שאלות לשעת השי"ן מה מקור המילה סטוץ, מה פתאום חסקה, מי נחשב קול, שאלות ותשובות, סיבוב נוסף רוביק רוזנטל 14/02/03 שרון מתל­אביב שואלת: מה מקור המילה "סטוץ"? המילה "סטוץ" נולדה משיבוש­קיצור המשפט היידישאי "אס טוט זיך" שפירושו "נעשה", או "מתרחש", במשמעות מהומה קטנה. בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה, והתרחבה לתיאור מפגש מיני קצר, One night stand. * נוני שואל: האם נכון לכתוב "לאמר" או שהדרך היחידה היא "לומר"? "לומר" היא הצורה התלמודית של שם הפועל אמר, לצד הצורה המקראית לאמור. עם זאת, לאמר מופיעה לעתים מזומנות ואין לראות בה שגיאה, מאחר שנשמרת בה אות השורש א', והיא מתקשרת לצורת העתיד יאמר. * אייל צחור שואל: מה מקור המילה חסקה? חסקה התגלגלה מהשורש חסכ, שמשמעותו כעס. חסכה פירושה כעס ועוינות, ובהרחבה שם לצמח קוצני וכן לאידרה של דג. מכאן קצרה הדרך לחסקה דמוית הדג. * מאיר מור שואל: איך יש להטות תת מערכת ברבים: תת מערכות או תתי מערכת? "תת" היא קידומת שמשמעותה "להיות משנה ל..." או "להיות מתחת ל...", ואין לה מעמד כמילה עצמאית (בניגוד לקידומת "רב", היכולה לקבל נטיות). את הריבוי יקבל שם העצם או התואר אחריה: תת מערכות, תת תקניים, תת אלופים. * רוני שואל: מה מקורה של מילת הסלנג "קול"? באנגלית "קול" Cool() פירושה בין היתר אדם השולט ברגשותיו. בעשורים האחרונים התפתחה למשמעות "אופנתי" או "מעורר התפעלות", על דרך היפוך: "אל תתרגש, כי זה כל כך מרגש", ממש כמו "חבל על הזמן". לעברית חדרה "קול" בקלות באמצעות הטלוויזיה ושאר ערוצים. * אריה שואל: האם הצירוף "יום הולדת" הוא זכר או שמא נקבה? הצורה התקנית היא בזכר, שהרי מדובר ב"יום", וכשמברכים על עצם התאריך אומרים "יום הולדת שמח". כאשר מתייחסים ל"מסיבת יום הולדת" צץ השימוש הנפוץ בנקבה, "היתה לי יום הולדת", למרות שאיננו תקני. * א.ג שואל: התואר "תפרן" למי שאין לו כסף כלל ­ על שום מה? אין כל קשר בין תפרן לתפירה. מקור התואר במילה הערבית המדוברת טפראן, חסר כל, והיא נגזרת מהשורש טפר: ניתר, קפץ. וילי אליאס מעריך שהיא נולדה מתואר הפועל בלטפרא, בבת אחת, כלומר, מי שאיבד כל מה שהיה לו באחת. * ערן צימרמן שואל: מאיפה השתרשה המילה "פיצוצייה" לחנויות הפתוחות 24 שעות? הפיצוצייה הראשונה נפתחה בתל­אביב בשנות השמונים ברחוב קינג ג'ורג', ושני מקימיה אחראים למונח החדש, שאימץ את הדמיון בין "פיצוץ" במשמעותה החיובית לבין "פיצוחייה", שם שכבר היה נהוג בתל­אביב. * צחי וינזפט, שואל: למה אומרים בעברית "שומר ראש" ובאנגלית "שומר גוף" Body Guard(). למה לא שומר אדם, למשל? בשמואל א' נכתב: "לכן שומר לראשי אשימך כל הימים", ומכאן "שומר ראש". באנגלית מודגש האספקט ששומר הראש מגן על שלומו הפיזי של אדם. * לירן שואל: מה הקשר בין המילה הספרדית Arroz ובין אורז העברית? אורז היא מילה תלמודית שהושפעה מהמילה היוונית Oryza ומקורה מן המזרח. המילה ההודית העתיקה לאורז Vritu נדדה אל האפגנית, הפרסית ומשם אל היוונית. היוונית (ואולי שפות המזרח ישירות) השפיעה על שפות רבות, ומכאן רייס האנגלית, ארוז הספרדית, ריזוטו האיטלקית, רי Riz() הצרפתית, רייס הגרמנית, ריס הרוסית, וכאמור, אורז. * אילן שרון שואל: מהיכן צצו האות שי"ן בביטוי "שעת השי"ן", והאות D בביטוי האנגלי D day? "שעת השי"ן" היא תרגום של H hour, השעה