איפה הילד דורון אילני עמד בראש עמותת "הילד והוריו", שעסקה באימוץ ילדים מחו"ל מרב דוד 28/03/03 הם ביקשו להגשים את חלומם ולזכות בילד משלהם. משפחות, זוגות ויחידים יצרו למטרה זו קשר עם העמותה של דורון אילני, "הילד והוריו", שעסקה באימוץ ילדים בחו"ל ונחשבה לגדולה ולמצליחה בישראל. תהליך אימוץ כזה, שמתנהל באופן תקין, אמור להסתיים בתוך חודשים בודדים. 90 אנשים בקירוב ממתינים לתינוק כבר יותר משנה, חלקם קרוב לשנתיים.רוב המגיעים לעמותות לאימוץ בין ארצי עברו קשיים רבים בנסיונם להיות הורים, ביניהם טיפולי פוריות מתישים שלא צלחו והמתנה ארוכה לאימוץ בארץ. לא לכולם יש די כסף או חסכונות והם נאלצים לא פעם לקחת הלוואות בסכומים גדולים מאוד כדי לממן אימוץ ילד משלהם. לעמותה הם נתבקשו לשלם 20 אלף דולר, לא כולל טיסות ובדיקות רפואיות לתינוקות. אבל הרצון לילד גובר על כל המכשולים. גם כשהתעוררו קשיים ועלו סימני שאלה, הרוב העדיפו להבליג, לא להתלונן, להחזיק מעמד עד שיגיע הרגע לו הם מחכים כל כך. גם היום סירבו המרואיינים לכתבה זו להיחשף בשמם. מי שפנו לאילני לא תיארו לעצמם שיום בהיר אחד, העמותה, יחד עם חלומם הגדול, תתרסק. אילני הבטיח להביא ילדים ולא קיים. זה קרה אחרי שהמדינות שהיו לו אישורים להביא מהן ילדים סגרו בפני העמותה את שעריהן. אך גם אחרי שהמדינות "נסגרו", המשיך אילני להבטיח ללקוחותיו ש"יהיה בסדר" או כלל לא סיפר להם שהתעוררו בעיות. הם האמינו לו והמשיכו לשלם לעמותה. אך "הילד והוריו" נקלעה לקשיים, החובות וההורים הממורמרים התרבו ואילני לא עמד בלחץ. לפני שלושה שבועות הוא שם קץ לחייו בירייה. השאיר אותנו בגיהנום דורון אילני התגורר ביישוב מסד. הוא היה נשוי לאתי, ואב לשלושה. בעבר היה עובד מינהל, ועבד גם בסוכנות היהודית. את עמותת "הילד והוריו" הקים לפני שמונה שנים והיה המנכ"ל וחבר ועד. לפני חמש שנים החלה העמותה לפעול בתחום האימוץ הבין ארצי. יוסי, תושב חולון, יצר עימו קשר לאחר שתהליך אימוץ שהחל בעמותה אחרת נכשל. "אשתי ואני היינו אובדי עצות עד שמישהו סיפר לנו על דורון", הוא אומר. "כשפגשתי אותו ראיתי שיש לי עסק עם אדם כן. אפשר לסמוך עליו. בכל פעם שהיו קשיים הוא סיפר לנו. היינו צריכים לצאת לאוקראינה בתאריך מסוים, וזה נדחה בגלל בעיה טכנית. כשהגענו לאוקראינה אימצנו את הבת שלנו מבית היתומים הגדול ביותר במדינה. זה עבד כמו שעון. פגשנו את אנשי הקשר הישראלים ותוך עשרה ימים יצאנו מאוקראינה. כל התהליך נמשך ארבעה חודשים. "שמרנו על קשר עם דורון. יום אחד פגשתי אותו ברחוב והתחבקנו עשר דקות. בפעם האחרונה שפגשתי אותו הוא נראה לי לא שליו וסיפר לי שאנשים לוחצים אותו כי יש קשיים באימוצים ואנשים לא מוכנים להיות סבלניים, אבל אני אף פעם לא האמנתי שזה מה שיקרה".אבל ד' מדרום הארץ לא מפסיקה גם עכשיו לכעוס על אילני. "דורון עלה לגן עדן והשאיר אותנו כאן בגיהנום", היא אומרת. "גם אם לאדם יש קשיים, יש לו אחריות לבני אדם. אני לא מבינה איך בורחים ככה. התלבטתי בשבועות האחרונים אם בכלל להמשיך בתהליך האימוץ או לקחת הפסקה, והחלטתי למצוא את הכוחות ולהמשיך כי יש לי מטרה. אני חייבת להיות כמה שיותר מהר אמא לשלושה ילדים."