אינטרנט מהיר: אז במה לבחור? לפני שבוחרים את ספקית האינטרנט המהיר, צריך לבחור בספק ההולכה שאליו מתחברים - בזק בטכנולוגיית ADSL- ה, או הכבלים אסף מרגלית ודרור גלוברמן 09/02/03 עשרת אלפים גולשים מצטרפים בכל חודש לאינטרנט המהיר, אבל לפני שהם מתחילים לגלוש, הם ניצבים בפני דילמה לא פשוטה במה לבחור: אינטרנט מהיר באמצעות הכבלים, או באמצעות בזק, בטכנולוגיית ADSL. למי שעדיין לא התחבר, ולמי שכבר התחבר ורוצה לוודא שהבחירה המתאימה נעשתה, צוות "און­ליין" מגיש השוואה מקיפה בין שתי הטכנולוגיות. אספנו את הנתונים, התחברנו וערכנו בדיקות, תחקרנו את המצטרפים, והכל כדי להגיע לשורה התחתונה ­ כבלים או בזק.תחילה, הסבר קצר: כדי ליהנות משירותי אינטרנט מהיר, הלקוח צריך להתחבר לשני נותני שירות ולשלם להם בנפרד. השירות הראשון הוא שירות המכונה "הולכה", ולצורך העניין אפשר לדמות זאת לתשתית המים ­ ממי אתם קונים את הצינור שמגיע מרשת המים אליכם הביתה. כאן עומדים לרשות הלקוח שני ספקים ­ בזק, שמספקת אינטרנט מהיר על­גבי רשת הטלפונים שלה, וחברת הכבלים המקומית (מת"ב, תבל או קווי זהב), שמספקת את אותו שירות בדיוק, אבל על­גבי תשתית הכבלים שמשמשת גם את ערוצי הטלוויזיה. באופן טבעי, כאשר מתחברים לשירות של בזק, מקבלים את האינטרנט המהיר דרך שקע הטלפון, וכאשר מתחברים לכבלים, מותקנ ת בבית נקודה מיוחדת לחיבור המחשב לכבלים.השירות השני מכונה "אספקת גישה לאינטרנט", ואם נשתמש בדימוי שבפיסקה הקודמת, הכוונה היא למי שמספק את המים עצמם, שזורמים בצינור. בשירות זה עסקנו בהרחבה בתחקיר הקודם, לפני כחודש וחצי. הפעם נתמקד בשירות ההולכה. במלים אחרות, ממי לקנות את הצינור. זמינות: איזה שירות והיכן שירות האינטרנט באמצעות טכנולוגיית ADSL פועל על קווי הטלפון הרגילים של בזק שפרושים בכל הארץ. עם זאת, יש לשירות מגבלה אחת; המרחק בין המנוי ובין המרכזייה. המרחק המירבי האפשרי כדי לקבל את השירות הוא 4.5 ק"מ, וכאן יש יתרון לערים הצפופות על­פני שטחי פריפריה ואזורים כפריים. בבזק טוענים שיש להם פתרונות יצירתיים גם עבור הציבור המרוחק, אבל בשטח זה לא תמיד ניכר. מהירות החיבור, בכל מקרה, יורדת ככל שהמרחק עולה.במקומות שבהם תשתית הבזק עשויה מסיבים אופטיים (למשל בעיר מודיעין) אין אפשרות להשתמש בשירות ADSL­ה כלל. מקומות כאלה בוודאי יבקשו להתעניין מה קורה עם רשת הכבלים: ובכן, ניתן לחבר כיום כל מנוי המתגורר באזור שבו קיימת תשתית של הכבלים, למעט מספר קטן של ישובים שסובלים מבעיית תשתית. בסופו של חשבון, אחוז התושבים שלא ניתן לחבר כיום לאחת משתי הרשתות הוא שווה, פחות או יותר. עם זאת, בזק נהנית מיתרון, משום שהתשתיות שלה פרושות באופן נרחב יותר ברחבי הארץ. התקנה: ביקור טכנאי או לבד את מודם ADSL­ה ניתן להתקין לבד. יש לקנות אותו באופן עצמאי (בעלות של כ­100 שקל) או להזמין טכנאי ולוותר על כאב הראש (149 שקל). ההתקנה של מודם לשירות הכבלים היא סבוכה יותר, ועל כן נעשית רק בעזרת טכנאי, במחיר של כ­100 שקל לבעלי חיבור לכבלים, ו­350 שקלים למי שאינם מנויי הכבלים. טכנאי הכבלים מתקין ליד נקודת החיבור הרצויה מחבר מיוחד, אליו מתחבר המודם. אין אפשרות לנייד את המודם למקום אחר בבית ללא