שנקבעה לפתיחת פעולה קרבית מסוימת. כמו H האנגלית, השי"ן היא האות הראשונה של המלה "שעה". על פי אותו עיקרון D day הוא היום שנועד לפתיחת מלחמה או מבצע, אבל בעברית הוא נקרא מסיבה בלתי ברורה יום ע'. * משה הלפרין שואל: מי ומתי ולמה קבעו שהפועל "עלה" משמש כביטוי למחיר? מה עניין עלייה לתשלום? "עלה" במשמעות מחיר כספי מופיעה באופן נדיר במשנה ואצל פרשני המקרא. ייתכן שהמקור לכך הוא בפסוק המקראי ממלכים א' "שש מאות זהב יעלה על הצינה האחת", כשהכוונה לכסף המוצא מן האוצר. * שקד שואלת: איך אפשר להסביר את הביטוי "היום בלילה". והרי באומרנו "יום" אנו מתכוונים לשעות האור ולא ליממה. "יום" פירושו בדרך כלל שעות האור, ולעתים משמעותו יממה. "היום", כמו Today האנגלי, פירושו "בתאריך זה", דהיינו, 24 השעות מחצות לחצות. * ארנון פורטונה שואל: מה הקשר בין מחיר ומכירה? הקשר מקרי בהחלט, למרות ששני השורשים קיימים כבר בתנ"ך. לכל מילה מקור שמי נפרד. "מחיר" מקורה באכדית, וממנה נגזרה גם מוהר. גם ל"מכירה" ו"מכר" מקבילה באכדית: מקרו, שפירושה רכוש. מילת השבוע ­ חדר זהו, אין יותר חדר אטום, יש ממ"ד: "מרחב מוגן דירתי" * ואיפה יחליטו אם ניכנס לחדר האטום ברמת­גן? בחדר הסגלגל בוושינגטון * ליתר ביטחון מכינים גם את החמ"ל, הוא חדר המלחמה, ואת חדרי המיון * שמתם לב כמה חדרים יש לנו בגוף? שני חדרים בלב, ארבעה חדרים במוח, חדר בגרון וחדר ברחם, וחדרי בטן * "מקלעת הדמים של החדר השלישי" זה לא מ"הארי פוטר", זה אתר במוח * "חדרים" הוא כתב העת לשירה של הלית ישורון, "החדר" הוא התאטרון של אמיר אוריין * "חוכמת חדר המדרגות" הם הרעיונות הצצים כאשר כבר (כמעט) מאוחר מדי * "צימר", שפירושו בגרמנית חדר, התייחד ליחידות אירוח ביישובים כפריים * ושלונסקי חידש: "חדרדר" (חדר קטן) ו"חדריים" (זוג חדרים) * כמה השכר דירה על חדריים בחדרה? תגובה ברק פיטוסי כותב: "במילת השבוע ("הזירה הלשונית", 24.1.03) התייחסת ל'יום הבוחר' של להקת זקני צפת עליה השלום, וכתבת שהם התכוונו לאהבה. בעניין זה שמעתי הסבר אחר לשיר. אחד מחברי הלהקה יצא אותו זמן עם בחורה דתית וכתב לה את השיר 'לא תבואי שישי­שבת'. למה היא לא באה? כי זהו יום הבוחר, היום של ההוא מ'אתה בחרתנו מכל העמים', ואין ביום הזה מצב לחברים חילונים". פינת קורא ­ יום האם אלישע פרוינד שולח הערה­שאלה ליום האם: "בתהלים מופיע הצירוף 'עקרת בית' כיחיד בתנ"ך: 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה' (תהלים קי"ג). לכאורה ­ דבר והיפוכו. עקרה היא חשוכת ילדים, ואילו כאן היא 'אם הבנים'. בבראשית פרק י"א נאמר 'ותהי שרה עקרה ­ אין לה ולד', ועקרה המקראית מתורגמת ללטינית Sterilem­כ. בעברית עיקור, במשמעותו היום, הוא 'סטריליזציה', ואשה עקרה היא על כן 'סטרילית'. לעניות דעתי, מדובר במעין עירוב של משמעויות. 'עקרת הבית' עושה ניקיון ו'מעקרת' את הבית מזיהום, ואין לכך כל קשר למצב הגינקולוגי של האשה". ההסבר של אלישע חביב, אך "עיקור" במשמעות ניקוי יסודי הוא פיתוח מאוחר של הפועל. יש הסברים שונים לסתירה שבפסוק בתהלים. האחד, שלאחר שמושיבים את האשה חשוכת הבנים בבית והיא מקימה משפחה, היא הופכת לאם בנים שמחה. השני, בעל אופי מדרשי: "עקרת הבית" אינו מלשון עקרות אלא מלשון עיקר: האשה היא העיקר בבית. הרחבה נוספת אפשר למצוא בספר "רגע של עברית" של רות אלמגור רמון.