דורון הראה לי תמונות של ילדים מרומניה. ההרגשה שלי היתה שאני נמצאת על פסגת האוורסט וקופצת בלי מצנח. בכל פעם שהוא היה מבטיח היתה עלייה. את רואה תמונה של ילד, מתאהבת בו, כואבת לך הבטן, את מתגעגעת וחולמת על ילד שאת בכלל לא מכירה. אלו תעצומות נפש בגבהים הכי גבוהים של היקום. את עוד מעט תהיי אמא לעוד ילד. כל זה עד ההתרסקות הבאה. "תהליך האימוץ קשה נפשית אפילו יותר מטיפולי ההפריה שעשיתי, ועשיתי טיפולים מאוד אינטנסיביים, ניתוחים, הזרעות הכל. חמש וחצי שנים בלי להפסיק ליותר מחודש. בטיפולים אני שלטתי במה שקורה, באימוץ אני תלויה בגורמים אחרים. "זה תהליך מפחיד. את משלימה עם זה שלעולם לא תוכלי ללדת. בעלי מאוד חשש מזה ואמר לי שהוא לא בטוח שיוכל לאהוב ילד של מישהו אחר. בכל פעם שהייתי באה הביתה הייתי רצה לטלפון לבדוק אם יש הודעות מהעמותה. כשנסעתי לחו"ל לראות ילד וחזרתי בלעדיו הייתי בורחת לשינה, הולכת לעבודה ומשם לישון."יש לי ילדה בת שלוש. גם היא מאומצת מרומניה, ורציתי להביא לה אח. כשדורון כבר הראה לנו את התמונות סיפרנו לה. היא שואלת אותי, 'אמא, מתי תביאי את הילד שלי?'. היא גם מאוד בקטע של בובות עכשיו, היא מאכילה את הבובות מטרנה ורוחצת אותן. אני לא רוצה לאכזב אותה". נורות אדומות נדלקות בשנת 98' החלה עמותת "הילד והוריו" להביא תינוקות לאימוץ מחו"ל. באותה שנה שונה חוק האימוץ והסדיר את פעילותן של עמותות בתחום האימוץ הבין ארצי. עד שינוי החוק, מי שביקשו לאמץ גילו כי בארץ ייאלצו להמתין שנים בתור ושהסיכוי לאמץ תינוק בריא ובן יומו הוא קלוש. האופציה שנותרה בפניהם היתה לאמץ באופן בלתי חוקי במדינות העולם השלישי. מאז החלה פעילות העמותות, הן אלה שמנהלות את הקשר עם רשויות האימוץ בחו"ל ושולחות נציגים לאתר את הילדים. פעילות העמותות נעשית בפיקוח השירות למען הילד במשרד העבודה והרווחה. מי שמבקשים לאמץ, עוברים "בדיקות כשירות", שכוללות בחינת הבריאות הפיזית, בריאות הנפש והיכולת הכלכלית. לאחר שעברו את הבדיקות בהצלחה, הם חותמים על הסכם עם העמותה ומשלמים אלפי דולרים לצורך הכנת מסמכי האימוץ. טרם הבאתם לארץ עוברים גם הילדים בדיקות רפואיות. שופט מקומי, בארץ שממנה באים הילדים, נותן את אישורו לביצוע האימוץ וההורים יכולים לקחת את תינוקם לישראל.לאחר מותו של אילני אמרו בשירות למען הילד כי הם גילו על הקשיים שאליהם נקלע רק חודשים ספורים קודם לכן. משום מה, הגוף שהיה אמור לפק ח לא נכנס לפעולה, ודווקא אצל ההורים שאימצו דרך העמותה נדלקו נורות אדומות.