סימפוניה צורמת תחקיר: כך צברה תזמורת רשות השידור גירעון של מיליונים תחת ניהולו של עו"ד יחזקאל בייניש קלמן ליבסקינד 21/03/03 התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, מוסד אמנותי איכותי שצליליו מושמעים מעל בימות העולם ומייצגים את ישראל בכבוד, גוועת מאחורי הקלעים. שני דו"חות ביקורת קשים במיוחד העוסקים בהתנהלותה הכספית של התזמורת הונחו לאחרונה על שולחנם של מנהלי רשות השידור, ומעלים חשש שכמה ממנהלי התזמורת ייאלצו לבלות בעתיד הקרוב במתן הסברים להתנהלותם הבעייתית. בימים הקרובים צפוי להתגלגל תפוח אדמה לוהט גם לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, שיצטרך להחליט כיצד לנהוג בממצאים החמורים שיונחו על שולחנו. הממצאים מביכים על רקע הפרסום וההערכה שהתזמורת זוכה להם בעולם, ובעיקר בשל הדמות הראשית המככבת בהם ­ עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש. עו"ד בייניש שימש ב­14 השנים האחרונות כיו"ר הוועד המנהל של התזמורת, ומזוהה איתה יותר מכל. כשבייניש הודיע לפני כשבועיים על התפטרותו מהתפקיד, קשה היה למצוא מישהו בתזמורת שהופתע מהמהלך. היחסים בין ההנהלה לבין נגנים רבים בתזמורת הם לא משהו שבייניש יכול להתגאות בו. מהדו"ח עולה כי מצבה הכלכלי של התזמורת בכי רע. היא שקועה בגירעון שנע בין 13 ל­1 5 מיליון שקל. היא חייבת מיליונים למס הכנסה, למע"מ, לביטוח לאומי, לספקים ולבנקים. לא ניתן לשחזר בנובמבר 2002, בעקבות דרישתו של אברהם נתן, יו"ר רשות השידור, הגוף המממן העיקרי של התזמורת (בנוסף לעיריית ירושלים, קרן ירושלים ומשרד החינוך), נאלץ יו"ר ההנהלה, עו"ד יחזקאל בייניש, להסכים לבדיקה חיצונית של הנהלת החשבונות של התזמורת. מבדיקה חיצונית של רואי החשבון עובד ענטר ושמעון אביטן, הראשונה שנערכה בתזמורת זה שנים, עולה תמונה של תוהו ובוהו מוחלט. ארגון שהניהול התקין ממנו והלאה, שמגלגל כספים שקשה לדעת מהיכן הגיעו ולאן הלכו. כבר אחרי שהוגשו לו הממצאים הראשונים, החליט יו"ר רשות השידור לחסום כל הזרמה נוספת של כסף לתזמורת. בדו"ח הסופי שהוציאו ענטר ואביטן בתחילת השבוע הם מדווחים על "חשש לכאורה לביצוע עבירות על החוק" ועל "תנועות כספיות מהותיות במזומן אשר לחלקן לא נמצא הסבר, תשלומים במזומן לגורמים שונים מבלי לרשום את הסכומים בספרי התזמורת, אי רישום וממילא אי דיווח לשלטונות המס בגין תשלומים שבוצעו במזומן והצגה בלתי נאותה של חשבונות מסוימים בספרי התזמורת אשר הביאה בחלק מהמקרים להצגת רווח במקום הפסד". סקירה של פרוטוקולי ישיבות הנהלת עמותת התזמורת הסימפונית בשנים האחרונ ות, מלמדת שהכתובת היתה על הקיר. רואה חשבון ענטר, שהיה מבקר הפנים של העמותה, התריע כבר ביולי 2001 על המצב. "הפעילות בשנת 2000 בוצעה באמצעות הגורמים המממנים ולא בפעילות השוטפת", אמר. "אני