מיסטר ברנז ("משפחת סימפסון") המפתח לרשעותו של ברנז היא אומללותו שאול אדר 14/03/03 הוא מכר אורניום לטרוריסטים, זיהם את הסביבה והתעלל בעובדיו, גרם להומר להפסיק את הדיאטה שלו, דרס את בארט והוא אחראי אישית להשמדת זנים של בעלי חיים. הוא העלים את השמש משמי ספרינגפילד וגנב את הנפט מהקידוח של בית הספר היסודי. אבל אם הסימפסונים הם סאטירה נוקבת על המשפחה האמריקאית, את מי אמור לייצג הרווק בן ה­104, בוגר אוניברסיטת ייל ובעל המפעל הגרעיני? המפתח לרשעותו של ברנז היא אומללותו. יש לו כסף וכוח אבל הם לעולם אינם מספיקים והוא להוט להשתלט על שאר מוקדי הכוח והעושר. יש לו מלתחה שלמה שנתפרה מחיות אבל הוא מוכרח להשיג חליפה מפרוות הגורים של בארט וליסה. הוא לא יכול לסבול את העובדה שיש מיליונרים יותר פופולרים ממנו, או פרסים שלא מיועדים לו (כולל מיס אמריקה והאוסקר). הנאה לשמה זרה לו (אלא אם הוא מתעלל בחלש ממנו), וגם כשהוא מנהל את קבוצת הבייסבול של המפעל, הוא אינו נהנה מהמשחק אלא רואה בו מטרה. "יש שם ילד נכה שמחכה לניצחון שלכם, אני יודע, כי אני הפכתי אותו לנכה", הוא אומר לשחקניו, באמירה רגשנית נדירה.אם הסימפסונים הם המשפחה הלא מתפקדת אך הנשארת ביחד האמריקאית, הרי ב רנז, ציר רשע של אדם אחד, הוא הסמכות האמריקאית העליונה ומטרותיה. ואם זה לא ברור, נסו לדמיין את ג'ורג' בוש אומר בקול נמוך: "שחררו את הכלבים". דארת ויידר ("מלחמת הכוכבים") / אורן פרסיקו כשם שפחד מוביל לצד האפל, כך גם דארת ויידר מוביל לדיון על היינג והיאנג והשילוב בין השניים. כדי להתחמק מקלישאות מיותרות נציין רק שמדובר בביטוי אופייני לתסביך האב הרודף את האמריקאים כבר דורות ארוכים וכולל גם את הנשיא ג'ורג' דאבליו. ויידר הוא כמובן לא הרשע בטרילוגיה של לוקאס, אלא דווקא הסממן האופטימי שבה. אדם שעבר אל הצד האפל עוד בנעוריו, כישרון נדיר שהקדיש את כל יכולותיו לאימפריית הרשע, מי שנאמר עליו כי הוא "יותר מכונה מאדם". ובכל זאת, ברגע האמת, כשבנו מתענה ומתחנן לעזרה, ויידר עושה את המעשה האנושי ביותר, משליך את הקיסר הרשע אל מותו, ומציל את בנו. מסקנה סמלית: יש סיכוי לתקשר גם עם ההורה המאמלל ביותר, רק צריך להוריד לו את המסכה. דרקולה / מאיר שניצר הרוזן ואלד הרביעי, משועי טרנסילבניה, ששלט באזור במאה ה­15, נודע בתחביבו המעודן ­ לשפד בני אדם להנאתו ועל כך זכה לכינוי דרקולה, כלומר שד בשפה הרומנית של פעם. בראם סטוקר השתמש בקווי המתאר של הדמות הזו בספר האימים שפירסם ב­1897. במרכז העלילה הציג סטוקר ערפד אנושי ­ לא מת ולא חי ­ שנם בשעות היום בתוך ארון קבורה ואילו בחצות הליל פורח באוויר ויורד על צווארם של אנשים וזאבים, כדי למצוץ דמם ולצרף אותם לצבא הרפאים הלילי שסר לפיקודו.פ.