עזרת הטכנאי. ADSL­ב, לעומת זאת, אפשר להתקין באופן עצמאי מתקנים מיוחדים ("פילטרים") על כל נקודות החיבור של טלפון בזק, ולחבר את המודם בכל נקודה. מבחינת הניידות ברחבי הבית, רושמת בזק יתרון על הכבלים. היתרון של בזק נשמר גם במעבר דירה. העתקת שירות ADSL­ה עולה 42 שקל, כאשר את העברת הציוד עצמו מבצע בעל המנוי (בתנאי שניתן להתקין את שירות ADSL­ה גם במקום המגורים החדש). בכבלים, לעומת זאת, מעבר בין אזורי כיסוי של אותה חברת כבלים יחייב הזמנת טכנאי ותשלום הוצאות התקנה. אבל אם, חלילה, מדובר באזור כיסוי של חברה אחרת, יש להזדכות על המודם להזמין התקנה חדשה וגם לשלם עליה. יתכן ואיחוד חברות ה כבלים המתוכנן יבטל את הניג'וס המיותר הזה. ומה קורה כשמחליפים ספק גישה לאינטרנט? ADSL­ב של בזק המעבר קל מאוד, ואפשר לבצע אותו באמצעות אתר WOW, שבו מוגדרים כל הספקים ובו מזינים את שם המנוי ואת הסיסמה. בכבלים העניין מסורבל מעט יותר: יש להגדיר חייגן חדש, כאשר ישנן ספקיות גישה שלא ניתן להגדיר בהן חייגן.גם כשמדובר בחיבור מספר מחשבים במקביל לאותו מודם, נהנה ADSL­ה מיתרון; ניתן לרכוש מודם עם נתב במקום המודם הרגיל, ולחבר אליו מספר מחשבים. בכבלים, לעומת זאת, יש לרכוש נתב נפרד ולחברו למודם אחר, שהוא מעט יותר מסורבל. שכנים: איך הזרם במקלחת? זוכרים את הפרסומת השנויה במחלוקת של בזק, לפיה כאשר מספר שכנים באותו בניין משתמשים באינטרנט בכבלים בו זמנית, המהירות של כל אחד יורדת? ובכן, להצגת העניינים באופן הזה יש, לכאורה, ביסוס בתשתית הטכנולוגית של הכבלים, אבל מבדיקות שערכנו (וגם מטענות ומחאות חברות הכבלים), אין לה אחיזה במציאות.ערכנו מספר בדיקות מדגמיות בכל אחת מהשיטות, כבלים ADSL­ו. הבדיקות נערכו במקומות שונים בארץ ­ בחיפה, בכרמיאל, בראש העין, בפתח­תקוה, רמת­גן, תל­אביב, ראשון­לציון, רחובות ובאר­שבע ­ באמצעות בודקים שונים. הבודקים נתבקשו לעקוב אחר מהירות ההורדה, מהירות הכניסה לאתרי אינטרנט בישראל ומשלוח 'פינגים' (מנות בדיקה לאבחון טיב הקו). התוצאה היתה, שבשתי השיטות קיבלו הגולשים פחות או יותר את השירות שעליו התחייבו החברות. הבדיקה נערכה בכמה מהירויות גלישה, ובאף אחת מהן לא אובחנה בעיה כלשהי. מכאן המשכנו בביצוע ניסויים לגלישה לאתרים שונים בישראל ובחו"ל. מהירות הגישה לאתרים אלה תלויה גם במהירות החיבור של הספק השני, המספק את שירותי הגישה לאינטרנט (כגון בזק בינלאומי, נטוויז'ן, אינטרנט זהב וכד'), ובמהירו ת החיבור השונה של כל אתר ואתר. מצאנו שאין הבדל בין הגלישה לאתרים מקומיים בישראל באמצעות שתי השיטות, והמהירות תלויה אך ורק בספקי הגישה לאינטרנט ובמהירות החיבור של האתר שאליו נכנסנו, אבל לא בשאלה האם התחברנו באמצעות ADSL­ה או הכבלים. בכניסה לאתרים בחו"ל, אגב, קיבלנו תוצאות דומות עבור רוב ספקיות האינטרנט, בין אם החיבור היה ADSL­ב או בכבלים, כפי שפירטנו בחלקו הראשון של התחקיר שעסק בספקיות האינטרנט.