לא רואה שהתזמורת תוכל להמשיך לתפקד בתוך מספר חודשים". ארבעה חודשים אחריו הזהיר אופיר אנג'ל, רואה החשבון של העמותה, בנוגע לדו"חות שערכו קודמיו: "הדו"חות המבוקרים לא מוסדרים ומלאים טעויות ואי התאמות". בדצמבר 2001 כתב עמנואל מודריק, חשב משרד התרבות, דו"ח משלו: "הגירעון המצטבר לסוף 2001 יגיע ל­8,370,000 שקל והוא מהווה 40 אחוז מתקציב התזמורת. מדובר בארגון שקיומו כארגון חי ופועל מוטל בספק". עוד קבע כי "אין תיעוד המאמת את היקף התרומות בחו"ל ואופן הפקדתן". בחודש שעבר התקיימה פגישה בלשכתו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אהוד אולמרט, בהשתתפות אנשי הנהלת התזמורת, יו"ר רשות השידור ואנשי קרן ירושלים. הנוכחים הכירו את ממצאי רואי החשבון. חודש וחצי לפני כן הפנו רואי החשבון ענטר ואביטן שורה ארוכה של שאלות בנושא להנהלת התזמורת ולא קיבלו תשובות. "יש כאן שאלות מטרידות מאוד על מאות אלפי שקלים שנפדים במזומן בארץ ובחו"ל ומתגלגלים ללא כל רישום או דיווח", אמר אולמרט בדאגה. "אני האחרון שאכסה על אי סדרים כספיים. יש לי אמון ביו"ר התזמורת אך הדברים מתנהלים לא כמו שצריך". זמן מה אחרי הישיבה העבירה הנהלת התזמורת לרואי החשבון את תגובתה לממצאים. לפי תשובות אלה ניסחו את הדו"ח, העבירו אותו לוועד המנהל של רשות השידור והעניקו להנהלת התזמורת כמה ימים נוספים כדי למסור את גרסתה הסופית. משבוששה התשובה להגיע, נחתמו הממצאים סופית. דוגמה בולטת לתנועה של כסף מזומן ללא רישום נוגעת למסע ההופעות של התזמורת באירופה במאי 2001. בסיורים מהסוג הזה מקבלת הנהלת התזמורת תשלום עבור הופעותיה מאמרגן מקומי המופקד על ארגון הסיור כולו. האמרגן אמון על גביית הכספים עבור ההופעות ומעביר את תמורתם לתזמורת בניכוי עמלה. מבדיקת רואי החשבון עולה כי כ­400 אלף פרנקים שווייצריים (כמיליון שקל), פדיון הכנסות התזמורת ממסע ההופעות שנתקבלו מהאמרגן, לא נרשמו בשום מקום, לא דווחו לשלטונות מס הכנסה ולא נמצא להם זכר במאזן השנתי המבוקר של התזמורת בחתימתם של היו"ר יחזקאל בייניש והמנכ"ל זוסיא רודן. למעשה לא ברור מה עלה בגורלו של חלק ניכר מהכסף. בתוך הסכום שלא דווח, נמצאו גם שתי תרומות שקיבלה התזמורת, האחת בסך 10,000 פרנקים שוויצריים והשנייה בסך 18,980 דולר. "בקשתנו לקבלת הסבר מפורט המבוסס על מסמכי הכנסה והוצאה", כתבו עורכי הדו"ח, "נענתה בתשובה: 'כיום לא ניתן לשחזר את נתוני הסיור בפירוט הנדרש'". עוד נכתב בדו"ח כי כ­207,000 פרנקים שוויצריים במטבעות שונים הועברו אל מנכ"ל התזמורת זוסיא רודן במזומן. גם הסכום הזה לא נרשם בספרים. "לא נמצא הסבר לשאלה מדוע שולמו סכומים אלו במזומן וללא רישום בספרי העמותה", נכתב בדו"ח. תשובתו של רודן ל"סופשבוע": "קיים דו"ח של האמרגן שביצע את הסיור המפרט את כל העברות הכספים ממנו ישירות אל