לפעמים האימון הוא רק תירוץ עסקאות ענק, מגמות אופנה וזיווגים לוהטים מתבשלים בצומת החברתי החדש: חדרי הכושר ערן טל 19/03/03 על אף המיתון השורר כיום במשק, חדרי הכושר משגשגים, בין אם הם גדולים ומרושתים ובין אם קטנים ושכונתיים. בכולם מזיעים ומפמפמים, ובכל זאת חדרי הכושר נבדלים זה מזה. חלקם מכתיבים את האופנה הבאה או מעצבים אופנה ייחודית להם, אחרים מתאפיינים בעסקאות ענק שנסגרות על מכשירי הריצה. יש חדרי כושר שהפכו לצומת חברתי ותרבותי, ומאכלסים מכורים לעניין משותף (ספורט אתגרי או הרצאות על גסטרונומיה), ויש שמתפקדים על תקן קליניקה ארעית של פרויד. למרות ההבדלים, לכולם ישנו מאפיין דומה אחד: בין הבאט בלאסטר לבריכה, תמיד תמצאו את אלה שמחפשים חתן או כלה, או סתם קשר מזדמן. "הכי מצחיק לראות בחדר הכושר, במקלחות, כל מיני אנשים מבוגרים שאי אפשר לדעת מה העיסוקים שלהם, ופתאום הם יוצאים מהמקלחת עירומים לגמרי כשהכול מתנדנד להם בין הרגליים, עם סלולרי ביד והם מוכרים וקונים מניות, אומרים למזכירה שתעביר כספים מפה לשם ומשם לפה. אם המזכירה היתה יודעת איך הם נראים בזמן שהם מדברים איתה היא היתה מתעלפת", אומר דידי הררי, שמתאמן ב"קאנטרי ג'", ברמת אביב ג'. ­ סגרת כבר חוזים במכון? "אני מתאמן עם יאיר לפיד בקיקבוק סינג ופעם בכמה זמן, חוץ ממהלומות, יוצא לנו להחליף גם רעיונות, הוא לתוכנית שלי ואני לשלו. ככה אנחנו עוזרים אחד לשני, יד מאגרפת יד. חוץ מיאיר, יש בחור נוסף שמתאמן איתי שמאוד מקורב לזמרת תורכייה שאני מכיר. יצא לי לדבר איתו עליה ונכון לעכשיו כנראה שנביא אותה להופעות בארץ". בחדר הכושר בגימל נרשמו לא מעט עסקאות שנחתמו בזיעה משותפת, חלקן שוות מיליונים, אחרות צנועות יותר. אפי שלאו, איש עסקים המתמחה בשיווק ומתאמן בקאנטרי ג', מסביר את הדינמיקה: "משום שישנם הרבה מאוד אנשי עסקים בחדר הכושר שלי, החיכוך ביניהם די גדול. כולם מגיעים בערך באותה שעה, בבוקר, לפני היציאה למשרד. כתוצאה מכך, בחדר הכושר זורם מידע עסקי נרחב. כל אחד זורק מילים לאוויר בכדי למצוא עניין משותף באמצע האימון וזה מה שגורם לכושר להיות יותר מעניין. חוץ מזה, בתור איש בעל עסקים ברחבי הארץ, מי שמכיר אותי ויודע במה אני עוסק לפעמים פונה אליי בבקשת עצה או עזרה בענייני עסקים". גם רשת מועדוני הכושר "גרייט שייפ" הרחיבה את המושג כושר, בעזרת "מועדון האקסטרים" שהקימה לפני כחצי שנה. "למועדון יש ערך מוסף לחדר הכושר עבור המתאמני ם, הוא מאחד את אלה שאוהבים טיולי אקסטרים, הרצאות בנושאים שונים ואפילו קורסים. איגוד האנשים לתחום מצומצם יותר נותן הרגשה ביתית של חבר'ה וההשפעות נראות בשטח: באחד מטיולי האקסטרים שנערך לא מזמן ישבו שני אנשי עסקים אחד ליד השני ושיחה שהחלו בה הסתיימה בסגירת עסקה גדולה מאוד עם מספר וכמה אפסים לידו", אומר אריק קרטן, מבעלי המקום. אייל שני מנהל חדר כושר קטן יותר בתל אביב, "בגוף ראשון". בנוסף לעבודה על שריר הארבע ראשי, הוא חשב על דרך מקורית שתגרום למתאמנים לסגור דילים על משקה אנרגטי: "שמתי לב שאנשים לא באים לכאן רק בכדי להתאמן. משום שחדר הכושר שלי הוא יחסית קטן, החלטתי לפתח את האינטראקציה הבין אישית ותליתי לוח מודעות המיועד לכרטיסי ביקור. בצורה הזו