יום הדין על פי ניוטון אייזק ניוטון עסק גם בתיאולוגיה אלכס דורון 24/02/03 "קץ העולם" ­ האירוע האפוקליפטי האולטימטיבי ­ יתרחש בעוד 57 שנה בלבד, בשנת 2060. כך לפחות חישב ומצא לא אחר מאשר סר אייזק ניוטון, מגדולי המדענים בכל הזמנים, מתימטיקאי ופיסיקאי בריטי, מי שהבריטים בחרו רק לפני כמה ימים כמספר שש ברשימת עשרת הבריטים הגדולים של כל הזמנים. לפניו ברשימה צ'רצ'יל, דארוין, שקספיר, לנון, נלסון וקרומוול. עד היום נטו רבים להאמין בקץ העולם על סמך ה"מרובעים" המוצפנים של מישל נוסטרדמוס, כביכול נביא, בעיקר משורר, בנם של יהודים מסט. רמי, צרפת, שאולצו להתנצר בפקודת האינקויזיציה בתחילת המאה ה­16. את הפן הלא מוכר של ניוטון הגדול, שהיה גם תיאולוג ואלכימאי, יחשוף הערוץ השני של הבי.בי.סי. BBC2() בשבת הקרובה, בתוכנית תעודה המבוססת על מחקר של מדען קנדי. בסוף השבוע דאגו המפיקים לתת פירסום נרחב לתוכנית בעיתונות הכתובה ברחבי העולם. כל הפרטים על חישוביו של ניוטון מצויים למעשה במסמכים מיוחדים במינם, 4,500 דפים כתובים בכתב ידו הצפוף, מלווים באיורים ושירטוטים, כדרכם של מדענים במאות הקדומות. חלק ניכר מהמסמכים מצוי בבית הספרים הלאומי בירושלים. איך בכלל הגיע הא וסף הנדיר הזה דווקא לארץ הוא סיפור מרתק בפני עצמו. תרם אותו אספן ומלומד יוצא דופן, יש אומרים די מוזר, לבטח "טיפוס", פרופ' אברהם יהודה שמו, שהלך לעולמו בארה"ב, לפני 52 שנה. יהודה, יליד ירושלים ובן למשפחה בגדדית ידועה בעיר מדורי דורות, השתתף בקונגרסים הציוניים שהתקימו ראשית המאה ה­20. הוא למד בבית הספר לרבנים בברלין ובאוניברסיטת היידלברג, בגרמניה, התמחה במזרחנות והתאהב באגיפטולוגיה ­ המדע העוסק במצרים הקדומה ותחום חביב במיוחד על הרפתקנים רבים באותם ימים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא מונה כפרופסור באוניברסיטה יוקרתית בספרד, והיה ליהודי הראשון שכיהן במשרה מעין זו מאז גירוש ספרד. כרבים בתקופתו הוא היה מעורב בפעילות ציונית, התנגד לדעותיו המתונות של חיים וייצמן והיה מתומכיו הנלהבים של מקס נורדאו. מיזגו הסוער הביאו לסכסוך עם ראשי האוניברסיטה העברית בירושלים בשנותיה הראשונות, ומשום כך נסע לעבוד בארה"ב, שבה נפטר ב­1951. בסוף שנות ה­30 קיים בית המכירות הפומביות סותבי'ס בלונדון מכירה של אוסף גדול ­ כתבי יד פרי עטו של ניוטון, שגילם 250 שנה ויותר. כתבי היד הנתגלו במקרה בארגז מעלה א בק בביתו של הרוזן מפורטסמות'. במכירה הפומבית, שזכתה אז לפרסום גדול, השתתף גם אברהם יהודה. אגב, משתתף אחר, מפורסם הרבה יותר, היה לא אחר מאשר ג'ון מיינרד קיינס מיינס, הכלכלן המפורסם, שרכש כתבי יד העוסקים באלכימיה ובתיאולוגיה. ואילו אברהם יהודה העדיף לקנות אלפי דפים מאותם מסמכים של ניוטון. כעבור שנים תרם יהודה את האוסף ל"ספריה העברית הלאומית", כיום בית הספרים בירושלים. ניוטון נולד ב­1642 בכפר קטן במחוז