חברת ההובלות, המלונות, חברת הנסיעות וכו'. לגבי הסכומים שהועברו לידי במזומן, הם שימשו אך ורק לחלוקת דמי אש"ל לנגנים, שכר אמנים ונגנים נוספים, והוצאות הפקה מיוחדות כמו מוניות, כרטיס טיסה לנגנית שהיתה זקוקה לניתוח דחוף וכו'. כל ההוצאות האלה מתועדות אם בקבלות או בחתימות של מקבלי הכסף". המטוס היה פנוי מבקרת רשות השידור, רומה אבישי, שחיברה דו"ח ביקורת משלה על הנעשה בתזמורת, גילתה התנהלות בעייתית דומה גם בנסיעה לפסטיבל באנקרה בשנה שעברה. "ההכנסות מההשתתפות בפסטיבל נרשמו נטו", כתבה המבקרת וציינה כי ברישומים אין פירוט עלויות והוצאות. "שיטת רישום הכנסות נטו נוגדת כללים חשבונאיים מקובלים ומטשטשת את היקף ההוצאות וההכנסות האמיתי". עוד מצאה כי לסיור הצטרפו תשעה מלווים, מהם שישה בני זוג של נגנים וכן אשתו של המנכ"ל רודן, ששילמה עבור הטיסה 137 שקל. שני מלווים נוספים, בהם עו"ד יחזקאל בייניש, לא שילמו עבורה כלל. עו"ד בייניש: "אני לא שילמתי מכיוון שזו היתה טיסת צ'רטר והמטוס לא היה מלא ממילא". לאשתו של המנכ"ל, ורדה רודן, לא היתה זו נסיעה ראשונה עם התזמורת. בשנת 98' היא ליוותה את בעלה לסיור בברזיל. חברי התזמורת נדהמו אז לגלות את שמה מככב בתוכנייה הרשמית של המסע, כחלק מצוות התזמורת. למי ששאל הוסבר כי ורדה רודן מצטרפת כאשת יחסי הציבור של התזמורת. המנכ"ל רודן בתגובה: "שמה של אשתי שורבב לתוכנייה בטעות, ובכל מקרה התזמורת לא שילמה עבור נסיעתה. המלון מומן על ידי הפסטיבל וי ש מסמכים המעידים על כך. מאחר שלא התקבל ולא שולם כסף עבור המלון על ידינו, לא הופיע הדבר בספרים. ייתכן שהיה נכון לנהוג אחרת. אולם אז היינו ניצבים בפני הקושי לבקש מהמארחים את הקבלות עבור האירוח שלנו. זה חוסר נימוס ומצב בהחלט לא נעים כלפי המארחים האדיבים."טיסת הצ'רטר לטורקיה מומנה על ידי מנהלי הפסטיבל. מאחר שהיו הוצאות עודפות של מסי נמל ואבטחה, הנלווים שאינם מאנשי התזמורת ומהנהלתה שילמו את חלקם בסך 137 שקל לאיש. המטוס הכיל כ­70 מקומות פנויים ולכן הוצע לכל נגני התזמורת שחפצו בכך לצרף בני משפחה". גם קשרי התזמורת עם המנצח לורנס פוסטר, מלמדים משהו על התנהלות בעייתית. פוסטר, ידיד אישי של עו"ד יחזקאל בייניש מונה לפני שנתיים בלחצו של בייניש ליועצה המוזיקלי של התזמורת. בדצמבר 2001 הגיעה לישראל מקהלת בודפשט כאורחת התזמורת הסימפונית. מבדיקת רואי החשבון עולה שב­24 בדצמבר 2001, נמשכו מחשבון התזמורת בבנק הפועלים בירושלים 22,620 דולר, כמאה אלף שקל במזומן. בספרי הנהלת החשבונות נרשמה ההוצאה כתשלום אש"ל לנגנים ההונגרים. אבל הבדיקה גילתה כי כנראה לא כל הסכום הגיע ליעדו. מאחד המסמכים שנבד קו עולה כי הוסכם בין המנכ"ל לרואה החשבון של התזמורת, אופיר אנג'ל, כי 7,500 דולר מתוך הסכום הזה ישולמו ללורנס פוסטר, שאיננו קשור כלל למקהלה