כדי לבדוק את הנחת היסוד המקובלת בציבור, כי שכנים עשויים להאט את מהירות הגלישה, ערכנו לפני כשבועיים בדיקה על מודל של בניין מגורים ישראלי ממוצע עם 5 עמדות גלישה (המייצגות 5 דיירים בבניין). כל העמדות התחברו בו­זמנית בשעות הערב, הנחשבות כעמוסות ביותר. בניסוי שנערך בבית מגורים ברמת­גן, בחנו את החיבור באמצעות הכבלים, ובניסוי מקביל שנערך בתל­אביב, באותן שעות גלישה, בדקנו את חיבור ADSL­ה. הקפדנו על מחשבים זהים מבחינת החומרה והתוכנה, וכל מחשב התחבר לאינטרנט באופן עצמאי. את בדיקת המהירות ביצענו באמצעות התחברות לאתר הבית של ספק הגישה (במקרה הזה, אתר ערוצי זהב בכבלים ואתר WOW של בזק ADSL ­ב). בשני האתרים קיבלנו בדיוק את המהירות המובטחת: 750 קילו­ביט לשנייה (שהם כ­100 קילו­בייט לשנייה ­ בייט אחד שווה כ­8 ביט). בשני המקרים, לא היתה כל השפעה להפעלת מספר מחשבים על מהירות הגישה שקיבל כל מחשב ומחשב. כל המחשבים גלשו יחד ללא הפרעה במהירות הנתונה לאורך זמן, גם בכבלים וגם ADSL­ב. תקלות: זמינות הגלישה יורדת מתלונות של גולשים עולה, כי באחרונה סובלים הכבלים ממעט יותר תקלות, באופן יחסי ADSL­ל, שמקטינות את זמינות הגלישה באינטרנט ­ הפסקות ארוכות, לעיתים למשך שעות, במתן השירות עד חוסר יכולת להתחבר כלל. הסיבה לתקלות אלה על פי הערכות מומחים היא צורת החיבור של מנויי האינטרנט המהיר בכבלים, המאגדת יחד מאות מנויים לאשכול אחד (כל המנויים מחוברים על גבי קו רציף אחד). זאת, לעומת החיבור הפרטני של המנוי מול המרכזייה ADSL­ב.נוסף על כך, דווקא הטיפול בתקלות במוקד התמיכה הטכנית של ADSL­ה בבזק הוא מהיר יותר, ולדעתנו גם מקצועי יותר, במענה לסוגיות הסבוכות שהעלינו בפניהם. זאת, בהשוואה למוקדי התמיכה השונים בכל אחת מחברות הכבלים, שם במרבית המקרים הסתפקו במענה שהחיבור מבחינת הכבלים תקין, וגלגלו את הבעיות לפתחן של ספקיות האינטרנט. מחיר: כמה זה עולה לנו העלויות בשימוש חודשי בשירות האינטרנט המהיר של בזק או של הכבלים הן פחות או יותר זהות ­ 119 שקל לחודש עבור התחברות במהירות של 750 קילו­ביט לשנייה. למחיר זה יש להוסיף את התשלום לספק האינטרנט עצמו ­ הנע בין 79 שקל לבין 119 שקל לחודש. בזק, אגב, נותנת הנחה של %50 לשלושת החודשים הראשונים, וגם הכבלים מעניקים הנחות שונות, בתלות בחבילת הכבלים שמחזיק הלקוח. בכבלים, לאלה שאינם מנויים לשירות הטלוויזיה בכבלים, יש לקחת בחשבון גם עלות התקנה של 350 שקל. השורה התחתונה סיכום מסקנות הביניים שנאגרו כאן מוביל למסקנה פשוטה: שירות האינטרנט המהיר של בזק בטכנולוגיית ADSL נהנה כרגע מיתרונות רבים יותר לעומת שירות הכבלים. בזק אמנם נהנית ממונופול בתחומים רבים, שמשפיע על התנהלותה מול הצרכנים, והיא גם זכתה ביתרון על פני חברות הכבלים בתחום האינטרנט המהיר, בכך שקיבלה רישיון מהממשלה לאספקת השירות כשנה לפניהם. אבל גם יתרונות השירות שלה ברורים: הוא זמין כמעט בכל מקום בארץ, ההתקנה שלו קלה יותר, וקל יותר לנייד את החיבור מחדר לחדר בתוך הבית. מבחינה כספית העלויות של שתי השיטות דומות, וכך גם קושי התפעול. עם זאת, שירות הלקוחות של ADSL­ה יעיל יותר ומהיר יותר, והגמישות שלו במעבר דירה או בהחלפת ספק אינטרנט מקלה על החיים.מבזק נמסר בתגובה: "מהירות חדירת הפס הרחב בישראל כמוצר תקשורת מרכזי היא מדהימה בכל קנה מידה. בזק רואה לכן חשיבות רבה לבדיקות המוצר כמו זו שערך מעריב, ואף מבצעת בעצמה בדיקות כאלה באופן שוטף".הכבלים העדיפו לא להגיב לכתבה זו.