לינקולנשייר ומת ב­20 במארס 1727. הוא נקבר בחלקת גדולי הממלכה, בכנסיית ווסטמינסטר בלונדון. פרסומו הגדול הוא בעיקר בזכות גילוי חוק הכבידה (כוח המשיכה) וניסוח חוקי הפיסיקה של גופים בתנועה הנקראים על שמו. כמו כן המציא את השיטה המתימטית הקרויה חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, ערך מחקרים חשובים באופטיקה ובין השאר תיכנן טלסקופ מחזיר אור. למעשה, ניוטון המציא את השיטות המודרניות של המחקר המדעי המעמיד רעיון, ניבוי ותחזית למבחן באמצעות ניסויים וניתוח התוצאות המושגות בהם. ספרו "עקרונות" ­ שעסק בעקרונות המתימטיקה ­ נחשב לספר המדעי החשוב ביותר שפורסם מאז ומעולם והשפיע על דרכו של המדע במשך 3 00 שנה אחרי מותו. לא בכדי אמר עליו וולטיר: "אנגליה חולקת למתיטמיקאי את הכבוד שהאומות האחרות חולקות למלכיהן". איינשטיין כתב עליו: "הטבע היה לניוטון כספר פתוח והוא ידע לקרוא את אותיותיו ללא מאמץ". כתב היד המכיל את התיאוריה שלו על סוף העולם היה כמעט בלתי מוכר בעבר. ממנו עולה ­ כפי שיוסבר בתוכנית של הבי.בי.סי, כי ניוטון השקיע מאמץ לפצח את מה שכינה הצופן התנכ"י. כתיאולוג ­ הצד הפחות מוכר שלו ­ האמין ניוטון שספר הספרים מכיל את "חוקי היקום הנסתרים של אלוהים". ניוטון חזה, כך עולה מאותם כתבים נדירים, כי "הופעתו השניה של ישו" תתרחש בעקבות מגיפות כמו דבר. בתקופה של כ­1000 שנה, כותב ניוטון, "יישלט כדור הארץ בידי קדושים". באותם כתבים גם חישב ניוטון שקץ העולם יבוא בשנת 2060. מתברר שהנושא זה העסיק מאוד את ניוטון. לאחר שפירסם את "עקרונות" החל להיות מעורב ביריבויות פוליטיות, כיהן פעמיים כחבר פרלמנט ושקע בניסויי אלכימיה ובעיקר בחישובי קץ מיסטיים. בפרק העלום הזה בחיי ניוטון התעמק המדען הקנדי סטיבן סנובלן, שסרק באחרונה את כתבי היד של ניוטון. התוכנית "ניוטון: הכופר האפל" שתשודר בבי.בי .סי מתבססת על מחקרו של סנובלן. הערכה היא שניוטון עסק תקופה ארוכה ­ כ­50 שנה ­ בחישובי סוף העולם, מה שמסביר את הירושה הגדולה של מסמכים העוסקים בכך. "עד היום היה מקובל לחשוב שניוטון לא הגיע למסקנה סופית על המועד שבו יחול סוף העולם וכנראה שלא נטה לעשות זאת", טוענים מפיקי התוכנית בטלוויזיה הבריטית, "ולכן די מפתיע לגלות שבאחד הכתבים שלו מצוין במפורש תאריך כזה, מה גם שכתב היד האמור התגלה בעיר הקודש, ירושלים". פרופ' אריאל כהן, אסטרונום ומרצה למדעי האטמוספירה באוניברסיטה העברית בירושלים, לא היה מופתע אתמול כשקרא על תחזית סוף העולם של ניוטון. "לא מעט מדענים גדולים במאות הקדומות חיפשו בתנ"ך צפנים שונים וביצעו על סמך זה חישובים בדבר תהליכים המתרחשים בעולם. הם גם ניסו לסמן בדרך זאת תחזית לאירועים גדולים שצפוים בעתיד", אומר כהן. למעשה, גם בימינו יש מתימטיקאים בעלי נטיות דתיות ומיסטיות המשקיעים זמן רב בחקר "הצופן התנ"כי". אחד מהם התפרסם לא מכבר, כאשר טען שמצא עדות בספר הספרים