ההונגרית. דרישת התשלום לפוסטר אושרה בחתימתו של המנכ"ל רודן תוך ציון כי הסכום שולם באופן "סודי". תשלום זה, שהיה מחויב ברישום בספרים ובתשלום מס הכנסה, לא נרשם שם מעולם, ומס במקור (25 אחוז בדרך כלל) לא שולם בגינו. תשלום האש"ל פטור ממס. רודן: "המקהלה מבודפשט קיבלה את כל הכסף שמצוין בדו"ח. המסמך שעליו צוין סודי נכתב בהומור על שאלתה של מנהלת החשבונות, מאחר שזו ידעה היטב את המקור הכספי שמר פוסטר יקבל ממנו את המגיע לו, דהיינו מהתזמורת, ולא מכל מקום אחר. לכן התפלאתי ששאלתה עלתה מאחר שלא היה לה מקום. כל שכרו של מר פוסטר מדווח על ידיו לשלטונות ארצות הברית ונעשה תיאום מס מלא על מנת למנוע כפל מס. הסכומים ששולמו למר פוסטר מופיעים או בספרי התזמורת או בדו"ח של הסיור". במהלך הבדיקה סיפר המנכ"ל רודן כי התזמורת התחייבה לשלם לפוסטר 10,000 דולר לשנה, אבל טען כי שולמו מתוכם רק 3,500 "והיתרה טרם שולמה מחוסר מזומנים". מממצאי הביקורת מתברר כי בניגוד לדי ווחי הנהלת התזמורת, פוסטר קיבל במהלך שנת 2001 לא פחות מ­40 אלף דולר במזומן, יותר מפי עשרה מהסכום המדווח. רוב הכסף שולם במזומן בחו"ל. למעט 3,500 הדולרים המדווחים, שאר הסכום לא נרשם בספרים ולא שולם בגינו מס הכנסה. "מדובר בהתנהלות של חנות מכולת", אומר גורם ברשות השידור. "איפה נשמע דבר כזה שכספי ציבור יתגלגלו כך, בלי לדווח לאף אחד, בלי לרשום. רשות השידור היא גוף ציבורי שממומן מכספי ציבור, ומי שמקבל ממנה תקציב חייב לגלות שקיפות מוחלטת". פסנתר ישן בסוף דצמבר האחרון שיגר עו"ד יחזקאל בייניש אי­מייל "לכל חברי השואלים מה קורה בתזמורת הסימפונית של ירושלים". במכתב יורה בייניש לכל הכיוונים ומאשים במצב את כולם מלבד את ההנהלה ואת עצמו. "אהוד אולמרט", הוא כותב, "עסוק בפוליטיקה ולא בבעיות העיר", מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל, "מנסה להראות כמה כוח יש לו... יש הנהלה חדשה לרשות השידור", מסביר בייניש, "פוליטיקאים קטנים שמחפשים ג'ובים לקרוביהם ולחבריהם. הם מנסים לשנות את הנהלת התזמורת, למנות את אנשיהם שאין להם דבר עם תרבות או מוזיקה, מכיוון שהם חושבים שבתזמורת הם יוכלו להשיג מהשתתפות בהנהלה כסף, כוח פוליטי, רכבים עם נהג צמוד וכל שאר הדברים האלה שפוליטיקאים מחפשים". בצד של הטובים נמצאים אצל בייניש דן מרידור וראובן ריבלין ש"סייעו לנו ותמכו בי אישית גם במילה טובה". יוסף בראל ל"סופשבוע": "אין תופסים אדם בצערו, בכעסו ובמעידותיו. עמותת התזמורת כפופה לוועד המנהל ולמוסדות רשות השידור ולא למנכ"ל. כל ההחלטות, כולל ההחלטה שמבקרת הפנים של הרשות תערוך ביקורת, התקבלו בוועדת הביקורת של הרשות. כשהמבקרת, הכפופה ליו"ר הרשות, הגישה את מ מצאיה, גם היא הואשמה על ידי עו"ד בייניש בהאשמות חמורות. לכן החליט יו"ר הרשות, אברהם נתן, בתיאום עם