לאנשים שמתאמנים יחד יהיה מידע על העיסוקים של חברים אחרים מהמועדון, דבר שיעזור ליזום עסקים או להיעזר בבעלי המקצועות השונים". פרט לעסקים, מנסה שני לתת פוש גם בתחום הרומנטי: "חוץ מעידוד עסקים (ואת זה אני מעביר מפה לאוזן), אני מעודד חתונה. הבטחתי לכל זוג שהכיר והתחתן דרך חדר הכושר, לקבל מנוי חינם לשנה במתנה". יש סקס באוויר בחדרי כושר רבים יודעים לספר על מפגשים בינו לבינה שהתחילו במשפטים כמו: "בואי אני אדגים לך את התרגיל הזה, את לא עושה אותו נכון", או "אתה יכול להוסיף לי משקולות בבקשה". חגיגת ההורמונים מובילה לעתים נדירות עד לחופה, אבל בדרך כלל מסתיימת בלילה אחד נוטף זיעה. זה בסדר, הם רגילים להזיע ביחד. ובעניין הזה, אין הפרדה בין מדריכים למתאמנים. תשאלו את אורן פנקר, מנהל מועדון הבריאות במלון פרדייז בבאר שבע: "הדוגמה הכי טובה לכך, זה אני ואשתי. הכרנו במועדון, היא היתה מתאמנת שלי ועכשיו אנחנו נשואים. אני לא שוכח את שאר המתאמנים שלי וגם להם אני מנסה לשדך, בחורים לבחורות ולהפך, אבל רק כשזה קורה בהסכמה". על זוג נוסף שהכיר בחדר הכושר מספרת המאמנת לילך לוי מחדר הכושר במלון הילטון מצודת דוד בירושלים: "חברה שלי שמתאמנת כאן נדלקה על מישהו וסיפרה לי על כך. ניסיתי לעזור לה, בכל פעם שיצא לי לראות את הבחור או לאמן אותו דיברתי עליה, ומצד שני ניסיתי לברר אם הוא פנוי. הסתבר שכן, והיום הם זוג. אצלנו באים יותר בשביל הכושר ופחות בשביל קטע חברתי. כלומר, אם בחורה תחפש חתן בגלל שבחדר כושר יש המון גברים , אחרי שבוע היא כבר תפסיק להגיע כי היא תתייאש מהכושר עצמו". לדברי לוי, גם גברים נשואים או תפוסים לא עומדים במראה של מתאמנת, בדרך כלל בלבוש מינימלי. "לפעמים בחורים צעירים ניגשים אליי ואומרים: מי זאת על ההליכון, תבררי לי פרטים עליה. משום שכל מאמן מכיר באופן אישי את המתאמנים, אנחנו יודעים מי רווק ופנוי ומי לא. קורה מצב שגברים נשואים מחפשים סטוצים מהצד. להם אני לא עוזרת, אני מאוד אנטי בגידות, אבל מה לעשות ­ גם בלי העזרה שלי יש כאלו שבסוף מצליחים". איקה רון, מדריכת שחייה בקאנטרי ג' ברמת אביב, מאבחנת: "פרט לשמירה על הבריאות, אנשים מגיעים לחדר הכושר בגלל תחושת הסקס שזורמת באוויר. הבנות חטובות והבנים מבליטים שרירים. ישנן בנות שיירשמו במיוחד בכדי להשיג חתן". להזיע בסטייל בחדרי הכושר התל אביביים אין כמעט סיכוי למצוא בחור בנוי לתלפיות שמפגין לראווה את מכנסי ההתעמלות מכיתה ח', או מתאמנת חטובה שהולכת על חולצת טי רחבה במקום גופייה מינימלית וחושפת בטן, שרירית כמובן. חלק מהמשחק הוא הלבוש, וזה אומר הוצאות של מאות שקלים על מוצרים של נייקי, אדידס, פומה, ספידו וכדומה. ועוד לא דיברנו על הנעליים. "רשת 'הולמס פלייס' נמנית על המכונים שמכתיבים את אופנת הלבוש. הרבה אנשים מגיעים בכדי להתאמן, אבל גם להתחכך במפורסמים, לראות ולהיראות. כשדוגמניות או אנשי בוהמה מתאמנים, כיף לאנשים להסתכל עליהם, לראות אילו פירמות הם לובשים, בכדי שאחר כך יוכלו להיראות ממותגים כמותם", אומר ירון גרינר, מאמן שחייה, ספינינג וטרקינג ברשת. במכון הכושר "קר" לקחו את החיבור בין כושר לאופנה עוד יותר רחוק. הם מייצרים את הבגדים בעצמם. "הכול התחיל כשחילקנו לכל