בשנים האחרונות הזהירה ר' את כל מי ששאל אותה מעמותת "הילד והוריו". "אמרתי לאנשים, 'אל תעבדו איתו, בחיים לא תקבלו ילד'", היא אומרת. "על החברים הטובים שלי שאימצו פשוט אסרתי ללכת אליו". לר' שני ילדים מאומצים. תהליך האימוץ הראשון החל בעמותת "הילד והוריו" ב­98'. ר' כבר נפגשה עם בתה בבית יתומים ברוסיה, אבל אז חלו עיכובים ומשרד החינוך הרוסי שלל את הרישיון של "הילד והוריו" להוצאת ילדים מהמדינה לאימוץ. "הסבירו לי שהנציג של העמותה ברוסיה לא עבד כמו שצריך. כשדיברתי עם הנציג הוא אמר לי שהחשידו אותו בפלילים, אבל אף אחד לא הגיש תביעה בגלל שאין ביסוס לכל ההאשמות. עד היום אני לא יודעת מה נכון. לא היתה לי ברירה ועברתי יחד עם כל ההורים שאימצו דרך רוסיה לעמותת 'טף'. זה היה מזעזע. משבר נורא. הצלחתי להביא את הילדה כי 'טף' עבדה עם בית היתומים שהיא היתה בו, אבל היו הורים שכבר פגשו את הילדים שלהם אבל לא הצליחו להביא אותם. אחת המשפחות פשוט נסעה לרוסיה בעצמה, שיחדה חצי עולם, הוציאה 30 אלף דולר, אבל הביאה את הילד".רק חודשיים לפני שאילני התאבד גילו בשירות למען הילד כי למרות שבשנה האחרונה לא יכלה העמותה להביא ילדים לאימוץ, היא המשיכה לקבל לקוחות חדשים.לשירות התברר עוד, כי לעמותת "הילד והוריו" 90 לקוחות, על אף שהפקידה כספי ערבות רק עבור 50. כספי הערבות אמורים לעבור ללקוחות במקרה של תקלה באימוץ, והיום הם לא מספיקים כדי לסייע לכל המשפחות הנפגעות. בשלב הזה כבר היה ברור למפקחת הארצית על האימוץ בחו"ל, נחמה טל, כי עמותת "הילד והוריו" לא תוכל למלא את מבוקשם של הזוגות והיא אסרה על אילני לקבל לקוחות נוספים. לאחר שמספר משפחות הפעילו לחץ על טל, היא סייעה להן לעבור לעמותה אחרת. האכזבה בקולומביה לעמותה היו אישורים להביא ילדים מרומניה, מאוקראינה ומקולומביה. כל המדינות האלה נסגרו בפני "הילד והוריו" במהלך השנתיים האחרונות. הורים שאימצו בסיוע העמותה לפני סגירת רומניה והחלו בתהליך אימוץ נוסף אחרי, מעידים כי התנהלות העמותה השתנתה לבלי הכר. "העמותה נכנסה פתאום לסחרור", מספרת אחת האמהות. "הם עבדו אחרת, הפכו לא אמינים, איבדו מסמכים, התנהגות שלא היתה מוכרת לנו באימוץ הראשון". בינואר 2001 הפסיקה רומניה לאשר הוצאת ילדים לאימוץ עד שתשנה את חוקי האימוץ, על פי דרישת האיחוד האירופאי. מאותו רגע חיפשו ב"ילד והוריו", כמו בעמותות נוספות, מדינות אחרות לאמץ מהן. הנסיונות נכשלו ובמאי 2002 ניחתה מכה נוספת על העמותה: אוקראינה אסרה על הוצאת ילדים לאימוץ בישראל, לאחר ששופטים אוקראינים סירבו לאשר אימוץ למדינה שבה המצב הבטחוני קשה כל כך. רק לאחרונה פתחה אוקראינה את שעריה מחדש. קולומביה, שבה היתה העמותה אמורה להתחיל לעבוד, ביטלה את הרישיון להוציא ילדים מהמדינה, ככל הנראה בעקבות הסתבכות של שליח העמותה. למרות שהמדינות נסגרו, המשיכה העמותה לגבות כספים מהפונים אליה והבטיחה כי המדינות עומדות להיפתח.