עו"ד בייניש אישית על בדיקה מחודשת שנערכה על ידי רואה חשבון ענטר". נגני התזמורת מודעים למצבה לפרטי פרטים. בחודשים האחרונים כבר לא היה ברור להם מאליו שיקבלו בסוף החודש את משכורתם. בקיץ האחרון למדו ממכתב שקיבלו מקרן הפנסיה מבטחים, שהכספים שנוכו משכרם ושהתזמורת הפרישה עבורם, לא הגיעו ליעדם. ביולי שעבר נסעו היו"ר בייניש והמנכ"ל רודן לסיור בצרפת ובארצות הברית. למבקרת הרשות רומה אבישי, שחשבה שהוצאות הנסיעה של השניים היו גבוהות מדי, הם הסבירו כי נסעו לאסוף תרומות בעבור התזמורת ואפילו הצליחו לגייס כ­200 אלף דולר. המבקרת ניסתה לאתר את הכסף ולא הצליחה. "הביקורת לא מצאה סכום זה ברישום בהנהלת החשבונות", כתבה. לבייניש יש הסבר פשוט לעניין. "כשאני פונה לאנשים בבקשה לתרומות, כל מה שאני מקבל זה התחייבות לביצוע התרומה. אחר כך חוזרים אל התורמים מקרן ירושלים בארצות הברית, שיכולה לזכות את התורם במס, ואם הם מצליחים לגבות את התרומות הם מקבלים אותן עבורנו". והם הצליחו לגבות את מה שגייסת? "הם עכשיו בשלב שהם גובים את זה". לפני שבועיים, בעקבות בחירות לוועד הנגנים, התחלף הוועד הקודם שזוהה עם בייניש. לראש הוועד החדש נבחר ברוב גדול הוויולן ז'אן חיימזון, מגדולי המתנגדים לבייניש. לבייניש יש קשרים חבריים עם שורה של מוזיקאים ידועים ברחבי העולם. את שמות החברים הוא מזכיר לחברי התזמורת, בעיקר בזמני מתיחות פנימית. עובדה זו מעולם לא הוסיפה לו אהדה אצלם. אישיות לא אהובה במיוחד בתזמורת היא הפסנתרן והמנצח דניאל ברנבוים, ידיד קרוב של בייניש. הידידות כה אמיצה עד שלפני כמה שנים חשף מקומון ירושלמי שבייניש דאג להוציא לו תלוש משכורת מהתזמורת. בייניש הסביר אז שברנבוים מייעץ לתזמורת. בתזמורת לא זכרו שום ייעוץ שכזה. ברנבוים הוא גם חבר ילדות של דורית בייניש, שאיתה למד בתיכון חדש בתל­אביב. כשמונתה לשופטת בבית המשפט העליון הזמינה אותו בייניש לטקס בבית הנשיא. כשברנבוים רכש לפני שבע שנים בית בשכונת ימין משה בירושלים, היה זה בייניש שארגן עבורו את ענייני הרכישה. לפני ארבע שנים הודיע ברנבוים כי החליט לתרום את פסנתר הכנף של אביו לתזמורת. בייניש הפך את זה לאירוע חגיגי, ובמהלך א חת ההופעות הוסר הלוט מן הפסנתר. בתזמורת התרגשו פחות. "מדובר בפסנתר ישן ומצ'וקמק", אומר אחד הנגנים. "המחיר שעלה לנו להביא אותו למצב של נגינה היה בזבוז לא נורמלי". כיום משמש הפסנתר לחימום עבור נגנים לפני שהם עולים לבמה. גם את היוזמה לפתיחת הפסטיבל למוזיקה קאמרית שמתקיים בירושלים כבר כמה שנים בחסות התזמורת, מייחסים בתזמורת לרצונו של בייניש לעשות מחווה לידידו ברנבוים, או אולי לאשתו אנה בשקירובה, שמונתה לנהל את הפסטיבל. דו"חות הביקורת מצביעים על הפסדים גדולים ועל הגדלה בגירעון התזמורת, שגורם לה הפסטיבל. בייניש מתעקש כי חרף הנתונים