מנוי שנרשם חולצה עם הסמל של קר. שמתי לב שדווקא הנשים לא היו מגיעות עם החולצה, אלא עם בגדים שרכשו במיוחד לחדר הכושר", מספרת ריקי מינצר, סמנכ"ל קר. "יותר מזה, אפילו אני לבשתי את החולצה לרוב בבית, ומכאן הבנתי שהיא לא מספיק חתי כית. לקחתי את הנושא לידיים וישבתי עם יצרן תכשיטים, לקחנו גופייה צמודה חתיכית וצבענו את הלוגו בוורוד זרחני. זה תפס מהר כל כך עד שהעתקנו את הלוגו החדש גם לדפי הפרסום של חדר הכושר". "עכשיו נכנסת אופנה של מכנסי טרנינג קפוארה", אומרת איקה רון מקאנטרי ג'. "לדעתי, למרות הכניסה שלהם לאופנת חדרי הכושר, הם לא מחמיאים לכל המתאמנות כי הם מרחיבים את התחת. הגזרה שלהם נראית טוב יותר על נערות. לא כל אחת יכולה להרשות לעצמה מכנסיים כאלו, מה שיקטין במידה מסוימת את הצריכה שלהם. חוץ מזה, חולצות צמודות ומותגים כמו נייקי ואדידס עדיין מחזיקים בנתח שוק גדול ולא נראה לי שהם ייעלמו מהר. לדעתי, בחדר כושר צריך ללבוש תמיד משהו מחמיא ושייראה טוב". "במקום שאני מתאמן יש הרבה תיירים ולכן רואים פרטי לבוש ספורטיביים חדשים. כמעט ואין מותגים חדשים, אבל ישנם דגמים חדשים שעוד לא הגיעו לארץ, של חברות ידועות כמו נייקי, אדידס, ניו באלאנס או קלווין קליין", אומר כדורסלן העבר טל ברודי, שמתאמן בחדר הכושר של מלון דן אכדיה בהרצליה. "האפיון הוא מאוד פשוט: בקאנטרי ג' או בהולמס פלייס, אופנת חדרי הכושר חזקה מאוד. מ י שמכתיב אותה הן הדוגמניות שמתאמנות שם. עכשיו נכנס גל של מכנסי קפוארה, אבל זה נחשב למכנס לא יקר. מי ששולט בשוק ללא עוררין הן חברות כמו נייקי או אדידס", מוסיף שני. הדוגמנית מאיה ישעיהו, שמתאמנת ברשת הולמס פלייס, חושבת אחרת: "לדעתי אין אופנה מיוחדת לחדרי הכושר, אבל באופן כללי אפשר לשים לב שהבגדים הפכו מעניינים, צבעוניים וסגנוניים יותר". "איתי בקאנטרי יש שני סוגים של מתאמנים", אומר דידי הררי, "הכי רציניים, הם כאלה שבאים אך ורק להתאמן והם מתלבשים כמו סמרטוטרים, איך שבא להם. ויש כאלה שבאים עם בגדים לפי מיטב צווי האופנה, אבל בכלל לא מזיעים בתוכם, כאלה שרק באים רק לראות ולהיראות". גם בעניין האופנה, 60 הקילומטרים המפרידים בין ירושלים לתל אביב הם הרבה יותר ממרחק גיאוגרפי. לאופנת הספורט קשה מאוד לעלות את הקסטל. לילך לוי: "האופנה אצלנו בחדר הכושר די לקויה. יש את אלה שמנסים להיראות הכי טוב, אם בטרנינג של נייקי או שעוני דופק ואביזרים נוספים, אבל אין מצב כמו שקורה בתל אביב שהדוגמניות מכתיבות את האופנה. זה קטע ששייך לתל אביב, וההבדל בין המרכז לירושלים הוא גדול מאוד". פרויד על ההליכון ההבדלים בין תל אביב לירושלים לא מסתכמים באופנת חדרי הכושר. גם כמות הסלבריטיס שמאכלסים את המכונים היא גורם משיכה לא מבוטל לכיוון מישור החוף. נחמד לדעת איך עברי לידר (קאנטרי ג') נראה בשורטס, לבדוק מקרוב את המייק אפ של גילת אנקורי (הולמס פלייס), או לחלק ציונים לשופט ביחד עם מוטי ארואסטי (דן אכדיה). רוני דיאון, כתב הספורט של קול ישראל באזור ירושלים, מגיע בכל שבת להתאמן בחדר הכושר של דן אכדיה, "בגלל האווירה שאין בירושלים וגם בגלל החברה וסוג האנשים. במכון יש בחורות צעירות ויפות, וגם אנשים מוכרים שאני אוהב כמו טל ברודי, שמעון מזרחי, מוטי