כשנשלל רשיונה של העמותה לעבוד בקולומביה, לא עודכנו מי שהחלו בתהליך אימוץ מהמדינה. אילני, לפי עדויות לקוחותיו, אף שכנע אותם להתחיל תהליך אימוץ ממדינות שלא היה לו כלל אישור להביא מהן ילדים. מספר משפחות גילו לאחרונה שלאילני לא היה אישור להביא ילדים ממולדובה, זאת על אף ששכנע אותם להתחיל בהכנת הניירת לאימוץ מהמדינה. אחרי מותו התברר להן שעל אף ששילמו, הניירת כלל לא הוכנה. עשרה זוגות שהתקשרו עם אילני ביקשו לאמץ ילדים מקולומביה. עד היום הם שומרים תמונות של תינוקות שאותם היו אמורים לקבל. ע' וש' החלו את תהליך האימוץ כבר לפני שנתיים, שלאורכן קיבלו הבטחות שונות מאילני, שמעולם לא קוימו. לאחר לחץ כבד שהפעילו, שלח אותם אילני לאמץ תינוקת בקולומביה."כשהגענו לשדה התעופה בעיר קאלי", מספרת ע', "הנציג של העמותה, אדם בשם רולס לוי, בא לקחת אותנו ומיד סיפר לנו שקולומביה שללה את הרישיון של העמותה לעבוד במדינה. אבל אז הוא הרגיע אותנו ואמר שבשבוע הבא הוא נוסע לבוגוטה, לקבל אישור להביא ילדים למשפחות שהחלו אימוץ לפני שנתיים. אחרי שבוע הוא באמת חזר עם אישור ביד ומאוד שמחנו. האמ נו שבאמת הכל יהיה בסדר. "לפי חוקי קולומביה היינו צריכים להמתין שבועיים כדי להגיש בקשה לאימוץ הילדה. עברו רק עשרה ימים ורולס מספר לנו שמנהלת רשות האימוץ, שחתמה לו על האישור, פוטרה מתפקידה ושיש מישהי חדשה, אבל שבוע אי אפשר לדבר איתה. אחרי שבוע הוא מודיע לי בשמחה, 'עוד שבוע תקבלי את הילדה'. שבוע עבר, לא קיבלנו את התינוקת והחלטנו לפנות לשגריר ישראל בקולומביה, אודי איטם. אודי אמר לנו שהוא קובע פגישה עם מנהלת רשות האימוץ. "אחרי הפגישה הוא התקשר אלי ואמר, 'תארזי את הדברים שלך ותחזרי לארץ'. מנהלת רשות האימוץ סיפרה לו שהילדה, שהיו לנו התמונה והדו"ח הרפואי, שלה בכלל לא בת אימוץ, ושהעמותה מושעית כי היא חטפה ילדה ונתנה כתובות מזויפות. מנהלת הרשות אמרה שהיא תשמח לסייע לנו אבל זה ייקח זמן. "לא רציתי להאמין לו, וגם רולס ניסה לשכנע אותי שאודי לא יודע על מה הוא מדבר. כל כך רציתי להאמין לרולס, ונשארנו עוד שבוע. אחרי שבוע אני מתקשרת לאודי והוא שואל אותי, 'מה את עוד עושה פה?'. התחננתי שינסה לעזור, והוא דיבר שוב עם מנהלת רשות האימוץ. היא התייאשה ואמרה שהיא מוכנה לעבוד רק מול השגריר . בשלב הזה הבנתי שמקולומביה לא ייצא כלום, וחזרנו לארץ". בכל התקופה בקולומביה דיברה ע' עשרות פעמים עם אילני, שניסה לשכנע אותה לשמור על אופטימיות ואמר לה באופן ברור: "עוד שבוע את מקבלת ילדה". אחת ההסתבכויות של העמותה בקולומביה נבעה ככל הנראה מכך שהתור במדינה לאימוץ תינוק בריא הוא שנה וחצי. כדי לקצר את התור הציגה העמותה את התינוקות שאיתרה לאימוץ בתור חולים. כששלטונות האימוץ בדקו את התינוקת שיועדה לע', הם גילו שהיא בריאה והתהליך נעצר. כשחזרה לארץ הפתיעה ע' את אילני במשרדו ברמת­גן. באותה פגישה, הוא ניסה לשכנע אותה לאמץ תינוק בבולגריה ואף הבטיח לשלם את ההוצאות. "החזקתי תמונות של תינוקות מבולגריה ולא הרגשתי כלפיהם שום דבר", היא מספרת. בני הזוג החליטו כי הם סבלו מספיק ודרשו מאילני את כספם בחזרה. אילני נתן להם צ'קים על חלק מהסכום.האם לדעתך השירות למען הילד והמפקחת הארצית נחמה טל ידעו על מה שמתרחש בעמותה?