שבדו"חות, הפסטיבל דווקא רווחי וכי הנגנים מגיעים אליו בהתנדבות ומקבלים רק תשלום עבור טיסות ואירוח. הפסטיבל האחרון נפתח בספטמבר, ימים ספורים לפני ראש השנה. עלות הטיסה של ברנבוים ורעייתו הגיעה ל­19 אלף שקל. אבל זו היתה רק ההתחלה. בדיקת המבקרת העלתה כי חלק מהאמנים שהגיעו מחו"ל שוכנו על ידי התזמורת, העומדת כאמור לפני קריסה כלכלית, במלון 'מצודת דוד' היוקרתי, לשעבר מלון הילטון. גם מנכ"ל התזמורת, זוסיא רודן, העביר בחדר ב'מצודת דוד' את שלושת ימי ראש הש נה, הכל במימון התזמורת. רודן: "במשך שלושת ימי ראש השנה נערכו שני קונצרטים וכשמונה חזרות במקומות שונים בירושלים ובהרכבים שונים בהם נדרשה נוכחותי. כמי שהתגורר ברעננה לא היתה לי אפשרות אחרת אלא לשהות במלון בירושלים, מה עוד שאשתי שומרת שבת ורצינו להיות גם בבית כנסת, ומתוקף תפקידי גם קרוב לאולם החזרות בימק"א. אמנים שהגיעו ועזבו בטיסות לילה, נוכחותי היתה דרושה לצורך טיפול בהם. למרות היות בית המלון יוקרתי, מחיר השהות לאורחי הפסטיבל נמוך מאוד והינו בגובה של 50 דולר ללילה, שלכל הדעות הוא מחיר זול. הייתי מעדיף לבלות את החג עם ילדי". במוצאי ראש השנה התקיים קונצרט ואחריו נערכה ארוחת ערב מרשימה למוזמנים במסעדת מונטיפיורי במשכנות שאננים. חודש ימים לפני כן העבירו בייניש ורודן מכתב החתום על ידי שניהם לבעל המסעדה ובו לוח ארוחות מתוכננות לימי הפסטיבל. לערב הזה תוכננה ארוחת ערב חלבית. ומי באוכלים? יחזקאל בייניש ורעייתו השופטת דורית בייניש, שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ורעייתו נאוה, השר דן מרידור ועוד. עו"ד בייניש טוען כי מדובר בקוקטייל ולא בארוח ה, והוא ניתן לתזמורת בחינם על ידי משכנות שאננים. מיכאל שילה, מנכ"ל משכנות שאננים, לא זוכר דבר כזה. "אם היתה ארוחה חגיגית בסיום קונצרט במונטיפיורי, זאת לבטח לא היתה הזמנה שלנו", הוא אומר. "זה לחלוטין לא סביר שמשכנות שאננים תעשה דבר כזה". כך או כך, כעבור עשרה ימים הוגש לתזמורת החשבון ממסעדת מונטיפיורי עבור הארוחות בכל שבוע הקונצרט, סך הכל 28,006 שקל. מדו"ח המבקרת עולה כי מדובר ב­80 ארוחות בעלות של 308 שקל לארוחה, הוצאה נוספת על כיבוד קל ושתייה, ו­2,880 שקל על הזמנת 36 בקבוקי יין. שני ערבים קודם לכן סעדו בני הזוג בייניש עם כמה מהאמנים, הפעם במלון 'מצודת דוד'. עו"ד בייניש טוען בתגובה כי גם כאן שילם בית המלון את רוב הארוחה על חשבונו. המבקרת מצאה תשלום של 5,279 שקל ששילמה התזמורת למלון עבור 22 סועדים, סך הכל 240 שקל לסועד בממוצע. לבייניש יש גם הסבר מדוע הוא ורעייתו צריכים ליטול חלק בכל הארוחות הללו. "מה, כל האמנים האלה באים בשביל אדון בראל? הם באים בשבילי. הם חברים שלי כבר 30 שנה". חשבונית נוספת מראה על תשלום של 8,002 שקל, הפעם למסעדת הצריף. "מן הראוי", כתבה המבקרת בהתייחס