לרצח רבין. באינטרנט הפיצו ידיעה שהתבררה אחר כך כמתיחה חולנית, כאילו הצופן התנכ"י, או אחת מנבואות נוסטרדמ וס, גם חזו את אסון מעבורת החלל קולומביה ואת קריסת מגדלי התאומים בניו­יורק. פרופ' כהן: "בחישובים כאלה עסק גם האסטרונום הגרמני יוהנס קפלר, מי שגילה את שלושה החוקים המושלים בתנועת הפלאנטות. בעזרת חישוביו של קפלר הגיע ניוטון לחוק הכבידה האוניברסלי שלו. גישה זאת של אוצם מדענים גדולים אינה מפתיעה, משום שהם חיפשו תשובות לשאלות מסקרנות על נפלאות היקום, שלא מצאו להן הסבר אחר. במאות קדומות האמינו, למשל, שאירועים היסטוריים מרכזיים בתולדות עם ישראל מוכתבים על סמך חישובי מועדים במחזורים גדולים. "כך גם אצל הנוצרים. בפרק ט' בספר דניאל מרומז כביכול מחזור בן 483 שנים, או 69 שנות שמיטה. הנוצרים האמינו שגם הופעת ישו קשורה במחזור כזה, כי הוא החל לפעול בארץ 483 שנה אחרי חורבן בית המקדש הראשון בירושלים. קפלר התחבט בחידת המרחקים שבין מסלולי כוכבי הלכת. את סוף ימיו הקדיש לנושא הזה. הוא טען שמדובר ביצירה אלוהית. לדעתו, סדר המסלולים של הפלאנטות אינו אלא 'סוג של מוסיקה שמיימית'". כך גם האמונה בביאת המשיח, הקשורה כמובן לאירוע הרסני­טראומטי שיקדם לו. המאמינים מנסים לחשב את מועד בואו על סמך מח זור שנים מסוים. כהן: "בסוף המאה ה­10 ובתחילת המאה ה­11 טען האסטרונום הערבי אל­בירוני, כי גם הופעת הנביא מוחמד מתבססת על חישוב מחזורי העולה מתוך התנ"ך. בכך הוא ניסה לספק דעה שונה מהדעות של היהדות והנצרות בעניין המשיח". פרופ' כהן ערך מחקר מיוחד בנושאים אלה, שיתפרסם בקרוב. הוא הצביע על כך שגדולי היהדות בתקופת התלמוד האמינו שאירועים היסטוריים חשובים בתולדות העם מתרחשים ב"מחזור גדול". כהן חישב ש"מחזור גדול" מורכב משני פרקי­זמן בני 483 שנה כל­אחד, ולאחריו פרק זמן של 502 שנה וחוזר חלילה. חישוב זה מבוסס על לוח שנה שונה במקצת מהמקובל ביהדות מאז סוף המאה ה­9. בעבר האמינו שאורך השנה הוא 365 יום ועוד רבע יום, וכי בריאת העולם, למשל, התרחשה ב"יום השווה" באביב (היממה שבה היום והלילה משתווים באורכם) כאשר נפל בדיוק בראש חודש ניסן, כלומר ב"מולד האמיתי" של השמש והירח. אירוע כזה קודש ביהדות הקדומה. כיום יש עדיין קבוצה של יהודים חרדים בירושלים, המציינת מועד זה בברכת "עושה בראשית". על סמך אותם חישובים עתיקים גם נטען פעם שהמחזור הגדול גם מסמן את מועד יציאת מצרים, הקמת בית המקדש הראשון והשנ י. לפי חישוב כזה, בריאת העולם התרחשה 3,757 שנה לפני הספירה. כהן מסביר כי מי שסייע לחישובים אלה היה האסטרונום הערבי ממציא האלגברה. גם אל­חווריזמי הסתמך בשעתו על מקורות תלמודיים. כהן: "צורת חישוב זאת פסקה במאה ה­10, לאחר שהכניסו תיקונים בלוח השנה היהודי. אילו היו ממשיכים בה, היה ניתן, למשל, לחשב כי אירוע גדול, תקומת עם ישראל, צפוי להתרחש בשנת 2116, כלומר 56 שנה אחרי קץ העולם לפי ניוטון".