ע': "כן. כבר לפני שנה התקשרתי לנחמה להתלונן, כי דורון הבטיח לי לאמץ ילדה שאמורה להיוולד. כשראיתי ששום דבר לא קורה התקשרתי לנציג בקולומביה והוא אמר לי שהאשה קיבלה רעלת הריון והתינוקת נולדה פגועה. אני ובעלי נורא בכינו באותו יום, כי אז האמנתי שהסיפור אמיתי. סיפרתי לנחמה והיא רק הגנה על דורון. אולי דבר כזה באמת קרה, היא אמרה לי, ושדורון בטח לא אשם. כשביקשתי שתתקשר לקולומביה כדי לברר מה קורה שם, היא אמרה לי שזה לא מסתדר לה עם השעות". הכסף הלך לעמותת "הילד והוריו" אין אישור ניהול תקין מרשם העמותות במשרד הפנים. המשמעות הרשמית של האישור היא שהעמותה יכולה לקבל כספים מהמדינה. עוד מעיד האישור, כי ניהול הכספים של העמותה תקין. למרבית העמותות לאימוץ בין ארצי אין אישור ניהול תקין, ולמרות זאת הן ממשיכות לפעול. גורם בכיר ברשם העמותות מספר: "כבר לפני שנה התרענו בפני השירות למען הילד שלא ייתכן שלעמותות כאלה אין אישור והמדינה ממשיכה לעבוד איתן. זה המקור לכל הבלגן. כשאין אישור כזה, זה אומר שאנחנו לא תמיד רואים את דו"חות הכספים של העמותות ואפשר לנצל את זה ולמשוך כספים, למשכורות למשל. המצב הזה מוזר. אלו אמורים להיות גופים לא למטרות רווח. לנו בכלל לא ברור למה גופים כאלה הוקמו בתור עמותות, הרי ברור שהם מעוניינים ברווח".עדות נוספת לכך שהשירות למען הילד יכול היה להזהיר את ההורים מפני הסתבכות העמותה בקשיים, עולה מסיפורה של א', שהיתה אמורה לאמץ תינוק מאוקראינה."שילמנו לדורון 13 אלף דולר", היא מספרת. "הוא לקח מאיתנו כסף מוקדם יותר ממה שהיה כתוב בהסכם. לפי ההסכם אנחנו אמורים לשלם כסף במועדים מאוד מוגדרים. התפלאנו, אב ל כל כך רצינו לגמור עם זה, ששילמנו. הוא אמר לנו שהוא צריך את הכסף כדי לזרז את העניינים".ה', רווקה ממרכז הארץ, ממתינה כבר שנתיים וחצי לתינוק מרומניה. "יום אחד דורון בא אלי בעשר בלילה למקום העבודה כדי לקחת את התשלום הראשון שהייתי צריכה לתת לפני ההסכם", היא מספרת. "זה נראה לי מאוד מוזר, מה הדחיפות? זמן קצר אחרי זה התברר לי שרומניה נסגרה. שמעתי את זה מחברים, דורון לא סיפר לי כלום. התקשרתי אליו, אז היתה לי סבלנות. הוא אמר לי, 'חודש­חודשיים ורומניה בסופו של דבר תיפתח'. "מה ששבר אצלי את הסבלנות היה שכל פעם שהייתי מתקשרת הוא היה אומר לי, 'מחר הרופא נוסע לבדוק ילדים, נהיה איתך בקשר'. הייתי מתקשרת כמה ימים אחרי, היו אומרים לי, 'היו בעיות, הוא לא נסע'. יום אחד הוא אמר לי, 'הרופא נסע לבדוק את הילד שלך'. אחר כך הוא סיפר שלא מצאו ילד מתאים. "נפגשתי איתו ועם אשת הקשר שלו ברומניה וביקשתי את הכסף ששילמתי לו בחזרה. הוא אמר שאי אפשר ושכל הכסף הלך על ניירת". שילם את המחיר הכי כבד על אף שעמותות אימוץ בין ארצי רבות נסגרו בשנתיים האחרונות ואחרות צמצמו את פעילותן, מתקשים מנהלי עמותות להסביר את ההידרדרות של "הילד והוריו". המנהלים מעידים כי הם מדווחים לשירות למען הילד על לקוחות חדשים שפונים אליהם ועל ניהול הכספים. "כנראה שכמו שדורון סיפר למשפחות חצאי אמיתות הוא גם האכיל לוקשים את