להוצאות הללו, "שארגון שנמצא בגירעון כבד, לרבות חובות לשלטונות המס ולספקים יחסוך בהוצאות ראוותניות". עו"ד בייניש: "הסעודות לא היו יקרות, מדובר בסעודות עבור האמנים שכולם באים לארץ בחינם. מסעדת הצריף היא המסעדה הצמודה לימק"א, שם בוצעו החזרות. מסעדת מונטיפיורי סמוכה למקום שבו לנו האמנים ואירוע קבלת הפנים נערך במקום בהזמנת משכנות שאננים. "במצודת דוד התארחו חלק מהאמנים. המלון תרם את מרבית הארוחה בערב ראש השנה על חשבונו ואני הייתי שם עם רעייתי כי אני המארח. מדובר באורחים אישיים שלי. הם הגיעו בשבילי". כרטיסים בחינם המבקרת העריכה כי הפרויקטים המיוחדים שיוזמת התזמורת, ובראשם הפסטיבל למוזיקה קאמרית בניהולה של אנה בשקירובה, גורמים לגירעון של למעלה ממיליון וחצי שקל לשנה. "הסכומים המוצגים לוקים בחסר ואינם מאפשרים מדידה מהימנה של תוצאתם הסופית", העירה. "לפיכך, הגירעונות שנבעו לתזמורת מפרויקטים אלו גבוהים מהמוצג בדו"חות הכספיים ומומנו ככל הנראה מהתקציב השוטף". בדו"ח מעלה המבקרת כמה סימני שאלה על התנהלותה של התזמורת גם בכמה תחומים נוספים. כך בעניין משרד רואה חשבון אנג'ל שנבחר לנהל את חשבונות התזמורת ללא מכרז וקיבל כמיליון שקל לשנה (כחמישה אחוזים מתקציב התזמורת), כך גם בעניין הזמנות חינם לקונצרטים שמחולקות בסיטונות ועלותן מגיעה ל­750 אלף שקל לשנה. עוד מתריעה המבקרת על מחירי הטיסות הגבוהים שמשלמת התזמורת למשרד הנסיעות אלפא קלאב. המשרד נבחר על ידי הנהלת התזמורת ללא מכרז. ברשות השידור תמהים מדוע גוף שרוכש מאות כרטיסי טיסה מדי שנה לא זוכה להנחות ולכרטיסי חינם כמקובל. המנכ"ל רודן מסר בתשובה כי התזמורת אינה מקבלת כרטיסי חינם. היו"ר בייניש מסר מצדו שדווקא כן. גם בעניין בחירת משרד רואי החשבון היקר התחלפו כמה גרסאות. בתחילה טען עו"ד בייניש כי המשרד נבחר במכרז, אחר כך הסביר כי מדובר בבדיקה פנימית של כמה הצעות שנתקבלו ממשרדים שונים. בביקורות, כאמור, לא נמצאה עדות לשום מכרז שנעשה. יחזקאל בייניש מסביר את עלותו הגבוהה של משרד רואי החשבון בצורך למחשב את הנהלת החשבונות ולהנהיג בה נהלים חדשים. בנוסף לכך, הוא מסביר, הביקורות המרובות שהוטלו על התזמורת, מחייבות אותה להעסיק את רואה החשבון מעל מכסת השעות שתוכננה. בעתיד, הוא מבטיח, יפחתו התשלומים לרואה החשבון. סימני שאלה רבים מופנים בדו"ח גם לכיוונה של רשות השידור. "הרשות", כותבת המבקרת, "שהיא המממנת העיקרית של התזמורת ומכסה כמחצית מתקציבה השנתי, לא פיקחה בשנים האחרונות על פעולות התזמורת. לרשות אמורים להיות תשעה מתוך 12 חברי ההנהלה. בשנתיים האחרונות מונו רק ארבעה נציגים שגם ההשתתפות שלהם בישיבות היתה אפסית". תהייה נוספת קשורה בהתנהלותה של עו"ד חנה מצקביץ, היועצת המשפטית של רשות השידור. מצקביץ מונתה בשנת 97' לחברה בהנהלת התזמורת מטעם