וו. מורנאו, ממעצבי אמנות הקולנוע, הכין ב­22' גירסה מוסרטת ראשונה לספרו של סטוקר וכינה אותה "נוספרטו" (בעיקר כדי לחמוק מתשלום זכויות יוצרים ליורשי הסופר הבריטי). על הר נישא ברמת הקרפטים ניצבת טירה חידתית, שאליה מגיע סוכן נוסע מגרמניה. עמוק לתוך הלילה מקבל את פניו בעל הטירה, רוזן מעוקם צורה שגילו מופלג. מאוחר יותר ינעץ הרוזן את ניביו בצווארו של האורח וייצא למסע חיפוש אחר אישתו הצעירה, שנותרה בבית, אי שם בעיר נמל גרמנית.נישא על גבי ספינת מתים מלאה בעכברושים, מגיע רוזן הרפאים עד לחדר המיטות של האלמנה הטרייה, במגמה ברורה למצוץ גם אותה. אך אור יום ­ אוייבם הראשי של גזע הערפדים ­ החודר לפתע לחדר, קוטע את המזימה ומפורר לרסיסים את המפלצת.לימים הופקו עשרות סרטי ערפדים, ששואבים תעצומותיהם מסיפור הבסיס הזה. לפני כשנתיים הוצג הסרט המעניין "צלו של ערפד", עם וילם דפו בתפקיד הראשי, שמשחזר את אחורי הקלעים של הפקת "נוספרטו" המקורי. טענתו המפתיעה של הסרט החדש הינה כי מקס שרק, השחקן האלמוני שגילם בהזדהות מלאה את דמות הרוזן הנשכן, היה באמת ערפד ומורנאו מצא אותו ביערות צ'כיה.אפילו וודי אלן טיפל בנושא. לפני כ­25 שנים הוא פרסם את "הרוזן דרקולה", סיפור קצר על אודות ערפד שחש כי ירד הליל ומזדרז להיחלץ מארון הקבורה, לפרוש כנפיים, לחדור דרך הארובה לביתם החמים של האופה ואישתו, כדי לזלול אותם. בחוץ חשיכה והרוזן משחיז כבר ניבים לקראת סעודת הגורמה, כאשר לפתע בוקעת השמש ומפוררת את גופו. מסתבר שדרקולה, כמה זקן ככה לא קורא עיתונים, והוא לא היה ער לעובדה שלא מדובר היה בלילה של ממש, כי אם בליקוי חמה מלא, שהחשיך לזמן מה את הכפר הרומני השליו. חמשת הרשעים הגדולים של שקספיר / רז יובן 1. ליידי מקבת ("מקבת"). בת לילית מובהקת. רוצה להיות מלכה ויודעת איך לעצב מחדש את נפש בעלה כך שישקר, יבגוד וירצח את דרכם לכס הנחשק. ברור שמי שחוטף על הראש יותר מכולם הוא הבעל, על אף שגם היא וילדיה אינם נמלטים מהחרב המשספת.2. ברוטוס ("יוליוס קיסר"). היועץ הנאמן והחבר הכי טוב של יוליוס קיסר שחולק עמו ללא חשש את חרדות הקונספירציה שלו, בשביל לגלות להפתעתו האיומה כי גם ברוטוס בקושרים.3. קלאודיוס ("המלט"). רוצח את אביו של המלט, נושא את אימו ומרתיח את המלט. בשונה משותפיו לרשימה, קלאודיוס, הרשע המושלם, אינו דמות מרכזית, על אף שהוא מחולל המהומה.4. שיילוק ("הסוחר מוונציה"). גם גנב, גם תחמן, גם קמצן וגם אכזר. אבל יותר מששיילוק נבל, הוא יהודי טיפש עם אף גדול, וככזה הוא האב­טיפוס של ההלעגה האנטישמית של היהודים בספרות.5. יאגו ("אותלו"). חורש מזימות קטן המשכנע את דסדמונה שאותלו, הלוחם השב משדה הקרב, הוא סתם כושי נחות ובוגדני. שוב, תרומה קטנה של שקספיר לעוינות הבין גזעית.