נחמה טל", אומרת מנהלת של אחת העמותות. "כשנחמה היתה אצלי, היא בדקה את התיקים בקפדנות, אבל אם מישהו רוצה להעלים מעיניה מידע הוא יכול". לדברי בני משפחתו של אילני, הוא לא עמד בלחץ של הזוגות שהתחייב להם ולא קיבלו ילדים. הם היו מתקשרים בלילה ומאיימים. גורם המקורב למשפחה סיפר כי "דורון השאיר מכתב לעובדים של העמותה, ושם הוא ציין שמות של ארבע משפחות שמיררו את חייו". נגדו ונגד העמותה הוגשה תביעה של אם חד הורית, שדרשה להשיב לה את הכספים ששילמה. משפחות נוספות איימו כי הן עומדות להגיש תביעה. בבוקר היום בו התאבד, נמסר לו מהשירות למען הילד כי עשרות משפחות שעבד מולן יועברו לעמותות אחרות. הוא טען כי רוצים לסגור לו את העמותה.גם למשפחות השאיר אילני מכתב שבו הוא מתנצל בפניהן. וכך כתב: "משפחה יקרה, נוצר מצב בו המדינות בהן פעלה העמותה נסגרו או לא נפתחו, או מסרבות לשתף פעולה עם ישראל בנושא האימוץ. אני יודע שהגעתם לעמותה כי היא הגדולה והיציבה בארץ, ואכן כך הוא. לא באשמת העמותה מה שקרה, העמותה עשתה ועושה כל שביכולתה על מנת למצוא פתרון הולם למשפחות. בעקבות המצב קיימות מספר חלופות הוגנות שהעמותה יכולה להציע על מנת שתוכלו לממש את האימוץ, ביניהן מעבר לעמותה אחרת גם אם המעבר כרוך בתשלום נוסף. נראה שיהיו משפחות שייפגעו יותר מהמהלך, איתן הסליחה. צוות העמותה ילווה את המשפחות עד למציאת פתרון. אני מבקש סליחה ומחילה, לא לכך ציפיתי". "דורון בבסיסו היה אדם מוסרי ולכן הוא עשה את מה שעשה", אומרת אידה הררי, מנהלת עמותת "עתיד הילדים", שהכירה את אילני. "הוא שילם את המחיר הכי כבד כי היה לו מצפון. האדם הזה לא היה הטיפוס הקלאסי של נוכל מתוחכם. הוא פשוט הסתבך וכנראה הרגיש שזה מעל לכוחותיו לשנות. גם אני נפלתי ברשתו של נוכל ברומניה, ואני מנהלת נגדו מערכה משפטית, אבל הוא מסתובב חופשי, שמח וטוב לב והכסף בכיסו. אני משוכנעת שבקולומביה מישהו הונה את דורון. "יש מאות אנשים שחבים לו את אושרם, ומשפחות שאימצו דרכו מדברות עליו כעל מלאך. הוא קיבוצניק במקור, ממש מלח הארץ. אני לא יודעת מה קרה לו בשנה האחרונה. הוא כנראה היה מאוד בודד. אף אחד לא חשב שזה יקרה לו, כי הוא לא שיתף. שוחחתי עם רותי ברוך, העובדת הסוציאלית של העמותה. היא מסתובבת בהלם. היא היתה איתו בקשרים קרובים והיא אומרת שהיא לא ניחשה בחלום הכי שחור שזה מה שעומד לקרות".merav לא הכל צפוי בתגובה לטענות המועלות בכתבה, אומרת המפקחת הארצית על האימוץ בחו"ל בשירות למען הילד, נחמה טל, כי "השירות למען הילד חזר והתריע כי הפרטת האימוץ ומתן הסמכות לעמותות הם דבר מסוכן. על כל פסיק בנושא הפיקוח היו ויכוחים כאשר נוסח החוק. קרה בדיוק מה שחשבנו שיקרה, כי היום אין הבדל בין קניית אוטו והליכה לעמותה. אנשים הקימו עמותות כי חשבו שזה עסק רווחי, וגילו שלא כך."