רשות השידור ונשאה בתואר עד לפני כשלושה חודשים. מצקביץ לא דיווחה במהלך השנים על כל בעיה ניהולית. בשלהי 2001 שלחה היועצת מצקביץ דו"ח על אודות התזמורת לחברי הוועד המנהל של הרשות. במסמך נכתב כי במהלך השנה נמצאה התזמורת, למרבה הפלא, בעודף הכנסות של 200 אלף שקל. העובדות מלמדות שבאותה עת היתה התזמורת דווקא בגירעונות ענק של מיליונים, ורק באותה שנה תפח הגירעון בשניים וחצי מיליון. החניה של בייניש יחזקאל בייניש והיועצת המשפטית חנה מצקביץ' קשורים גם לפרשה נוספת. ב­15 ביוני 2000 הגישה תושבת ירושלים תלונה במשטרה כנגד עו"ד בייניש, בטענה שתקף אותה פיזית אחרי ויכוח על מקום חניה. הכתב לענייני משטרה של ערוץ 1, אורי כהן­אהרונוב, קיבל מידע על המקרה. על המשך הדברים ניתן ללמוד ממכתב ששיגר למחרת למנהל חטיבת החדשות, רפיק חלבי. "אמש, בשעה 19:00 לערך העברתי לעורך 'מבט' ידיעה ולפיה חשוד העו"ד יחזקאל בייניש בתקיפת אשה בירושלים. בטרם העברת הידיעה לעורך שוחחתי בטלפון עם המתלוננת ('הוא תפס אותי בחוזקה ביד וניסה לחבוט בי ביד השנייה בראשי ללא הצלחה'). כמו כן שוחחתי עם המשטרה שאישרה את דבר התלונה. גם למר בייניש, בעלה של השופטת בייניש פניתי וקיבלתי את תגובתו. "לפתע, בשעה 20:15 צלצלה חנה (מצקביץ' ­ ק.ל) ובקול תקיף ביקשה הסברים לכך שהעברתי ידיעה בעניין זה. השבתי לה שיש ידיעות שאני שוקל ולבסוף לא מעביר ויש ידיעות שאני מעביר. הגברת חנה, שלדעתי פנתה אלי בעקבות פנייה שקיבלה מהמערכת המשפטית לחצה עלי מאוד שאין מקום לשדר את הידיעה, עד שלבסוף הסברתי לה שעליה לפנות לממונים עלי. יש לציין שכב ר בתחילת דבריה (בתחילת הלחץ שהפעילה) היא טרחה להזכיר יותר מפעם אחת שבימים אלה היא מטפלת בעניין הקלטת שלי ושלדעתה לא יהיה מנוס מלמסור אותה "להם" (כהן אהרונוב נחקר באותם ימים על ידי המשטרה בחשד להטרדת עד והמשטרה דרשה מהערוץ הראשון למסור לה קלטת שבה תועד האירוע ­ ק.ל). לבסוף השבתי לה שמדובר בעניין עיתונאי עקרוני ולא 'בקלטת שלי'. בברכה, אורי כהן­אהרונוב". kalma מצקביץ': טעיתי בתום לב תגובת היועצת המשפטית של רשות השידור, עו"ד חנה מצקביץ: "ביום 7 בדצמבר 2001 הפיק משרד התרבות דו"ח בעניינה של התזמורת ואשר הונח זמן קצר לאחר מכן הן בפני יו"ר הרשות והן בפני המנכ"ל, אשר היו מודעים היטב למצב התזמורת ולגירעונותיה. רק לאחר מכן, ביום 26 בדצמבר, הונחה בפני הוועד המנהל חוות דעת מטעמי אשר הוכנה עבור חברי הוועד המנהל, לבקשתם. לצערי, אכן נפלה טעות בתום לב באחד הסכומים שננקבו בחוות הדעת. לא היתה כאן כל כוונת מכוון. לטעות האמורה לא היו כל השלכות מהותיות כאלו או אחרות על הטיפול בעניינה של התזמורת. "בעניין אורי כהן­אהרונוב: המדובר במיחזור של טענות שנטענו נגדי עוד מתקופתו של המנכ"ל הקודם של רשות השידור ואשר לא נמצא להן כל בסיס".