לא יצא לי ממש לעבוד. אחותי למדה עיצוב אופנה, והרעיון לפתוח חנות הגיע ממנה. זו חנות לנשים בכל הגילאים, כל אחת יכולה למצוא שם משהו: ספורט, אלגנט, הכל".­ ומה הבשורה לקיץ הקרוב?"הצבאי חזר, למרות שזה חזר בצורה כבר מגעילה, לדעתי, וגם הרשת מאוד אופנתית, למרות שזה גם מאוס. אני אוהבת את הצבעים הבהירים, בקיץ אני מאוד אוהבת טורקיז. מה שהולך להיות חזק העונה זה הבדים הסיניים, סאטנים זוהרים וורוד פוקסיה".­ יוסי פתח לך את החנות?"מה זה יוסי? אני ויוסי זה אותו דבר. שמעתי כבר הערות של אנשים של: 'מה את צריכה לעבוד', אבל זה שטויות. אני שמחה שפתחתי את העסק, ויוסי מאוד עוזר ותומך. שחקני כדורגל מרוויחים טוב, אבל אתה יודע שאתה מסודר לעונה, לא לכל החיים, ואנחנו לוקחים את זה בחשבון". אבוקסיס טוענת שעם כל הכבוד לזוהר, החיים לצדו של שחקן כדור גל הם עניין לא פשוט בכלל. "זה נראה נוצץ מבחוץ בגלל הפרסום והאהבה שאתה מקבל, אבל זה מאוד מלחיץ. שום דבר לא מובטח, וחיים משבוע לשבוע, ממש ככה. אחרי ניצחונות שמחים והכל בסדר, אבל אחרי הפסדים זה 180 מעלות ההפך".בניגוד לשטראובר, שהצליחה להנחיל בבית מדיניות של הפרד ומשול בין הכדורגל לבין המשפחה, אבוקסיס יודעת שאצלה מדובר בקרב אבוד. אבוקסיס: "אני לא יודעת איך זה אצל שחקנים אחרים, אבל יוסי לוקח כל משחק ברצינות. אחרי הפסד הוא עצבני ובלי מצב רוח, וזה נמשך עד המשחק הבא. אנחנו מרגישים בבית טוב מאוד את ההפסדים של יוסי, אבל באותה מידה מרגישים גם את הניצחונות".במסגרת הצדדים היפים במקצוע מספרת אבוקסיס על חוויות מהנות של אם ובת, כמו צפייה משותפת באבא משחק כדורגל בטלוויזיה ועידוד ביתי על כל גול. אבוקסיס: "זה מגניב מאוד, למרות שלוטן חושבת שכל שחקן קירח זה אבא שלה. היא יודעת שאבא מספר ,8 וכשיש גול היא רוקדת ועושה תנועות עם היד. אם היא רואה את יוסי נופל, היא עושה פרצוף עצוב, וכשהוא בא הביתה, היא תמיד שואלת אותו אם היום הוא נפל או קיבל מכה".­ בגיל 3 ככה מדברים?"לא רק מדברים, גם מתחצפים". ­ ומה זה דרבי היא יודעת?"בטח שכן. היא יודעת שזה משחק חשוב שאנחנו חייבים לנצח בו".