על פי החוק, אין הגבלה על מספר הלקוחות והעמותה לא צריכה לדווח על המספר המדויק לפיקוח. לגבי הערבות, אחריות העמותה לדאוג שיהיו לה ערבויות, זה לא תפקידנו. העמותה צריכה לבדוק האם הפונים אליה לא נדחו על ידי עמותה אחרת. סמכויות הפיקוח המצומצמות שהעניק החוק לא כוללות מעקב שוטף אחרי טיפול פרטני בעניינו של כל פונה, ולא היה לנו מידע עדכני על כל שלב בתהליכי האימוץ. לצורך כך על העמותה להעסיק אנשי מקצוע, רואה חשבון, מבקר פנים ועורך דין, שמתפקידם להתריע על בעיות כספיות. "לאחרונה, כאשר התברר לנו המצב, הצענו לעמותת 'הילד והוריו' להעביר משפחות לעמותות אחרות כדי להקטין את רשימת הממתינים. הם נדרשו בכתב ובעל פה שלא לקבל פניות חדשו ת. צריך להדגיש כי מדובר באימוץ ממדינות העולם השלישי, ועם כל הצער, דברים לא צפויים עלולים לקרות".לגבי אישור ניהול תקין מרשם העמותות: "העמותה, כמו יתר העמותות, ניהלה משא ומתן עם רשם העמותות כדי לקבל אישור. רק לאחרונה קיבלו שתי עמותות אישור, ואני תקווה שהיתר יקבלו כאשר יסתיים המשא ומתן". לגבי טענותיה של ע': "מעולם לא שמעתי את הסיפור של האשה בהריון, ולכן לא בדקתי אותו. כששוחחתי עם ע' התרעתי בפניה מפורשות שלעמותת 'הילד והוריו' יש אישור לעסוק באימוץ בקולומביה מטעם מדינת ישראל, אך הרישוי מטעם קולומביה נלקח באופן זמני. אמרתי לה שיכול להיות שאם היא תיסע לקולומביה ותהיה שם, היא תוכל להסתדר ולחזור עם ילד. הדברים נאמרו תחת אזהרתי. ע' נסעה על אחריותה האישית ודברים בלתי צפויים שכאלה קורים ויקרו באימוץ ממדינות כאלה. מעבר לזה, העובדה היא שאף משפחה אחרת שהיתה אמורה לאמץ בקולומביה לא נסעה לשם. מנהל 'הילד והוריו' לא התחמק מאחריות כלפי המשפחה והתאפשר לה לאמץ דרך עמותה אחרת או לפנות לאימוץ בארץ". קורבן השיטה דורון אילני גבה מ­90 המשפחות סכום כולל של 800 אלף דולר. הכסף הזה איפשר לעמותת "הילד והוריו" לשרוד לאורך זמן מוגבל, גם בתקופה שבה לא הצליחה להביא ילדים לאימוץ בארץ. אולם, השאיפה של העמותה להמשיך לתפקד, לשלם משכורות ולהשקיע כסף בהרחבת יעדי האימוץ, פגעה בסופו של דבר בהורים, ששילמו מבלי לדעת שהעמותה עומדת להתמוטט. גורם ברשם העמותות העביר ביקורת על העובדה, שגופים העוסקים במכירת תינוקות מתפקדים על פי חוק כעמותות, שלא למטרות רווח, ולא כחברות. "הכוונה המקורית של החוק היתה שלעמותות לא יהיה רווח, להנהלת העמותה אסור לקבל משכורת, רק לעובדים", אומר פרופ' אליעזר יפה, מהחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, שהיה ממנסחי השינוי בחוק האימוץ. "אימוץ בין ארצי הוא לא עסק, הוא חלק משירותי הרווחה, ומבנה העמותה מתאים לאידאולוגיה הזו. רצינו שיקומו גופים רק כדי לסייע לזוגות ולא למטרות רווח. אם זה היה עסק, הבעלים היו עושים הכל כדי לשמור על העסק, פחות על הלקוחות".לדבריו, "ההגבלה, שאפשר לשלם רק 20 אלף דולר לעמותה, היא לא נכונה. אני חושב שצריך לשלם כסף בהתאם לתנאים באותה מדינה ממנה רוצים להביא ילדים. זאת בכדי שהעמותה תוכל לעמוד בדרישות הכספיות. העמותות בעניין הזה הן קורבן של החוק. אם לדורון אילני היו סכומי כסף הגיוניים, יכול להיות שהוא היה ניצל".