ארואסטי או מיקי ברקוביץ', שמשרים את רוחם על האווירה במקום. אני מזהה הרבה בנות שמגיעות לחדר הכושר לצורכי אימון, אבל בסופו של דבר הן סתם באות להעביר את הזמן, לראות ספורטאים, לדבר, להיפגש". גם ארז הקיני, מאמן כושר בכיר ב"קניון ג'ים" ברמת גן, נתקל לא אחת בלקוחות שמגיעים למכון ולא עושים כלום. "יש מספר לקוחות שאנחנו צוחקים איתם בצורה גלויה: 'הנה זה בא לכאן רק בכדי להעביר את הזמן'. למשל לקוח שמגיע לחדר כושר, שותה קפה, רואה ספורט בטלוויזי ה, קורא עיתון, מטריד בחורות, ואחרי שלא נשאר לו זמן לאימון הוא נכנס למקלחת והולך הביתה". לעומת מתאמנים שמגיעים לחדר הכושר בשביל להתחכך במפורסמים, יש מפורסמים שמגיעים במיוחד בשביל מאמנים. "אני בא במיוחד להתאמן בקאנטרי ג' בגלל מאמן הקיקבוקס גיא סקורניק ומאמן הכושר אריה כהן", אומר דידי הררי. "גיא מאמן אותנו טוב מאוד וזה כיף אמיתי להגיע לשיעורים שלו, למרות שיצא לי לפגוש כמה פעמים את חדר המיון עם סדק בצלעות תודות ליאיר לפיד, או בטעות לסדוק את הצלעות של שחר מ'היי פייב', שבגללי לא הגיע חודש לשיעור". מאיה ישעיהו בחרה בהולמס פלייס בגלל "מדריכת ספינינג שאני ממש גרופי שלה, אני באה בעיקר בגללה", ואילו לטל ברודי אין העדפות מיוחדות, "אני בא לדן אכדיה בגלל כל המאמנים. לדעתי כולם טובים, משום שהם מוכשרים ויוצאי וינגייט. מה שהכי חשוב זה שהמאמנים יידעו איך לאמן ולתת עצה כשצריך". בן יאנובר, מנהל חדר הכושר בדן אכדיה: "אצלנו האנשים מסדרים את לוח הזמנים שלהם לפי לוח הזמנים של המדריך. לדוגמה, אם מזל תגיע בימי שני וחמישי, באותם ימים נראה את כל הלקוחות שלה. משום ניסיונה הרב, היא נותנת יחס אישי צמוד ומכירה את שיטות האימון של כל המתאמנים שלה. הם, מצדם, מרגישים שהיא כמו הכותל המערבי שלהם ושאפשר לבוא ולדבר איתה על כל דבר, אפילו על הבעיות עם האשה בבית". ובענייני בעיות ועצות, חדרי הכושר, במיוחד הקטנים בהם כולם מכירים את כולם, מספקים שירותים נוספים. לא פעם המאמנים נאלצים למלא זמנית את תפקיד הפסיכולוג, בווינגייט אפילו מכשירים אותם לסיטואציות כאלה. "אם לאחד החברים נוצרות בעיות בבית, כשהוא מגיע להתאמן הוא מרגיש שהוא יכול לדבר בצורה פתוחה עם המדריך", מספר הקיני. "וכבר נתקלתי במקרים שאמרו לי: תשמע, יש לי בעיה ורציתי להתייעץ איתך, אני רוצה דעה ממישהו אובייקטיבי. אני מוצא את עצמי מייעץ, רק חסרה לי ספה וקליניקה. קורים מקרים שלקוח מגיע ונגמר לו פתאום החשק להתאמן, או שנופלת עליו עייפות. הוא מנסה בצורה פסיכולוגית לגרום לי להגיד לו: אם אתה עייף, לך הביתה. אני, כמאמן, מכיר את המשחק הזה ומציע לו שיעשה אימון קל. גם אז הבחור לא מודה שהוא לא רוצה להתאמן, כי הוא רוצה ללכת הביתה ולהרגיש טוב עם זה. גם לזה יש פתרון. אני מנסה לשבור את הקרח ואומר לו: אתה יודע מה, אני אזמין אותך לקפ ה. בוא שב איתי ותסביר לי מה הבעיה. ברוב המקרים זה עובד והוא יספר לי שכבר כמה ימים ירד לו החשק להתאמן. כאן אני הופך ממאמן לרופא ולפסיכולוג הצמוד שלו. צריך לדרבן אותו ולהגיד לו: תשמע, יש שיפור מאז שהגעת, אתה מקפיד על תזונה ומרגישים בשינוי. והופ, פתאום הוא מתעורר לעשות אימון; לא כמו האימון הרגיל, אבל לפחות הוא לא מתייאש".